הגעלת כלים
בהלכה הגעלת כלים היא אחת מהדרכים להכשיר כלים. היא תהליך שנועד להוציא מכלי את ה"טעם" הבלוע בו ממה שהתבשל בו לפני ההגעלה. הגעלה מתבצעת כדי להכשיר כלי שבושל בו איסור, כדי להפוך כלי מ"בשרי" ל"חלבי" ולהפך, וכן כדי להכשיר לפני חג הפסח את הכלים שרוצים להשתמש בהם במהלך החג, ושהשתמשו בהם קודם בחמץ.
הגעלה מתבצעת על ידי הטבלת הכלים במים רותחים, הגורמים לטעם המאכלים שבושלו ונבלעו בו, להיפלט. בנוסף קיימת גם הכשרת כלים בדרכים אחרות, כגון ליבון הכלי.
הגעלה מתבצעת לרוב לפני פסח, כאשר יש צורך להכשיר כלים רבים משימושם היום-יומי לשימוש בפסח. עם זאת, כיום נוהגים רבים לקנות מערכות כלים חדשות לצורך פסח, והצורך בהגעלה מתמעט.
משמעות השם - הגעלה[edit | edit source]
מקור המילה 'הגעלה' הוא, ככל הנראה, על פי הפסוק באיוב (כא, י): "שׁוֹרוֹ עִבַּר וְלֹא יַגְעִל, תְּפַלֵּט פָּרָתוֹ וְלֹא תְשַׁכֵּל". המפרשים על פסוק זה מסבירים ש'יגעיל' פירושו 'יפליט'; זוהי גם המשמעות של הגעלת כלים (לפי דעת חלק מהפרשנים) - הפלטת הטעם הבלוע.
צורות הכשרת כלים[edit | edit source]
הכלל המרכזי שננקט בתלמוד לעניין זה, הוא "כבולעו כך פולטו". דהיינו, באותה צורה שבה "בלע" הכלי את טעם המאכל, כך יש להוציא ולפלוט אותו. קיימת מחלוקת עקרונית, בעלת משמעות הלכתית רבה, לגבי כלל זה: דעת השולחן ערוך היא, שיש לבחון כל כלי לפי רוב שימושו, ולכן אם רוב השימוש בכלי מסוים הוא ללא חום - אינו צריך הגעלה, גם אם לפעמים משתמשים בכלי זה בחום. לעומתו הרמ"א פוסק, שיש להחמיר ולנהוג בכל כלי לפי השימוש החמור יותר שנעשה בו, כך שגם אם רוב שימושו לא היה בחום, ורק לפעמים משתמשים בו בחום - הוא צריך הגעלה. לדוגמה: כוסות שתייה - לפי השו"ע אינן צריכות הגעלה, כי השימוש העיקרי שלהם הוא לשתייה פושרת או קרה, ואילו לפי הרמ"א - הן צריכות הגעלה, כי לפעמים משתמשים בהן לשתייה חמה.[1]
הכשרת הכלים מתחלקת לארבע רמות שמבוססות על העיקרון "כבולעו כך פולטו":
- הגעלת כלים במים
- האופן הרגיל והפשוט הוא הגעלה במים רותחים. באופן זה ממלאים כלי במים ומרתיחים אותם (הרבנות הראשית לישראל נוהגת להציב לפני פסח חביות ענק במקומות שונים בארץ לרווחת הציבור). נהוג להוסיף למים חומר ניקיון (כדי לפגום בטעם המאכל שאותו מפליטים). יש להכניס את הכלים הטעונים הכשרה לתוך המים הרותחים שבחבית או בסיר, באופן שהמים יגעו בכל חלקי הכלי. ברגע שכל הכלי נגע במים הוא הוכשר והחמץ שבו נפלט למים. על המים לרתוח בשעת הכנסת הכלי, שכן זוהי הטמפרטורה שבה בלעו את טעם המאכל הקודם. הכשרה זו מועילה גם לכלים שהם "כלי ראשון" כלומר מונחים על האש עצמה ומבשלים.
- עירוי מכלי ראשון
- לכלים שהשימוש בהם אינו על האש ממש (כסירים), אלא שימושם הוא ככלי המקבל מן הסיר (כקערה). באופן זה יש להערות על הכלי מים רותחים מכל צדדיו.
- ליבון קל
- לכלים שטעונים הגעלה במים אך יש בהם חורים וסדקים שאי אפשר לנקות או לכלוך שאי אפשר להסיר. באופן זה יש לחמם את הכלי על ידי אש עד שאם יונח קש בצדו השני של הכלי הוא ישרף.
- ליבון חמור
- לכלים שמשתמשים בהם ללא מים, אלא ישירות על המתכת (כמו רשת צליה). מחממים את הכלי עד שיצאו ממנו ניצוצות או עד שיאדים - יש הטוענים שמדובר בכ-371° צלזיוס.
- יש גם כלים שלא ניתנים להכשרה - כלי חרס ודומיהם (לדעת הרמ"א גם כלי זכוכית), משום לא ניתן "להוציא" מהם את הטעם ה"בלוע" בדפנותיהם, וכן כלים שלא ניתן להעבירם את התהליכים הללו בלא שיינזקו.
ליבון (קל וחמור) נהוג לעשות על ידי מבער בונזן (ברֶנֶר).
בכל אופני ההגעלה (למעט ליבון) צריך שאחד משני התנאים יתקיים:
- הכלי לא יהיה בשימוש "בן יומו" (ב-24 שעות הקודמות להכשרה).
- במים בהם מגעילים את הכלי תהיה כמות הגדולה מפי 60 מדפנות הכלי (בהם בלוע האיסור).
- בדיעבד אם לא התקיימו אף אחד מהתנאים האלו אפשר להוסיף למי ההגעלה קודם ההכשרה חומר שיפגום בטעם הנפלט מן הכלי (כמו סבון).
זמנים לביצוע הגעלת כלים[edit | edit source]
על-פי ההלכה יש לבצע הגעלת כלים עם רכישת כל כלי ומוצר חדש. בפרט כלי שנרכש או יובא מארצות נוכריות. לאור מסורת קיימת לשייף ולהשחיז כלים, בעיקר כלי מתכת עם שומן בעלי-חיים, כשהדבר נעשה לעיתים עם שומן חיות לא כשרות. בנוסף מתבצע אחת לשנה בזמן ניקיון פסח.
ראו גם[edit | edit source]
קישורים חיצוניים[edit | edit source]
- הלכות הגעלת כלים בקיצור שולחן ערוך
- הרב אליעזר מלמד כללי הגעלת כלים פניני הלכה
- הרב אליעזר מלמד הכשרת המטבח לפסח פניני הלכה
- הלכות הגעלת כלים, באתר הידברות
הערות שוליים[edit | edit source]
- ^ שולחן ערוך אורח חיים תנא,ו.
| חג הפסח | ||
|---|---|---|
| ערב פסח | קמחא דפסחא • אפיית מצות • שבת הגדול • הגעלת כלים • בדיקת חמץ • ביטול חמץ • ביעור חמץ • מכירת חמץ | 
|
| סיפור החג | עשר מכות מצרים • יציאת מצרים • קריעת ים סוף • שירת הים | |
| ליל הסדר | קערת ליל הסדר • חרוסת • כרפס • מצה • מרור • ארבע כוסות • הסבה • אפיקומן | |
| הגדה של פסח | סימני הסדר • הא לחמא עניא • ארבעה בנים • סיפור יציאת מצרים • מא כ'בר • ביד חזקה ובזרוע נטויה | |
| מצוות החג | קורבן פסח • איסור חמץ • סיפור יציאת מצרים • מצוות אכילת מצה • מצוות אכילת מרור • ארבע כוסות • מנחת העומר | |
| מהלך החג | ערב פסח • ליל הסדר • הלכות ליל הסדר • חול המועד • שביעי של פסח • פסח שני | |
| מנהגים | תענית בכורות • סעודת אסתר • סהרנה • אמירת שירת הים • סעודת משיח • מימונה | |
| תפילות ופיוטים | תפילת טל • והיא שעמדה • דיינו • אמונים ערכו שבח • חסל סידור פסח • לשנה הבאה בירושלים • ובכן ויהי בחצי הלילה • ובכן ואמרתם זבח פסח • אדיר במלוכה • אדיר הוא • אחד מי יודע • חד גדיא | |
| שונות | מסכת פסחים • לא בד"ו פסח • מצה עשירה • מצה שמורה • שרויה • קטניות בפסח • חמץ נוקשה • חמץ שעבר עליו הפסח • | |
| כשרות | ||
|---|---|---|
| כשרות הבשר | אבר מן החי • טרפה • גיד הנשה • סימני הכשרות • עופות טמאים • זרוע, לחיים וקיבה • חֵלֶב • שחיטה • הכשרת בשר • דם • בשר שנתעלם מן העין | |
| מצוות התלויות בארץ | שמיטה • יובל • טבל • תרומות ומעשרות • נתינת חלה • איסור חדש • איסור ערלה • נטע רבעי • כלאי הכרם • שמיטה • פאה •מתנות עניים • ביכורים | |
| איסור מאכלי נוכרים | חלב נוכרי • יין נסך • פת עכו"ם • בישולי גויים | |
| איסורים נוספים | בשר בחלב • חמץ • איסור אכילת תולעים • אכילת דג בבשר ובחלב • איסור אכילת קטניות בפסח | |
| דינים כלליים | איסור והיתר • תערובת • נותן טעם • דבר דעביד לטעמא • מעמיד • ביטול איסור לכתחילה • הגעלת כלים | |
| כשרות בעת החדשה | ירקות ללא חרקים • ג'לטין • משגיח כשרות • שטירל • בראקל | |
הבהרה: המידע באנציקלופדיה היהודית נועד לעיון והעשרת ידע כללית, ואין לראות בו פסיקה הלכתית.
ערך זה מוגש באדיבות ויקיפדיה העברית, תחת רשיון ייחוס שיתוף זהה (CC BY-SA 3.0).
(הדף המקורי, רשימת התורמים)
הערך בוויקיפדיה קטן מערך זה ב -8008 תווים
לעדכון מוויקיפדיה, לחץ כאן.
