פילוסוף

ערך זה עוסק במי שפילוסופיה היא תחום עיסוקו. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו פילוסוף (פירושונים).

המונח "הוגה" מפנה לכאן. לערך העוסק במילה סקנדינבית, ראו הוּגָה.

סוקרטס נחשב בעיני רבים לאבי הפילוסופיה המערבית

פילוסוף הוא אדם העוסק בפילוסופיה. הפילוסוף שואל שאלות כגון מהו מבנה העולם, האם קיים א-לוהים ומהי הנפש האנושית. הוא דן בשאלות רבות ובהן מוסריות, קיומיות ומדעיות.

אטימולוגיה[edit | edit source]

ישנה מסורת הטוענת שהמונח 'פילוסופיה' נולד כשנשאל פיתגורס האם לדעתו הוא חכם. תשובתו של פיתגורס הייתה :"אינני חכם, אני אוהב חכמה" (מיוונית - פיליה=אהבה סופיה=חכמה). אף על פי שאיננו הפילוסוף הראשון, פיתגורס היה הראשון שהגדיר את עצמו ככזה. בימינו נקראים פילוסופים הן אנשים שעוסקים בפילוסופיה כמקצוע אקדמאי והן אנשים שאוהבים פילוסופיה וחקירה.

העיסוק בפילוסופיה[edit | edit source]

השאלה "מיהו פילוסוף" היא שאלה פילוסופית בעצמה. אריסטו, אחד הפילוסופים הגדולים ביותר שעמדו לאנושות, פתח את ספרו "מטאפיזיקה א'" באימרה "כל בני האדם שואפים מטבעם לדעת".

יצר הסקרנות והחקירה מלווה את האדם, כמו גם את האנושות, מתחילת ימיו ועד למותו.

מאז ומתמיד בני אדם שאלו שאלות על העולם שסביב. נפש האדם התפלאה למראה תופעות תבל וחיפשה הסברים לשאלות שנקרו בתוכה. אך לא כל אדם ששואל שאלות ייחשב לפילוסוף. אפשר לומר שהפילוסוף הוא זה שעושה את החקירה לדרך חיים. הוא בונה לעצמו השקפת עולם, מנסח שיטות מחקר, מחפש כשלים בתאוריות קיימות ושואף להבין את מכלול היש החיצוני וכן את זה ההכרתי.

פילוסופים שונים היו בנים לכל המעמדות. חלקם עניים, חלקם עשירים, בני דתות שונות ותרבויות שונות.

הפילוסוף היווני אפלטון הקים את האקדמיה. במוסד זה לימדו פילוסופיה, לצד מתמטיקה, לוגיקה, רטוריקה ועוד תחומים, שחשובים גם כשלעצמם וגם ככלים לעיסוק הפילוסופי.

פילוסופים בימינו[edit | edit source]

בשנות האלפיים, הכשרה של פילוסופים נעשית באוניברסיטאות, במסגרת החוג לפילוסופיה. כיום הפילוסופים פעילים בעיקר באוניברסיטאות ועוסקים בהוראה ובמחקר. התוצר העיקרי של פילוסוף העוסק במחקר הוא מאמרים, המתפרסמים בכתבי-עת פילוסופיים.

תחום חדש יחסית בפילוסופיה הנקרא פילוסופיה יישומית או ייעוץ פילוסופי, משתמש בפילוסופיה להבהרת תפיסת העולם של הנועץ, הקבוצה או הארגון הפונים אליו. הם עוסקים בהתמודדות עם דילמות מוסריות, כתיבת חזון על פי תפיסת העולם, מימוש עצמי ועוד. דוגמה לכך הייתה כאשר הפילוסוף הישראלי אסא כשר ייעץ בכתיבת מסמך "רוח צה"ל".