גיל

From האנציקלופדיה היהודית
Jump to: navigation, search
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: ניסוח.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

גיל הוא פרק הזמן שחלף מאז היווצרותו של דבר-מה. השימוש הנפוץ ביותר במונח הוא לציון משך חייו של יצור חי.

גיל האדם[edit | edit source]

חיי האדם מתחלקים רעיונית לכמה חלקים, הנקבעים על-פי גילו: ינקות, ילדות, התבגרות, בגרות, גיל המעבר אצל גברים או גיל המעבר אצל נשים והזקנה; עם זאת, אין גילים מדויקים המגדירים את המעבר מקבוצת גיל אחת לאחרת.

הגיל בתרבות[edit | edit source]

בתרבות המערבית נפוץ שגיל האדם נספר ככמות הזמן אשר עברה החל מהיוולדו ועד לנקודת זמן מסוימת, כאשר השנה מעוגלת כלפי מטה. בתנ"ך ובחז"ל בדרך כלל עגלו כלפי מעלה. עם זאת, בתרבויות במזרח אסיה גיל יכול להיות מצוין בשיטה בה בהיוולדו של אדם גילו נחשב אחד (ולא אפס), וגילו של האדם גדל בשנה כאשר מתחילה שנה חדשה בלוח השנה (בין אם זה הלוח הגריגוריאני או לוח מסורתי או מקומי). שיטה זה יכולה להביא להפרש של 2 שנות ספירה מול השיטה הנפוצה במערב.

יום הולדת של אדם הוא היום בשנה שבו התאריך זהה לתאריך הלידה של אותו אדם. ביום זה נמדד גילו בשנים שלמות. יום זה נחשב בדרך כלל ליום שמח ונחוג על ידי האדם בחברת משפחתו וחבריו.

יש הנוהגים, בעיקר נשים, שלא לחשוף בפומבי את גילם.[1]

בתרבויות שונות מציינים טקסי מעבר שונים את המעבר מתקופת חיים אחת למשנתה. ביהדות קיימים מצוות ואירועים מיוחדים שמועדם תלוי במעברי גיל; עם הכניסה לעולם - ברית המילה, פדיון הבן, זבד הבת, וכד'; עם המעבר מהינקות לילדות - חלאקה, מנהג שהפך לרווח בקהילות רבות במהלך שנות ה'ת"ש; עם המעבר מילדות לבגרות - יום הבר מצווה.

ליתוגרפיה אמריקאית מסביבות 1849 המתארת את מעגל החיים של אשה

התנא יהודה בן תימא מחלק את שלבי חיי האדם לפי מטלות תכונות ייעודיות, בהתאם לגילו:

בן חמש שנים למקרא;
בן עשר למשנה;
בן שלוש עשרה למצוות;
בן חמש עשרה לתלמוד;
בן שמונה עשרה לחופה;
בן עשרים לרדוף;
בן שלושים לכוח;
בן ארבעים לבינה;
בן חמישים לעצה;
בן שישים לזקנה;
בן שבעים לשיבה;
בן שמונים לגבורה;
בן תשעים לשוח;
בן מאה כאלו מת ועבר ובטל מן העולם.

הגיל בחקיקה[edit | edit source]

שלט המורה על הגבלת גיל, בכניסה למועדון במתחם יד חרוצים בתל אביב. בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון, הבחנה זו בין גברים לנשים מנוגדת לחוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים.

במרבית המדינות, החוק מכיר בקבוצות גיל אחדות, ובזכויות או מגבלות שונות חלות על האזרח בהתאם לגילו. בחוק הפלילי בישראל, למשל, ההבחנה היא בין קטין, מי שגילו קטן מ-18 שנה, לבין בגיר; יכול להצביע בבחירות מי שגילו 18 שנה ומעלה, ולהיבחר לכנסת מגיל 21 ואילך; וכן הלאה. חוק שגילו של אדם נמצא במרכזו הוא חוק גיל פרישה. יחד עם הבחנות אלה, שסיבותיהן ענייניות, אסורה הפליה מטעמי גיל (היא נאסרה במפורש בחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה). הפליה מטעמי גיל קרויה גילנות.

חישוב הגיל בחוקי מדינת ישראל נעשה, כאמור בחוק הפרשנות, על-פי הלוח הגרגוריאני. יוצא מן הכלל הוא חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986, שבו נקבע "חישוב גילים ייעשה לפי הלוח העברי". כיוון שגיל הגיוס לצה"ל הוא 18 שנה, נוצר קונפליקט בין קביעה זו לבין אמנות בינלאומיות שישראל חתמה עליהן ובהן נקבע שהגיל המינימלי לגיוס חובה לכוחות לוחמים ולהשתתפות בפעילות לחימה הוא גיל 18 (לפי הלוח הגרגוריאני). לפתרון הבעיה תוקן חוק שירות ביטחון, כך שלא ניתן לגייס אדם שטרם מלאו לו 18 שנים לפי הלוח הגרגוריאני.

תאריך הולדתו של אדם נרשם במרשם האוכלוסין. לעיתים מבקש אדם לתקן רישום זה, ובכך לשנות את גילו הרשמי. הכללים לעריכת שינוי כזה נקבעו בחוק קביעת גיל, תשכ"ד-1963.‏[2] זכויות בביטוח הלאומי הנובעות משינוי גיל חלות ממועד השינוי ולא למפרע.[3]

אריכות ימים[edit | edit source]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – תוחלת חיים
אן פאודר (8 באפריל 1807 - 10 ביולי 1917), כפי שצולמה ביום הולדתה ה-110

אריכות ימים היא מושג המתייחס לרף העליון של תוחלת החיים האנושית. מדובר במושג תרבותי ורפואי, למשל בספרי הרפתקאות, מדע בדיוני ורומנים אוטופיים. מיתוסים על אריכות ימים קיימים גם בהווה. עם זאת, קיים קושי רב באימות אורך החיים האנושי הארוך ביותר אי פעם, בשל העדר רישום, תיעוד ומדידות זמן מוקפדות בעבר או פערים שפתיים ותרבותיים. האדם המבוגר ביותר שגילו אומת באופן אמפירי היא הצרפתייה ז'אן לואיז קלמנט שהלכה לעולמה בשנת 1997 בגיל 122 שנה ו-164 יום.

לאורך השנים ריתקה האפשרות של הגעה לגיל מופלג אנשים רבים. ארגונים רבים מוקדשים לחקר הסיבות להזדקנות, דרכים למניעת הזדקנות, ודרכים להפוך את תהליכי ההזדקנות. חלקם אף רואים זאת כטרנס הומניזם ומרדף אחר האלמוות (למשל, כת הראלים). לעומתם, ישנם ארגונים המתנגדים ל"אנטי אייג'ינג", בטענה שאינה טבעית או מוסרית.

בתנ"ך[edit | edit source]

בתנ"ך מוזכרים בני אדם רבים שהגיעו לגילאים מופלגים, עד קרוב לאלף שנים. יש מהמפרשים המסיקים מכך כי תוחלת החיים הייתה בתחילת הבריאה ארוכה בהרבה מאשר בימינו[4], אלא שבמהלך הדורות חלה ירידה מתמדת, בתוחלת החיים, עד שהגיע לממוצע של 70 - 80 שנה; ויש שסבורים כי אף אלו המוזכרים בתנ"ך שהגיעו לגילאים מופלגים הם חריגים, ושאר אנשי דורם לא התקרבו לתוחלת חיים זו[5].

ערב המבול אמר ה': "לֹא יָדוֹן רוּחִי בָאָדָם לְעֹלָם בְּשַׁגַּם הוּא בָשָׂר וְהָיוּ יָמָיו מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה"[6]. רוב הראשונים ביארו את כוונת הפסוק לומר כי ה' האריך את אפו שלא להביא את המבול אלא רק לאחר המתנה של 120 שנה, ואין לכך כל קשר לעניין תוחלת החיים האנושית[7], אמנם כמה ממפרשי התורה הסבירו את הפסוק על קיצור תוחלת החיים האנושית[8].

מהפסוק בספר תהילים, פרק צ', פסוק י' "ימי שנותינו בהם שבעים שנה ואם בגבורות שמונים שנה", נראה שהגיל המקסימלי בזמן חיבור המזמור היה בין 70 ל-80 שנה.

גילם של בעלי חיים[edit | edit source]

הצבים ידועים בתוחלת חייהם הארוכה. בתמונה: אסמרלדה, הצבה המבוגרת ביותר החיה כיום. תמונה משנת ה'תשס"ח (2008)

משך החיים (הגיל המקסימלי) של בעלי-חיים שונים משתנה בין מינים שונים. בעלי-החיים בעלי משך החיים הקצר ביותר חיים ימים ספורים, בעוד שמספר מיני בעלי חיים יכולים להגיע לגילים של עשרות רבות של שנים. החיה בעלת תוחלת החיים הארוכה ביותר הידועה למדע היא ישנונן גרינלנדי.

הצבים ידועים בתוחלת חייהם הארוכה. כמה מן המינים מאריכי חיים יותר מכל יצור אחר כמעט בממלכת בעלי החיים, לעיתים אף עד מאות שנים. על פי מדור המדע של הניו יורק טיימס, איברי גופם אינם מזדקנים, בניגוד למרבית אם לא כל בעלי החיים האחרים. במרץ 2006 למשל, מת בגן החיות של קולקטה, הודו, צב ענק בן 250 שנה. מדענים טוענים, שישנם צבים, אשר בהיעדר מחלה או פציעה יכולים לחיות לנצח.[9] רק הלובסטרים ו"המדוזה בת האלמוות" Turritopsis nutricula, ואולי עוד סוג אחד או שניים של בעלי חיים נדירים מתחרים בצבים באורך חייהם הפוטנציאלי.[10]

גילם של צמחים[edit | edit source]

מיני צמחים רבים הם חד-שנתיים, כלומר, הם מגיעים לגיל מקסימלי של שנה אחת, ולאחר מכן צומח פרט אחר במקומם. סוגים שונים של עצים, לעומת זאת, עשויים להגיע לגילים מופלגים; ידועים עצים שגילם נמדד באלפי שנים. בין העצים הללו נמנים זנים מסוימים של עצי אורן, עצי סקויה, ועצי גינקגו. הערכת גילם של עצים נעשית באמצעות ספירת הטבעות בתוך הגזע שלהם.

ראו גם[edit | edit source]

קישורים חיצוניים[edit | edit source]

הערות שוליים[edit | edit source]

  1. ^ רויטל חובלשופטות אמיתיות לא מגלות את הגיל שלהן, באתר הארץ, 13 בנובמבר 2014
  2. ^ חוק קביעת גיל, תשכ"ד-1963, באתר חילן
  3. ^ עבל 516/05 רחל מולאיוף נגד המוסד לביטוח לאומי, ניתן ב-9 בינואר 2007;
    עבל 9551-11-16 זאב לנצ'יצקי נגד המוסד לביטוח לאומי, ניתן ב-4 ביוני 2018
  4. ^ רמב"ן, בראשית, פרק ה', פסוק ד'.
  5. ^ רמב"ם, מורה נבוכים, חלק ב', פרק מ"ז.
  6. ^ ספר בראשית, פרק ו', פסוק ג'.
  7. ^ תרגום אונקלוס; תרגום ירושלמי; תרגום יונתן; רש"י; אבן עזרא; רד"ק; רמב"ן; חזקוני ועוד.
  8. ^ "יש אומרים" באבן עזרא (אך דחה דבריהם); אברבנאל; מלבי"ם.
  9. ^ ניו יורק טיימס, מדור המדע, 12 בדצמבר 2006
  10. ^ Big Lobsters and Eternal Life

ערך זה מוגש באדיבות ויקיפדיה העברית. (הדף המקורי, רשימת התורמים)
הערך בוויקיפדיה גדול מערך זה ב +10424 תווים

לעדכון מוויקיפדיה, לחץ כאן.

NivdakVeushar.png