גוזן (מחנות ריכוז)

From האנציקלופדיה היהודית
Jump to navigation Jump to search

KZ Gusen
[[File:{{#property:P18}}|220px]]
מדינה אוסטריה
מחנות נלווים מאוטהאוזן
תאריך הקמה 9 במרץ 1940
תאריך שחרור 5 במאי 1945
מפקדי המחנה קרל חמיילבסקי Karl Chmielewski
צבא משחרר Seal of the US Department of the Army.svg  צבא ארצות הברית
מספר אסירים בשיא 67,677
השתייכות האסירים לאומים שונים
מספר הנספים 31,535 במקום עצמו
שגיאת לואה ביחידה יחידה:מפה בשורה 316: attempt to index field 'wikibase' (a nil value).

גוּזֶןגרמנית: Gusen) היה מערך של שלושה מחנות ריכוז, שתחילתו כשלוחה הראשונה של מחנה מאוטהאוזן באוסטריה.

היסטוריה[edit | edit source]

מחנה גוזן I הוקם כארבעה ק"מ וחצי ממערב למאוטהאוזן, בקרבת העיירה סט. גיאורגן על נהר גוזן (Sankt Georgen an der Gusen). גוזן התחיל לפעול ב-9 במרץ 1940. בשנתיים הראשונות לקיומו התנהל בו רישום נפרד לאסיריו, ורק אחר כך אוחד מספור האסירים בגוזן עם מחנה מאוטהאוזן. ממאי 1940 ועד סוף אותה שנה הגיעו למחנה כ-5,000 אסירים פולנים והועסקו במחצבות ובבית-המלאכה לייצור לבנים שבמקום. עד סוף אותה שנה מתו 1,507 מהם ונרשמו בספר הנספים הנפרד של המחנה. נוסף להם הוצאו להורג בירייה כ-240 קצינים וסטודנטים פולנים, לפי רשימות שמיות בפקודת הגסטפו בפולין. מפקד המחנה היה האופטשטורמפיהרר ס"ס קארל חמיילבסקי (Karl Chmielewski). במחנה היו 30 צריפים ושני מבני אבן. תחילה היו שישה צריפי בית-חולים, ובחורף 19431944 צורפו אליהם עוד ארבעה צריפים. בשנת 1943 חוברו קווי מסילות ברזל מיוחדות למחצבות ולמפעלי חברות מסרשמיט ושטייר שפעלו במחנה, ובהם הועסקו אסירים רבים בייצור חלקי מטוסים ומכונות ירייה.

ב-9 במרץ 1944 הוקם בקרבת מקום עוד מחנה, גוזן II. היו בו כ-10,000 אסירים. בדצמבר 1944 הוקם מחנה קטן אחר, גוזן III, ובו 262 אסירים. בגוזן II הועסקו האסירים בחפירת מנהרות תת-קרקעיות לאולמות למפעלי חימוש. מנהרה אחת באורך שבעה ק"מ, ברוחב שמונה מטרים ובגובה 15 מטרים הושלמה, ובה התחילה חברת שטייר בייצור מיסבים כדוריים. שאר המנהרות לא הושלמו עד גמר המלחמה.

המחנות שוחררו ב-5 במאי 1945 על ידי צבא ארצות הברית.

תנאי החיים[edit | edit source]

תנאי החיים של האסירים במחנות גוזן היו קשים מאוד. קצב העבודה המהיר הושג על ידי סגל שהיה ברובו הגדול מורכב מפושעים פליליים, והם רצחו בלי הבחנה את האסירים המוחלשים. מאוקטובר 1941 ועד מאי 1942 בלבד נרשמו 2,151 שבויים סובייטים בספר המתים של המחנה, וזאת נוסף לנספים בני לאומים אחרים.

מפקד מחנות גוזן עד 1942, קארל חמיילבסקי

צריף 30 היה מקום מאסף של חולים שיש לרוצחם בזריקות פנול. בצריף 31 נרצחו אסירים מוחלשים בידי "זקן הצריף" (Blockälteste) (אנ')[1] במהלומות מקל. מדי פעם נשלחו קבוצות אסירים למבצר הרטהיים (Schloss Hartheim), ושם נרצחו בתא הגזים שבמקום.

נתונים סטטיסטיים[edit | edit source]

בסך הכול נכלאו במחנות גוזן 67,677 אסירים, מהם נרשמו 31,535 ברשימות המתים. למספר הזה יש להוסיף לפי הערכה זהירה כ-2,500 מתים, בעיקר יהודים, שלא נרשמו בספרי המחנה, ועוד 2,630 שנשלחו ממחנות גוזן למבצר הרטהיים ושם נרצחו.

לקראת השחרור, מצבם של כ-2,000 אסירים היה ירוד מאוד, והם מתו סמוך לשחרור.

משפטו של המפקד[edit | edit source]

אחרי המלחמה הועמד מפקד מחנות גוזן עד 1942, קארל חמיילבסקי, למשפט בעיר אנסבך ונידון למאסר עולם.[2][3]

ראו גם[edit | edit source]

  • מאוטהאוזן
גופות נספים בגוזן שאזרחים גרמנים אולצו לפנות לקבורה ראויה

קישורים חיצוניים[edit | edit source]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גוזן בוויקישיתוף

הערות שוליים[edit | edit source]

  1. ^ מונח המציין בעל תפקיד שכלול במושג קאפו.
  2. ^ גוזן, יד ושם - מרכז המידע אודות השואה
  3. ^ בנימין אקשטיין, גוּזֶן, האנציקלופדיה של השואה, ב', יד ושם וספרית פועלים, 1990, עמ' 248–249


השואה
מושגים מרכזיים
מונחון • כרונולוגיה של השואהאנטישמיות • רצח עם • מלחמת העולם השנייה • נאציזם • הגזע האריגרמניה הנאצית • המפלגה הנאצית • אדולף היטלרהטלאי הצהובפרטיזןחסיד אומות העולם
Yellow star Jude Jew.svg
עד המלחמה
יהדות אירופהאמנציפציה ליהודיםיהדות אשכנזיהדות מזרח אירופה: יהדות פולין, יהדות אוקראינה, יהדות ליטא, יהדות בלארוסיידיששטעטלהבונדיהדות צ'כיהיהדות גרמניהליל הבדולחהסכם העברה
ההשמדה
איגרת הבזק של היידריךבורות הריגה ומשאיות גז: פונאר, באבי יאר ומעשי טבח נוספיםהפתרון הסופיועידת ואנזהמחנה ריכוזמחנה עבודהמחנות השמדה: חלמנו, מבצע ריינהרד (בלז'ץ, טרבלינקה וסוביבור), אושוויץ-בירקנאו, מיידנק‎צעדות המוותניסויים רפואיים בבני אדם בתקופת השואהתא גזיםקאפוזונדרקומנדומבצע 1005
העם היהודי בשואה
יהודי גרמניה הנאצית והיהודים בפולין הכבושהיודנראטתנועות נוער יהודיות בשואהגטאות: ורשה, וילנה, לודז', טרזיינשטט וגטאות נוספים • נשים יהודיות בשואה • ילדים בשואההתנגדות יהודית בשואה: מרד גטו ורשה, הארגון היהודי הלוחם, ארגון צבאי יהודי, המחתרת בגטו קרקובמורדים יהודים בשואה
מודעות ותגובות לשואה
הצלה בשואהחסידי אומות העולםמברק ריגנרקבוצת העבודה, רודולף ורבה והפרוטוקולים של אושוויץאל נלך כצאן לטבח!ספר עדותתגובת העולם לשואהועידת ברמודהסחורה תמורת דםתגובת היישוב היהודי בארץ ישראל לשואההבריגדה היהודית
בעקבות השואה
הניצולים לאחר השואה ומדינת ישראל הפליטיםשירות האיתור הבינלאומיפוגרום קיילצהתנועת הבריחהועדת החקירה האנגלו-אמריקאית לענייני ארץ ישראלגיוס חוץ לארץהסכם השילומיםועדת התביעות • השפעות השואה • השפעת השואה על גיבוש הזהות הישראלית • הדור השני לשואה • הרשות לזכויות ניצולי השואההחברה לאיתור ולהשבת נכסים של נספי השואה
זיכרון השואה זיכרון השואה: זיכרון השואה בישראל, יום הזיכרון לשואה ולגבורה, יום הזיכרון הבינלאומי לשואה, יד ושם, בית לוחמי הגטאות ו"מורשת"מוזיאון השואה האמריקני ומוזיאונים נוספיםאנדרטאות להנצחת השואהמצעד החיים ומסע בני נוער לפולין • פרח לניצולזיכרון בסלוןדף עדהכחשת השואה
רדיפת הנאצים ועוזריהם משפטי נירנברגחוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם • פריץ באואר • משפט אייכמן • הנוקמים וציידי נאצים נוספים
השואה באמנות
ספרות השואה "באבי יאר" • "עיין ערך: אהבה" ו"מומיק" • "שואה שלנו" • "הזהו אדם?" • "הלילה" • "השמיים שבתוכי" • "פוגת מוות" • "המחזה גטו" • "אדם בן כלב" • "מאוס: סיפורו של ניצול" • "בנגאזי-ברגן־בלזן"
מוזיקה ומחול "הניצול מוורשה" • "צחוק של עכברוש" • "אפר ואבק" • "חלומות"
השואה בקולנוע "אירופה אירופה" • "הבריחה מסוביבור" • "שואה" • "הפסנתרן" • "רשימת שינדלר"
יוצרים יחיאל די-נור (ק. צטניק) • שמואל ניסנבאוםאלי ויזל • אידה פינק • פאול צלאן • ז'אן אמרי‎ • אהרן אפלפלד
תיעוד וחקר השואה
תיעוד ספר קהילההאנציקלופדיה של השואהארכיון "עונג שבת"מגילת החורבן של יהודי רומניה ושאר מגילות השואהפרויקט הנצחת השואה
מחקר פונקציונליזם ואינטנציונליזם • "הדרך הגרמנית המיוחדת" • יצחק ארדחנה ארנדט • יהודה באואר • כריסטופר בראונינגישראל גוטמןדניאל גולדהגןראול הילברגדב לויןדן מכמןדינה פורתשאול פרידלנדראיאן קרשוחוקרי שואה נוספים
פורטל השואהגרמניה הנאציתהיסטוריה של עם ישראל

ערך זה מוגש באדיבות ויקיפדיה העברית, תחת רשיון ייחוס שיתוף זהה (CC BY-SA 3.0). (הדף המקורי, רשימת התורמים)
הערך בוויקיפדיה קטן מערך זה ב -30 תווים

לעדכון מוויקיפדיה, לחץ כאן.

NivdakVeushar.png