דרך ארץ קדמה לתורה

From האנציקלופדיה היהודית
Jump to: navigation, search

דרך ארץ קדמה לתורה הוא ביטוי שמשמעותו היא שחשיבותה של "דרך ארץ" (שהיא התנהגות במוסר המידות ובנימוס, או יישוב העולם, עיסוק ומסחר) קודמת והכרחית לפני חשיבות התורה. כיום המשמעות המקובלת הרווחת מייחסת ל"דרך ארץ" משמעות של נימוסים טובים, ושלא ניתן ללמד תורה ומצוות למי שאין בו דרך ארץ, או שאין שווי לתורה ולמצוות שמקיים בלא שיש לו דרך ארץ.

במקורו, הביטוי הוא פתגם חז"לי שבא לתאר את הקדימה הכרונולוגית של "דרך ארץ" למתן תורה.

מקורות

המקור לאמרה זו הוא במדרש רבה[1]: "עשרים וששה דורות קדמה דרך ארץ את התורה, הדא הוא דכתיב "לשמור את דרך עץ החיים"[2]: "דרך" - זו דרך ארץ ואחר כך "עץ החיים" - זו תורה". מקור פחות מובהק, אך זהה יותר לפתגם כפי שהוא מוכר, מופיע באוצר מדרשים של יהודה דוד אייזנשטיין, במדרש השכם (שמ"ספר הלקוטים" של הרב אלעזר גרינהוט), בו נאמר[3]: "גדולה דרך ארץ שקדמה לתורה כ"ו דורות, שנאמר לשמור את דרך עץ החיים, דרך זו דרך ארץ החיים זו תורה".

הביטוי כפי שהוא מוכר כיום, בשם: "דרך ארץ קדמה לתורה", מופיע רק בראשית תקופת האחרונים, והוא מתחיל להיקלט בצורה זו רק מאוחר יותר. הוא מופיע לראשונה אצל המהר"ל מפראג[4], והחל מאמצע שנות שנות ה'ת"ק-ה'ת"ר (שלהי המאה ה-18) הוא מופיע במספר מקורות מיהדות מזרח אירופה[5], וכמאה שנה לאחר מכן גם אצל יהדות ארצות האסלאם[6].

פירוש הביטוי

משמעות הפתגם בדברי חז"ל היא כי "דרך ארץ" קדמה כרונולוגית למתן תורה, שכן התורה ניתנה לדור המדבר רק לאחר 26 דורות מבריאת העולם[7], ולפני כן התנהל העולם על פי "דרך ארץ". משמעות "דרך ארץ" בהקשר זה, כפי שעולה מדברי חז"ל אלו היא מוסר המידות והיושר[8], אולם יש שהתייחסו בזה גם לפרנסה, מלאכה ומסחר[9], ויש שציינו לשתי המשמעויות[10]. יש המבארים את דברי חז"ל באופן שאינם רק תיאור כרונולוגי, אלא שהפתגם בא לומר כי הדורות הראשונים, כמו האבות, מחמת מעלתם ידעו לנהוג בדרך הישרה עוד טרם מתן תורה[11].

בפירוש הביטוי "דרך ארץ קדמה לתורה", רווח הפירוש לפיו יש העדפה או הקדמה - לפחות מבחינה מסוימת - של "דרך ארץ" על פני התורה, או ש"דרך ארץ" הרי הוא תנאי הכרחי לחשיבות התורה. גם בביטוי זה קיימים שני הפירושים לביאור "דרך ארץ", יש שפירשו זאת כמוסר המידות[12], ויש שפירשו זאת כמילוי צורכי הגוף ועיסוק על מנת להשׂתכר, שהוא נדרש כתנאי קיומי כדי שיהיה ניתן ללמוד תורה ולעבוד את ה'[13], וכן ביישוב העולם בכלל[14].

לביטוי קיים ביאור חסידי מרבי צבי אלימלך שפירא מדינוב ובשם מחותנו רבי צבי הירש מזידיטשוב, לפיו "דרך ארץ" היא תפילה, שכן "תפִלה" בגימטריא "דרך ארץ" (515), והוא מבאר זאת על פי דעת רש"י[15] שמתחילת זמן תפילה חל איסור עיסוק בעניינים אחרים עד התפילה, ואפילו לימוד תורה נאסר לפני התפילה[16]. ביאור חסידי נוסף מרבי צדוק הכהן מלובלין מזהה את "דרך ארץ" עם יראת שמיים, ועל פיו הביטוי הוא על משקל "כל שיראתו קודמת לחכמתו - חכמתו מתקיימת"[17].

ימי ספירת העומר וחג השבועות

יש שמצאו בביטוי "דרך ארץ קדמה לתורה" רמז למנהג אמירת פרקי אבות בשבתות שבין חג הפסח לחג השבועות[18], ובכלל לעבודת המידות במהלך ימי ספירת העומר[19].

בספרי חסידות יש שכינו את השבת שלפני חג השבועות "שבת דרך ארץ", שכן "דרך ארץ קדמה לתורה"[20].

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים


שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים

לא נמצא templatedata תקין

  1. ^ ויקרא רבה, פרשה ט', פסקה ג'; ויקרא רבה, פרשה ל"ה, פסקה ו'. וכן גם תנא דבי אליהו, פרק א'; ילקוט שמעוני, בראשית, פרק ג', רמז ל"ד.
  2. ^ ספר בראשית, פרק ג', פסוק כ"ד.
  3. ^ אוצר מדרשים, מדרש השכם, עמ' 142.
  4. ^ מהר"ל מפראג, דרך חיים על אבות, פרק ב', סוד"ה ואמר.
  5. ^ ראה רבי אליהו מווילנה, אגרת הגר"א, ד"ה וגם את חתני (קרוב לסוף האיגרת); רבי מנחם מנדל מרימנוב, מנחם ציון, פרשת בשלח, ד"ה ולתרץ וד"ה וזהו; פרשת שלח, ד"ה אמרו חכז"ל; רבי ישראל ליפשיץ, תפארת ישראל, מסכת אבות, פרק ג', משנה י"ז; רבי צבי אלימלך שפירא, אגרא דפרקא, אות מ"ח; רבי מנחם מנדל שניאורסון, שו"ת צמח צדק, אורח חיים, סימן ע"ט; רבי צדוק הכהן מלובלין, אור זרוע לצדיק, עניין גלות מצרים, אות ב', עמוד ג'-ד'; דובר צדק, עמ' כ"ח ועמ' קי"ב; צדקת הצדיק, אות קצ"ה, ועוד; הנצי"ב מוולוז'ין, העמק דבר, בראשית, פרק ד', פסוק כ"ו; פרק מ"ח, פסוק כ; רבי ישראל מאיר הכהן, תורת הבית, פרק ב', ד"ה והנה; רבי יהודה אריה ליב אלתר, שפת אמת, פרשת בראשית, תרמ"ד, ד"ה בפסוק; פרשת נח, תרל"ט, ד"ה ברש"י, תר"מ, ד"ה חטא, ועוד; רבי יוסף חיים זוננפלד, שו"ת תורת חיים, סוף סימן נ"ב; רבי בצלאל זאב שפרן, שו"ת הרב"ז, חלק א' (אורח חיים, יורה דעה), סימן ק"ז, אות ד'; רבי אברהם מרדכי אלתר, אמרי אמת, פרשת נח, תר"ע, ד"ה את; תרצ"ג, ד"ה איתא; פרשת לך לך, תרס"ז, ד"ה לך, ועוד.
  6. ^ ראה רבי יוסף חיים מבגדאד, בן איש חי, שנה ראשונה, פרשת בהר-בחוקותי, אות ט'.
  7. ^ במקום מסוים המהר"ל מפראג מצטט את המדרש בכך שקדמה דרך ארץ לתורה 2,000 שנה. ראה נתיבות עולם, נתיב דרך ארץ, סוף פרק א'. ראה גם רבי צדוק הכהן מלובלין, פרי צדיק, קדושת שבת, מאמר א', ד"ה ואדם.
  8. ^ ראה גם רבי אברהם סבע, צרור המור, פרשת וזאת הברכה, ד"ה ואמר איש הא-להים; רבי יצחק אברבנאל, אברבנאל על התורה, פרשת בראשית, ד"ה ולכן היותר נראה לי.
  9. ^ מהר"ל מפראג, דרך חיים על אבות, פרק ב', משנה ב', ד"ה הנה; פרק ג', משנה י"ז, ד"ה ופירוש; נתיבות עולם, נתיב דרך ארץ, סוף פרק א'; רבי נחמן מברסלב, ליקוטי מוהר"ן תניינא, תורה ע"ח, ד"ה כי דע.
  10. ^ ראה רבי ישעיה הלוי הורוביץ, שני לוחות הברית, שער האותיות, אות ד' - דרך ארץ, אות א'-ב'.
  11. ^ רבי יעקב קמנצקי, אמת ליעקב, בראשית, פרק י"ד, פסוק י"ד; פרק כ"ז, פסוק י"ב
  12. ^ מהר"ל מפראג, דרך חיים על אבות, פרק ב', סוד"ה ואמר; ראה רבי מנחם מנדל מרימנוב, מנחם ציון, פרשת בשלח, ד"ה ולתרץ; ראה רבי צדוק הכהן מלובלין, דובר צדק, עמ' כ"ח ועמ' קי"ב; מחשבת חרוץ, אות ו', ד"ה ודתיהם, ועוד; רבי יוסף חיים מבגדאד, בן איש חי, שנה ראשונה, פרשת בהר-בחוקותי, אות ט'; רבי יהודה אריה ליב אלתר, שפת אמת, פרשת נח, תר"מ, ד"ה חטא; פרשת משפטים, תרמ"ב, ד"ה ואלה; פרשת אחרי מות, תרמ"ב, ד"ה כמעשה, ועוד.
  13. ^ ראה מהר"ל מפראג, חידושי אגדות, סנהדרין, דף ז', עמוד א', ד"ה אין; רבי צדוק הכהן מלובלין, ישראל קדושים, אות ד' ד"ה ועל כן; מחשבת חרוץ, אות ט', ד"ה וזה שאומרים; פרי צדיק, פרשת נח, אות ב', ד"ה והנה, ועוד; הנצי"ב מוולוז'ין, העמק דבר, בראשית, פרק ד', פסוק כ"ו; פרק מ"ח, פסוק כ'; רבי יהודה אריה ליב אלתר, שפת אמת, פרשת בראשית, תרמ"ד, ד"ה בפסוק.
  14. ^ רבי צדוק הכהן מלובלין, רסיסי לילה, אות נ"ה, ד"ה וזהו, ועוד.
  15. ^ מסכת ברכות, דף ה', עמוד ב', ד"ה סמוך.
  16. ^ רבי צבי אלימלך שפירא, אגרא דפרקא, אות מ"ח.
  17. ^ משנהמסכת אבות, ‏פרק ג', משנה ט'. רבי צדוק הכהן מלובלין, צדקת הצדיק, אות קצ"ה.
  18. ^ רבי ישראל ליפשיץ, תפארת ישראל, מסכת אבות, יכין, הקדמה; רבי אריה צבי פרומר, ארץ צבי על התורה, מטות ור"ח אב, תל אביב תש"מ, עמ' ק"צ, ד"ה מה; רבי מנחם מנדל שניאורסון, תורת מנחם, חלק י"ד (תשט"ו ב), ניו יורק תשנ"ט, עמ' 65.
  19. ^ רבי יועץ קים קדיש רקוץ, שיח שרפי קודש - מועדים, ימי הספירה, אות א', בני ברק תשמ"ט (מהדורה מחודשת), עמ' רל"ג, בשם רבי יצחק מאיר אלתר ("החידוש"י הרי"ם"); רבי יהודה אריה ליב אלתר, שפת אמת, פרשת אחרי, תרמ"ב, ד"ה כמעשה; רבי יוסף נחמיה קורניצר, חידושי רבנו יוסף נחמיה, בני ברק תשמ"ז, עמ' שמ"ב.
  20. ^ רבי משה בונים יוסטמן, פון אונזער אלטען אוצר - ימים טובים, שבועות, ירושלים תשט"ו, עמ' 141, ד"ה פון, בשם רבי יצחק מאיר אלתר ("החידוש"י הרי"ם"); רבי נטע בנארי, הצדיק השותק, אות ק"כ, בני ברק תשכ"ה, עמ' קסט, בשם רבי מרדכי מנחם מנדל קאליש מוורקא; רבי יצחק קאליש, אמרי קודש על התורה, סוף פרשת במדבר, ניו יורק תש"ס, עמ' צ"ד, ד"ה שבת.

NivdakVeushar.png