גרופינא

From האנציקלופדיה היהודית
Jump to: navigation, search
גרופינא
תמונות ומפת מיקומים שונים משוערים
מבט אחר על הבניאס.JPG
Belvoir-fortress-S-034.jpg
Mount Gilboa, Israel 01.jpg
Allsouf.jpg
משמאל למעלה, בכיוון השעון:
1. בניאס; 2. כוכב הירדן; 3. מערב הרי הגלבוע - ערבונה (אנ');
4. הר ע'רפון - אם אל-דרג' (ער') (ממוקם בהמשך הרכס המופיע באופק);
גרופינא.png
מיקום גרופינא על המפה, לפי ההצעות השונות

גְּרוֹפִּינָא (לעיתים אגריפינה) הוא הר שעל גביו הועלו בימי בית שני משואות כחלק משרשרת העברת הידיעה על קידוש החודש לגולה. מיקומו אינו מזוהה בוודאות, והוא נע בין מרגלות הר החרמון ועד סביבות עמק הירדן (במובנו הרחב): הגליל התחתון, צפון השומרון או עבר הירדן.

שם המקום

שם המקום, שממנו נגזר גם כן הזיהוי הגאוגרפי, חלוק במספר נוסחאות וגרסאות של כתבי היד והדפוסים של ספרות חז"ל המציינים את המקום. ההצעות הן: גרופינא, גריפינא, אגרופינא (או אגריפנה), גרופיא, גרופנא, אגריפינא[1].

באשר למקור השם, חנוך יהודה קאהוט בחיבורו ערוך השלם, מציין כי "אגרופינא" הוא על שם מלך אגריפא. באנציקלופדיה אוצר ישראל מצוין השם "אגריפינא" על שם אגריפינה הצעירה, אשתו של קלאודיוס ואמו של נירון קיסר[1].

זיהוי גאוגרפי

זיהויו הגאוגרפי של המקום נתון לדעות שונות בקרב החוקרים[2]:

  • רבי יהוסף שוורץ מזהה את גרופינא עם הר ע'רפון, כיום אם אל-דרג' (جبل أم الدرج) (במרכז גבולו המערבי של מחוז ג'רש שבירדן), כ-14 ק"מ צפונית לנחל יבוק, וכ-5 ק"מ דרומית-מזרחית לעג'לון; ההר הגבוה מבין הרי עג'לון (ער') ושמתנשא לגובה של 1,247 מטר. פנחס נאמן מקבל את הזיהוי הזה על פני שאר ההצעות, בין היתר משום קרבתו של המקום לתחנה שלפני כן, סרטבה (מרחק של פחות מ-40 ק"מ).
  • אדולף נויבאואר, בספרו "La Géographie du Talmud" ‏(1868) מזהה את המקום עם אחד מהרי הגלבוע, עם היתכנות לסביבת יישוב ערבונה (אנ') הממוקם כ-6.5 ק"מ צפונית מערבית למעלה הגלבוע.
  • מרקוס יסטרוב מציע את אתר הבניאס שלמרגלות הר החרמון, שבימי בית המקדש השני היה שמו "קיסריה-פיליפי", ושאגריפס השני בנה בו מגדל או שהרחיב מגדל קיים. לפי זיהוי זה, המרחב בין סרטבה לגרופינא עומד על כ-130 ק"מ.
  • הזיהוי המודרני לגרופינא, הוא של מיכאל אבי-יונה באטלס כרטא, שבו מזוהה המקום עם אתר כוכב הירדן שבשולי הגליל התחתון; רמה בת קרוב ל-300 מטר, ושבה נמצאו שרידיו של יישוב עברי קדום, ושל בית כנסת עתיק שהיה בו. במקום זה נמצאות גם חורבות המבצר הצלבני "שאטו בלווואר". פנחס נאמן מעלה כי השערה זו תואמת את גרסת התוספתא[3], המציינת תחנה נוספת בין גרופינא לבין חוורן: תבור, בשל סמיכותו של כוכב הירדן להר תבור, כ-15 ק"מ דרומית-מזרחית להר; אך אינה תואמת עם גרסת המשנה, שבה לא מופיע תבור, שכן הוא רואה כי בין כוכב הירדן לבין הרי חוורן מפרידים הרי עג'לון וגובהם מסתיר את הרי חוורן (על פי זיהויו, הר הדרוזים שבמחוז א-סווידא) מאופק כוכב הירדן.

הדלקת המשואות

גרופינא מוזכרת כתחנה השלישית בשרשרת התחנות, בהן הודלקה משואה להעברת הידיעה על קידוש החודש בימי בית המקדש השני. תחנות אלו הוקמו על פסגות הרים בולטות, ואיפשרו העברה מהירה של הודעות מירושלים לשאר חלקי הארץ ואף ליהודי בבל:

ומאין היו משיאין משואות? מהר המשחה לסרטבא,[4] ומסרטבא לגרופינא, ומגרופינא לחוורן, ומחוורן לבית בלתין, ומבית בלתין לא זזו משם - אלא מוליך ומביא ומעלה ומוריד (את המשואה) עד שהיה רואה כל הגולה לפניו כמדורת האש

לקריאה נוספת

  • מאיר בן-דב, שרידי בית הכנסת בכוכב הירדן ובעית מיקומה של גרופינה מול השומרון בגלעד. בתוך: יוסף אבירם (עורך) ארץ שומרון: הכינוס הארצי השלושים לידיעת הארץ, ירושלים: החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה, תשל"ד-1974, עמ' 86–98.
  • יובל קמרט (עורך), יודאיקה: לקסיקון, מהדורת דבר, ירושלים: כתר, 1976, עמ' 8. הערך אגריפינה.
  • פנחס נאמן, אנציקלופדיה לגיאוגרפיה תלמודית, כרך א', ערך גרופינא, תל אביב תשל"ב, טור 337–340

הערות שוליים


שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים

לא נמצא templatedata תקין

  1. ^ 1.0 1.1 פנחס נאמן, אנציקלופדיה לגיאוגרפיה תלמודית, כרך א', ערך גרופינא, תל אביב תשל"ב, טור 337–338.
  2. ^ פנחס נאמן, אנציקלופדיה לגיאוגרפיה תלמודית, כרך א', ערך גרופינא, תל אביב תשל"ב, טור 339–340.
  3. ^ תוספתא, ראש השנה, ב, 2.
  4. ^ המרחק בין הר הזיתים לסרטבה הוא כ-50 ק"מ אווירית.
  5. ^ ראו גם את גרסת התוספתא, ראש השנה, ב, 2, לפיה תבור היה תחנה נוספת אחר גרופינא לפני חוורן. על השפעת גרסה זו בזיהוי הגאוגרפי של גרופינא, ראו בפרק זיהוי גיאוגרפי.

NivdakVeushar.png