ההפגנות באיראן (2022)

From האנציקלופדיה היהודית
Jump to navigation Jump to search

הדף יובא אוטומטית על ידי רובוט ונמצא נקי בסריקה אוטומטית, הדף טרם נבדק ידנית

דף זה יובא לאתר על ידי רובוט, ולא עבר בקרה אנושית

תוצאת סריקה אוטומטית: מצב הדף: לא ידוע. מדיה לצפייה: נמצאו תמונות או קבצי מדיה.

עדכן דיווח: מדיה מוסתרת זמנית נבדק ואושר  •  מדיה מוסתרת זמנית נבדק ואושר מסווג  •  אישור טקסט בלבד • אישור תמונות בלבד | הוראות טיפול

מדיה מוסתרת זמנית אשר דף: והמשך לדף אחר || והישאר בדף || וסגור כרטיסיה  •  סווג דף: סווג  •  מדיה מוסתרת זמנית דחה דף: סיבה: מדיה מוסתרת זמנית



הפגנות מהסה אמיני
מדיה מוסתרת זמנית
מדיה מוסתרת זמנית
מדיה מוסתרת זמנית
מדיה מוסתרת זמנית
חלק מההפגנות באיראן (2021–2022), תנועת הדמוקרטיה האיראנית, מחאת החיג'אב באיראן ופרשת מותה של מהסה אמיני
תאריך התחלה 16 בספטמבר 2022
תאריך סיום הווה
מקום איראןמדיה מוסתרת זמנית  איראן, מדינות נוספות ברחבי העולם[6]
עילה
  • מותה של מהסה אמיני
  • חוק חובת לבישת חג'אב הפועל מאז שנת 1979
  • דיכוי נגד אנשי הגלים הקודמים של תנועת הדמוקרטיה האיראנית, שעודד רבים להמשיך ולהפגין נגד הממשלה
  • דיכוי ממשלתי של הפגנות הנערה מרחוב אנקלאב, המתקיימות כחלק מהתנועת הדמוקרטיה האיראנית הרחבה יותר
  • הפרות זכויות אדם נגד נשים ונערות, מצד "משטרת המוסר" האיראנית
  • אלימות נגד נשים באיראן
  • רצח עשרות מפגינים, אשר עורר זעם וקריאות נקמה בערים שונות
מטרה
שיטת המאבק הפגנות, שביתות, אי ציות לחוקי החג'אב, מהומות
סטטוס מתמשך
הצדדים במאבק
איראןמדיה מוסתרת זמנית מפגינים איראנים

תמיכה מצד מרבית הארגונים המתנגדים לרפובליקה האסלאמית

איראןמדיה מוסתרת זמנית הרפובליקה האסלאמית של איראן

מפגיני-נגד איראנים[1][2]

דמויות בולטות
אין מנהיגות מרוכזת איראןמדיה מוסתרת זמנית המנהיג העליון של איראן עלי ח'אמנאי

איראןמדיה מוסתרת זמנית נשיא איראן אבראהים ראיסי
איראןמדיה מוסתרת זמנית שר הפנים של איראן אחמד וחידי
איראןמדיה מוסתרת זמנית מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי עלי שמח'אני
איראןמדיה מוסתרת זמנית נשיא בית המשפט העליון של איראן גולאם-חוסיין מוחסני-אג'אי (אנ')
איראןמדיה מוסתרת זמנית דובר הפרלמנט האיראני מוחמד באקר קאליבאף (אנ')
איראןמדיה מוסתרת זמנית מפקד כוח אכיפת החוק של איראן חוסיין אשטרי (אנ')
משמרות המהפכה האסלאמיתמדיה מוסתרת זמנית מפקד משמרות המהפכה האסלאמית חוסיין סלאמי
משמרות המהפכה האסלאמיתמדיה מוסתרת זמנית מפקד מיליציית הבסיג' של משמרות המהפכה האסלאמית מוחמד רזא נקדי (אנ')

הרוגים: לפחות 201 (על פי ארגון Iran Human Rights (אנ'); נכון ל-12 באוקטובר 2022) [3]
(ראו פירוט בפסקה "נפגעים")

פצועים: 898+[4]

עצורים: 1,500+ (על פי סוכנות הידיעות Associated Press)

[5]

ההפגנות באיראן או הפגנות מהסה אמיני הן סדרת הפגנות מחאה והפרות סדר נגד ממשלת איראן, אשר החלו ב-16 בספטמבר 2022, בעקבות מותה של מהסה אמיניפרסית: مهسا امینی), שנהרגה במהלך מעצר משטרתי. על פי עדות ראייה, היא עונתה והוכתה על ידי סיירת ההדרכה, "משטרת המוסר" האסלאמית במדינה, לאחר שהואשמה בכך שלבשה את החג'אב שלה שלא כראוי, ובכך הפרה את החוק המחייב לבישת חג'אב במדינה.[7] משטרת איראן הכחישה כי אמיני הוכתה בעת המעצר.[8]

ההפגנות החלו מספר שעות לאחר מותה של אמיני בטהראן, בתחילה ליד בית החולים בו היא טופלה, ובהמשך התפשטו במהירות לערים נוספות, תחילה בפרובינציית כורדסתאן שם נולדה וגדלה אמיני, בערים סאקז, סננדג', דיבנדרה (אנ'), באנה (אנ') וביג'אר (אנ'), בין היתר.[9][10] בתגובה להפגנות אלו, החל מ-19 בספטמבר החלה ממשלת איראן להגביל את הגישה לאינטרנט באזורים שונים. ככל שהמחאות גדלו, הממשלה הטילה השבתת אינטרנט נרחבת באזורים רבים במדינה, וכן הגבילה את הגישה לרשתות חברתיות בכל רחבי המדינה.[11][12] בתגובה למחאות על מותה של אמיני, אנשים ערכו הפגנות תמיכה בממשלה בערים שונות באיראן, כדי לייצר תגובת-נגד למוחים.[13] ממשלת איראן התייחסה להפגנות הנגד הללו כ"ספונטניות".[13] המפגינים בעד הממשלה קראו להוצאה להורג של המפגינים נגדה, וכינו אותם "חיילים של ישראל", תוך כדי צעקות "מוות לאמריקה" ו"מוות לישראל", המשקף את הנרטיב המוכר של שליטי הפקידות באיראן, שכולל הטלת האשמה בנוגע לתסיסה על מדינות זרות עוינות.[13] ב-3 באוקטובר, בהצהרתו הראשונה מאז פרוץ ההפגנות, המנהיג העליון של איראן, עלי ח'אמנאי, סירב להתייחס לתסיסה רחבת-ההיקף כ"התפרעויות", וכן ניסה להציג אותן כמזימה זרה.[14]

נכון ל-26 באוקטובר 2022, לפחות 234 מפגינים[3] נהרגו במהלך ההפגנות כתוצאה מעימותים עם גורמי ממשלה המתערבים בהן (כולל שימוש בגז מדמיע ואש חיה),[15][16] מה שהופך את הפגנות אלו לקטלניות ביותר מאז ההפגנות באיראן ב-2019–2020, שהסתיימו עם למעלה מכ-1,500 הרוגים.[17] תגובת הממשלה נגד ההפגנות ספגה גינויים רבים, ומחלקת האוצר של ארצות הברית הטילה סנקציות על סיירת ההדרכה ועל מספר גורמים איראניים בכירים.


רקע[edit | edit source]

מדיה מוסתרת זמנית ערך מורחב – פרשת מותה של מהסה אמיני

מהסה אמיני הייתה אישה איראנית בת 22, אשר ב-14 בספטמבר 2022 נעצרה על ידי סיירת ההדרכה (אנ') של ממשלת איראן, חוליית משטרה האחראית על יישומן של תקנות החג'אב במדינה. היא סבלה ממוות מוחי בשל פגיעה גולגולתית, לאחר שלכאורה הוכתה. ב-16 בספטמבר, יומיים לאחר מכן, היא מתה. לאחר הלווייתה, פרצו מחאות באזורים שונים באיראן. ב-18 בספטמבר הוכרזה שביתה כלל-ארצית, מפרובינציית כורדסתאן עד טהראן. מפלגות כורדיות-איראניות וכן פעילים חברתיים מכורדיסטן הכריזו על יום שני כיום שביתה כללית.[18][19][20]

המפגינים[edit | edit source]

בהפגנות הראשונות, שלרוב הובלו על ידי נשים, הושמעה הדרישה לשים קץ לחובת עטיית החג'אב בחוק; הפגנות אלו התפתחו למרד לאומי.[21] בהמשך ההפגנות היו לנרחבות יותר מאלו שהתקיימו ב-2009, 2017 ו-2019, והגיעו אף לאזורים הנחשבים לבסיס כוחה של הרפובליקה האסלאמית, כדוגמת הערים הקדושות משהד וקום.[22] עם המשך המחאה על מותה של אמיני והדרישה לבטל את חובת החג'אב, הביעו האיראנים בהפגנותיהם גם רצון לחירויות נרחבות יותר וזכויות נשים,[23] מחו נגד משטרת המוסר,[24] ונגד האייתוללה והמשטר התאוקרטי.[25]

בשונה מהפגנות רבות שהתקיימו קודם לכן באיראן, נראה כי בהפגנות אלו המפגינים דורשים שינוי כולל של הממשלה, במקום להגביל את דרישותיהם לרפורמות הדרגתיות בתוכה.[26][27] על פי תחנת הרדיו "רדיו אירופה החופשית", הקשיים הכלכליים ותנאי החיים הירודים של האיראנים תרמו גם הם לצמיחת ההפגנות, והם נחשבות לכוח מרכזי העומד מאחוריהן.[28] בין מצוקותיהם העיקריות של האיראנים נמנות המחירים המאמירים במדינה, האבטלה הגבוהה, השחיתות והדיכוי הפוליטי; כמו כן, על פי דו"ח איראני מאוגוסט 2021, שליש מהאיראנים חיים בעוני. האנליסט עבדולרזה דאוורי ציטט נתון לפי 95% מהאיראנים "מודאגים לגבי פרנסתם כיום ולגבי עתיד ילדיהם".[29]

אירועים[edit | edit source]

מדיה מוסתרת זמנית ערך מורחב – ציר הזמן של ההפגנות באיראן (2022)

שעות לאחר מותה של מהסה אמיני, התאספה קבוצת אנשים במחאה נגד רציחתה לכאורה ליד בית החולים קאסר, שם מתה אמיני, וקראו קריאות כמו "מוות לדיקטטור", "סיירת ההדרכה היא רוצחת", "אני אהרוג, אני אהרוג את מי שהרג את אחותי",[30] "אני נשבע בדמה של מהסה, איראן תהיה חופשית", "ח'אמנאי הוא רוצח, ממשלתו פסולה", ו"דיכוי נשים מכורדיסטן ועד טהראן". הפגנות אלו נתקלו בדיכוי ובמעצר של מפגינים. חלק מהנשים הסירו ושרפו את כיסויי הראש שלהן בתגובה להתקפת הכוחות נגד-התקוממות, וקראו "דאעש חסרת בושה".[31][32] נהגים צפרו ברחובות כאות מחאה. מחאה נוספת נגד חוקי חובת לבישת חג'אב התקיימה באותו ערב בכיכר ארגנטינה בטהראן. המפגינים קראו קריאות נגד ריבונותה של איראן וחוקי החג'אב. בסרטונים שפורסמו מאותו ערב נראים המעצרים האלימים שהופעלו נגד חלק מהמפגינים.[33][34]

סיסמאות[edit | edit source]

מדיה מוסתרת זמנית
"אישה, חיים, חופש"; אחת הסיסמאות המרכזיות של המפגינים

במהלך ההפגנות המפגינים השתמשו במגוון סיסמאות וכרזות, המבקרות באופן ישיר את ממשלת הרפובליקה האסלאמית של איראן ואת המנהיג ח'אמנאי. המפגינים הראו התנגדות עזה למקרי אלימות נגד נשים שבוצעו על ידי סיירת ההדרכה של איראן בפרט.[35] אחת הסיסמאות הפופולריות בהפגנות היא "אישה, חיים, חופש" (בפרסית: زن، زندگی، آزادی, נהגה "זָאן, זֶנְדֵגִי, אָזָאדִי").[36]

נפגעים[edit | edit source]

ב-20 בספטמבר אישר אסמאעיל זראי קושה, מושל פרובינציית כורדסתאן שבצפון-מערב המדינה, על שלושת ההרוגים הראשונים בהפגנות (מבין אלו שדווחו רשמית על ידי המדינה עצמה), אך ציין כי הם לא נהרגו על ידי כוחות הביטחון. נכון ל-26 בספטמבר, על פי מספר הצהרות רשמיות של השלטונות, נהרגו לפחות 13 בני אדם, בעוד שמתוך דיווחי הטלוויזיה הממלכתית עולה כי לפחות 41 בני אדם נהרגו, ביניהם מפגינים ושוטרים. על פי הדיווחים, חמישה חברי בסיג' נהרגו על ידי מפגינים.

על פי ארגון זכויות האדם "Iran Human Rights", נכון ל-12 באוקטובר, לפחות 201 בני אדם נהרגו, וביניהם נשים ולפחות 23[3] ילדים. בנוסף, מאות נשים נעצרו ועברו התעללות על ידי השלטונות.[3][17] כפי שעולה מתעודות פטירה שהגיעו לידי הארגון, רבים מתו מפגיעת כדורים חיים. כמו כן, השלטונות נוקטים עינויים ויחס קשה נגד מפגינים שנעצרו, כדי לקבל מהם הודאות שווא. אולם, ארגון זכויות האדם הצהיר כי בשל השבתות האינטרנט הנוכחיות, קשה להשיג נתונים מדויקים ועדכניים.

אזור הרוגים מקור
פרובינציית סיסתאן ובלוצ'סתאן 93 [3]
פרובינציית מאזנדראן 28 [3]
פרובינציית כורדסתאן 14 [3]
פרובינציית גילאן 12 [3]
פרובינציית מערב אזרבייג'ן 12 [3]
פרובינציית טהראן 11 [3]
פרובינציית כרמאנשאה 8 [3]
פרובינציית אלבורז 5 [3]
פרובינציית ח'וראסאן רזאווי 3 [3]
פרובינציית אספהאן 2 [3]
פרובינציית כהגילויה ובויראחמד 2 [3]
פרובינציית זנג'אן 2 [3]
פרובינציית קזווין 2 [3]
פרובינציית מזרח אזרבייג'ן 2 [3]
פרובינציית סמנאן 1 [3]
פרובינציית אילאם 1 [3]
פרובינציית בושהר 1 [3]
פרובינציית ח'וזסתאן 1 [3]
סך הכול 201 [3]

השבתת האינטרנט[edit | edit source]

החל מ-19 בספטמבר 2022, ממשלת איראן התחילה להגביל את הגישה של תושביה לרשת אינטרנט: בתחילה נותקה הגישה לאינטרנט באזורים מסוימים, על מנת למנוע את הפצתם של התמונות והסרטונים מההפגנות ברחבי העולם, וכדי למנוע מהמוחים אפשרות להתארגן בפועל, כאשר גם נחסמה הגישה לרשתות חברתיות כדוגמת אינסטגרם וואטסאפ בערים סאקז וסננדג', במשך מספר ימים. עם התרחבות ההפגנות ללמעלה מ-80 ערים ברחבי איראן, הממשלה החליטה על השבתה כוללת של האינטרנט ועל הגבלה נוקשה של הרשתות הסלולרית.[37][11][38] על פי NetBlocks, ארגון המנטר בין היתר את הפיקוח על האינטרנט, אלו הן "הגבלות האינטרנט החמורות ביותר מאז הטבח בנובמבר 2019", כאשר במהלך הפגנות 2019–2020 במדינה, בהן נהרגו כ-1,500 מפגינים על ידי כוחות הממשלה, האינטרנט הושבת לחלוטין במשך שבוע שלם.[39][38]

עוד לפני ההפגנות, הגישה לרשתות החברתיות באיראן הייתה מוגבלת מאוד. הרשתות החברתיות ותוכנות המסרים פייסבוק, טלגרם, טיקטוק וטוויטר נחסמו כולם לשימוש כבר בעבר.[15] החל מ-21 בספטמבר 2022, נחסמו גם אינסטגרם וואטסאפ ברחבי המדינה. כלי תקשורת ממלכתיים באיראן ציינו כי ההגבלות שהוטלו נובעות מחששות של "ביטחון לאומי".[38] וואטסאפ הצהירה בציוץ בטוויטר כי היא פועלת על מנת להשאיר את המשתמשים באיראן מחוברים לשירות, ולא תחסום מספרי טלפון איראניים.[40] עם זאת, קבוצות ניטור מרובות תיעדו הפסקות קישוריות אצל משתמשים, המשפיעות על ספקיות הסלולר הגדולות באיראן, עם "דפוס שיבושים בסגנון-עוצר" שנמשך 12 שעות בכל פעם. בנוסף, דווח כי הודעות טקסט עוברות סינון, וכל הודעה בה מוזכר שמה של מהסה אמיני נחסמת למסירה לנמען המיועד.[38]

בתגובה להפסקות האינטרנט של איראן, סיגנל, יישומון המסרים המיידיים המוצפן מקצה לקצה, ביקש מהקהילה הטכנולוגית ומהמתנדבים בעולם לסייע לעקוף את החסימה הדיגיטלית על ידי הפעלת שרתי פרוקסי, כדי שאנשים באיראן יוכלו לתקשר באופן בטוח. בהודעה שפרסמה סיגנל ב-22 בספטמבר, מנכ"ל החברה מסר הוראות שלב-אחר-שלב מפורטות לעקיפת החסימה, וקרא להתחיל קמפיין האשטאג בטוויטר כדי לקדם את המטרה. כמו כן, סיגנל פרסמה מסמכי תמיכה בפרסית, כדי לסייע במיוחד למשתמשים באיראן.[41][42][43]

נכון ל-24 בספטמבר, הגישה לסקייפ נחסמה.[44]

תגובות[edit | edit source]

ב-22 בספטמבר הייתה אמורה כתבת החוץ הראשית של רשת CNN, כריסטיאן אמנפור, לראיין את נשיא איראן אבראהים ראיסי בעיר ניו יורק, אחרי הופעתו בעצרת הכללית של האו"ם. אמנפור תכננה לשוחח עם הנשיא ראיסי על נושאים בינלאומיים שונים, ובהם מותה של מהסה אמיני והמחאות שהחלו בעקבותיו. ריאיון זה אמור היה להיות היה הפעם הראשונה שראיסי מדבר עם התקשורת האמריקאית על אדמת ארצות הברית. כ-40 דקות לאחר שעת תחילת הראיון טרם הגעתו של ראיסי, עוזרו של המנהיג האיראני העלה ברגע האחרון בקשה והצהיר כי הפגישה לא תתקיים אלא אם העיתונאית תעטה כיסוי ראש (רעלה), תוך שהוא מתייחס ל"מצב באיראן", ומכנה את הבקשה "עניין של כבוד". אמנפור הגיבה כי היא לא יכולה להסכים ל"תנאי חסר התקדים והלא צפוי הזה", והריאיון התבטל. בהמשך אמנפור אמרה בהתייחס לתקרית כי כאשר ערכה ראיונות מחוץ לאיראן, "מעולם לא התבקשתי מאף נשיא איראני... לעטות כיסוי ראש".[45][46][47]

מספר נשים איראניות המתגוררות בהודו הפגינו נגד ממשלת איראן ושרפו את החג'אבים שלהן כאות מחאה.[48]

ב-24 בספטמבר 2022, משרד החוץ של איראן זימן את שגרירי בריטניה ונורווגיה, בשל מה שנחשב בעיניו ל"עמדה מתערבת" שלהם. השלטונות באיראן מחו בפרט על ה"עוינות" שלכאורה נוצרה בקרב כלי התקשורת בשפה הפרסית שבלונדון, וכן על הצהרותיו של נשיא הפרלמנט הנורווגי, יליד איראן, מסעוד גראח'אני (אנ'), שבהן הביע תמיכה בהפגנות.[49][15]

פוליטיקאים איראנים[edit | edit source]

  • מסעוד פז'קיאן (אנ'), (חבר הפרלמנט האיראני, 2008 – הווה), אמר בריאיון לערוץ IRINN TV: "אחרי 40 שנה של החברה הזו [...] אנחנו גידלנו אותם, לא האמריקאים. הייתה לנו שליטה ברשות השידור, במסגדים, בבתי הספר, באוניברסיטאות. היינו בכל מקום. זו אשמתנו. אנחנו רוצים להטמיע אמונה דתית באמצעות שימוש בכוח. זה לא אפשרי מדעית".[50]
  • עלי לאריג'אני (יו"ר הפרלמנט האיראני, 2008 – 2020), טען שעל המשטר להיות יותר סבלני כלפי הצעירים שרוצים חופש מדת, והוסיף כי "ממשלה איסלאמית פירושה שאנשים מנהלים את החיים שלהם בעצמם. אם צעירים לא מיישמים אחד מעקרונות השריעה מתוך השקפת עולם חברתית – זה לא פסול ב-100%".[51]

בעולם[edit | edit source]

  • אוסטריהמדיה מוסתרת זמנית  אוסטריה: משרד החוץ גינה את "השימוש הלא-פרופורציונלי בכוח" של ממשלת איראן, וציינה כי "יש לכבד את המחאות השלוות, שהוקמו על ידי נשים איראניות אמיצות, ואת חופש הביטוי". בנוסף, אוסטריה תמכה בסנקציות האיחוד האירופי נגד הפקידים האיראנים האחראים.[52][53]
  • אוסטרליהמדיה מוסתרת זמנית  אוסטרליה: שרת החוץ של אוסטרליה, פני וונג (אנ'), גינתה את הדיכוי האיראני וציינה כי "נמשיך לתמוך בעם האיראני ובזכותם לחופש הביטוי ולשוויון עבור נשים וילדות".[54]
  • ארצות הבריתמדיה מוסתרת זמנית  ארצות הברית: במהלך נאומו בעצרת הכללית של האו"ם, נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן הביע סולידריות עם המפגינים, והפציר בהם "להגן על זכויותיהם הבסיסיות".[55] מזכיר המדינה אנתוני בלינקן גינה את ממשלת איראן בתגובה למותה של אמיני, בציוץ בטוויטר: "מותה [של אמיני] הוא בלתי נסלח. נמשיך להטיל על אנשי הממשל האיראניים את האחריות להפרות זכויות אדם מסוג זה".[56] מאוחר יותר הודיע בלינקן כי ממשלת ארצות הברית תנפיק רישיון כולל שיאפשר לחברות אמריקאיות להתעלם מסנקציות הטלקומוניקציה של איראן, כדי לסייע למפגינים להשיג גישה לאינטרנט.[57] בתגובה לציוץ של בלינקן בטוויטר, היזם האמריקאי אילון מאסק רמז כי הוא מתכוון להפעיל את Starlink כדי לסייע בשמירה על הגישה לאינטרנט באיראן.[58] חברת הקונגרס אלכסנדריה אוקסיו-קורטז כתבה, "מביעה סולידריות עם הנשים האמיצות ובעלות הברית באיראן המוחות על חירותן. מהסה אמיני נרצחה ללא היגיון".[59] הסנאטורית איימי קלובשר צייצה "נשות איראן יוצאות לרחובות, מסכנות את חייהן למען זכויותיהן וחירויותיהן. אני איתכן, אנחנו איתכן".[60] הסנאטור חבר המפלגה הדמוקרטית כריס ואן הולן אמר בריאיון לרשת החדשות הפרסית "Persian Service" של "קול אמריקה", כי "מה שקורה באיראן באופן כללי הוא יחס מזעזע כלפי תושביה. ועכשיו יש את זה, ההתקפות הללו על נשים איראניות [...] אישה שנהרגה משום שלא עמדה [בצו דתי] ביחס לשיער שלה בתוך רעלה".[61]
  • בלגיהמדיה מוסתרת זמנית  בלגיה: שרת החוץ האדג'ה לביב (אנ'), יחד עם הפוליטיקאיות החברות דריה ספאי (אנ') וגואדל לייקנס, גזרה את שערה במהלך עימות בשידור חי, כאות תמיכה במפגינים באיראן, ואמרה כי "נשים יכולות לממש את זכויותיהן למחות, אך התגובה של כוחות הביטחון היא לא-פרופורציונלית".[62][63]
  • גרמניהמדיה מוסתרת זמנית  גרמניה: שרת החוץ אנאלנה בארבוק (אנ') אמרה בראיון ל"בילד אם זונטאג" ב-9 באוקטובר כי "אלה שמרביצים לנשים ונערות (איראניות) ברחוב, שחוטפים, כולאים ודנים למוות באופן שרירותי אנשים שאינם רוצים דבר מלבד לחיות בחופש – עומדים בצד הלא נכון של ההיסטוריה".[64] בנוסף, בארבוק אמרה כי גרמניה תתמוך באיחוד האירופי בהקפאת נכסים של פקידים איראנים האחראים על פעולות אכיפת החוק.[65]
  • טורקיהמדיה מוסתרת זמנית  טורקיה: דובר נשיא טורקיה, איברהים קאלין, אמר כי הוא מצטער על מותה של מהסה אמיני וכי איראן צריכה למצוא דרך מאוזנת לכבד את רצונו החופשי של האדם ולשמוע על הסדר הציבורי.[66] מחאות התקיימו במספר ערים במדינה, וביניהן מחאה של קבוצת איראנים מול קונסוליית איראן באיסטנבול.[67][68]
  • ספרדמדיה מוסתרת זמנית  ספרד: משרד החוץ זימן את שגריר איראן למדריד על מנת להביע "גינוי מוחלט" לפעולות הדיכוי המופרזות של איראן.[69]
  • צרפתמדיה מוסתרת זמנית  צרפת: שרת החוץ קתרין קולונה (אנ') זימנה את שגריר איראן בפריז על מנת לגנות את פעולות ממשלת איראן, ביניהן מעצר של 4 אזרחים צרפתים במדינה וסחיטת הודאה בכוח,[70] והודיעה על תמיכתה של צרפת בסנקציות האיחוד האירופי ובהקפאת נכסים איראניים.[71]
  • שווייץמדיה מוסתרת זמנית  שווייץ: משרד החוץ גינה את הדיכוי של ממשלת איראן וציין כי שווייץ "מזועזעת ממספר הקורבנות הגבוה, ביחס להפגנות באיראן".[72]
  • קנדהמדיה מוסתרת זמנית  קנדה: ראש הממשלה ג'סטין טרודו הודיע על תמיכת ממשלתו במפגינים, וקרא לממשלת איראן "לשים סוף לדיכוי חופש הביטוי שלה – ולהפסיק את ההטרדות והאפליה המתמשכות נגד נשים".[73] שרת החוץ מלאני ג'ולי (אנ') קראה ל"חקירה מלאה ומקיפה של פעולות המשטר" בעקבות מותה של אמיני.[74]

ארגונים[edit | edit source]

ארגוני זכויות אדם[edit | edit source]

לאחר שהתפרסמו תמונות וסרטונים מתוך ההפגנות, המציגים גם את תגובת כוחות הביטחון במהלכן, ארגוני זכויות אדם בינלאומיים רבים כדוגמת Iran Human Rights (אנ') ו-Human Rights Watch, וסגנית הנציב העליון של האו"ם לזכויות האדם, נאדה אל-נשיף (אנ'), פרסמו הצהרות על דאגתם בנידון. הארגון Human Rights Watch העלה דאגה ספציפית באשר לדיווחים שמצביעים על כך שהרשויות משתמשות בגז מדמיע ובכוח קטלני כדי לפזר מפגינים.[77]

סנקציות[edit | edit source]

ב-22 בספטמבר 2022, מחלקת האוצר של ארצות הברית הודיעה על סנקציות נגד "משטרת המוסר" וכן נגד שבעה מנהיגים בכירים בארגוני הביטחון השונים של איראן, "בשל אלימות נגד מפגינים ומותה של מהסה אמיני". אלה כוללים את מוחמד רוסטמי חשמה גאצ'י, מפקד משטרת המוסר של איראן, וקיומארס היידארי, מפקד הכוח היבשתי של צבא איראן, בנוסף לשר המודיעין האיראני אסמאעיל ח'טיב, חאג' אחמד מירזאי, ראש חטיבת משטרת המוסר בטהראן. סאלאר אבנוש, סגן מפקד מיליציית הבסיג', ושני המפקדים מנוצ'הר אמנולהי וקאסם רזאי מכוח אכיפת החוק של איראן בפרובינציית צ'הארמחאל ובח'תיארי שבמדינה. הסנקציות יכללו חסימה של כל נכס או אינטרס ברכוש בתחומי השיפוט של ארצות הברית, ודיווח עליהם למחלקת האוצר של ארצות הברית. בנוסף יוטלו עונשים על כל צד שיאפשר ביצוע עסקאות או מתן שירותים לגופים אשר מוטלות עליהם סנקציות.[78][79][80]

ב-26 בספטמבר 2022, ראש ממשלת קנדה ג'סטין טרודו אמר כי ממשלתו תטיל סנקציות על "משטרת המוסר", על הנהגתה, ועל הפקידים האחראים למותה של מהסה אמיני ולדיכוי המוחים.[81]

בתרבות[edit | edit source]

מוזיקה[edit | edit source]

ב-25 בספטמבר הוציא שאהין נג'פי את השיר "הָאשְׁטָיְדָה" (בפרסית: هشتادیا; בתרגום חופשי "[ילדי] שנות השמונים"), העוסק בחיים שבאיראן עם התחוללותה של המהפכה האיראנית.[82] המוזיקאי האיראני שרווין האג'יפור, הוציא לאור את השיר "בַּרָאיֶה" ("בשביל" בתרגום חופשי), אשר הפך לוויראלי ברשתות החברתיות ברחבי האינטרנט, והקליפ שלו צבר מעל ל-40 מיליון צפיות באינסטגרם תוך יומיים.[83] הקליפ לשיר מבוסס על ציוצים של תושבים איראנים ברשת החברתית טוויטר, בהם תיארו את הסיבות למחאה. האג'יפור נעצר מספר ימים לאחר מכן, ב-29 בספטמבר, ובהמשך שוחרר בערבות לאחר שמחק את הסרטון המקורי. בכמה כלי תקשורת היו שכינו את השיר "המנון ההפגנות".[84]

ספורט[edit | edit source]

נבחרת הכדורגל של איראן לבשה ז'קטים שחורים ללא לוגו הקבוצה במהלך משחק הידידות שלה נגד נבחרת סנגל שהתקיים ב-27 בספטמבר במסגרת מונדיאל 2022; המדים עם לוגו הקבוצה שלבשו מתחת היו מוסתרים. בהתחשב בעובדה שכמה מחברי הקבוצה הפגינו סולידריות עם המפגינים בציוצים בטוויטר, לבישת הז'קטים פורשה באופן נרחב כמחווה נוספת של סולידריות עם המפגינים.[85][86]

ראו גם[edit | edit source]

קישורים חיצוניים[edit | edit source]

מדיה מוסתרת זמנית מדיה וקבצים בנושא [[commons:Category:{{#property:P373}}|ההפגנות באיראן]] בוויקישיתוף

הערות שוליים[edit | edit source]

  1. ^ "Pro-government demonstrators take to the streets to show their rejection of Iranian protests". MSN (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-24 בספטמבר 2022. 
  2. ^ "Thousands gather for pro-government rallies in Iran amid mass protests". Thousands gather for pro-government rallies in Iran amid mass protests (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-24 בספטמבר 2022. 
  3. ^ 3.00 3.01 3.02 3.03 3.04 3.05 3.06 3.07 3.08 3.09 3.10 3.11 3.12 3.13 3.14 3.15 3.16 3.17 3.18 3.19 3.20 3.21 3.22 "Iran Protests: Death Toll Rises to at Least 201/Children Victims of the Crackdown". Iran Human Rights. אורכב מ-המקור ב-8 October 2022. בדיקה אחרונה ב-12 באוקטובר 2022.  Unknown parameter |url-status= ignored (עזרה)
  4. ^ "Hengaw Report No. 7 on the Kurdistan protests, 18 dead and 898 injured". Hengaw. אורכב מ-המקור ב-26 September 2022. בדיקה אחרונה ב-27 בספטמבר 2022.  Unknown parameter |url-status= ignored (עזרה)
  5. ^ "Top Iran official warns against protests amid serious unrest". ABC News (באנגלית). 2 באוקטובר 2022. אורכב מ-המקור ב-3 October 2022. בדיקה אחרונה ב-3 באוקטובר 2022.  Unknown parameter |url-status= ignored (עזרה)
  6. ^ Worldwide protests continue after the death of 22-year-old Mahsa Amini, www.usatoday.com (באנגלית)
  7. ^ Strzyżyńska, Weronika (16 בספטמבר 2022). "Iranian woman dies 'after being beaten by morality police' over hijab law". the Guardian (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-22 בספטמבר 2022. 
  8. ^ Motamedi, Maziar. "Iran denies Mahsa Amini, woman who died in custody, was beaten" (באנגלית). Al Jazeera. בדיקה אחרונה ב-24 בספטמבר 2022. 
  9. ^ AP, AFP (20 בספטמבר 2022). "Mahsa Amini: EU concern over woman who died after being stopped by morality police". Euronews. 
  10. ^ "Protests flare across Iran in violent unrest over woman's death". Reuters (באנגלית). 20 בספטמבר 2022. בדיקה אחרונה ב-23 בספטמבר 2022. 
  11. ^ 11.0 11.1 Bonifacic, Igor (21 בספטמבר 2022). "Iran restricts access to WhatsApp and Instagram in response to Mahsa Amini protests". Engadget. אורכב מ-המקור ב-24 September 2022. בדיקה אחרונה ב-22 בספטמבר 2022.  Unknown parameter |url-status= ignored (עזרה)
  12. ^ Strzyżyńska, Weronika (22 בספטמבר 2022). "Iran blocks capital's internet access as Amini protests grow". The Guardian. אורכב מ-המקור ב-25 September 2022. בדיקה אחרונה ב-25 בספטמבר 2022.  Unknown parameter |url-status= ignored (עזרה)
  13. ^ 13.0 13.1 13.2 "Iran marchers call for execution of anti-government protesters". the Guardian (באנגלית). 23 בספטמבר 2022. בדיקה אחרונה ב-26 בספטמבר 2022. 
  14. ^ Motamedi, Maziar (3 באוקטובר 2022). "Iran’s Khamenei blames Israel, US in first comments on protests". Aljazeera. בדיקה אחרונה ב-3 באוקטובר 2022. 
  15. ^ 15.0 15.1 15.2 "Death toll grows in Iran as Mahsa Amini protests continue for 10th night". The Guardian. 26 בספטמבר 2022. 
  16. ^ "76 deaths, 1,200 arrests in Iran response to protests". rte.ie (באנגלית). 26 בספטמבר 2022. אורכב מ-המקור ב-27 September 2022. בדיקה אחרונה ב-27 בספטמבר 2022.  Unknown parameter |url-status= ignored (עזרה)
  17. ^ 17.0 17.1 "Eʿterāżāt dar Irān; Afzāyeš-e Āmār-e Koštešodegān beh biš az 30 Hamzamān bā Eḫtelāl dar Internet" اعتراضات در ایران؛ افزایش آمار کشته‌شدگان به بیش از ۳۰ نفر همزمان با اختلال در اینترنت [Protests in Iran; The Number of Those Killed has Increased to over 30 People Simultaneously With Internet Blackout]. Iran Human Rights (בפרסית). בדיקה אחרונה ב-22 בספטמבר 2022.  Unknown parameter |url-status= ignored (עזרה)
  18. ^ Protests Spread From Hijab Victim's Hometown To Other cities, Iran International, 2022
  19. ^ Hengaw report No. 2 regarding Saqqez and Sanandaj protests, Hengaw News Agency, 2022
  20. ^ Internet disrupted in Iran amid protests over death of Mahsa, Iran Wire, 2022
  21. ^ Ghattas, Kim (2 באוקטובר 2022). "A Whole Generation Revolts Against the Iranian Regime". The Atlantic (באנגלית). אורכב מ-המקור ב-2 October 2022. בדיקה אחרונה ב-3 באוקטובר 2022.  Unknown parameter |url-status= ignored (עזרה)
  22. ^ "A barrier of fear has been broken in Iran. The regime may be at a point of no return". CNN (באנגלית). 5 באוקטובר 2022. אורכב מ-המקור ב-6 October 2022. בדיקה אחרונה ב-6 באוקטובר 2022.  Unknown parameter |url-status= ignored (עזרה)
  23. ^ "Iran warns the West over protests as international backlash grows". NBC News (באנגלית). 2022. אורכב מ-המקור ב-2 October 2022. בדיקה אחרונה ב-3 באוקטובר 2022.  Unknown parameter |url-status= ignored (עזרה)
  24. ^ "'They want the world to hear them:' St. John's rally held in solidarity with Iran protests". CBC. 1 באוקטובר 2022. אורכב מ-המקור ב-2 October 2022. בדיקה אחרונה ב-3 באוקטובר 2022.  Unknown parameter |url-status= ignored (עזרה)
  25. ^ Yee, Vivian; Fassihi, Farnaz (24 בספטמבר 2022). "'They Have Nothing to Lose': Why Young Iranians Are Rising Up Once Again". The New York Times. אורכב מ-המקור ב-2 October 2022. בדיקה אחרונה ב-3 באוקטובר 2022.  Unknown parameter |url-status= ignored (עזרה)
  26. ^ Worth, Robert F. (1 באוקטובר 2022). "In Iran, Raw Fury Is in the Air". The Atlantic (באנגלית). אורכב מ-המקור ב-2 October 2022. בדיקה אחרונה ב-3 באוקטובר 2022.  Unknown parameter |url-status= ignored (עזרה)
  27. ^ Farzan, Yusra (30 בספטמבר 2022). "'Terrifying and inspiring': Iranian Americans on the protests rocking Iran". the Guardian (באנגלית). אורכב מ-המקור ב-3 October 2022. בדיקה אחרונה ב-3 באוקטובר 2022. 'Ten years ago, when people believed that the election was stolen, which it was, people were asking "where is my vote?"' Dolatshahi says, referring to the Green Movement in 2009. 'The chants have changed drastically, nobody is talking about reform. Now people are asking for a change of government.'  Unknown parameter |url-status= ignored (עזרה)
  28. ^ "Protests In Iran Continue Despite Violent Government Crackdown". RadioFreeEurope/RadioLiberty (באנגלית). 1 באוקטובר 2022. אורכב מ-המקור ב-3 October 2022. בדיקה אחרונה ב-3 באוקטובר 2022.  Unknown parameter |url-status= ignored (עזרה)
  29. ^ Yee, Vivian; Fassihi, Farnaz (2 באוקטובר 2022). "'Out-of-Reach Dreams' in a Sickly Economy Provoke the Rage in Iran". The New York Times. אורכב מ-המקור ב-3 October 2022. בדיקה אחרונה ב-3 באוקטובר 2022.  Unknown parameter |url-status= ignored (עזרה)
  30. ^ "Protests In Iran After Woman Dies At Hands Of Morality Police For 'Improperly' Wearing Her Headscarf: 'Death To The Dictator!'". MEMRI (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-24 בספטמבר 2022. 
  31. ^ Iran: Anti-government protests likely in cities nationwide through at least late September, Crisis24, 2022
  32. ^ iranian protests erupt after death of 22-year-old woman in police custody, DW, 2022
  33. ^ Protests in Iran at death of Kurdish woman after arrest by morality police, The Guardian, 2022
  34. ^ Mahsa Amini: Acting UN human rights chief urges impartial probe into death in Iran, United Nation, 2022
  35. ^ "Peyvastan Dānešǧūyān-e Irān be Eʿterāżāt-e Mardomī ʿAlīye Qatl-e Mahsā Amīnī" پیوستن دانشجویان ایران به اعتراضات مردمی علیه قتل مهسا امینی [Iran's University Students are Joining Popular Protests against the Murder of Mahsa Amini]. Al-Arabia Farsi (בפרסית). 20 בספטמבר 2022. בדיקה אחרונה ב-23 בספטמבר 2022.  Unknown parameter |url-status= ignored (עזרה)
  36. ^ "Ḫašm-e ʿOmūmī az Ǧānbâḫtan-e Mahsā Amīnī; Moʿtareżān-e Šoʿār "Zan, Zendegī, Āzādī" sar Dādand" خشم عمومی از جان‌باختن مهسا امینی؛ معترضان شعار «زن، زندگی، آزادی» سر دادند [Public Outcry over the Death of Mahsa Amini; Protestors Chanted the Slogan "Woman, Life, Freedom"]. Radio Farda (בפרסית). בדיקה אחרונה ב-23 בספטמבר 2022.  Unknown parameter |url-status= ignored (עזרה)
  37. ^ "Iranians see widespread internet blackout amid mass protests". AP News. Associated Press. 21 בספטמבר 2022. אורכב מ-המקור ב-25 September 2022. בדיקה אחרונה ב-25 בספטמבר 2022.  Unknown parameter |url-status= ignored (עזרה)
  38. ^ 38.0 38.1 38.2 38.3 תבנית:Cite magazine
  39. ^ Thorbecke, Catherine (24 בספטמבר 2022). "Iran's sweeping internet blackouts are a serious cause for concern". CNN. אורכב מ-המקור ב-25 September 2022. בדיקה אחרונה ב-25 בספטמבר 2022.  Unknown parameter |url-status= ignored (עזרה)
  40. ^ Reuters (22 בספטמבר 2022). "Iranian protesters torch police stations as unrest over woman's death spreads". Reuters (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-22 בספטמבר 2022. 
  41. ^ Ropeck, Lucas (23 בספטמבר 2022). "After Getting Blocked in Iran, Signal Wants You to Help Bypass Nation's Restrictions". Gizmodo. אורכב מ-המקור ב-25 September 2022. בדיקה אחרונה ב-25 בספטמבר 2022.  Unknown parameter |url-status= ignored (עזרה)
  42. ^ Dobberstein, Laura (23 בספטמבר 2022). "Iran blocks Whatsapp, Instagram as citizens protest death of Mahsa Amini". The Register. אורכב מ-המקור ב-25 September 2022. בדיקה אחרונה ב-25 בספטמבר 2022.  Unknown parameter |url-status= ignored (עזרה)
  43. ^ "پشتیبانی از پروکسی – پشتیبانی سیگنال". Signal Support (בפרסית). אורכב מ-המקור ב-25 September 2022. בדיקה אחרונה ב-25 בספטמבר 2022.  Unknown parameter |url-status= ignored (עזרה)
  44. ^ "Iran pledges 'decisive action' as Mahsa Amini protests continue". Al Jazeera. 25 בספטמבר 2022. אורכב מ-המקור ב-25 September 2022. בדיקה אחרונה ב-25 בספטמבר 2022.  Unknown parameter |url-status= ignored (עזרה)
  45. ^ Yang, Maya; Wintour, Patrick (22 בספטמבר 2022). "Iran leader shuns Christiane Amanpour interview over refusal to wear headscarf". The Guardian. אורכב מ-המקור ב-23 September 2022. בדיקה אחרונה ב-23 בספטמבר 2022.  Unknown parameter |url-status= ignored (עזרה)
  46. ^ Mackintosh, Eliza (22 בספטמבר 2022). "Iran's President abandons CNN interview after Amanpour declines head scarf demand". CNN. אורכב מ-המקור ב-23 September 2022. בדיקה אחרונה ב-23 בספטמבר 2022.  Unknown parameter |url-status= ignored (עזרה)
  47. ^ Farhi, Paul (22 בספטמבר 2022). "Amanpour says Iran's president canceled interview when she wouldn't cover head". The Washington Post. אורכב מ-המקור ב-23 September 2022. בדיקה אחרונה ב-23 בספטמבר 2022.  Unknown parameter |url-status= ignored (עזרה)
  48. ^ "Iranian women in India support protests in home country". Free Press Journal (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-23 בספטמבר 2022. 
  49. ^ "Iran summons UK, Norway ambassadors amid Mahsa Amini protests". 25 בספטמבר 2022. 
  50. ^ "Iranian Majles Member: Mahsa Amini's Death Is Our Fault". MEMRI. בדיקה אחרונה ב-25 בספטמבר 2022. 
  51. ^ עוד יום של אש באיראן: הפגנות ב-19 ערים, "עצורים נשלחו למוסדות פסיכיאטריים", ynet, ‏13 באוקטובר 2022
  52. ^ Kurmayer, Nikolaus J. (3 באוקטובר 2022). "Austria in favour of additional Iran sanctions". www.euractiv.com (באנגלית). 
  53. ^ "Austrian Foreign Ministry Issues Travel Warning for Iran". Vindobona.org (באנגלית). Vienna International News. 4 באוקטובר 2022. 
  54. ^ Mitchell, Alex (9 באוקטובר 2022). "Australia blasts 'disturbing' Iran arrests". PerthNow (באנגלית). 
  55. ^ "President Joe Biden UN General Assembly Full Speech". IYouTube (באנגלית). 
  56. ^ "US Officials React To Death Of Young Woman, Protests In Iran". Iran International (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-23 בספטמבר 2022. 
  57. ^ תבנית:Cite tweet
  58. ^ תבנית:Cite tweet
  59. ^ תבנית:Cite tweet
  60. ^ תבנית:Cite tweet
  61. ^ US Lawmakers Assail Iran on Death of Woman in Morality Police Custody, VOA (באנגלית)
  62. ^ Szucs, Agnes (7 באוקטובר 2022). "Top Belgian diplomat cuts hair in solidarity with protesters in Iran". www.aa.com.tr. 
  63. ^ "Belgian lawmakers cut hair in support of Iranian women". news.yahoo.com (באנגלית). 7 באוקטובר 2022. 
  64. ^ Hafezi, Parisa (9 באוקטובר 2022). "Protests grip Iran as rights group says 19 children killed". Reuters (באנגלית). 
  65. ^ "Germany wants those behind Iran crackdown banned from EU, assets frozen, Bild am Sonntag reports". Reuters (באנגלית). 9 באוקטובר 2022. 
  66. ^ "Cumhurbaşkanlığı Sözcüsü İbrahim Kalın NTV'de". ntv.com.tr (בטורקית). 23 בספטמבר 2022. בדיקה אחרונה ב-24 בספטמבר 2022. 
  67. ^ Colak, Umut (22 בספטמבר 2022). "Women in Turkey Protest Iranian Woman's Death". VOA (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-23 בספטמבר 2022. 
  68. ^ "Kadınlar Türkiye'nin dört bir yanında Mahsa Amini için sokağa çıktı". Evrensel Gazetesi (בטורקית). 22 בספטמבר 2022. בדיקה אחרונה ב-23 בספטמבר 2022. 
  69. ^ "Spain Summons Iran Ambassador Over Protests Crackdown". www.barrons.com (באנגלית). 28 בספטמבר 2022. 
  70. ^ Hafezi, Parisa; Irish, John (6 באוקטובר 2022). "France lambasts Iran after spying 'confession' aired". MSN (באנגלית). 
  71. ^ "France pushes for EU asset freeze and travel ban on Iranian officials". RFI (באנגלית). 4 באוקטובר 2022. בדיקה אחרונה ב-10 באוקטובר 2022. 
  72. ^ "Switzerland Condemns Violence By Iranian Security Forces". menafn.com. 6 באוקטובר 2022. 
  73. ^ תבנית:Cite tweet
  74. ^ "Three killed in protests over Iranian woman Mahsa Amini's death in custody". CBC. 20 בספטמבר 2022. 
  75. ^ "Iran: Statement by the Spokesperson on the death of Mahsa Amini | EEAS Website". European External Action Service. 19 בספטמבר 2022. בדיקה אחרונה ב-23 בספטמבר 2022. 
  76. ^ "UN decries ‘violent response’ to Mahsa Amini’s death". Al Arabiya English (באנגלית). 20 בספטמבר 2022. בדיקה אחרונה ב-23 בספטמבר 2022. 
  77. ^ "Concern mounts at 'lethal' Iran crackdown on protests". France 24 (באנגלית). 20 בספטמבר 2022. בדיקה אחרונה ב-21 בספטמבר 2022. 
  78. ^ Gottbrath, Laurin-Whitney (22 בספטמבר 2022). "U.S. sanctions Iran's morality police over death of woman in custody". Axios (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-22 בספטמבר 2022. 
  79. ^ "Treasury Sanctions Iran's Morality Police and Senior Security Officials for Violence Against Protesters and the Death of Mahsa Amini". United States Department of the Treasury. 22 בספטמבר 2022. 
  80. ^ "Designating Iran's Morality Police and Seven Officials for Human Rights Abuses in Iran". United States Department of State. 22 בספטמבר 2022. 
  81. ^ "Canada To Sanction Those Responsible For Iranian Woman's Death". 26 בספטמבר 2022. 
  82. ^ מדיה מוסתרת זמנית מדיה מוסתרת זמנית סרטונים בערוץ יוטיוב‏: Najafi Shahin Najafi - Hashtadia شاهین نجفی - هشتادیا
  83. ^ "Iran Arrests Singer Whose Song Became Anthem Of Ongoing Protests". RadioFreeEurope/RadioLiberty (באנגלית). 30 בספטמבר 2022. בדיקה אחרונה ב-3 באוקטובר 2022. 
  84. ^ "Iran arrests musician as anthem for protests goes viral". 4 באוקטובר 2022. 
  85. ^ Norton, Tom (29 בספטמבר 2022). "Did Iran's soccer team cover emblems in protest against government?". Newsweek (באנגלית). אורכב מ-המקור ב-1 October 2022. בדיקה אחרונה ב-2 באוקטובר 2022.  Unknown parameter |url-status= ignored (עזרה)
  86. ^ "Iranians protest on and off the pitch ahead of the World Cup". DW.COM. ספטמבר 2022. אורכב מ-המקור ב-1 October 2022. בדיקה אחרונה ב-2 באוקטובר 2022.  Unknown parameter |url-status= ignored (עזרה)

ערך זה מוגש באדיבות ויקיפדיה העברית, תחת רשיון ייחוס שיתוף זהה (CC BY-SA 3.0). (הדף המקורי, רשימת התורמים)
הערך בוויקיפדיה גדול מערך זה ב +1851 תווים

לעדכון מוויקיפדיה, לחץ כאן.