הבורסה לניירות ערך בתל אביב
הרחבות או שכתובים לערך זה, ייתכן שהתבצעו בעבר באתרים שונים. לבדיקה.
| הבורסה לניירות ערך בתל אביב | |
|---|---|
| - | |
| סימול: | TASE |
| שנת ייסוד: | 1953 |
| עיר: | תל אביב |
| מדינה: |  ישראל
|
| בעלים: | בעלות משותפת של 15 בנקים ו-11 בתי השקעות |
| מטבע: | ₪ - שקל חדש (NIS או ILS) |
| מדדים: | תל אביב 35 (לשעבר מדד המעו"ף) תל אביב 90 תל אביב 125 תל אביב גלובל-בלוטק מדד ביומד |
| www.tase.co.il | |
הבורסה לניירות ערך בתל אביב (באנגלית: Tel Aviv Stock Exchange, ראשי תיבות: TASE) היא חברה פרטית המהווה את הבורסה לניירות ערך היחידה הפועלת בישראל. 26 בעלי הבורסה, המכונים חברי הבורסה, הם בנקים ובתי השקעות גדולים. המסחר בבורסה נעשה באמצעות חברי הבורסה בלבד, אשר גובים עמלה בעבור השירותים שהם מספקים.
המסחר בניירות ערך בארץ ישראל החל בשנות ה-30, בעקבות עלייתם לארץ ישראל של בנקאים יהודים שנמלטו מגרמניה הנאצית. הבורסה נוסדה בסוף שנת 1953 כחברה שלא למטרות רווח, כלומר, כחברה שאינה רשאית לחלק רווחים לבעליה. בשנים האחרונות (נכון ל-2015), קיימת מגמה בבורסה להפוך לחברה למטרות רווח. אחד הבלמים לעניין זה הוא הצורך באישור רגולטורי, אשר עשוי להיות כרוך גם בהחלשת הבורסה כמונופול דה פקטו במסחר בניירות ערך.
הבורסה משמשת למסחר בניירות ערך, ולגיוס הון לחברות בשוק ההון הישראלי.
מאפייני הבורסה בישראל[edit | edit source]
בבורסה נסחר מגוון רחב של מוצרים פיננסיים, ומפעם לפעם משיקה הבורסה מוצרים פיננסיים חדשים, באישור רשות ניירות ערך. בעשור השני של המאה ה-21, המוצרים הנסחרים בבורסה הם מניות; אגרות חוב ממשלתיות וקונצרניות; ניירות ערך המירים, שכוללים אג"ח להמרה, כתבי אופציה ואופציות רכש למניות; מוצרי מדדים, הכוללים בעיקר תעודות סל; ונגזרים פיננסיים, שרובם המוחלט אופציות מכר או רכש על מדד תל אביב 35 ושער שקל-דולר, ומיעוטם אופציות על נכסי בסיס אחרים וחוזים עתידיים. הבורסה גובה עמלות הן מחברי הבורסה, על הפעולות המבוצעות בה, והן מהחברות המונפקות בה.
תאגידים שניירות הערך שלהם נסחרים בבורסה קרויים חברות ציבוריות, או תאגידים מדווחים, והם כפופים לחובות גילוי מחמירות. הבורסה משמשת את הממשלה להפרטה של חברות ממשלתיות ולהנפקה ומסחר של אג"ח ממשלתי.
בשונה ממדינות אחרות, בישראל ניתן רישיון פעולה לבורסה אחת לניירות ערך. עם זאת, רשות ההגבלים העסקיים פרסמה החלטה בדבר אי הכרזה על הבורסה כעל מונופול[1].
שעות פעילות הבורסה[edit | edit source]
הבורסה פועלת בימי חול בלבד. בהיותו של יום שישי יום עסקים קצר, היא אינה פעילה בו. הבורסה אינה פעילה גם במועדי ישראל. מדי תקופה מסוימת, עולה הרעיון של שינוי מועדי המסחר, כך שהבורסה לא תהיה פעילה בימי ראשון ותפעל בימי שישי. זאת, גם לאור נפח המסחר הקטן יחסית בימי ראשון, ובעיקר מכיוון שהבורסות העקריות בעולם אינן פעילות בימי ראשון.
בימי הפעילות, מתבצע המסחר בין השעות 9:30 בבוקר ל-17:35 אחר הצהריים בימים ב-ה, ו16:35 ביום א[2].
הפעילות בבורסה בימי העבודה מתחלקת לחמישה שלבים: "טרום פתיחה", "פתיחה", "רצף", "טרום נעילה" ו"נעילה"[3].
חברי הבורסה[edit | edit source]
לבורסה הישראלית 23 חברי בורסה[4]:
|
|
מוצרים[edit | edit source]
בבורסה בת"א נסחרים מספר מוצרים פיננסיים:
- מניות - נייר ערך המייצג חלק מבעלות על חברה.
- איגרות חוב - נייר המייצג הלוואה הניתנת למנפיק הנייר, בתנאי החזר וריבית הקבועים מראש.
- איגרות חוב קונצרניות - איגרות חוב המונפקות על ידי חברה.
- איגרות חוב ממשלתיות - איגרות חוב המונפקות על ידי מדינת ישראל.
- מלווה קצר מועד - איגרת חוב המונפקת על ידי בנק ישראל בריבית קבועה לא צמודה לטווח קצר של עד שנה.
- איגרות חוב להמרה - איגרת חוב אשר ניתנת להמרה במניה תמורת תשלום קבוע מראש (בדומה לאופציה).
- תעודות סל (ETN) - נייר הצמוד למוצר או למדד מחירים פיננסי כלשהו בארץ או בעולם. יש תעודות סל שמחושבות כנוסחה הקשורה למדד אחד או יותר. כך למשל, קיימות תעודות סל בחסר, אשר נותנות יחס הפוך למדד כלשהו. (ערך התעודה עולה, כאשר המדד יורד ולהפך)
- קרנות סל (ETF) - נקראת גם "קרן מחקה". קרן המשקיעה את הכספים על פי הצמדה למדד מחירים פיננסי קבוע מראש, בדומה לתעודת סל, ללא שיקול דעת של הנהלת הקרן. בשונה מתעודת הסל, קרן סל אינה מבטיחה תשואה הצמודה למדד, והתשואה למשקיע יכולה להיות גבוהה או נמוכה יותר מהמדד הנבחר. זאת בשל פעילות מסחר של הקרן וסטיות (קטנות לרוב) של הרכב נכסי הקרן.
- קרנות נאמנות - קרן המנוהלת על ידי בית השקעות, ומשקיעה את הכספים על פי החלטת הנהלת הקרן, ועל פי תשקיף המפורסם מראש.
- כתבי אופציה - נייר אשר המחזיק בו יכול להמירו במניה תמורת תשלום קבוע מראש. אלו נסחרות בזירת הרצף, בניגוד לנגזרים הבורסאיים שנסחרים במעו"ף.
- שוק המעו"ף - נגזרים - אופציות וחוזים עתידיים על מדד, ניירות ערך בודדים (אג"ח או מניה), או שערי מטבע. מסלקת מעו"ף של הבורסה מהווה צד-נגדי לכל אופציה, כתור מסלקה מרכזת וזאת בניגוד לכתבי אופציה שהם חוזה כנגד חברה סציפית. את ניירות אלו יכול לכתוב ולרכוש כל סוחר. אופציות על מדד ת"א35 הוא המוצר הסחיר ביותר בתל אביב, וישנה פעילות ערה גם באופציות שקל-דולר. נגזרים נסחרים בזירת המעו"ף, ולהם כללי מסחר אחרים מאלו שלנכסים אחרים הנסחרים בזירת הרצף (כך למשל במעו"ף מצטטים מחירים בשקלים, וברצף באגורות).
רגולציה[edit | edit source]
פעילותה של הבורסה מוסדרת בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968[5], ורשות ניירות ערך מפקחת על פעילותה, כמו גם אוכפת את החוקים החלים על חברות ציבוריות. על מנת להיסחר בבורסה נדרשת חברה לעמוד בקריטריונים מסוימים הן בעת ההנפקה, והן בתקופת המסחר, קריטריונים אלה מעוגנים בתקנון[6] הבורסה ובהנחיות הזמניות. תקנון הבורסה נועד לקבוע כללים לניהול תקין והוגן של הבורסה והוא מסמך המתעדכן באופן תכוף ובהתאם לשינויים בשוק ההון הישראלי.
רישום דואלי: חברות הרשומות גם בבורסות בחו"ל[edit | edit source]
בשנת 2000 הוגדרו הקלות בחוק[7] המסירות חלק מהרגולציה המוטלת על ידי חוק ניירות ערך מחברות הרשומות גם בבורסות זרות. חברות הנסחרות בבורסה מוכרת אחרת (רשימה סגורה של בורסות במדינות מתקדמות) יכולות להירשם רישום דואלי מהיר לתל אביב תוך דיווח ורגולציה על-פי המתכונת הזרה, כאשר הדרישות הרגולציה המקומיות עליהן מצומצמות. בנוסף, ההקלות הסדירו רישום של חברות הרשומות בישראל לרישום בבורסות מוכרות בחו"ל ואפשרו שינוי משטר דיווח בהתאם לכך.
עמלות[edit | edit source]
הבורסה גובה עמלות מחבריה על כל פעולה המתבצעת בה, בסך של כמה אלפיות אחוז מערך הנכס ברצף ועשרות אגורות ליחידת אופציית מעו"ף[8].
אזרחים המעוניינים לסחור בבורסה, עושים זאת באמצעות חברי הבורסה (הבנקים ובתי ההשקעות שצוינו), אשר גובים מסוחרים עם מחזורים נמוכים עמלה גבוהה בהרבה על שירותיהם. הבנקים גובים, בתעריפון ברירת המחדל שלהם (0.6%-0.8%), עמלה הגבוהה פי 100–200 מעמלת הבורסה למשקיעים דרכם. ניתן בדרך כלל לקבל הנחה של עשרות אחוזים מהתעריפון הבנקאי בבקשה בלבד, גם ללא מחזורים משמעותיים (לכ-0.2%-0.3%). חברים שאינם בנקים, קרי בתי ההשקעות גובים מסוחרים בעלי היקף מחזורים נמוך עמלה נמוכה יותר (כ-0.1%), של כפי 20 בלבד.
סוחרים פרטיים ומוסדיים עם היקף מסחר משמעותי, מקבלים הנחות ניכרות גם בבנקים וגם בבתי השקעות, באופן שעבור הסוחרים הגדולים מתקרב לתעריפון הבורסה.
נוסף על זאת, גובים הבנקים הישראליים מגוון עמלות שונות הקשורות לפעולות מול הבורסה, כגון דמי הפצה לקרנות נאמנות ו"דמי משמרת" שהיא עמלה ארכאית[9] אשר מעטים מבתי ההשקעות ממשיכים לגבות. היא עומדת על 0.1-0.2 אחוזים שנתיים ומקורה בימים עברו, בהם היו ניירות הערך ניירות ממש, ונשמרו בכספת עבור לקוחות הבנק. בעולם דיגיטלי, ההצדקה לעמלה זו ברורה פחות, מרבית חברי הבורסה שאינם בנקים אינם גובים אותה מלקוחותיהם ואף הבנקים נוטים לוותר עליה עבור חלק מלקוחותיהם[9].
היסטוריה[edit | edit source]
_-_A_broker_giving_an_order_to_purchase_stocks.jpg)
הבורסה לניירות ערך בתל אביב נוסדה בשנת 1953. עוד קודם לכן, החל בשנת 1935, התקיים מסחר בניירות ערך בארץ ישראל ולאחר מכן, במדינת ישראל, בבנק אנגלו-פלשתינה (לימים, בנק לאומי) המנדטורי, במשרד ששימש כבורסה. המסחר היומי במסגרת "לשכת החליפין לניירות ערך" ארך שעה בלבד.
- ב-1968 הוסדרה פעילותה של הבורסה בחוק והוקמה רשות ניירות ערך המפקחת על הפעילות שלה.
- בשנת 1983 פגע בבורסה משבר מניות הבנקים, שבמהלכו קרסו מניות ארבעת הבנקים הגדולים בישראל, והלאמת הבנקים על–ידי המדינה תוך אובדן שליש מכלל השקעות הציבור בהם.
- בשנת 1993 החל המסחר בנגזרים.
- ב-1999 הושלם מהלך של מעבר משיטת המסחר בזירות, ששילבה את שיטת המשתנים ושיטת הכרוז הממוחשב (כר"מ), לשיטת מסחר ממוחשבת הנקראת "רצף".
- בשנת 2005 החלו לפעול בבורסה עושי שוק.
- בשנת 2007 המחזור בניירות ערך והמירים הגיע לשיא של 593.2 מיליארד ש"ח בשנה.
- החל משנת 2008, על רקע המשבר הכלכלי העולמי, הידוק הרגולציה על הבורסה (מצד הבורסה עצמה, רשות ניירות ערך, אגף שוק ההון במשרד האוצר, הרשות להלבנת הון ועוד) וגורמים נוספים ירד משמעותית מספר המשתתפים במסחר ומחזורי המסחר. ב-2012 עמד מחזור המסחר בניירות ערך והמירים על 265.1 מיליארד ש"ח בשנה בלבד (ירידה של 54%) - המחזור הנמוך ביותר מאז 2004.
- בינואר 2014 מונה יוסי ביינארט למנכ"ל הבורסה[10][11]. ב-2016 בשל מחלה מונתה גל לנדאו יערי כממלאת מקום זמנית שלו, וביינארט פרש בספטמבר 2016[12].
- בינואר 2017 נכנס איתי בן זאב לתפקידו כמנכ"ל הבורסה[13].
- בתחילת 2017 עבר בכנסת בקריאה שנייה ושלישית החוק לשינוי מבנה הבורסה, אשר יוצר מתווה להפיכתה לחברה למטרות רווח[14].
החברות הנסחרות בבורסה[edit | edit source]
בשנות ה-60 של המאה ה-20 היה היקף הפעילות של הבורסה מצומצם ונסחרו בו, בשנת 1965, 80 חברות בלבד[15]. נכון לסוף שנת 2014, נסחרות בבורסת תל אביב 473 חברות בשווי שוק כולל של 780 מיליארדי שקלים[16][17].
| סוג חברה | מספר חברות בבורסת תל אביב | שווי שוק במיליארדי שקלים |
|---|---|---|
| בנקים | 10 | 70 |
| ביטוח | 7 | 19 |
| שירותים פיננסיים | 11 | 3 |
| ביומד | 52 | 26 |
| טכנולוגיה | 74 | 54 |
| מסחר ושירותים | 68 | 52 |
| נדל"ן ובינוי | 96 | 80 |
| תעשייה | 73 | 388 |
| השקעה ואחזקות | 61 | 46 |
| חיפושי נפט וגז | 21 | 42 |
| סה"כ | 473 | 780 |
ירידת מחזורי המסחר (2007–2012)[edit | edit source]
קיימים מספר גורמים אשר הביאו לירידת מחזורי המסחר בבורסה בתל אביב ממחזור השיא בשנת 2007 ועד השפל הרב-שנתי בשנת 2012. הגופים המקצועיים (הבורסה עצמה, רשות ניירות ערך, משקיעים מוסדיים) חלוקים ביניהם באשר לסיבות המרכזיות לירידה זו ולדרכי הטיפול המועדפות בה[18]. מספר התפתחויות בשוקי ההון בישראל ומחוצה לה, תרמו להגעה למצב זה:
- החל משנת 2007 הופעלו שורה ארוכה של רפורמות ותיקוני חקיקה, אשר הגבירו את הרגולציה על שוק ההון הישראלי ועל הבורסה בפרט. הרגולציה הגיעה מגורמי פיקוח רבים: מהבורסה עצמה בפיקוחה על חבריה, מהרשות לניירות ערך, מאגף שוק ההון במשרד האוצר ומצד המפקח על הבנקים. ההשפעה הייתה הן על הפעילים השונים בשוק ההון (מוסדיים ופרטיים) שסוחרים בבורסה, הן על חברי הבורסה שהפכו לפחות רווחיים (וחלקם נסגרו או נמכרו) והן על החברות הרשומות למסחר בבורסה, שנדרשו לעלויות רגולציה גבוהות יותר ולתהליך קבלת החלטות ארוך, יקר ומורכב יותר מבעבר[19].
- במקביל, החל משנת 2008 על רקע המשבר הכלכלי העולמי, חלה ירידה במחזורי המסחר בבורסות מקומיות רבות ברחבי העולם[20], עם מעבר המשקיעים הבינלאומיים לשווקים בטוחים יותר. מגמה זו הואצה בשנת 2010 עם מעבר מדינת ישראל ממדד השווקים המתעוררים של חברת MSCI למדד השווקים המפותחים, מעבר שהוביל ליציאה של גופים בינלאומיים רבים מהבורסה בתל אביב. גופים אלו התמקדו בהשקעה בשווקים מתעוררים, אשר בתוכם ישראל נחשבה להשקעה בטוחה יחסית - ומאידך, עבור גופים המשקיעים בשווקים מפותחים, קיימות מדינות אחרות בעלות סיכון נמוך יותר להשקעה[21].
- בתחילת שנת 2012 הועלה מס רווחי הון מ-20 אחוז ל-25 אחוז, דבר שהקטין עוד את האטרקטיביות של השקעה בבורסה הישראלית מול בורסות אחרות בעולם[22].
על רקע גורמים אלו, מחזורי המסחר קטנו משמעותית החל מסוף 2007. מחזור המסחר בניירות והמירים ירד משיא של 593.2 מיליארד ש"ח ב-2007 ל-265.1 מיליארד ש"ח ב-2012 ומחזור המסחר באופציות תל אביב 25 ירד מ-94,280 אלפי אופציות ב-2007 ל-57,397 אלפי אופציות ב-2012. מספר החברות הרשום למסחר גם הוא קטן משמעותית משיא של 657 חברות בשנת 2008 ל-533 חברות בינואר 2013. עם זאת, המסחר באגרות חוב ומק"מ עלה בתקופה זאת.
בחודש נובמבר 2014 פרסמה רשות ניירות ערך הצעה לשינוי מבנה הבורסה[23], לרבות הפיכתה לחברה למטרות רווח, מתוך מטרה לשפר את שקיפות פעולתה, את יעילותה, את הסחירות ואת שיתופי הפעולה עם בורסות אחרות בעולם.
רפורמת המדדים[edit | edit source]
בתחילת 2017 ערכה הבורסה רפורמה בהגדרת המדדים לניירות הערך הנסחרים בה והקמת מדדים חדשים. בין השינויים העיקריים ברפורמה, מדד הדגל של הבורסה שונה כך שיכלול 35 מניות ולא 25 ושמו שונה בהתאם למדד תל אביב 35. מטרת הרפורמה היא בין היתר הקטנת הריכוזיות במדד ת"א הישן. היות שלמעלה מ-50% ממשקל המדד נבע מכעשר מניות בלבד[24], כשאחת מהן שינתה ערכה בחדות המדד הגיב בחריפות ולכן נחשב ריכוזי מדי. כדי להקטין את הריכוזיות הוגבלה תקרת המשקל של מניה בודדת במדדים ת"א 35, ת"א 125 ות"א בנקים 5 במהלך הדרגתי[25].
במסגרת הרפורמה נוצרו מדדים חדשים במטרה להעלות עניין משקיעים בבורסה ולהגדיל את הפעילות בה. המדדים החדשים הם ת"א-BlueChip15Price, ת"א-SME150 ות"א-רימון.
מדדי הבורסה[edit | edit source]
במניות ישנם, לאחר הרפורמה בתחילת 2017 שני מאגרי מניות. מאגר רימון הוא הבכיר מביניהם ומכיל כ-200 מניות המתאימות לשימוש כנכסי בסיס לנגזרים. מניות אלו בעלות שווי גבוה יותר ותנאי סף נוקשים יותר ביחס לאחזקות ציבור. מאגר תמר מכיל גם מניות קטנות יותר וכן מניות עם אחזקות ציבור נמוכות[26].
מדדי מניות על פי שווי שוק[edit | edit source]
- מדד תל אביב 35 (לשעבר "מדד המעו"ף") - מדד המייצג את מחירן של 35 מניות החברות הגדולות ביותר (מבחינת שווי השוק שלהן) בבורסה לניירות ערך בתל אביב הכלולות במאגר רימון. משקל כל מניה במדד נקבע לפי שווי החזקות הציבור בה. על מדד זה נסחרות אופציות "תל אביב 35" הסחירות.
- מדד תל אביב 125 - מדד המייצג את מחיר המניות של 125 החברות הגדולות ביותר בבורסה הכלולות במאגר רימון. המדד מורכב ממדד תל אביב 35, בתוספת מדד תל אביב 90. על מדד זה נסחרות אופציות בשוק הנגזרים בבורסה.
- מדד תל אביב 90 - מדד המייצג את מחירן של 90 המניות של החברות הגדולות ביותר הכלולות ברימון לאחר אלו שבמדד ת"א 35.
- מדד תל אביב SME60 - מדד המייצג את מחירן של 60 מניות החברות הגדולות ביותר הכלולות ברימון לאחר אלו שבמדד תל אביב 125.
- מדד תל אביב צמיחה (לשעבר מדד תל אביב יתר מאגר) כולל את כל המניות הכלולות במאגר תמר, אשר אינן כלולות במדד תל אביב 125 וב-SME60.
- מדד תל אביב All-Share (לשעבר מדד תל אביב מאגר) כולל את כל המניות הכלולות במאגר תמר. התפרסם לראשונה ביולי 2010[27].
מדדי מניות ענפיים[edit | edit source]
- מדד בנקים-5 כולל את חמשת הבנקים הגדולים ביותר הכלולים במאגר רימון. על מדד זה נסחרים גם נגזרים.
- מדד תל אביב פיננסים כולל את כל מניות הפיננסים (בנקים, ביטוח, שירותים פיננסיים) במאגר תמר.
- מדד תל אביב ביטוח-פלוס מתפרסם מאפריל 2011 וכולל את כל המניות במאגר תמר בתחום הביטוח ושירותים פיננסיים (אך לא בנקים).
- מדד תל אביב נדל"ן כולל את כל מניות הנדל"ן בבורסה הכלולות במאגר תמר.
- מדד תל אביב ביומד הוא מדד המייצג את השינוי המצרפי במחירי מניות הכלולות במאגר המניות של חברות ציבוריות העוסקות במחקר ובפיתוח בתחום מדעי החיים, ביוטכנולוגיה, תרופות ומכשור רפואי.
- מדד תל אביב טכנולוגיה הוא מדד המייצג את השינוי המצרפי במחירי מניות הכלולות במאגר המניות של חברות ציבוריות העוסקות בשירותי מידע, תוכנה ואינטרנט, אלקטרוניקה ואופטיקה, וציוד ומערכות תקשורת.
- מדד תל אביב גלובל-בלוטק מתפרסם מאפריל 2011 וכולל את כל המניות הכלולות במדד תל אביב טכנולוגיה ובמדד תל אביב ביומד.
- מדד תל אביב טק-עילית מתפרסם ממאי 2014 וכולל את מניות החברות הכלולות במדד ת"א בלוטק ששווי השוק שלהן מעל 75 מיליון ש"ח.
- מדד תל אביב נפט וגז מתפרסם מאפריל 2011 וכולל את כל המניות במאגר תמר בתחום חיפושי הנפט וגז.
- מדד תל אביב תקשורת וטכנולוגיות מידע מתפרסם מאפריל 2011 וכולל את כל המניות במאגר תמר בתחום התקשורת וטכנולוגיות מידע.
נוסף על אלה, קיימים מדדים נוספים לפי שווי שוק, מדדים ענפיים נוספים ומדדי אג"ח ממשלתי.
מדדי תל בונד[edit | edit source]
- מדד תל בונד-20 - מדד תל בונד-20 הוא מדד הדגל של מדדי התל בונד. המדד כולל 20 איגרות חוב קונצרניות הצמודות למדד בריבית קבועה, בדירוג A- ומעלה, בעלות שווי השוק הגבוה ביותר מבין כלל איגרות החוב הצמודות למדד, אשר נכללות במאגר האג"ח, תוך סייגים על מספר סדרות פר מנפיק.
- מדד תל בונד-40 - מדד תל בונד-40 כולל את 40 איגרות החוב הקונצרניות צמודות המדד בריבית קבועה, בדירוג A- ומעלה, בעלות שווי השוק הגבוה ביותר מבין איגרות החוב מסוג זה שאינן נכללות במדד תל בונד-20 ואשר נכללות במאגר האג"ח, תוך סייגים על מספר סדרות פר מנפיק.
- מדד תל בונד-60 - מדד תל בונד-60 הוא מדד הכולל את כל אגרות החוב הנכללות במדדים תל בונד-20 ותל בונד-40.
- מדד תל בונד צמודות - מדד תל בונד-צמודות כולל את איגרות החוב הקונצרניות, שצמודות למדד בריבית קבועה, בדירוג A- ומעלה, אשר נכללות במאגר האג"ח, תוך סייגים על מספר סדרות פר מנפיק.
- מדד תל בונד-לא צמודות – המדד מורכב מאג"ח קונצרניות הכלולות במדדי תל בונד-שיקלי ותל בונד- בריבית משתנה. במדד נכללות סדרות אג"ח שמשקל כל אחת מהן מוגבל ל-2%.
- מדד תל בונד יתר-צמודות - מדד תל בונד-צמודות יתר כולל את איגרות החוב הקונצרניות שצמודות למדד בריבית קבועה, בדירוג A- ומעלה, אשר אינן נכללות במדד תל בונד-60 ונכללות במאגר האג"ח, תוך סייגים על מספר סדרות פר מנפיק.
- מדד תל בונד תשואות - מדד תל בונד-תשואות כולל את איגרות החוב הקונצרניות, שצמודות למדד בריבית קבועה בטווח דירוג אשראי שבין (-BBB) לבין (A) בדירוג מעלות או בטווח דירוג שבין (Baa3) לבין (A2) בדירוג מידרוג ואשר נכללות במאגר האג"ח, תוך סייגים על מספר סדרות פר מנפיק.
- מדד תל בונד צמודות-בנקים - מדד תל בונד-צמודות בנקים כולל את איגרות החוב הקונצרניות, שצמודות למדד בריבית קבועה, בדירוג A- ומעלה, אשר הנפיקו הבנקים ונכללות במאגר האג"ח, תוך סייגים על מספר סדרות פר מנפיק.
- מדד תל בונד-שקלי - מדד תל בונד-שקלי כולל את איגרות החוב הקונצרניות, שאינן צמודות למדד בריבית קבועה, בדירוג A- ומעלה, אשר נכללות במאגר האג"ח, תוך סייגים על מספר סדרות פר מנפיק.
- תל בונד ריבית משתנה - המדד מורכב מאג"ח קונצרניות בריבית משתנה הכלולות במאגר תל-בונד. במדד נכללות אג"ח קונצרניות שאינן צמודות ונושאות ריבית משתנה, הכלולות במאגר תל-בונד.
משכן הבורסה[edit | edit source]
בשנת 1960 עברה הבורסה למשכן עצמאי, ב"פסאז'" ברחוב אלנבי 113 בתל אביב. בפברואר 1983 עברה הבורסה למשכנה ברחוב אחד העם 54, תל אביב. בשנת 2001 נחנך בבניין הבורסה מרכז המבקרים הממוקם באולמות המסחר ההיסטוריים. במרכז מתקיימים ביקורים לימודיים, כנסים ואירועים בנושא שוק ההון.
ב-24 ביולי 2014 עברה הבורסה לניירות ערך למשכנה החדש בקרן הרחובות מונטיפיורי ואחוזת בית בתל אביב, בצמוד למגדל שלום מאיר. מתחם הבורסה מתפרש על פני מגרש בן דונם וחצי, שנרכש על ידה בשנת 2007 במחיר של 58 מיליון ש"ח. תהליך הבנייה ארך חמש שנים. הבניין משתרע על שטח של 22.6 אלף מטרים רבועים, מתנשא לגובה של 60 מטרים ומונה 14 קומות. היחס בין מספר הקומות לגובה אינו סטנדרטי, משום שהבניין כולל קומות בעלות תקרות גבוהות, כגון קומת הכניסה המתנשאת לגובה של 10 מטרים.
עלות הבניין חרגה מאוד מהעלות הצפויה המקורית, ועלותו הכוללת הגיעה ל-350 מיליון ש"ח, במקום 160 מיליון ש"ח הצפויים. חריגה זו, בשילוב עם ירידת מחזורי המסחר בתקופת השלמת הבנייה, הביאו את חברת הבורסה לגירעונות עמוקים של עשרות מיליוני ש"ח[28]. עלות האחזקה השנתית גם היא גבוהה בהרבה מהצפוי, כ-28 מיליון ש"ח לשנה. מנכ"ל הבורסה, יוסי ביינארט, אשר נכנס לתפקיד שבועות ספורים לפני המעבר לבניין החדש, הזמין שתי הערכות בלתי תלויות לכדאיות המעבר לבניין החדש. שתיהן הגיעו למסקנה שערכו הממשי גבוה בהרבה מערכו בספרים. עם זאת, מאחר שהבניין הקודם בו שכנה הבורסה, ברחוב אחד העם, נמכר לחברת הראל ביטוח[29], הוחלט לבצע את המעבר בכל זאת.
מיצבים[edit | edit source]
הבורסה ערכה שני מיצבים של פיסול שבלוני בשדרות רוטשילד בתל אביב, בסמוך לבניין הבורסה:
- בינואר 2006 נערך מיצב "שוורים ושערים", לרגל 70 שנות פעילות של הבורסה, ובו פסלי פיברגלס של שוורים, סמל הצמיחה הבורסאית.
- בספטמבר ואוקטובר 2007 נערך מיצב "שער לעולם", ובו הוצבו כ-100 גלובוסים מפיברגלאס, שכל אחד מהם עוצב על ידי אמן במימון של חברה בורסאית ישראלית.
קישורים חיצוניים[edit | edit source]
- הבורסה לניירות ערך בתל אביב - האתר הרשמי
- מיטל שרון, איך עובדת הבורסה, באתר ערוץ עשר, 29 במאי 2007 (במקור, מאתר "nana10")
- Kesef.org.il - אתר הדרכה ומידע למשקיע הישראלי בשוק ההון, מטעם הרשות לניירות ערך
- חברת money nanny חינוך פיננסי
אקטואליה[edit | edit source]
- שמואל האוזר, מה בין רגולציה לבין עודף רגולציה?, באתר חדשות מחלקה ראשונה (News1), 14 בספטמבר 2011
- רותם סלע, ראש הממשלה: "יש עודף רגולציה. הגענו למצב שבו רגולטור אחד נלחם בשני", באתר nrg, 14 באוגוסט 2012
- מורן רייכמן, "טענות החברות בישראל על עודף רגולציה הן יללות מוגזמות", באתר nrg, 5 בנובמבר 2012
- עומר רבין, "מספר החברות בבורסה צנח באופן דרמטי, זה מעגל זדוני", באתר גלובס, 2 במאי 2013
- מנכ"לית הבורסה, אסתר לבנון מאשימה את האוצר: "אתם עושים אפליה, כך שלמוסדיים כדאי להשקיע בחו"ל", באתר כלכליסט, 13 במאי 2013
- נעמה ריבה, בלעדי: הבניין החדש של הבורסה לניירות ערך בתל אביב, באתר Xnet, 5 במרץ 2014
הערות שוליים[edit | edit source]
- ^ רשות ההגבלים העסקיים, החלטה בדבר אי הכרזה על הבורסה לניירות ערך כמונופול, 13 בנובמבר 1994
- ^ מועדי המסחר בבורסה באתר הבורסה
- ^ טלי ציפורי, שפת השוק: כל מה שרציתם לדעת על שלבי המסחר בבורסה, באתר גלובס, 10 ביולי 2009
- ^ חברי הבורסה באתר הבורסה לניירות ערך
- ^ חוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968, באתר הרשות לניירות ערך
- ^ תקנון הבורסה, באתר הבורסה לניירות ערך בת"א
- ^ תקנות החברות (הקלות לחברות שניירות ערך שלהן רשומים למסחר בבורסה מחוץ לישראל), תש"ס-2000, אתר הכנסת
- ^ תעריפון עמלות מסחר וסליקה, בורסת תל אביב
- ^ 9.0 9.1 שי אספריל, עמלה ולמה: כמה עולה להשקיע בניירות ערך, באתר כלכליסט, 6 באפריל 2009
- ^ הודעה לעיתונות: שוק ההון מקבל את פני מנכ"ל הבורסה החדש ביינארט, באתר הבורסה לניירות ערך בתל אביב, 13 בינואר 2014
- ^ ערן אזרן, הכירו את מנכ"ל הבורסה החדש: מומחה ב"אלגו-טרייד" ובן של חתן פרס ישראל, באתר TheMarker, 2 בנובמבר 2013
- ^ "יוסי ביינארט, מנכ"ל הבורסה לשעבר, מת ממחלה קשה". TheMarker (בעברית). בדיקה אחרונה ב-26 באוגוסט 2017.
- ^ הלחץ על נויבך עשה את שלו, איתי בן זאב נבחר לתפקיד מנכ"ל הבורסה, באתר כלכליסט
- ^ דון סוסונוב, שינוי מבנה הבורסה לניירות ערך בתל-אביב – תיקון מס' 63 לחוק ניירות ערך: עיון מחודש בנימוקי בג"ץ 3877/17 ח"כ השכל נ' יו"ר הכנסת, משפט ועסקים
- ^ מדוע דועך שוק המניות?, דבר, 1 בספטמבר 1965
- ^ התפתחות מספר החברות הבורסאיות, באתר הבורסה לניירות ערך, 31 בינואר 2013
- ^ ערך שוק של ניירות הערך הרשומים בבורסה, 1991 עד 2013, באתר הבורסה לניירות ערך, 31 בינואר 2013
- ^ אורי טל טנא, בלי החוצפה הישראלית הבורסה בת"א תשאר יבשה, באתר כלכליסט, 31 ביולי 2013
- ^ עירית אבישר, כצמן: "עודף הרגולוציה זורע את המשבר הבא בבורסה", באתר גלובס, 1 במרץ 2012
- ^ 2012 WFE Market Highlights, באתר ה-World Federation of Exchanges (באנגלית)
- ^ חגי עמית, מחזורי המסחר בשפל, עשרות חברות נמחקות - אז למה לא נעשה דבר בעניין?, באתר TheMarker, 24 במאי 2013
- ^ משה גולן, "הממשלה העלתה את מס הבורסה והפסידה מיליארדי שקלים", גלובס, 7 במאי 2012
- ^ רשות ניירות ערך, הצעת חוק לשינוי מבנה הבורסה
- ^ אביב לוי, רפורמת המדדים החלה - אך לא כולם מאמינים שתחולל מהפך, באתר גלובס, 9 בפברואר 2017
- ^ המדדים החדשים של תל אביב – החל מפברואר 2017, באתר הבורסה לניירות ערך בתל אביב, 10 באוגוסט 2016
- ^ מאגרי המניות למדדים - תמר ורימון, בורסת תל אביב
- ^ ת"א-מאגר באתר הבורסה לניירות ערך
- ^ ליטל איסטמטי, איך קרה שתקציב בניין הבורסה החדש התנפח ל-350 מ' ש', באתר גלובס, 27 ביוני 2014
- ^ אורי חודי, בניין הבורסה בת"א נמכר להראל ביטוח ב-58.3 מיליון שקל, באתר גלובס, 14 בנובמבר 2013
ערך זה מוגש באדיבות ויקיפדיה העברית, תחת רשיון ייחוס שיתוף זהה (CC BY-SA 3.0).
(הדף המקורי, רשימת התורמים)
הערך בוויקיפדיה גדול מערך זה ב +37358 תווים
לעדכון מוויקיפדיה, לחץ כאן.
.png){kind=link}