דירוג אשראי

דירוג אשראי הוא ציון הניתן לאנשים פרטיים, חברות או מדינות, ומגדיר את יכולתם לפרוע הלוואות. חישוב הדירוג מסתמך על היסטוריה פיננסית, מצב הנכסים וההון העצמי, והיקף ההתחייבויות שיש לגוף המוערך. דירוג האשראי משמש משקיעים לצורך הערכת סיכונים בנוגע ליכולת הפירעון של הגוף הלווה. ככלל ניתן לומר שככל שדירוג האשראי של גוף לווה גבוה יותר, כך התשואה שעליו להעניק למשקיעים נמוכה יותר, משום שהתשואה הנדרשת נמצאת ביחס הפוך לסיכון.
דירוג אשראי אישי[edit | edit source]
נושא דירוג האשראי האישי מוסדר בישראל על ידי חוק שירות נתוני אשראי, התשס"ב-2002, שאושר בכנסת ב-17 בינואר 2002 ויישומו החל במרץ 2004. חוק זה מאפשר לגופים המלווים להעריך את מידת הסיכון שיש בהתקשרות עם אדם פרטי על ידי גישה למאגרי מידע האוספים מידע כלכלי על אנשים פרטיים. איסוף המידע מתבצע על ידי גופים פרטיים שקיבלו רישיון מיוחד לצורך כך. המידע הנאסף נחלק לשני סוגים:
- מידע שלילי - מידע הכולל נתונים על אי עמידה בתשלום חובות.
- מידע חיובי - מידע הכולל נתונים על הלוואות שנלקחו ונפרעו.
המידע נאסף ממקורות המוגדרים בחוק כגון כונס הנכסים הרשמי, ההוצאה לפועל, בנק ישראל, בתי משפט והבנקים. החוק מסדיר את נושא הפרטיות בנוגע לגישה למידע הנאסף. המידע הנאסף משמש את הגוף המלווה לצורך דירוג האשראי של הלקוח. אין בישראל דירוג רשמי. ניתוח המידע ואופן השימוש בו תלוי בגוף המלווה. מעלות ומידרוג הן שתי החברות שמדרגות גופים הנסחרים בבורסה לניירות ערך בתל אביב, לפי הזמנה מהגוף המדורג.
דירוג אשראי של חברות ומדינות[edit | edit source]
ערך מורחב – דירוג אג"ח
חברות ומדינות נוהגות ללוות כספים מציבור המשקיעים באמצעות הנפקה של איגרות חוב. דירוג האשראי של חברות ומדינות מתבצע בעיקר בהקשר של הערכת יכולת לפרוע איגרות חוב. דירוג האשראי מתבצע על ידי חברות המתמחות בניתוח כלכלי של חברות ומדינות. מנקודת המבט של משקיע, יש דמיון רב בין חברה למדינה, שכן לשתיהן מערכות כלכליות דומות מאוד מבחינת הפרמטרים הנמדדים:
- היסטוריה כלכלית
- התחייבויות
- תחזיות צמיחה / רווחים
- התנהלות כלכלית
קיימות מספר חברות בעלות מוניטין, העוסקות בקביעת דירוג אשראי של חברות ומדינות, ובהן סטנדרד אנד פורס, מודי'ס ופיץ'. החברות משתמשות בסולמות המגדירים את רמת הסיכון. בסולם, המיוצג על ידי אותיות ומספרים, קיימות דרגות שונות של מנפיקים. הדירוגים שנותנות שלוש החברות הללו דומים מאוד, בדרך כלל. מלבדן קיימות חברות דירוג אחרות במדינות שונות, אשר הערכותיהן יכולות להיות שונות בתכלית. כך, למשל, חברת הדירוג דגונג גלובל הסינית נותנת לארצות הברית דירוג של AA, ולגרמניה AA-.
הדירוג הגבוה ביותר לפי סולם סטנדרד אנד פורס ופיץ' הוא AAA, המייצג יכולת מעולה לפרוע את התשלומים בגין ההתחייבות בהשוואה למנפיקים אחרים. AA משמעו שיכולת המנפיק לפרוע את התשלומים היא הרבה מעבר לממוצע, וכן הלאה. בנוסף לדירוג עצמו, מקובל גם לפרסם "אופק" לדירוג. נתון זה חוזה שינוי של הדירוג בעתיד. אופק "שלילי" מהווה מעין "כרטיס צהוב", המציף בעיות ונותן הזדמנות לתיקון. אופק "יציב" מעיד כי לא צפוי שינוי בדירוג בעתיד הקרוב. אופק "חיובי" מראה כי יש אפשרות לשיפור הדירוג. ה"אופק" יכול להינתן לתקופה מוגבלת, ובתום התקופה הדירוג משתנה בהתאם.
דירוג פיץ'[edit | edit source]
|
|
|
דירוג מודי'ס[edit | edit source]
- Aaa: חברה/מדינה איכותית ביותר. סיכון אפסי.
- Aa1, Aa2, Aa3: חברה/מדינה איכותית מאד. סיכון קטן מאד.
- A1, A2, A3: חברה/מדינה במעמד גבוה. סיכון נמוך.
- Baa1, Baa2, Baa3: חברה/מדינה במעמד בינוני. סיכון מתון. השקעה עם מידה מסוימת של אלמנטים ספקולטיבים.
- Ba1, Ba2, Ba3: חברה/מדינה במעמד בינוני שהשקעה בה מוגדרת ספקולטיבית.
- B1, B2, B3: חברה/מדינה שהשקעה בה נחשבת ספקולטיבית בסיכון גבוה.
- Caa1, Caa2, Caa3: חברה/מדינה הנחשבת למסוכנת והשקעה בה נחשבת לבעלת סיכון גבוה מאד.
- Ca: השקעה שיש סיכוי מסוים שלא תהיה אבודה.
- C: השקעה שיש סיכוי קטן מאד שלא תהיה אבודה.
- WR: דירוג מבוטל או מוקפא
- NR: לא דורג
- P: דירוג מושעה או בתהליך בדיקה
דירוג האשראי של ישראל[edit | edit source]
מדינת ישראל מנפיקה איגרות חוב, ובשל כך נבדקת על ידי חברות דירוג האשראי. בשנים האחרונות הביאה הכלכלה הצומחת של ישראל לעלייה משמעותית בדירוג האשראי של ישראל.
להלן דירוג האשראי של ישראל על פי חברות דירוג האשראי השונות (נכון לנובמבר 2016):[1][2]
- מודי'ס: A1
- סטנדרד אנד פורס: +A
- פיץ': +A
דירוג האשראי של מדינת ישראל קובע את יכולתה לקבל הלוואות ואת הריבית שעליה לשלם עבור הלוואות אלו.
בשנת 2002 נחתם הסכם בין ממשלת ארצות הברית לממשלת ישראל, המעניק לישראל ערבות של הממשלה האמריקאית להלוואות בסך של 9 מיליארד דולר. הסכם זה איפשר למעשה לישראל לקבל הלוואה כאילו הייתה בדירוג AAA, ובכך לשלם ריבית הנמוכה בכ-1.5% מהריבית שהייתה אמורה לשלם ללא ערבויות אלו. החיסכון נמדד בעשרות מיליוני דולרים בשנה.
בשנת 1988 סיכון האשראי של מדינת ישראל על חוב חיצוני לטווח ארוך דורג לראשונה על ידי חברת S&P כ- "-BBB". רמת הדירוג הנמוכה ביותר בקבוצת הדירוג של ההשקעות הסולידיות (Investment Grade).
דירוג האשראי של ישראל על החוב החיצוני מ-1988 ועד היום
- בינואר 1993 הועלה דירוג המדינה ל- "BBB".
- בספטמבר 1993, על רקע שינויים פוליטיים, הועלה הדירוג פעם נוספת ל- "+BBB".
- בשנת 1995, על רקע שיפור במצב הכלכלי של המשק נקבע דירוג האשראי של המדינה ל- "-A" (A3 אצל Moody's ) על ידי שלוש החברות.
- בשנת 2000 העלתה Moody's את דירוג האשראי של המדינה ל-"A2".
- בנובמבר 2007 העלתה S&P את דירוג האשראי של המדינה ל-"A".
- בפברואר 2008 העלתה Fitch את דירוג האשראי של המדינה ל-"A".
- באפריל 2008 העלתה חברת הדירוג Moody's את דירוג האשראי של מדינת ישראל ל-"A1".
- באוקטובר 2008 אשררה חברת הדירוג S&P את דירוג האשראי של ישראל. תחזית הדירוג של ישראל שונתה ל-"יציב".
- בספטמבר 2011 העלתה חברת הדירוג S&P את דירוג האשראי של ישראל לרמה של "+A", בעוד חברות הדירוג Moody's ו-Fitch אשררו במהלך 2011 את דירוג האשראי של המדינה ברמה של A1 יציב ב-Moody's, ו A יציב ב-Fitch.·
- בנובמבר 2013 שינתה חברת הדירוג Fitch את תחזית הדירוג של ישראל מתחזית דירוג יציב, לתחזית דירוג חיובית, בנובמבר 2014 הורידה את התחזית ליציב[3], באפריל 2016 שוב העלתה לחיובי[4], ובנובמבר העלתה את הדירוג מ-"A" ל-"+A".
דירוג של מדינות נבחרות[edit | edit source]

להלן טבלת דירוג סטנדרט אנד פורס של מספר מדינות נבחרות. הנתונים נכונים לפברואר 2015.
|
|
|
|
|
|
|
|
קישורים חיצוניים[edit | edit source]
- מירב ארלוזורוב, מהפכת אשראי בדרך: כמה ריבית תחסכו?, באתר TheMarker, 17 במאי 2015
- עמי גינזבורג, Rating, באתר TheMarker, 3 באוקטובר 2010
- אדריאן פילוט, "כלכליסט", מודי'ס העלתה את דירוג האשראי של ישראל ל-A1, באתר ynet, 17 באפריל 2008
- מפת דירוג אשראי - מפת דירוג אשראי ע"פ ארצות של שלוש החברות הגדולות.
הערות שוליים[edit | edit source]
- ^ דירוג האשראי של ישראל, באתר משרד האוצר
- ^ כתב כלכליסט, S&P מעלה את דירוג האשראי של ישראל ל-A+, באתר כלכליסט, 9 בספטמבר 2011
- ^ מוטי בסוק, כרטיס צהוב לכלכלה המקומית: פיץ' הורידה את תחזית האשראי של ישראל, באתר TheMarker, 22 בנובמבר 2014
- ^ Fitch Revises Israel's Outlook to Positive
ערך זה מוגש באדיבות ויקיפדיה העברית.
(הדף המקורי, רשימת התורמים)
הערך בוויקיפדיה גדול מערך זה ב +4283 תווים
לעדכון מוויקיפדיה, לחץ כאן.