רבי גרשון חנוך הניך ליינר

		הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
		אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.	שיחה

שגיאות פרמטריות בתבנית:אישיות רבנית
פרמטרים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

אדמו"ר מראדזין
רבי גרשון הֶנִיך ליינר מרדזין

שער הספר סדרי טהרות על מסכת כלים
לידה	נובמבר 1838 תקצ"ט טומשוב לובלסקי , לובלין, האימפריה הרוסית
פטירה	15 בדצמבר 1890 (בגיל 52) ד' בטבת תרנ"א רדזין פודלסקי , לובלין, האימפריה הרוסית
מקום קבורה	פולין
מקום מגורים	ראדזין, פולין
מקום פעילות	פולין
תחומי עיסוק	חיפוש התכלת לציצית
חיבוריו	ראו בהמשך
בת זוג	הדסה
אב	רבי יעקב ליינר
אם	חוה
צאצאים	רבי מרדכי יוסף אלעזר ליינר
אדמו"ר חסידות איזביצה ראדזין ה־3 1878–1890 → רבי יעקב ליינר רבי מרדכי יוסף אלעזר ליינר ←

רבי גרשון חנוך הֶנִיך (ביידיש: העניך) ליינר (תקצ"ט - ד' בטבת תרנ"א; 1839–1890), היה האדמו"ר השלישי בשושלת אדמו"רי חסידות איזביצה ראדזין, מחבר פורה ויוזם חידוש מצוות התכלת.

ביוגרפיה

נשא את הדסה בת רבי יוסף גלרנטר מהרובישוב נכדו של רבי צבי הירש בושקא. הוכתר לאדמו"ר השלישי של חסידות איזביצה ראדזין עם פטירת אביו, רבי יעקב ליינר, בט"ו באב תרל"ח. ידוע גם בשם "אורחות חיים", על שם ספרו. נודע גם כבקי ברפואה והיה כותב מרשמים לחסידיו.

נחשב להוגה דעות מקורי ועצמאי. הוציא את הספר מי השילוח, ספר היסוד של החסידות, שכתב מדברי סבו, וכתב את ה'הקדמה ופתיחה' לספרו של אביו 'בית יעקב', שבו הוא מציג את תורת איזביצא כהמשכה של תורת הבעל שם טוב.

היה בעל אישיות סוערת במיוחד והתפלמס עם רבים מגדולי דורו, בהם: רבי חיים אלעזר וקס ועוד.

בשנת תרכ"ט החל להוציא לאור את ספרו המפורסם "סדרי טהרות" אותו כתב כחיקוי של תלמוד בבלי על משניות סדר טהרות, כליקוט של מאמרי חז"ל. ספרו זה (בו גם תקף את הגר"א על הגהותיו, שלפי דעתו אינן מוכרחות) עורר פולמוס עקב היותו מסודר בצורת דף התלמוד, מה שעלול ליצור רושם של תלמוד חדש. באדר תרל"ה פרסם רבי בצלאל הכהן ראש דייני וילנה יחד עם הדיין רבי יוסף סאקאוויץ והמגיד מישרים רבי יצחק אליהו לנדא כרוז "אזהרה" למחבר שלא ידפיס את הכרכים הבאים של ספרו באותה מתכונת. בעקבות הביקורת ועל פי עצת רבי יוסף דב הלוי סולובייצ'יק הוסיף המחבר בחלק השני שהדפיס בשנת תרל"ו על מסכת אהלות בכותרת כל עמוד כי אין מדובר בתלמוד חדש אלא בליקוט בלבד, על חלק זה קיבל את הסכמתם של רבי יצחק אלחנן ספקטור ורבי ישראל יהושע מקוטנא. לסגנון זה יצאו גם חיקויים כדוגמת הספר "אמונת זרעים" על סדר זרעים.

בפולמוס אתרוגי קורפו היה מהרבנים היחידים שתמכו באתרוגי קורפו ואף סחר באתרוגים אלו, בשנת תרל"ה אף נסע לקובנא בכדי להיפגש עם רבה של העיר רבי יצחק אלחנן ספקטור שהטיל את האיסור על אתרוגים אלו ולשכנעו לחזור בו מהאיסור, אך לא הצליח בכך, בעקבות דעתו הידרו חסידי ראדזין לברך על אתרוגים אלו.

בשנת תר"מ היה מועמד לרבנות סקרנביץ, אך עקב מזגו הסוער מונה לבסוף לתפקיד רבי מאיר יחיאל הולשטוק מאוסטרובצה. בשנת תרמ"ז מונה לכהן כרבה של אוסטרוב מזובייצקה, אך לאחר תקופה עזב את הרבנות.

מסופר כי נהג לשאת אקדח במסעותיו, על ביקורו ברומא סופרה האגדה כי ביקר גם במרתפי קריית הוותיקן בהם ראה את כמה מכלי המקדש ובהם שלושה סוגים של ציץ הזהב שכל אחד מהם תואם לשיטה אחרת בדברי חז"ל, אגדה זו הופרכה בין היתר על ידי רבי מנחם מנדל כשר בספרו.

נפטר ברדזין בד' בטבת ה'תרנ"א ונקבר בבית העלמין היהודי המקומי. את מקומו מילא בנו יחידו, רבי מרדכי יוסף אלעזר ליינר (לפי יהודה דוד אייזנשטיין המתאגרף בני לאונרד היה נכדו^{[דרוש מקור]}, העובדה הוכחשה על ידי בן אחיו רבי ירוחם ליינר).

חסידו ותלמידו המובהק היה רבי משה אליהו הלפרין.

חידוש מצוות התכלת

ערך מורחב – חידוש מצוות התכלת

בשנת ה'תרמ"ג ביקר באיטליה במוזיאון ימי, ונחשף לתעשיית הצבע מדיונונים. רכש מפרופסור איטלקי את הידע הנדרש על מנת להפיק צבע כחלחל מדיונון. פעילותו בנושא זה יצרה פולמוס שהיה בעיקר סביב חיבוריו בנושא, ספרו "שפוני טמוני חול" והחוברות הנלוות ובעיקר "עין התכלת". בחיבורים אלה התווכח עם התגובות בעניין חידוש התכלת. בהקדמה לספרו כתב כי לכל יהודי הזכות לחדש בדברי תורה, ואין להגביל את חידוש התורה ליחידי סגולה בלבד. בעיסוקיו בתחומים אלה השתמש גם בידיעות מדעיות.

חסידיו נרדפו בפולין בשל התכלת שהטילו בציציותיהם.

חיבוריו

היה מחבר פורה ויצירתי, בין היתר ליקט מדברי תורת סבו, רבי מרדכי יוסף ליינר, וכתב אותם בספר "מי השילוח".

• סוד ישרים - חמישה חלקים, על המועדים
• סוד ישרים - על התורה
• ארחות חיים - על צוואת רבי אליעזר הגדול (אותה יחס לתנא רבי אליעזר הגדול)
• פי' עשר מילין דחסידותא דהוה נהיג בהון רב
• תפארת החנוכי - על הזוהר
• סדרי טהרות - ריכוז וליקוט החומר התלמודי (בבלי, ירושלמי, תוספתא, פירוש רש"י) מסביב למשניות מסכתות כלים ואהלות - על פי דוגמת הגמרא. חובר על כל סדר טהרות אך אבד^{[דרוש מקור]}.
• שפוני טמוני חול (ה'תרמ"ז) - חוברת על מציאת התכלת והשימוש בה בימינו.
• פתיל תכלת (ה'תרמ"ח) - על מצוות התכלת בציצית, הרחבה ופירוש מעמיק לחוברת הראשונה "שפוני טמוני חול".
• עין התכלת (ורשה ה'תרנ"א, לאחר פטירת המחבר) - שו"ת בענייני התכלת בציצית. אסופת תשובות הרבי למגיבים הרבים על ספרו הראשון בעניין התכלת: שפוני טמוני חול.
• דלתות שער העיר - על ענייני עירובין
• שער האמונה ויסוד החסידות - ההקדמה ופתח השער לספר בית יעקב
• חידושי החנוכי - על התלמוד
• מאמר שלש תשובות
• ההקדמה והפתיחה - עיקרי ושרשי הקבלה

סיכומים של תלמידיו וחסידיו

• סוד ישרים תניינא - על התורה
• סוד ישרים - כתבי חסידים - על התורה
• מפי השמועה - על המשנה (מכתבי אחיינו רבי ירוחם ליינר)

לקריאה נוספת

• מנחם בורשטיין, התכלת, ירושלים תש"ן, עמ' 205–209
• תמצית מאמרו של הרב הרצוג בכתב העת ההד בעריכת ר' בנימין (ה'תרע"ג) (הכתבה באתר דעת)

קישורים חיצוניים

• "גרשון חנוך העניך ליינר", באתר ספריא
• יצחק אלפסי, ‏"רבי גרשון חנוך ליינר מראדזין", בתוך: אנציקלופדיה לחסידות, חלק א', ירושלים תשמ"ו, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד, או לעורכים הפעילים באתר).
• שמעון פוגל, ‏פעילותו הספרותית של ר' גרשון חנוך העניך ליינר מראדזין, דעת 68–69, תש"ע, 2010, עמ' 149–185, באתר JSTOR
• משה צינוביץ, ‏"הגאון האדמו"ר ר' גרשון-הניך ליינר", בתוך: אישים וקהילות, תל אביב תש"ן, עמ' 113–113, באתר אוצר החכמה.
• הרב ברוך אוברלנדר, ‏"השלמות לתלמוד", בתוך: קובץ תורני אור ישראל <מאנסי>, גליון ט"ז (שנה ד' ד'), ניו יורק תשנ"ט, עמ' קס"ו–ק"ע, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד, או לעורכים הפעילים באתר).
• משה מאיר ישר, ‏"הרבנות והרבנים באוסטרוב מזוביצק", בתוך: ספר קהילה אוסטרוב מזוביצק, תל אביב תש"ך, עמ' 20–19, באתר אוצר החכמה.
• הרב יחיאל מיכל שטרן, ‏רבי גרשון הניך ליינר – האדמו"ר מראדזין", בתוך: גדולי הדורות, חלק ב', ירושלים תשנ"ו, עמ' 787, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד, או לעורכים הפעילים באתר).
• דוד הלחמי, ‏רבי גרשון חנוך ליינר מרדז'ין (בעל התכלת), ערכו בספר "חכמי ישראל", תל אביב תשי"ח, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד, או לעורכים הפעילים באתר)
• רבי שמחה שלמה יונגרלעווע, ‏שמחה שלמה (על קהלת), הקדמה לחלק א', ווארשא תרנ"ה, עמ' 8–6, באתר אוצר החכמה.
• אברהם שטרן, ‏מליצי אש, חלק ו', אות רע"א, גלנטה תר"צ - תרצ"ח, עמ' 70, באתר אוצר החכמה.
• "בענין אתרוגי קורפו", בתוך: קובץ תורני ישורון, קובץ א', ירושלים תשנ"ו, עמ' ל"ז, באתר אוצר החכמה.
• R' Gershon Hanoch Leiner, 1st Admur of Radzyn, באתר GENi.

תכלת

• שלמה זלמן שרגאי, ‏מאה שנה לחידוש התכלת, ירושלים תשמ"ט, באתר אוצר החכמה.
• יעקב בן חנינא דוד ליינר, ‏תכלת בציצית בימינו, תל אביב תשי"ד, באתר אוצר החכמה.
• רבי דוב בר טורש, ‏מאזני צדק, ורשה תרנ"ה, עמ' 45–45, באתר אוצר החכמה.

הערות שוליים

תקופת חייו של הרב רבי גרשון חנוך הניך ליינר על ציר הזמן

ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לאנציקלופדיה היהודית ולהרחיב אותו.

ערך זה מוגש באדיבות ויקיפדיה העברית. (הדף המקורי, רשימת התורמים)
הערך בוויקיפדיה קטן מערך זה ב -8049 תווים

לעדכון מוויקיפדיה, לחץ כאן.

רענן נתונים