גביע המדינה בכדורגל
ערך זה סווג כחלק מקבוצת ערכים העוסקים בנושא "תחרות ספורט". חשיבותו של הערך, ומקומו באנציקלופדיה בדרך התורה, מוטלת בספק. נשמח שתביעו את דעתכם כאן.
 | |
| סמל גביע המדינה בכדורגל | |
| ענף | כדורגל |
|---|---|
| שנת ייסוד | 1927 |
| ארגון מפעיל | ההתאחדות לכדורגל בישראל |
| מספר מתמודדים | כל קבוצות הכדורגל הרשומות בהתאחדות לכדורגל |
| מדינות משתתפות |
 ישראל |
| שמות קודמים | גביע ארץ ישראל |
| אלוף/ה נוכחי/ת | בני יהודה תל אביב (2016/2017) |
| הכי הרבה זכיות | מכבי תל אביב (23) |
| מפעל מקביל | ליגת העל בכדורגל |
| מפעל נמוך יותר | גביע הטוטו |
 גביע המדינה בכדורגל 2017/2018 | |
גביע המדינה בכדורגל הוא המפעל השני בחשיבותו בכדורגל הישראלי אחרי אליפות המדינה.
השיטה[edit | edit source]
משחקי המפעל משוחקים בשיטת נוקאאוט, כאשר המנצחת עולה לשלב הבא והמפסידה מודחת מהמפעל. במפעל יכולות להשתתף כל קבוצות הכדורגל הרשומות בהתאחדות לכדורגל. במפעל 13 סיבובים החל מהסיבוב הראשון בו מופיעות קבוצות מליגה ב' וליגה ג' בלבד, עד לגמר הגביע בו מוכרעת הזוכה. הקבוצות אשר נרשמות למפעל מצטרפות לסבב המשחקים בשלבים שונים. המפגשים בכל סיבוב נקבעים על ידי הגרלה, בה נקבעת גם הקבוצה המארחת את המשחק. החל מעונת 2014/15 משוחקים משחקי רבע הגמר בשיטת בית וחוץ.
סיבובים מוקדמים[edit | edit source]
ארבעת הסיבובים הראשונים מהווים תחרות גביע פנימית בכל אחד ממחוזות ליגה ב' וליגה ג', כאשר סיבוב ד' הוא שלב משחקי הגמר על גביע המחוז. מנצחות גביע המחוז מליגות ג' (המנצחות בסיבוב ד', קבוצה אחת מכל מחוז בליגה ג') ומנצחות גביע המחוז וסגניותיהן מליגות ב' (המנצחות בסיבוב ג', שתי קבוצות מכל מחוז בליגה ב') מעפילות לסיבוב ו'.
- סבב המשחקים ה' - משתתפות הקבוצות מליגה א'.
סיבוב ה' משוחק על ידי קבוצות ליגות א' בלבד, בחלוקה למחוזות. המנצחות בסיבוב (8 קבוצות מכל מחוז) מעפילות לסיבוב ו'.
- סבב המשחקים ו' - משתתפות כל הקבוצות שהעפילו מהסיבובים המוקדמים.
- סבב המשחקים ז' - מצטרפות הקבוצות מהליגה הלאומית, אשר 4 מתוכן עולות בהגרלה ישירות לסיבוב ח'.
- סבב המשחקים ח' - מצטרפות הקבוצות מליגת העל.
שלבי הגמר[edit | edit source]
- שמינית הגמר
- רבע הגמר
- חצי הגמר
- גמר הגביע
מחזיקת הגביע זוכה בכרטיס לסיבוב השני במוקדמות הליגה האירופית.
היסטוריה[edit | edit source]
"גביע ארץ ישראל" הראשון נוסד בידי הבריטים בשנת 1922, בשנתו הראשונה השתתפו בו רק קבוצות צבאיות והזוכה הראשונה הייתה קבוצת הגדוד הלנקשיירי. ב-5 השנים הבאות, עד 1927, זכתה בו קבוצת חיל האוויר המלכותי שישבה ברמלה וכונתה בעיתונות העברית "המעופפים רמלה". ב-1923 השתתפה בו לראשונה קבוצה עברית, מכבי תל אביב, ובשנים הבאות הצטרפו גם הפועל חיפה, מכבי חשמונאי ירושלים, מכבי פתח תקווה, ומכבי חיפה אך הן היו מיעוט מול הקבוצות הבריטיות. ב-1923 הקימה הסתדרות "מכבי" בארץ גביע מקביל שיועד לקבוצות מכבי ונקרא "מגן שמשון". בשנתו הראשונה וב-1924 זכתה בו מכבי נס ציונה, ב-1925 וב-1926 מכבי תל אביב וב-1927 זכתה בו מכבי חיפה.
ב-1928 קמה ההתאחדות הארץ ישראלית למשחק כדור רגל ולקחה לידיה את ניהול התחרות כשגם הקבוצות הבריטיות הצטרפו לתחרות ואף זכו בו פעמיים, כשיתר הזוכות עד לקום המדינה היו עבריות. ב-1943 ו-1945 כונה הגביע "גביע המלחמה" כיון ששוחק תחת קיומה של מלחמת העולם השנייה. לאחר קום המדינה שינה הגביע את שמו ל-"גביע המדינה".
נקודות ציון[edit | edit source]
- שמונה פעמים העפילו לגמר קבוצות אשר שיחקו בליגת המשנה: הפועל דרום תל אביב (1937), מכבי חיפה (1942), בני יהודה (1978), הפועל רמת גן (2003), הפועל חיפה (2004), מכבי הרצליה (2005), הפועל אשקלון (2007) ו-מכבי נתניה (2014)
- חמש פעמים העפילו לשלב חצי הגמר קבוצות אשר שיחקו בליגה השלישית: מכבי חדרה (1986), הפועל קריית אונו (1991), הפועל אשקלון (2005), הפועל רמת גן (2007) ובית"ר שמשון תל אביב (2008).
- זכייתה של הפועל רמת גן בגביע המדינה בשנת 2003 הייתה הפעם היחידה שבה קבוצה זכתה בגביע בעודה נמצאת בליגת המשנה.
- בשנת 2004 זכתה בני סכנין בגביע, והפכה לקבוצה הראשונה מהמגזר הערבי שזוכה בו.
- הפועל תל אביב היא הקבוצה היחידה שזכתה בגביע שלוש פעמים ברציפות והיא עשתה זאת פעמיים: לפני קום המדינה ב-1937, 1938 ו-1939 ופעם נוספת ב-2010, 2011 ו-2012.
- בשנת 2013 זכתה הפועל רמת גן בגביע, והפכה לקבוצה הראשונה שזוכה בגביע המדינה באותה עונה בה ירדה לליגת המשנה.
- בשנת 2014 הפכה מכבי סקציה מעלות תרשיחא לקבוצה הראשונה מהליגה הרביעית שמעפילה לשלב רבע הגמר.
מחזיקות הגביע[edit | edit source]
הטבלה הבאה מסכמת את כלל גמרי גביע המדינה בכדורגל[1]. בסוגריים מסומנת תוצאת המשחק בסיום 120 דקות. בכוכבית מסומנת תוצאת המשחק החוזר, שנערך לאחר שבהתמודדות הקודמת לא הושגה הכרעה בתום הארכה.
- קבוצות אשר זכו בדאבל באותה העונה מסומנות בכתוב מודגש
- ^ הפועל תל אביב ניצחה את משחק הגמר אך שיתפה שחקן שלא כחוק והגביע חולק בין שתי הקבוצות - כל אחת החזיקה בו חצי שנה.
- ^ במצב של 0-1 לטובת חיפה פסק השופט הבריטי על בעיטת עונשין מ-11 מטר לטובת המשטרה הבריטית. שחקני חיפה ירדו מהמגרש ובית הדין של ההתאחדות פסק על ניצחון טכני לקבוצת המשטרה.
- ^ בעונה זו נקבע שישוחקו שני משחקים
- ^ במצב של 2-3 למכבי, טענה קבוצת בית"ר לשער שוויון. במהומה שנוצרה חטף שחקן בית"ר, יום טוב מנשרוב, את הגביע. המשחק הופסק, ובסופו של דבר הוענק למכבי תל אביב ניצחון טכני.[2]
טבלת זכיות וסגנויות[edit | edit source]
בסוגריים: זכיות/הגעה לגמר מקום המדינה והלאה בלבד
| גביעים לפי קבוצות |
|---|
|
| מקום | קבוצה | זכיות | סגנויות |
|---|---|---|---|
| 1 | מכבי תל אביב | 23 (17) | 13 (10) |
| 2 | הפועל תל אביב | 16 (10) | 8 (6) |
| 3 | בית"ר ירושלים | 7 | 3 |
| 4 | מכבי חיפה | 6 | 10 (9) |
| 5 | הפועל חיפה | 3 | 5 (4) |
| 6 | בני יהודה תל אביב | 3 | 4 |
| 7 | הפועל כפר סבא | 3 | 0 |
| 8 | הפועל פתח תקווה | 2 | 7 (6) |
| 9 | מכבי פתח תקווה | 2 (1) | 2 (1) |
| בית"ר תל אביב | 2 (0) | 2 (1) | |
| 11 | הכח רמת גן | 2 | 1 |
| 12 | הפועל רמת גן | 2 | 0 |
| 13 | מכבי נתניה | 1 | 3 |
| הפועל ירושלים | 1 | 3 (2) | |
| הפועל באר שבע | 1 | 3 | |
| 16 | עירוני קריית שמונה | 1 | 1 |
| מכבי חשמונאי ירושלים | 1 (0) | 1 (0) | |
| 18 | הפועל לוד | 1 | 0 |
| הפועל יהוד | 1 | 0 | |
| בני סכנין | 1 | 0 | |
| חיל התותחנים (Gunners) | 1 (0) | 0 | |
| המשטרה הבריטית | 1 (0) | 0 | |
| 23 | שמשון תל אביב | 0 | 3 |
| 24 | הפועל ראשון לציון | 0 | 2 (1) |
| 25 | הפועל אשקלון | 0 | 1 |
| מכבי הרצליה | 0 | 1 | |
| מכבי רמת עמידר | 0 | 1 | |
| מכבי שעריים | 0 | 1 | |
| מכבי יפו | 0 | 1 | |
| הכח תל אביב | 0 | 1 (0) | |
| הפועל דרום תל אביב | 0 | 1 (0) | |
| הגדוד ה-48 | 0 | 1 (0) |
זכיות לפי עיר[edit | edit source]
| מקום | עיר | זכיות | סגנויות | קבוצות זוכות |
|---|---|---|---|---|
| 1 | תל אביב | 44 | 32 | מכבי תל אביב (23, 13), הפועל תל אביב (16, 8),
בני יהודה תל אביב (3, 4), בית"ר תל אביב (2, 2), שמשון תל אביב (0, 3), הכח תל אביב (0, 1), הפועל דרום תל אביב (0, 1) |
| 2 | חיפה | 9 | 15 | מכבי חיפה (6, 10), הפועל חיפה (3, 5) |
| 3 | ירושלים | 9 | 7 | בית"ר ירושלים (7, 3), הפועל ירושלים (1, 3), מכבי
חשמונאי ירושלים (1, 1) |
| 4 | פתח תקווה | 4 | 9 | הפועל פתח תקווה (2, 7), מכבי פתח תקווה (2, 2) |
| רמת גן | 2 | הכח רמת גן (2, 1), הפועל רמת גן (2, 0), מכבי
רמת עמידר (0, 1) | ||
| 6 | אחר | 2 | 1 | חיל התותחנים (1, 0), המשטרה הבריטית (1, 0),
הגדוד ה-48 (0, 1) |
| 7 | נתניה | 1 | 3 | מכבי נתניה (1, 3) |
| באר שבע | הפועל באר שבע (1, 3) | |||
| קריית שמונה | 1 | עירוני קריית שמונה (1, 1) | ||
| לוד | 0 | הפועל לוד (1, 0) | ||
| יהוד | הפועל יהוד (1, 0) | |||
| סכנין | בני סכנין (1, 0) | |||
| 13 | ראשון לציון | 0 | 3 | הפועל ראשון לציון (0, 3) |
| 14 | אשקלון | 0 | 1 | הפועל אשקלון (0, 1) |
| הרצליה | מכבי הרצליה (0, 1) | |||
| רחובות | מכבי שעריים (0, 1) | |||
| יפו | מכבי יפו (0, 1) |
קישורים חיצוניים[edit | edit source]
- גביע המדינה באתר ההתאחדות לכדורגל בישראל
- א. בן-חנה, סיפורו של הגביע הישראלי לכדורגל, דבר, 7 ביולי 1957
הערות שוליים[edit | edit source]
- ^ מחזיקות גביע באתר ההתאחדות לכדורגל בישראל
- ^ אשר גולדברג, מנשרוב חטף את הגביע לכמה דקות, אוהד מכבי ל-40 שנה, באתר הארץ, 6 במרץ 2005
| כדורגל בישראל
| ||
|---|---|---|
| ניהול | ההתאחדות לכדורגל בישראל • רשימת קבוצות • רשימת אצטדיונים • רשימת תחרויות • היכל התהילה של הכדורגל הישראלי | |
| הליגות | ליגת העל • הליגה הלאומית • ליגה א' • ליגה ב' • ליגה ג' • ליגת העל לנוער • ליגת הנשים | |
| תחרויות גביע | גביע המדינה • גביע הטוטו • אלוף האלופים • גביע הליגות הנמוכות • גביע ליליאן (בוטל) • גביע המדינה לנוער | |
| נבחרות | נבחרת ישראל (היסטוריה - נבחרת ארץ ישראל) • הנבחרת הצעירה • עד גיל 19 • עד גיל 17 • נבחרת הנשים • נבחרת הנשים עד גיל 19 | |
| טורנירי גביע לאומיים בכדורגל (אירופה) | |
|---|---|
|
ערך זה מוגש באדיבות ויקיפדיה העברית, תחת רשיון ייחוס שיתוף זהה (CC BY-SA 3.0).
(הדף המקורי, רשימת התורמים)
הערך בוויקיפדיה גדול מערך זה ב +13126 תווים
לעדכון מוויקיפדיה, לחץ כאן.
