האקדמיה ללשון העברית
| האקדמיה ללשון העברית | ||
 | ||
| תאריך ההקמה: | שנת 1890 - ועד הלשון העברית משנת 1953 - האקדמיה ללשון העברית | |
| סוג: | המוסד הפוסק בתחום הלשון העברית | |
| נשיא: | הפרופסור משה בר-אשר | |
| מיקום: | רחוב דרך ליאון סימון בירושלים | |
| קמפוס: | קריית האוניברסיטה העברית, גבעת רם | |
| http://hebrew-academy.huji.ac.il/ | ||
(למפת ירושלים רגילה)   האקדמיה ללשון העברית | ||
האקדמיה ללשון העברית (נקראת גם בקיצור: "האקדמיה ללשון" ובהקשר המתאים - "האקדמיה") היא "המוסד העליון למדע הלשון העברית" על פי חוק המוסד העליון ללשון העברית, תשי"ג-1953[1]. האקדמיה היא ממשיכת דרכו של ועד הלשון העברית. היא פועלת לכוון את התפתחות השפה העברית, כפי שמלמדות מטרותיה המפורטות בתקנונה:
1. לעשות לכינוסו ולחקירתו של אוצר הלשון העברית לכל תקופותיה ושכבותיה;
2. לעשות לחקירת מבנה הלשון העברית, תולדותיו וגלגוליו;
3. לכוון את דרכי התפתחותה של הלשון העברית לפי טבעה, לפי צרכיה ואפשרויותיה בכל תחומי העיון והמעשה, באוצר המילים, בדקדוק, בכתב, בכתיב ובתעתיק.
שימור וטיפוח הלשון הם תופעות מודרניות, הקשורות לעליית הלאומיות וכינון מדינת לאום. ההשראה להקמת האקדמיה הגיעה ממקבילתה בצרפת, שבה הוקמה האקדמיה הצרפתית, למטרות שימור הצרפתית וטיפוחה. אך מטרות מטפחי הלשון העברית, יחידים וארגונים, במיוחד מאז שלהי המאה ה-19, הוכתבו על ידי ההיסטוריה הייחודית של העם היהודי, רובדי השפה השונים במשך התקופות, ותפוצת השפות הזרות בקרב הפזורה היהודית ברחבי העולם, ומאידך ובשל היותה של השפה העברית גורם מרכזי ברעיונות הלאומיות היהודית, הציונות ותקומת ישראל מאז תקופת העלייה הראשונה, היו המטלות שניצבו לפני "ועד הלשון העברית" ואחר כך האקדמיה ללשון העברית, גדולות ונרחבות פי כמה ממקבילותיה באומות העולם.
משנת 1993 מכהן כנשיא האקדמיה הפרופסור משה בר-אשר. חברים בה כ-35 חברים, ובנוסף אליהם ישנם גם חברים יועצים וחברי כבוד.
כל אדם רשאי להגיש שאלה או בירור בקשר לשפה העברית לאקדמיה ולקבל מהאקדמיה תשובה רשמית.
בחודש ינואר 2015 חנכה האקדמיה את "אתר המבקרים לשפה העברית באינטרנט" ואת "יום הלשון העברי" לכבוד יום הולדתו של אליעזר בן יהודה.
סמכויותיה[edit | edit source]
האקדמיה היא המוסד הפוסק בתחום הלשון, והחלטותיה בענייני דקדוק, כתיב, מינוח או תעתיק שנתפרסמו ב"רשומות" מחייבות את מוסדות החינוך והמדע, מוסדות המדינה והרשויות המקומיות[2]. ההחלטות אינן מחייבות את הציבור הרחב, ולכן השפעתה על משתמשי השפה אינה רבה כל כך, בפרט בכל הנוגע לחידושי מילים, אף על פי שישנם לא מעט חידושי לשון שהתקבלו בציבור.
באוגוסט 1948 התכנס הוועד המרכזי של ועד הלשון העברית, והודיע כי הושלמו ההכנות לייסוד האקדמיה ללשון העברית, הרחבתה והחיאתה, כמוסד שיעמוד לרשותה ובחסותה של ממשלת ישראל[3].
עם חקיקת חוק המוסד העליון ללשון העברית, תשי"ג-1953 מונתה ועדה לבחירת הרכב האקדמיה הראשון. ועדה זו הורכבה מ-11 חברים, בהם 6 שמונו בידי הממשלה ו-5 על ידי ועד הלשון העברית[4]. בשלב ראשון מונו לאקדמיה 15 חברים: הסופרים יצחק דב ברקוביץ, ש"י עגנון, חיים הזז, המשוררים יעקב כהן, זלמן שניאור, דוד שמעוני, אנשי המדע נפתלי הרץ טור-סיני, זאב בן-חיים, שמואל ייבין, יוסף יואל ריבלין, יוסף קלויזנר, דוד צבי בנעט, מנחם זולאי, יעקב פולוצקי וחנוך ילון.
מפעל המינוח, חידושי הלשון והחלטות האקדמיה[edit | edit source]
מפעל המינוח הרחב באקדמיה ולפניה בוועד הלשון, שינה את פני העברית במהלך מאה השנים האחרונות. עשרות אלפי מונחים חדשים נקבעו בכל התחומים המקצועיים. מפעל זה כלל את הסדרת המינוח הקיים, לצד חידושים בשיתוף פעיל של אנשי מקצוע המשתמשים בעצמם במונחים. מונחים רבים שחודשו לכאורה מחוץ לכותלי הממסד הלשונאי: האקדמיה וועד הלשון, נקבעו למעשה בשיתוף נציגיו, לדוגמה בצה"ל.
בין חידושי האקדמיה שנקלטו במידה זו או אחרת: קלטת ("קסטה"), עיצומים ("סנקציות"), שדולה ("לובי"), מדגש ("מרקר"), מונית ("טקסי"), מרשם רופא ("רצפט"), סוללה ("בטרייה") ופעלולים ("אפקטים"). הצעות רבות אחרות, כגון "אימונית" (טרנינג), "גלגשת" (סקייטבורד), "הסעדה" (קייטרינג) ו"מרשתת" (אינטרנט), לא נקלטו והציבור משתמש כמעט בלעדית במונח הלועזי. לעיתים מתקבל חידוש מן הציבור הרחב, במקום החידוש שהציעה האקדמיה. כך, למשל, המונח "ממעך" שהציעה האקדמיה, נדחה על ידי המונח הנפוץ בציבור "כותש שום" (האקדמיה אישרה את המונח המקובל בציבור והוא הופיע במילון מונחים לשימוש כללי, תשס"א).
בין החלטותיה החשובות של האקדמיה:
- כללי הכתיב חסר הניקוד[5], שהוא הכתיב הרווח בימינו.
- כללי הפיסוק[6].
- כללי התעתיק[7], כולל החלטות על התעתיק לצורך שילוט ומיפוי והפניה למסמך של ההחלטות על תעתיק השמות מלועזית לעברית.
בנייני האקדמיה[edit | edit source]
האקדמיה שכנה בבית המעלות עד שנת 1959 בדירת שלושה חדרים עד לסוף שנות ה-50 כאשר עברה אל שני מבנים ברחוב דרך ליאון סימון בקריית האוניברסיטה העברית שבגבעת רם. בניין האקדמיה נבנה בסגנון הבינלאומי ותוכנן בידי לאה אטיאס ואהרון קשטן שזכו בתחרות פומבית[8]. מבני האקדמיה היו מן הבניינים הראשונים של הקמפוס בגבעת רם. אבן הפינה לשני בנייני האקדמיה הונחה בי"ב באייר תשט"ז (23 באפריל 1956), וכעבור שלוש שנים, בי"ט באייר תשי"ט (27 במאי 1959) התקיים טקס פתיחה חגיגי. בין הנוכחים בטקס היו נשיא המדינה יצחק בן צבי, פרופ' נפתלי הרץ טור־סיני, שר החינוך והתרבות זלמן ארן, נשיא האוניברסיטה העברית בנימין מזר, ראש הממשלה לשעבר חבר הכנסת באותם הימים משה שרת, ראש עיריית ירושלים גרשון אגרון וראש עיריית תל אביב חיים לבנון. הבית נקרא על שם התורמים למימון בנייתו שמחה זאב ומלכה זלצמן. בין שני מבני האקדמיה ישנה רצפת פסיפס של בית הכנסת העתיק בבית שאן שהובאה במיוחד.
בניין אליעזר בן יהודה[edit | edit source]
בניין המטה הראשי של האקדמיה, הקרוי גם: "יד אליעזר בן יהודה", נמצא בקמפוס של האוניברסיטה העברית.
בניין זאב ומלכה זלצמן[edit | edit source]
מגילת היסוד לבית האקדמיה
|
|---|
|
ב"ה |
הבניין השני, שבו מצוי מפעל המילון העברי והמחלקות לחקר הלשון העברית.
הבניין העתידי[edit | edit source]
בשנת 2012 החליטה ממשלת ישראל על הפיכתה של האקדמיה לגוף עצמאי והקמתו של בניין חדש. בתחילת שנת 2014 אושרה התוכנית לבנות קריה חדשה לאקדמיה, שתכלול גם מוזיאון לשפה העברית, מכוני מחקר, וספרייה. הקריה החדשה אמורה לקום בקריית הלאום[9].
השם "אקדמיה"[edit | edit source]
בשנת 1950 ביקש נשיא ועד הלשון העברית פרופסור נפתלי הרץ טור-סיני מחברי הוועד להציע שם עברי למונח אקדמיה. לדבריו רוב החברים התנגדו לשינוי השם משום "שאין אפשרות להביע במילה עברית מחודשת את כל משמעותו של השם הבינלאומי הזה, שנתייחד בשימושו למוסד תרבותי עליון במדינה בכל אומה ולשון בהיסטוריה." (ארכיון המדינה, ג/43/5551/10). יצחק בן צבי, אז חבר כנסת וחבר ועד הלשון הציע את השם "תחכמונה". ראש הממשלה דוד בן-גוריון הציע את השם "תחכמון" והסביר שהשם "אקדמיה" אינו בינלאומי כפי שנהוג לחשוב אלא מקובל רק בקרב האומות יורשות התרבות היוונית-רומאית. (ארכיון המדינה, ג/43/5551/10). במכתב לבן-גוריון יוסף קלוזנר, נשיא ועד הלשון לצד טור-סיני, כתב:
לאומי אני בכל ליבי ונפשי, אבל אין אני פוסל מלות מקובלות בכל לשונות התרבות. אין הלאומיות שלי פוסלת התקרבות בינלאומית במקום שאין התקרבות זו מזקת לאינטרסים לאומיים חשובים.
— ארכיון המדינה, ג/43/5551/10
. בשנת 1953 הוגש לאישור הכנסת "חוק המוסד העליון ללשון העברית", אז נקבע השם "אקדמיה ללשון" באופן רשמי. משה שרת, אז ממלא מקום ראש הממשלה, הציע את החלופות: תחכמון ומילשן. בדיון בוועדת החינוך והתרבות של הכנסת בנושא שרת אמר:
כאשר באים להקים מוסד ללשון העברית, הוא צריך להיות זך כגביש. זה לא יכול להיות תחת שם זר, בבחינת טומאה בהיכל הקדושה. במידה שיש לי חוש ללשון, חוש זה סולד מפני כך שדווקא המוסד העליון ללשון העברית ייקרא בשם לא עברי. אני מציע לומר בחוק שמוקם בזה מוסד שימלא את תפקיד האקדמיה למדע הלשון העברית ומוסד זה יקבע אחר-כך את שמו.
— ארכיון המדינה, כ/60/60/1
. הוועדה קבלה את הצעת שרת והוסיפה לנוסח החוק את המשפט "ושמו יקבע על ידו". אמנם, עד היום שמה של האקדמיה ללשון העברית לא הוחלף.
באתר האינטרנט של האקדמיה כתשובה לשאלה: מדוע בשמה של האקדמיה ללשון העברית נכללת המילה "אקדמיה", שמקורה לועזי, האקדמיה ענתה[10]:
כל שפה ולשון שואלת מילים מלשונות אחרות ומשאילה להן מאוצרה. מאות רבות של מילים שאלה העברית כבר בתקופותיה הקודמות - המקרא וחז"ל - אשר היו בהם שמות מוסדות נכבדים ומקומות ציבור, ולא נמנעו מכך אנשי הדורות וחכמיהם - סנהדרין, אצטדיון, אכסניה, פרדס, סנגוריה, מוזיאון, תיאטרון, אוניברסיטה וטכניון הן דוגמאות אחדות לכך. כמוהן גם המילה "אקדמיה".
בשנת 2010 נשיא האקדמיה משה בר-אשר אמר לעיתון מעריב:
אנו שוקלים ברצינות רבה להתחיל בקרוב בתהליך שינוי השם... כרגע האפשרות המובילה היא שהאקדמיה תקרא מעל"ה, ראשי תיבות של "המוסד העליון ללשון העברית".
— אפרת זמר, מעריב 4/1/2010
את המילה "אקדמיה" יש להגות, על-פי האקדמיה, בהטעמה מלרעית, על משקל "אוכלוסייה", אך רבים בציבור הוגים אותו בהטעמה מלעילית.
השיח הציבורי על האקדמיה[edit | edit source]
מעת היווסדה ספגה האקדמיה ללשון העברית ביקורת בחוגים שונים. בשנת 1953, זמן קצר לאחר היווסדה, אמרה עליה המשוררת לאה גולדברג: "מעולם לא בנתה שום אקדמיה את השפה. השפה נוצרת על ידי העם וע"י טובי הסופרים והמשוררים."[11] רבים מתחו ביקורת על כך שמהרכבה הראשון של האקדמיה נעדר אברהם שלונסקי. אמר על כך אברהם חלפי: "זו אקדמיה ללא כינור ראשון. משהו צורם את האוזן למשמע מקהלת השמות המשתתפים בה. הרי שלונסקי הוא אדריכל העברית המודרנית, ואין לתאר את הלשון ללא חידושי השמות, התארים ופעלים על כל צורותיהם שהכניס בה"[12]. מאוחר יותר מונה אף שלונסקי לחבר באקדמיה. יונתן רטוש שאל: "איזו דמות יש לו ל'ועד הלשון העברית' ללא חבר אחד ששפת אמו היא עברית, ללא אחד שהוא יליד הארץ?"[13] ומאמר מערכת בעיתון "משא" קבע: "בהרכבה זה, מופיעה האקדמיה כמוסד 'אקדמאי' שהוא אמנם 'מורם מעם', ע"פ השמות הנעלים של משתתפיו, אלא שמורם ממנו גבוה מדי, כשפריר עליון של מלכות הרוח ו...הכבוד. ותחת מוסד מעשי שהוא צורך חיוני לארץ למילוי משימות של קביעת הלכות ומתן גושפנקא רשמית לשפה המתהווה בכל שדרות העם - תהיה לנו 'מועצת זקנים' בבחינת שבת תחכמוני."[13]
חלק מהחלטותיה של האקדמיה ללשון העברית לאורך השנים היו שנויות במחלוקת, ונתקלו בהתנגדות מצד ציבור דוברי השפה, כותבים ולשונאים.
סוג אחד של ביקורת מפנה את חציו כלפי עצם היומרה של גוף מרכזי כלשהו לקבוע החלטות "מלמעלה" בנוגע ללשון, אשר מטבעה מעוצבת בידי העם. גלעד צוקרמן תוהה: "אחת משלוש המטרות של האקדמיה ללשון העברית היא "לכוון את דרכי התפתחותה של הלשון העברית לפי טבעה". אולם, האם אין זה אלא אוקסימורון? אם אנו רוצים ששפה תתפתח על-פי טבעה, מדוע לכוון אותה?"[14]
סוג שני של ביקורת מצביע נקודתית על כך שהקשר שבין האקדמיה לבין הציבור דובר העברית אינו בהכרח הדוק, וכך רבים מתחדישיה אינם נקלטים בציבור כלל, ובעצם אינם רלוונטיים. כדוגמה ניתן לקחת את המילה "hit" ("להיט"): הצעותיה השונות של האקדמיה למונח עברי לא התקבלו בציבור, ורק מילה שנטבעה ברדיו היא זו שזכתה לאהדת הציבור, ובסופו של דבר גם התקבלה על ידי האקדמיה עצמה.
כמענה לטענה הראשונה מסבירים דוברי האקדמיה כי אין היא מתיימרת לקבוע את צורתה של הלשון באופן מחייב, אלא רק להציע תקן למעוניינים בכך. כתגובה לטענה השנייה מצביעה האקדמיה על שורה של מילים שאכן התקבלו היטב בציבור, כך שמבחינתה אין היא בלתי רלוונטית, גם אם חלק מתחדישיה נדחים בסופו של דבר.
בעבר הייתה נטייה בקרב לשונאים לדבר על צורות "נכונות" ו"בלתי נכונות" בעברית, אך כיום התפיסה הרווחת היא שאין מונח שאינו נכון, אלא רק שאינו תקני ברובד מסוים של הלשון; שינוי תפיסה זו משתקף גם ביחסה המשתנה של האקדמיה במהלך השנים לתחדישיה והחלטותיה, שכיום נתפסות פחות מחייבות ויותר בגדר המלצות וקביעת תקן.
פרסומים[edit | edit source]
לאקדמיה פרסומים רבים בתחום השפה העברית, ובהם:
- "אֲקַדֵּם", ידיעון האקדמיה ללשון העברית
- "לַמֵּד לְשׁוֹנְךָ", עלונים לחידושי מילים ולתיקוני לשון. מדור זה נכלל בשנים האחרונות בגיליונות "אֲקַדֵּם"
- "לשוננו" - כתב עת מדעי לחקר הלשון העברית והתחומים הסמוכים לה
- "העברית" (לשעבר "לשוננו לעם") - רבעון לענייני לשון
- מילונים מקצועיים רבים (כ-150 במספר, המכילים כמאה אלף מונחים), בתחומים מגוונים:
- הטכנולוגיה והטכניקה: חשמל, מכונית, נגרות ועוד
- מדעים מדויקים: מתמטיקה, פיזיקה, בינה מלאכותית ועוד
- מדעי החיים: בוטניקה, זואולוגיה, ביולוגיה, רפואה ועוד
- מדעי הרוח: מוזיקה, ספרנות, דקדוק ועוד
- מילונים הקשורים לחיי היום יום: משפחה, תפירה ולבוש, כלכלת הבית ועוד
- מילונים מתחומי עשייה שונים בחברה: חינוך, תרבות הגוף, דיפלומטיה, כבאות ועוד
- כללי הפיסוק וכללי הכתיב חסר הניקוד
- החלטות האקדמיה בדקדוק.
מפעל מחקר רחב היקף של האקדמיה הוא המילון ההיסטורי ללשון העברית, שנועד להציג את אוצר המילים של העברית בגלגוליו במהלך תולדותיו. קטע מתוך המילון שכבר פורסם, המוקדש לשורש "ערב", משתרע על 75 עמודים, ומרמז על היקפו הגדול של מפעל זה.
ראו גם[edit | edit source]
קישורים חיצוניים[edit | edit source]
 |
למושגים, תחומים ומאמרים בנושא עברית, ראו פורטל השפה העברית. |
אתר האינטרנט הרשמי של האקדמיה ללשון העברית- אתר "מאגרים" - מפעל המילון ההיסטורי
- כללי הכתיב חסר הניקוד
- מאגר המונחים - מאגר ממוחשב של מונחים, בעיקר מקצועיים, שהאקדמיה הציעה להם חלופה עברית
- אתר "המבקרים" של האקדמיה ללשון העברית
- כרמית ספיר ויץ, הממשלה אישרה: האקדמיה ללשון עוברת דירה, באתר nrg, 19 בנובמבר 2012
- רונית גדיש, האקדמיה ועורכי הלשון, באתר חדשות מחלקה ראשונה (News1), 17 בפברואר 2010
- רונית גדיש, האקדמיה ועורכי הלשון, הרצאה ביום העיון 'הטקסט העברי הלכה ומעשה' במכללת ליפשיץ, שבט תש"ע, ינואר 2010, באתר האקדמיה ללשון העברית
- שיחה עם נשיא האקדמיה, עיתון הצופה
- גלעד צוקרמן, פוסקנות מפוכחת (realistic prescriptivism), מאמר אקדמי על האקדמיה ללשון העברית בכתב העת "עיונים בשפה וחברה" 1 (1), 2008, עמ' 135–154 (באנגלית)
- ארנון שני, קמץ, חולם, חטף-פתח: האקדמיה ללשון העברית – לגבורות, דבר, 5 במרץ 1970
- ליטל לוין, 14.7.1953: היום לפני 56 שנים: נוסדה "האקדמיה ללשון העברית", באתר הארץ, 14 ביולי 2009
- אסף שטול-טראורינג, האקדמיה ללשון העברית מתפשטת במרשתת, באתר הארץ, 18 ביולי 2010
- ארכיון המדינה, 59 שנים ל"חוק המוסד העליון ללשון העברית" - האם ימצא שם עברי לאקדמיה ללשון העברית?, 27 באוגוסט 2012
- גוני נוי, אנחנו לא שוטרים: האקדמיה ללשון העברית, לא מה שחשבתם, באתר nrg, 8 בינואר 2013
- קשת רוזנבלום, איך משפצים שפה, באתר הארץ, 17 בינואר 2013
- שלי דובילנסקי, איך אומרים "מרשתת" באנגלית?, באתר ynet, 22 בפברואר 2013
- לכבוד 125 שנים להקמת ועד הלשון העברית,על הנחלת מונחים עבריים בצה"ל, בבלוג של ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון
- אילון גלעד, למה האקדמיה לא מצאה מילה עברית ל"אָקָדֶמְיָה"?, באתר הארץ, 27 במאי 2015
- יעל בן ישראל, "כל דור משוכנע שהעברית של הדור הבא מידרדרת והולכת", באתר גלובס, 23 בדצמבר 2017
הערות שוליים[edit | edit source]
- ^ חוק המוסד העליון ללשון העברית, תשי"ג-1953, באתר האקדמיה ללשון העברית
- ^ סעיף 10 לחוק המוסד העליון ללשון העברית, תשי"ג-1953
- ^ "הושלמו ההכנות להקמת אקאדמיה לעברית", הארץ, 20 באוגוסט 1948
- ^ "משאל על האקדמיה והרכבה", משא – במה לספרות אמנות וביקורת 12(28), 1953
- ^ עיקרי הכתיב חסר הניקוד, באתר האקדמיה ללשון העברית
- ^ כללי הפיסוק, באתר האקדמיה ללשון העברית
- ^ התעתיק, באתר האקדמיה ללשון העברית
- ^ האקדמיה ללשון העברית - בית זאלצמאן חנוכת הבית, ירושלים, 27 במאי 1959
- ^ קשת רוזנבלום, אושרה תוכנית המשכן החדש של האקדמיה ללשון עברית בירושלים, באתר הארץ, 27 בינואר 2014
- ^ אתר "השפה במרכז"
- ^ משאל על האקדמיה והרכבה, משא, עמ' 2
- ^ משאל על האקדמיה והרכבה, משא, עמ' 2-3
- ^ 13.0 13.1 משאל על האקדמיה והרכבה, משא, עמ' 3
- ^ גלעד צוקרמן, ישראלית שפה יפה, תל אביב: עם עובד, 2008, עמ' 57
| נשיאי ועד הלשון העברית והאקדמיה ללשון העברית | ||
|---|---|---|
| ועד הלשון העברית | אליעזר בן-יהודה • דוד ילין • אהרן מאיר מזי"א • חיים נחמן ביאליק • נפתלי הרץ טור-סיני • יוסף קלוזנר | |
| האקדמיה ללשון העברית | נפתלי הרץ טור-סיני • זאב בן-חיים • יהושע בלאו • משה בר-אשר | |
ערך זה מוגש באדיבות ויקיפדיה העברית, תחת רשיון ייחוס שיתוף זהה (CC BY-SA 3.0).
(הדף המקורי, רשימת התורמים)
הערך בוויקיפדיה גדול מערך זה ב +18798 תווים
לעדכון מוויקיפדיה, לחץ כאן.
