הים התיכון
בדף זה נמצאו תכנים שאינם הולמים באופן מלא את האתר.
| |||
בעזרת ה' התכנים שבדף יותאמו בהמשך באופן מקצועי עבור הקוראים שומרי התורה והמצוות, והדף ישוחרר לקריאה מלאה. בשלב זה, לנוחותכם, מוצג בינתיים הפתיח של הערך.
|
|||
הרחבות או שכתובים לערך זה, ייתכן שהתבצעו בעבר באתרים שונים. לבדיקה.
ערך זה עוסק בים. אם התכוונתם למחוז, ראו | הים התיכון | |
|---|---|
 | |
| מיקום | בין היבשות אסיה, אפריקה ואירופה |
| סוג | ים בין-יבשתי |
| ים של | האוקיינוס האטלנטי ומחובר במצר גיברלטר |
| שטח | 2,500,000 קמ"ר |
| אורך מרבי | 3,860 ק"מ |
| עומק ממוצע | 1,500 מטרים |
| עומק מרבי | 5,267 מטרים |
| נפח | 4,300,000 קילומטר מעוקב |
| מליחות | 3.5% עד 3.9% |
| איים | קפריסין, כרתים, רודוס, סרדיניה, קורסיקה, סיציליה, מלטה, מיורקה, מנורקה ועוד כ-3,300 איים אחרים |
| תחלופת המים | 80-100 שנים |
| קואורדינטות | 34°N 19°E / 34°N 19°Eקואורדינטות: 34°N 19°E / 34°N 19°E |
 | |
הים התיכון הוא ים בין-יבשתי הנמצא בין היבשות אסיה, אפריקה ואירופה. הים מחובר לאוקיינוס האטלנטי במצר גיברלטר במערב, לים השחור במצרי הדרדנלים והבוספורוס במזרח, ולים סוף באמצעות תעלת סואץ בדרום מזרח. שטחו של הים מהווה 3% משטח הימים והאוקיינוסים בעולם.[1]
הים התיכון אינו מתאפיין בגלים גבוהים במיוחד, שכן החיבור לאוקיינוס צר והים קטן מכדי שמערכות מזג אוויר ייצרו בו גלים גדולים מאוד. מחזורי הגאות והשפל חלשים יחסית לאוקיינוסים וכמעט שאינם מורגשים. לאורך חופיו הצפוניים, הים התיכון צלול, עמוק ושקט, ואילו הים התיכון בישראל מתאפיין במשטר סערות חזקות יחסית ובערבול החול במים, עובדה היוצרת לעיתים עכירות.[1]
הים התיכון מהווה יעד תיירותי לכשליש מכלל התיירות הבינלאומית. תיירות זו מתרכזת בעיקר לאורך חופיו המשתרעים על פני 46,000 ק"מ, שמתוכם 25,000 ק"מ הם אזורים אורבניים. לאורך חופי הים התיכון מתגוררים כ- 150,000,000 תושבים ובעונת הקיץ מספר זהה של תיירים מבקרים בו.[2]
הים התיכון שימש עורק תחבורה ראשי בעולם העתיק הידוע, וקישר בין התרבויות הרבות שהתהוו לחופיו, ובהן תרבויות מצרים, יוון, רומא וכן התרבויות הפיניקיות ותרבויות ארץ ישראל. כיום מתקיימת בו 30% מכלל התחבורה וההובלה הימית בעולם.[1]
ערך זה מוגש באדיבות ויקיפדיה העברית.
(הדף המקורי, רשימת התורמים)
הערך בוויקיפדיה גדול מערך זה ב +7574 תווים
לעדכון מוויקיפדיה, לחץ כאן.
