האספה הלאומית הגדולה של טורקיה
![]() | |
מדינה |
![]() |
---|---|
סוג | בית מחוקקים חד-ביתי |
מנהיגים | |
יושב ראש | איסמעיל קאהרמן |
ראש הממשלה | בינאלי ילדרים |
ראש האופוזיציה | כמאל קיליצ'דארולו |
מושבים | |
מספר מושבים |
550 |
![]() | |
מפלגות האסיפה:
| |
בחירות | |
שיטת בחירות | ויקטור ד'הונד |
משכן | |
![]() | |
בניין האספה הלאומית הגדולה |
![]() |
ערך זה הוא חלק מסדרת ממשל ופוליטיקה של טורקיה |
מנהל
בית המשפט לחוקה בחירות
ראו גם
כלכלה |
האספה הלאומית הגדולה של טורקיה (בטורקית: Türkiye Büyük Millet Meclisi - TBMM, המכונה בדרך כלל "האספה" - Meclis) היא הפרלמנט של טורקיה באנקרה. חוקת טורקיה מעניקה לאספה את הזכות החקיקתית הבלעדית במדינה.
מבנה ובחירה[edit | edit source]
האספה הלאומית הגדולה של טורקיה היא פרלמנט המורכב מבית אחד ובו 550 חברים. הבחירות נערכות אחת לחמש שנים ב-85 אזורי בחירה - 81 הנפות של טורקיה, כשאיסטנבול מחולקת לשלושה אזורי בחירה ואנקרה ואיזמיר מחולקות כל אחת לשניים.
הבחירות נערכות בהתאם לשיטת ויקטור ד'הונד הדומה לחוק בדר-עופר. שיטה זו מחלקת את עודפי הקולות אגב העדפת המפלגות הגדולות יותר. אחוז החסימה בבחירות גבוה במיוחד ועומד על 10%. כתוצאה זכו רק שתי מפלגות בייצוג באספה בבחירות שנערכו בשנת 2000, ובבחירות 2007 חצו אותו שלוש מפלגות. אחוז החסימה הגבוה עשוי להביא לעיוות קצוני של תוצאות הבחירות ונמתחה עליו ביקורת בינלאומית נוקבת. מאידך מועמדים עצמאיים מטעם הנפות, אינם כבולים באחוז החסימה, גם אם הם משתייכים פוליטית לאחת המפלגות. לאחר הבחירות בשנת 2007, 5 מחברי האספה הלאומית היו מועמדים עצמאיים בלתי תלויים.
מאז שנת 2002 שולטת מפלגת הצדק והפיתוח (Adalet ve Kalkınma Partisi - AKP) בראשות רג'פ טאיפ ארדואן ברוב מוחלט ממושבי האספה. שתי המפלגות האחרות שחצו את אחוז החסימה בבחירות של שנת 2007 (האספה ה-23 במספר) הן מפלגת העם הרפובליקאית (Cumhuriyet Halk Partisi - CHP) ומפלגת התנועה הלאומית (Milliyetçi Hareket Partisi, MHP). מספר מפלגות נוספות מיוצגות באספה בשל הסכמי עודפים או בחירתם של מועמדים עצמאיים מטעמן.
יושב ראש האספה הלאומית הגדולה של טורקיה משמש כממלא מקומו של נשיא הרפובליקה בכל עת שנבצר מהאחרון, באורח זמני או קבוע, למלא את תפקידו.
ציוני דרך היסטוריים[edit | edit source]
ייסוד האספה[edit | edit source]
התמוטטותה של האימפריה העות'מאנית לאחר מלחמת העולם הראשונה ותחילת כיבושה של אסיה הקטנה בידי צבאות מדינות ההסכמה החל בסוף שנת 1918 הביאה לצמיחתה של התנועה הלאומית הטורקית. התנועה קיימה מספר ועידות, ובוועידת סיווס, שהתכנסה בסיווס מ-4 בספטמבר 1919 עד 11 בספטמבר 1919 והנחשבת לחשובה שבהן, שינתה את שמה באופן רשמי ל"האגודה להגנה על זכויות אנטוליה ותראקיה" (Anadolu ve Rumeli Müdafaa-i Hukuk Cemiyeti). האגודה התמודדה בבחירות לפרלמנט העות'מאני הרביעי והאחרון שנערכו בחודש דצמבר 1919, וזכתה ברובם של 140 המושבים שבו. פרלמנט זה היה קצר ימים ולמרות שפעל באיסטנבול הכבושה בידי הבריטים והצרפתים, הוא לא הכיר בכיבוש. יתר על כן, הפרלמנט קיבל שש החלטות חשובות אשר עסקו בזכויותיו ובריבונותו של העם הטורקי וזכו לשם הכולל "מיסק-אה מילי" (Misak-ı Millî - "שבועת הלאום"), וכן אישרר את החלטות ועידת סיווס ואלה שקדמו לה. אולם פעולתו העצמאית של הפרלמנט העות'מאני לא נשאה חן בעיני מינהל הכיבוש, ובליל 15 במרץ 1920 החלו כוחות בריטיים להשתלט על בניני מפתח בעיר וכן עצרו חמישה מחבריו. ב-18 במרץ 1920 התכנס הפרלמנט העות'מאני בפעם האחרונה ומחה על מעצר חבריו. ב-5 באפריל 1920, תחת לחץ המינהל הצבאי של מדינות ההסכמה, הורה הסולטאן מהמט השישי על פיזורו של הפרלמנט.
בתגובה הכריז מוסטפא כמאל אטאטורק ב-23 באפריל 1920 על הקמתו של הפרלמנט הטורקי החדש באנקרה, אשר זכה לשם "האספה הלאומית הגדולה של טורקיה". כמאה מחברי הפרלמנט העות'מאני האחרון הצליחו להגיע מאיסטנבול לאנקרה ולהצטרף ל-190 חברי הפרלמנט ששהו בה כבר ואשר נבחרו על ידי חברי התנועה הלאומית ברחבי המדינה. האספה הכריזה על מוסטפא כמאל כנשיא ועל איסמט אינני (İsmet İnönü) כראש המטות המשולבים של טורקיה. האספה הלאומית הגדולה של טורקיה ניהלה את מלחמת העצמאות של טורקיה ואת מגעיה הבינלאומיים של "המדינה שבדרך", עד להקמתה של הרפובליקה הטורקית שלוש וחצי שנים לאחר מכן, ב-29 באוקטובר 1923.
תקופת שני הבתים[edit | edit source]
ההפיכה הצבאית שהתחוללה בטורקיה ב-1960 בעקבות החששות לפגיעה באופיה החילוני של המדינה הביאה לביטולה של חוקת 1924. במטרה להגדיל את הפיקוח ההדדי בין הרשויות השונות, חילקה החוקה החדשה את האספה הלאומית הגדולה של טורקיה לשני בתים - אספה לאומית (Millet Meclisi) ובה 450 חברים הנבחרים אחת לארבע שנים, וסנאט (Senato) ובו 150 סנטורים, הנבחרים אחת לשש שנים בסבבים דו-שנתיים. כמו כן נקבע כי בסנאט יכהנו 15 סנטורים נוספים ממונים. שיטה זו עמדה בתוקפה עד לקבלתה של החוקה הרביעית במספר ב-1982, עת האספה הלאומית הגדולה של טורקיה שבה למבנה של בית בודד.
משכן האספה[edit | edit source]
שלושה מבנים באנקרה קשורים לאספה הלאומית הגדולה של טורקיה. המבנה הראשון ששימש את האספה נמצא בשכונת אולוס מצפון למרכז העיר ושימש את מועצת האיחוד והקידמה העות'מאנית לפני ששינה את ייעודו. כיום שוכן בבניין מוזיאון העצמאות (Kurtuluş Savaşı Müzesi). לא הרחק ממנו שוכן מוזיאון הרפובליקה (Cumhuriyet Müzesi) ששימש כמעונה השני של האספה. כיום שוכן הפרלמנט הטורקי בבנין גדול ברובע בקנלקלאר (Bakanlıklar) מדרום לכיכר קזלאיי.
ראו גם[edit | edit source]
- מלחמת העצמאות של טורקיה
- היסטוריה של הרפובליקה הטורקית
- מפלגת הצדק והפיתוח
- הבחירות הכלליות בטורקיה (יוני 2015)
קישורים חיצוניים[edit | edit source]
אתר האינטרנט הרשמי של האספה הלאומית הגדולה של טורקיה
- תקציר האתר הרשמי באנגלית
- צילום אוויר של TBMM בגוגל מפות
מלחמת העצמאות של טורקיה | ||
---|---|---|
התגבשות התנועה הלאומית הטורקית | חוזר אמסיה • ועידת ארזורום • ועידת סיווס • האסיפה הלאומית הגדולה של טורקיה | |
הסכמים בינלאומיים | הפסקת האש של מודרוס • ועידת סן רמו • הסכם סוור • הסכם אלכסנדרופול • הסכם קארס • הסכם מוסקבה • הסכם אנקרה • שביתת הנשק של מודניה • הסכם לוזאן | |
מאבקים מזוינים | מלחמת יוון-טורקיה • מלחמת טורקיה-צרפת • מלחמת טורקיה-ארמניה |
ערך זה מוגש באדיבות ויקיפדיה העברית, תחת רשיון ייחוס שיתוף זהה (CC BY-SA 3.0).
(הדף המקורי, רשימת התורמים)
הערך בוויקיפדיה גדול מערך זה ב +8453 תווים
לעדכון מוויקיפדיה, לחץ כאן.