האיים הקנריים

From האנציקלופדיה היהודית
Jump to navigation Jump to search
האיים הקנריים (קהילה אוטונומית)
Comunidad Autónoma de Canarias
Santa Cruz Parlamento de Canarias fcm.jpg
מדינה / טריטוריה ספרדספרד  ספרד
מושל פרננדו קלוויחו,
הקואליציה הקנארית
מחוזות בקהילה אוטונומית 2
בירת הקהילה אוטונומית סנטה קרוס דה טנריפה, לאס פאלמס דה גראן קנריה
שפה רשמית ספרדית (בניב קנרי)
שטח 7,493 קמ"ר
דירוג שטח בספרד 13
דירוג אוכלוסייה בספרד 8
תאריך ייסוד 10 באוגוסט 1982
אוכלוסייה
 ‑ בקהילה אוטונומית
 ‑ צפיפות

2,117,519‏  (נכון ל-2011)
280 נפש לקמ"ר (נכון ל-2011)
אזור זמן UTC
http://www.gobcan.es

לחצו כדי להקטין חזרה

גליסיהאסטוריאסקסטיליה ולאוןקנטבריהחבל הבסקיםלה ריוחהנווארהאראגוןקטלוניהמדריד (קהילה אוטונומית)אקסטרמדורהקסטיליה-לה מנצ'הולנסיה (קהילה אוטונומית)האיים הבלארייםאנדלוסיהמורסיה (קהילה אוטונומית)סאוטהמלייההאיים הקנרייםמדיירהצרפתאנדורהפורטוגלמרוקואלג'יריהסהרה המערביתמאוריטניהIslas Canarias (real location) in Spain.svg
אודות התמונה

האיים הקנרייםספרדית: Las Islas Canarias) הם ארכיפלג הנמצא באוקיינוס האטלנטי, מול חופה הדרום-מערבי של מרוקו, והם נמנים בין 17 הקהילות האוטונומיות של ספרד. שטחם הכולל הוא 7,447 קילומטרים רבועים, אורך החופים הכולל הוא 1,583 קילומטרים ומספר התושבים בשנת 2006 היה 1,995,833 נפש (כ-4.5% מאוכלוסיית ספרד). כלכלת האיים מבוססת בעיקר על תיירות. לעיתים האיים הקנריים קרויים גם בשם הארכיפלג הקנרי (בספרדית: El Archipiélago Canario).

האיים[edit | edit source]

הארכיפלג מורכב משבעה איים: טנריף (Tenerife), לה פלמה (La Palma), לה גומרה (La Gomera), אל איירו (El Hierro), שמרכיבים את מחוז סנטה קרוס דה טנריפה, ומנגד גראן קנריה (Gran Canaria), פוארטוונטורה (Fuerteventura) ולנסרוטה (Lanzarote) וכן שישה איונים שמרכיבים את מחוז לאס פאלמס. האי טנריף הוא הגדול ביותר (2,059 קילומטרים רבועים). אל איירו הוא הקטן והמערבי ביותר. הנקודה הגבוהה ביותר היא הפסגה של הר הגעש טיידה - 3,718 מטרים מעל פני הים והיא גם הנקודה הגבוהה ביותר בספרד.

לקהילה האוטונומית הקנרית שתי ערי בירה המתחלקות בתואר ובסמכויות: סנטה קרוס דה טנריפה, בירת מחוז סנטה קרוס דה טנריפה ולאס פאלמס דה גראן קנריה, בירת מחוז לאס פאלמס.

האיים מתאפיינים בהרי געש רבים, חלקם פעילים, ובשמורות טבע של יערות מחט ויערות סובטרופיים. חופי הדיונות מספלומס (Maspalomas) הוא אתר תיירות מפורסם. האקלים הוא סובטרופי, המשקעים נדירים באיים המזרחיים, ואילו בלה פאלמה, שבמערב הארכיפלג, כמות המשקעים השנתית עולה על 1,200 מילימטרים. אין נהרות באיים, אך ישנם נחלים רבים.

בטנריף נמצא הפארק הלאומי טיידה שהוא אתר מורשת עולמית. זהו פארק געשי המתאפיין בנוף געשי מיוחד, עם סלעי בזלת שחורים וצבעוניים המזדקרים מתחתית לוע הר הגעש טיידה שגובהו 3,718 מטרים.

ארגון אונסק"ו הכריז על האיים לנסרוטה (ב-1993), אל איירו (ב-2000), לה פלמה (ב-2002), גראן קנריה (ב-2005; כשליש מן האי – בחלק הדרום מערבי), פוארטוונטורה (ב-2009), ולה גומרה (2012) כשמורה ביוספרית. כמו כן, "פארק כפרי" אנאגה שבמסיב אנאגה (מאסיסו דה אנאגה; Macizo de Anaga), שהינו רכס הרים בצפון מזרח האי טנריף, הוגדר בידי הארגון (ביוני 2015) כשמורה ביוספרית.

היסטוריה[edit | edit source]

התושבים המקוריים של האיים היו הגואנצ'ים שעסקו בדיג ובלקט פירות וכן בחקלאות ובגידול צאן. הכיבוש הספרדי התחיל בשנת 1402, אך גם בשנים הקודמות הפליגו לאיים ספינות ממיורקה, מפורטוגל ומג'נובה. מתחילת המאה ה-15 החלו להגיע לאיים (באישור הכס הקדוש והכתר הספרדי) משלחות מאורגנות בחיפוש אחרי עבדים ואוצרות. הגואנצ'ים ניהלו מאבק חריף לכיבוש ולכן הוא נמשך כמעט מאה שנה והסתיים ב-1496, כשאחרוני הילידים נכנעו והאיים סופחו לממלכת קסטיליה (ספרד).

כיבוש האיים הקנריים היה תקדים לכיבוש יבשת אמריקה והתאפיין בשיעבוד האוכלוסייה המקומית, השלטת הנצרות תוך הרס התרבות המקומית והתערבבות עם האוכלוסייה המקומית. בשל מיקומם האסטרטגי היו האיים לתחנת מעבר לסוחרים בדרכם להודו, לאפריקה ולאמריקה, מה שהביא שגשוג כלכלי למגזרים מסוימים באוכלוסייה. במאה ה-19 זכו המושבות הספרדיות באמריקה לעצמאות מדינית, דבר שהיה אחד הגורמים למשבר כלכלי באיים, אשר הביא להגירתם של רבים מהתושבים לארצות אמריקה. בתחילת המאה ה-20 החלו חברות אנגליות לגדל בננות באיים. ב-1927 חולקו האיים לשתי פרובינציות בגלל העוינות בין שתי אליטות בסנטה קרוס ובלאס פאלמס ולכן שתי ערים אלו כיום הן שתי ערי הבירה של האיים הקנריים. בשלהי שנות ה-70 (תחילת תקופת הדמוקרטיה בספרד) פעל באיים ארגון טרור בדלני בשם FAG שדרש עצמאות מדינית מלאה לאיים, אך לא זכה לתמיכת הציבור וחדל מפעילותו. ב-1982 קיבלו האיים מעמד של קהילה אוטונומית.

הבעיה העיקרית שאיתה מתמודדים כיום האיים הקנריים (שהם חלק מספרד ומהאיחוד האירופי) היא הגעה מסיבית של מהגרים אפריקנים לחופיהם. בכל שנה יותר ויותר מהגרים חסרי מסמכים מפליגים בסירות מחופי מרוקו ומאוריטניה ורבים מהם טובעים באוקיינוס. בשלושת החודשים הראשונים של שנת 2006 למשל הצליחו להגיע לחוף 2,371 מהגרים, אך כאלף אחרים נספו.

תיירות[edit | edit source]

מספר תיירים שביקרו באיים הקנריים בשנת 2016, על ידי יעד היעד:[1]

דת[edit | edit source]

החברה באיים הקנריים היא ברובה הגדול נוצרית קתולית.[2] בטנריף נולדו שני קדושים קתוליים חשובים: פדרו דה סן חוסה בטאנקור וז'וזה דה אנשייטה שפעלו כמיסיונרים בגואטמלה ובברזיל, בהתאמה. פעמיים בשנה – ב-2 בפברואר ובלילה שבין ה-14 ל-15 באוגוסט – חוגגים בבזיליקה של קאנדלאריה, המוקדשת לבתולה הברוכה של קאנדלאריה (שהיא הקדושה המגינה של האיים הקנריים), את חגה של הבתולה הברוכה. כמו כן, ישנו באיים מיעוט של נוצרים פרוטסטנטים.

דתות אחרות הן: אסלאם, הינדואיזם, דתות סיניות (אנ'), בודהיזם, יהדות, הדת המורמונית, הדת הבהאית, דת אפרו-אמריקאית (אנ') והדת הנאו-פגאנית – כנסיית העם הגואנצ'י.[2]

גלריה[edit | edit source]

קישורים חיצוניים[edit | edit source]

הערות שוליים[edit | edit source]


ערך זה מוגש באדיבות ויקיפדיה העברית, תחת רשיון ייחוס שיתוף זהה (CC BY-SA 3.0). (הדף המקורי, רשימת התורמים)
הערך בוויקיפדיה גדול מערך זה ב +1067 תווים

לעדכון מוויקיפדיה, לחץ כאן.

NivdakVeushar.png