האימפריה הרומית
בדף זה נמצאו תכנים שאינם הולמים באופן מלא את האתר.
| |||
בעזרת ה' התכנים שבדף יותאמו בהמשך באופן מקצועי עבור הקוראים שומרי התורה והמצוות, והדף ישוחרר לקריאה מלאה. בשלב זה, לנוחותכם, מוצג בינתיים הפתיח של הערך.
|
|||
הרחבות או שכתובים לערך זה בהשתתפות עורכי האתר התבצעו בעבר באתרים שונים. סקירת השינויים.
ערך זה עוסק במדינה רומית באגן הים התיכון שהתפרקה במאה החמישית לספירה. אם התכוונתם לישות מדינית שהתקיימה באירופה לאורך ימי הביניים, ראו | האימפריה הרומית | ||
|---|---|---|
 | ||
| מדינה | הקיסרות הרומית | |
| יבשת | אירואפרסיה | |
| שפה רשמית | לטינית, יוונית | |
| משטר | מונרכיה, אוטוקרטיה | |
| אירועי הקמה | תאריך | |
| הקמה | אוקטביאנוס מכריז על עצמו כ"אוגוסטוס" | |
| תאריכי הקמה | 27 לפנה"ס | |
| העיר הגדולה ביותר | רומא | |
| מטבע | קואדרנים, סמיס, דופונדיוס, קוינריוס, ססטרטיוס, דנאריוס, אאוראוס, סולידוס | |
 | ||
 ערך זה הוא חלק מסדרת היסטוריה של איטליה |
|
איטליה הקדם-רומית איטליה הפאשיסטית |
| איטליה |
האימפריה הרומית או הקיסרות הרומית (בלטינית: Imperium Romanum) הייתה מדינה רומית שהתקיימה באגן הים התיכון מימי אוגוסטוס (המאה ה-1 לפני הספירה) ועד נפילתה בשנת 476 לספירה. האימפריה הרומית נוצרה כתוצאה מהחלפת השלטון הרפובליקני ברומא העתיקה, והיא היוותה את השלב השלישי והאחרון בהתפתחות הציוויליזציה של רומא העתיקה; קדמו לה הרפובליקה הרומית (509 לפנה"ס - המאה ה-1 לפנה"ס) והמלוכה הרומית (המאה ה-8 לפנה"ס - 509 לפנה"ס). האימפריה הרומית התאפיינה בצורת ממשל אוטוקרטית ובשטחים רחבי הידיים אותם כבשה באירופה, בצפון אפריקה ובמזרח התיכון.
ישנם כמה אירועים המקובלים על ההיסטוריונים כנקודת המפתח למעבר בין הרפובליקה לקיסרות, בהם: מינויו של יוליוס קיסר לדיקטטור בשנת 44 לפנה"ס, קרב אקטיום (2 בספטמבר 31 לפנה"ס), והחלטת הסנאט להעניק לאוקטביאנוס את תואר הכבוד אוגוסטוס (ב-4 בינואר 27 לפנה"ס).
את התפשטותה החלה רומא העתיקה עוד בימי הרפובליקה, אך היא הגיעה לשיאה בימיו של הקיסר טראיאנוס, כאשר חלשה על שטח של כמעט 6 מיליון קמ"ר.[1] בימי שלטונו של הקיסר הבא, הדריאנוס, נוהגים רבים לראות את ימי שיא עצמתה ושגשוגה התרבותי של האימפריה. מורשתה של האימפריה הרומית ניכרת בשפה, דת, ארכיטקטורה, פילוסופיה, משפטים והממשל באומות רבות ברחבי העולם עד עצם היום הזה.
לקראת אמצע המאה השלישית נקלעה האימפריה הרומית למשבר קשה עקב אי יציבות שלטונית, איומים צבאיים מחוץ לאימפריה וקשיים כלכליים. בסוף המאה הצליח הקיסר דיוקלטיאנוס לייצב את האימפריה, אך שיטת השלטון שהנהיג ב-293, הטטרארכיה, שחילקה את הנהגת האימפריה בין ארבעה שליטים שותפים, רמזה כבר על התפרקותה העתידית של האימפריה. ב-324 איחד הקיסר קונסטנטינוס שוב את האימפריה תחת שלטון של קיסר יחיד. הוא אף העביר את בירת האימפריה מרומא לקונסטנטינופוליס (ביזנטיון) שבפתח מיצר הבוספורוס. ב-395 הוריש הקיסר תיאודוסיוס הראשון את האימפריה לשני בניו, שקיבלו כל אחד מחצית האימפריה.[2] כך נוצרו שתי ישויות: האימפריה הרומית המערבית שבירתה רומא, והאימפריה הרומית המזרחית שבירתה קונסטנטינופול.
הקיסרות הרומית המערבית התפוררה בהדרגה בלחץ פלישות העמים הברבריים, ורומא איבדה את שליטתה על רוב שטחיה. בשנת 476, כאשר הקיסר האחרון רומולוס אוגוסטולוס הודח על ידי אודואקר, היא חדלה להתקיים.[3] הקיסרות הרומית המזרחית, או כפי שהיא מכונה בפי היסטוריונים מודרניים, הקיסרות הביזנטית, התקיימה עד לשנת 1453 עם כיבוש קונסטנטינופול על ידי האימפריה העות'מאנית בהנהגתו של מהמט השני. עם מותו של הקיסר הביזנטי האחרון, קונסטנטינוס האחד עשר, בקרב על העיר חדלה להתקיים גם הקיסרות הרומית המזרחית.[4]
קישורים חיצוניים
- ליאו מילדנברג, מטבעות מורדים באימפריה הרומית, קתדרה 52, יולי 1989, עמ' 90 - 99
- מפה דיגיטלית של האימפריה הרומית
- The Ancient Suicide of the West המאמר מעלה סיבות כלכליות לנפילת האימפריה הרומית (באנגלית)
ערך זה מוגש באדיבות ויקיפדיה העברית.
(הדף המקורי, רשימת התורמים)
הערך בוויקיפדיה קטן מערך זה ב -250 תווים
לעדכון מוויקיפדיה, לחץ כאן.
