בשמים ראש

From האנציקלופדיה היהודית
Jump to: navigation, search


שגיאות פרמטריות בתבנית:ספר

פרמטרים [ כיתוב ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

בשמים ראש
שו"ת "בשמים ראש", ברלין תקנ"ג (1793)
מחבר מיוחס לרא"ש, ומקובל כי מחברו הוא רבי שאול ברלין
מהדורה ראשונה ברלין ה'תקנ"ג (1793)
מספר כרכים 1
פרשנים רבי שאול ברלין

שו"ת בְּשָׂמִים רֹאשׁ הוא חיבור הלכתי – פסאודואפיגרפי לכאורה – שיוחס לרא"ש על ידי מוציאו לאור רבי שאול ברלין. עם הדפסתו של הספר, הוא עורר פולמוס רחב, על החיבור עצמו ועל מדפיסו. בספר מופיעות תשובות הלכתיות חריגות בקו הפסיקה שלהן, שמתנגדי הספר מזהים אותן עם תנועת ההשכלה היהודית. החשדות שעלו סמוך להדפסת הספר, לפיהן מחברו אינו הרא"ש, אלא רבי שאול ברלין עצמו, התחזקו עם הזמן; וכיום מקובל להניח כי כולו או רובו אכן נכתב על ידי רבי שאול ברלין. למרות הבעייתיות הידועה שבספר, הוא עדיין מצוטט בספרות ההלכה, אך לרוב לא ניתן לו מעמד ותוקף כשל דברי הרא"ש, וההלכות והלך הרוח שבו נבחנים בחשדנות ולגופו של עניין.

מבנה ומחבר

החיבור כולל 392 תשובות הלכתיות, כשעליהן הגהות רבות, ולאחר כל תשובה קיים מדור בשם "כסא דהרסנא" ובו דיון על הדברים המופיעים בגוף התשובה. על פי הצהרת המוציא לאור בהקדמתו לספר, התשובות עצמן הן של הרא"ש (בן המאה ה-13), ההגהות הן של חכם בשם רבי יצחק די מולינא (המתוארך על ידו למאה ה-16) שאף ערך את הספר, ואילו המדור "כסא דהרסנא" הוא מהמוציא לאור. כיום מקובל להניח כי כל תוכן הספר, או לפחות רובו הגדול, הוא מהמוציא לאור (ראו על כך להלן: אמינותו: פולמוס, ביקורת והתייחסות).

רבי יצחק די מולינא

רבי יצחק די מולינא המופיע כעורך ומסדר התשובות, מזוהה עם רבי יצחק די מולינא בן דורו של רבי יוסף קארו ומחכמי יהדות מצרים, שאליו לכאורה התיימר המחבר לייחס את ההעתקה והעריכה. אולם קיימים מספר נתונים שמקשים על זיהוי זה, כמו שם אביו - שבהקדמה לבשמים ראש מופיע כ"שלמה"[1] לעומת ר"י די מולינא המפורסם ששם אביו היה אברהם, וכמו מקום מגוריו - שבהקדמה לבשמים ראש הוא מוזכר כוונציה לעומת ר"י די מולינא המפורסם שחי במצרים. שינויי נתונים אלו מצטרפים לשורת חשדות המערערים על אמינות החיבור[2]. לדעת רבי ראובן מרגליות, ר"י די מולינא זה אינו אלא יצחק סטנוב, ששם משפחתו בגימטריה "מולינא" (137)[3]. יש שרואים את הייחוס המרומה לרבי יצחק די מולינא - Demolino - שהוא מלשון "הריסה" על פי שפות הודו-אירופיות שונות (Demolin באנגלית: הריסה. Demolino בספרדית, תרגומו מערבולת)[דרוש מקור].

תוכן

הספר מאופיין בבקיאות ולמדנות ייחודיות, ונושאיו מגוונים ומכילים סוגיות שונות מתחומים רבים בתלמוד ובהלכה.

לצד דברי הלכה עמוקים ומקובלים המופיעים בין התשובות, נמצאים בו מספר תשובות משונות והקלות מרחיקות לכת, בהן:

  • ערעור נגד פסיקת הדין של ייהרג ואל יעבור בעבודה זרה, בגילוי עריות ובשפיכות דמים, ומתן היתר לעבור את אותן עברות כאשר קיימת מנגד סכנת חיים[4].
  • היתר רכיבה על בהמה או נסיעה בכרכרה בשבת, וכן הליכה מחוץ לתחום שבת למי ששיירתו ממשיכה בנסיעה בשבת, ושאם יפרוש ממנה ייאלץ ליפול על כתפי הציבור ולבקש צדקה, עד שיגיע למקום מכריו[5].
  • היתר להתאבל על מי שאיבד עצמו לדעת[6].
  • פטור למצטער מכל מצוות עשה שמצטער בה (על פי הפטור של מצטער מהסוכה), שכן "התורה לחיים ניתנה, ואין זה דרכי נועם"[7].
  • התנגדות לאיסור קטניות בפסח והצגת מקורו כמנהג קראי (מגמה שהייתה רווחת בראשית תקופת תנועת ההשכלה היהודית)[8]
  • היתר השחתת זקן על ידי תספורת במספריים ולאחר מכן גילוח בתער[9]
    סברה זו, המופיעה ב"בשמים ראש", הועלתה על ידי רבי זאב וולף בוסקוביץ' שכתב זאת בשאלה לרבי יחזקאל לנדא ("הנודע ביהודה")[10], וזה האחרון דחה אותה. לדעת רבי משה סופר ("החתם סופר")[11], מקור דברי השואל הם מתשובת "בשמים ראש" זו. רבי משה סופר דוחה את הדברים בתקיפות, והוא מצר על כך שרבי יחזקאל לנדא לא דחה את הדברים בנחרצות ברורה דיה. יש מי שהעלה כי תשובה זו נכתבה לפני הימצאות כתב היד של שו"ת בשמים ראש, ועל כן הוא מניח כי ר"ש ברלין העתיק את הדברים משאלת רז"ו בוסקוביץ' שבשו"ת נודע ביהודה[12]. וראו עוד להלן בהיתר גילוח בחול המועד.
  • הקלה באיסור גילוח זקן בחול המועד למי שהסתפר לפני המועד[13].
    קו דומה לפסק הלכה זה מופיע בדברי רבי יחזקאל לנדא, בשו"ת נודע ביהודה. על סיבת ההיתר כתב רבי יחזקאל לנדא כי "הטעם כמוס בלבי ולא אוכל לגלותו אם יפציר לא אשיב"[14]. לעומת זאת, רבי משה סופר - אחר שמציג את עצמו כ"הולך רכיל ומגלה סוד" - טוען כי היתר זה מתבסס על הסברה המופיעה בשאלת רבי זאב וולף בוסקוביץ' בשו"ת נודע ביהודה (בתשובה אחרת, שבעניין גילוח זקן בתער אחר תספורת במספריים[15]), ומקורה בשו"ת בשמים ראש (אותו הוא מכנה "כזבי הרא"ש"). רבי משה סופר מזהה כי הגם שרבי יחזקאל לנדא שדחה את סברה זו (באותה התשובה שלעניין גילוח זקן בתער), מכל מקום עדיין הסברה תפסה אצלו מקום להקל מחמת כך לגלח בחול המועד, על מנת שלא יבואו לגלח בתער את השערות אחר שיגדלו יותר[16]. לפי עדותו של בנו רבי שמואל לנדא זו אכן הייתה סברת רבי יחזקאל לנדא, אך מכל מקום תשובתו של ר"י לנדא נכתבה מספר שנים לפני הדפסת הספר בשמים ראש[17]. לדעת שמואל אשכנזי ייתכן שהדברים היו לנגד עיני רבי יחזקאל לנדא בעודם בכתב יד טרם שהודפסו[18]. לעומתו, יש הסבורים כי ר"ש ברלין העתיק את סברתו משאלת רז"ו בוסקוביץ' שבשו"ת נודע ביהודה, וכן סבורים הם כי היתר הגילוח בחול המועד הנזכר בבשמים ראש, מקורו משו"ת נודע ביהודה הנ"ל (בתשובה שבעניין גילוח בחול המועד[19])[20].
    למעשה – בעקבות הביקורת החריפה על הדברים – חזר בו מכך ר"ש ברלין, ובאותה השנה (ברלין תקנ"ג) פרסם "מודעא רבא": "לעין הקורא בספרי כסא דהרסנא סי' מ', שכתבתי דעתי דבזקן יש להתיר אם גילח קודם המועד... הרי דעתי בטילה... ולא יקרא עוד שמי על הקולא הזאת, אפילו לסניף בעלמא"[21].
  • (בשם רמ"ה) היתר עריכת נישואין בתשעה באב לכלה מאורסת שפוחז כלשהו נתן בה את עיניו והיה חשש שיעשה בה מעשה, ועם זאת היתר אכילה ושתייה לחתן ולכלה ולשושבינים ולעוד עשרה מהקרובים הקרואים לסעודת הנישואין[22].
  • היתר נישואים עם קראים, בשם רבנו ברוך, תוך הסתמכות על כך שכבר בזמן התלמוד מוזכרים הקראים בשם "אחיכם"[23].
    דברים אלו מתבססים על פירוש "בעלי מקרא" שבדברי התלמוד (תלמוד בבלימסכת בבא מציעאדף ל"ג, עמוד ב') כקראים[23]. רבי צבי הירש חיות דוחה את פירוש זה בכך שלא ידוע על קיומם של הקראים בזמן התלמוד. רצ"ה חיות מוסיף כי "כבר שמעתי מגאוני הדור שהיו מרננים על התשובה הזו, כי לא יצאה מתחת יד רבנו ברוך". הוא מסיים לבסוף בלשון חריפה על "הרב הנ"ל דפיר(ו)ש שם ענין זר שלא על פי האמת"[24]. רבי מתתיהו שטראשון מציין לדברים אלו כדוגמה ל"דברים שנפש היפה סולדת בהם" בחיבורו של רבי שאול ברלין (ומוסיף בסוגריים כי "גם שם נשאר מקום רחב ידיִם להפוך בזכותו")[25].
    לגוף הדיון, מופע יחיד לפיו קיים אזכור "קראים" בתלמוד[26], נדחה על ידי רצ"ה חיות שמעדיף גרסאות אחרות המחליפות את המילה ב"צדוקים" או "חיצונים" (כפי הגרסה שלפנינו), שכן הקראים לא היו קיימים בזמן התלמוד[27]. יצוין כי הרא"ש עצמו גורס במקום אחר באותה המשנה "דרך הקראים"[28].

באופן דומה מובא בחיבור כי "היה רבנו תם ז"ל אומר שראוי להושיב עדה גדולה של חכמים להתיר עכשיו את יינם, שאין להם שום עסק ניסוך"[29].

מלבד זאת דן אחד הסימנים באפשרות לשנות את ההלכה כנגד המסורת לפי שיקולים של לוגיקה ופילוסופיה, וכך הוא מביא כי: "אם ח"ו היה אפשר להצטייר כי יגיע זמן שמשפטי התורה ומצוותיה יביאו רעה על אומתינו - על כללות האומה במוחלט, או אפילו רק יהיה מקום להצטייר כי לא יגיע מהם אושר בשום אופן ופרקנו עולה מעל צווארינו"[30].

במקומות נוספים מובאות בחיבור תשובות המנוגדות לדעת רוב ככל הראשונים, ושנפסק אחרת מהן בהלכה[31]

הקלות אלו וסגנונן החשידו רבנים רבים, שמהם היו שמלכתחילה עמדו דרוכים מול חיבור זה, והן היוו עילה לביקורת החריפה שספג הספר ומחברו. יש גם שזיהו כי פסקי הלכה וסברות שמופיעות בחיבור זה, מופיעות לראשונה אצל אחרונים בני אותו הדור, בחיבורים שהודפסו סמוך למועד הדפסת "בשמים ראש"[32]. כמו כן, היתר תרגום התורה ללשונות זרים עבור יהודים, המופיע בחיבור זה[33], יש הרואים בו כרקע לביאורו של משה מנדלסון שתרגם את התורה לגרמנית; דבר שהתנגדו אליו מספר רבנים מחמת איסור תרגום התורה ללשונות זרים, ואילו לעומת זאת רבי שאול ברלין העניק למנדלסון הסכמה לביאורו זה[34].

אמינותו: פולמוס, ביקורת והתייחסות

רקע

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – רבי שאול ברלין

רבי שאול ברלין נולד למשפחת רבנים מיוחסת, וכבר מילדותו נחשב לעילוי. בגיל 20 קיבל סמיכה לרבנות, ובגיל 28 התמנה לרב קהילת פרנקפורט על נהר אודר. בשלב זה החל כנראה להתקרב בסתר להשקפותיהם של אנשי תנועת ההשכלה, ופיתח השקפה ביקורתית נוקבת על התנהלותם של הרבנים באירופה. ב-1778 כתב הסכמה לביאורו של משה מנדלסון לתורה. ב-1784, בזמן הפולמוס על "דברי שלום ואמת" של נפתלי הרץ וייזל, חיבר בעילום שם להגנתו של וייזל את "כתב יושר"[35]סאטירה מושחזת וחריפה על החינוך הרבני, הפלפול התלמודי והיהדות הנאיבית - לדבריו - הנוהגת במנהגים המבוססים על אמונות טפלות. עקב מעמדו האישי והמשפחתי לא פרסם את "כתב יושר" והוא נותר בכתב יד עד לאחר מותו. באותה שנה שהה תקופה קצרה באיטליה, שם כתב ביקורת על אחד מספריו של החיד"א ובעיקר עסק בכתבי יד של חיבורים יהודיים. במסגרת זו הכין לדפוס את הספר "אור זרוע", אך לא השלים את המלאכה, כנראה משום שגבר בו הצורך לצאת בביקורת מוחשית יותר על העולם הרבני. עם זאת, כלפי חוץ הסתיר את תפיסותיו הביקורתיות והמשיך לנהוג כל חייו באורח החיים הרבני. בזמן לא ידוע התגרש מאשתו ועבר לברלין.

ב-1789 פרסם בשם העט "עובדיה בן ברוך איש פולניא המתגורר במדינת עלזאס" את הספר "מִצְפֶּה יְקֻתִאֵל", שהוא כתב פולמוס חריף נגד הספר "תורת יקותיאל" של רב קהילות אה"ו (אלטונה, המבורג וואנדסבק), רפאל זיסקינד הכהן. "תורת יקותיאל" היה חיבור הלכתי שגרתי על הלכות שחיטה, וב"מצפה יקתאל" הצביע ברלין בלשון חריפה ובוטה על שגיאות קשות, העתקות מספרים אחרים והקלות הלכתיות לא לגיטימיות שנמצאו לדעתו בספר. הספר הודפס עם הקדמת המוציא לאור דוד פרידלנדר שהיה מהרדיקליים שבתנועת ההשכלה. רבני קהילות באירופה, כמו ברלין ואלטונה, מיהרו להחרים את הספר - שנדפס בבית הדפוס של המשכילים, חברת חינוך נערים בברלין - ואת מחברו האלמוני. הם ביקשו גם מאביו של שאול ברלין, צבי הירש לוין, להחרים את המחבר, ואולם בשלב זה נתגלה לו שהמחבר הוא בנו, והוא התייצב לצד בנו וקרא לרבנים לבטל את החרם. רבי שאול ברלין פנה לרבו רבי יחזקאל לנדא ("הנודע ביהודה") שיפרסם עבורו מכתב תמיכה. רבי יחזקאל לנדא נעתר לבקשתו, אך באותו המכתב הוא הסתייג מעמדותיו ומסגנונו, והטיל דופי במניעים שלו ושל מתנגדיו יחד, שלדבריו היו הם מתחילתם שלא לשם שמיים.

קבלת הספר עם הוצאתו

עוד בטרם הסתיים פולמוס "מצפה יקתאל", פרסם רבי שאול ברלין את החיבור בשמים ראש. תחילה הוא פרסם מדגם מהחיבור במהדורת-קדם, ובה שתי תשובות. למדגם זה הוא קרא בשם "ערוגת הבושם", ובשער המהדורה הוא ציין שאלו מתוך 392 התשובות שבחיבור "בשמים ראש" שבידו. את ייחוס המחבר הוא מציין כבר במהדורה זו: הרא"ש ושאר גדולים, וכן את פירושו והוספותיו במדור "כסא דהרסנא" - שעל שתי תשובות אלו - הוא מוסיף גם כן במהדורה זו. מהדורה זו הודפסה בקיץ של שנת תקנ"ב (1792), והוא קורא בה ל"כל החפץ ... לבוא על החתום, לקנות מן הספרים" - מעין פרענומעראנטן שנועד למימון המונים על מנת לסייע במימון המקדמה שנדרשה עבור ההוצאה לאור.

שנה לאחר מכן, בשנת תקנ"ג (1793) יצא החיבור בשלמותו. בהקדמת הספר כתב ר"ש ברלין כי החיבור הוא קובץ שאלות ותשובות של הרא"ש, שנערכו בידי רבי יצחק די מולינא, והתגלגלו לבסוף לידיו. לצד תשובות הרא"ש והגהותיו של די מולינא, הוסיף פירוש משל עצמו בשם "כסא דהרסנא", המופיע בנפרד לאחר כל תשובה.

רבי שאול ברלין הביע את תקוותו, כי באמצעות פרסום הספר תשככנה השנאה וההתנגדות שרחשו לו הרבנים ויושב לו מעמדו הרבני הקודם. אולם הרבנים שקיבלו את הספר בחנו אותו בדקדקנות, ועד מהרה הגיעו למסקנה שהספר מזויף. התשובות המשונות שבו לצד הקלות חריגות ומרחיקות לכת, היוו בסיס להנחת זיוף הספר ולפסילתו יחד עם מחברו. עד מהרה התחדש ועלה הפולמוס נגד רבי שאול ברלין וספרו זה. רבי זאב וולף מלנדסברג, בן עירו של ר"ש ברלין, פרסם באותה השנה ספר בשם "זאב יטרוף" בו הוא חולק על שמונה מתשובותיו. למעשה רז"ו מלנדסברג בא לחלוק בעיקר על ר"ש ברלין בפירושו "כסא דהרסנא" ולערער את כשרותו, ובין הדברים הוא מערער בכלל החיבור "בשמים ראש" כולו, וטוען כי הדברים שובשו מהמקור, אך מקבל כי עיקר החיבור הוא מהרא"ש[36]. בהמשך, באו עוד אחרים לערער על הספר, ואף טענו כי כולו מזויף על ידי ר"ש ברלין עצמו. הפולמוס נגד הספר הונהג בידי רבי מרדכי בנט, רבי רפאל זיסקינד הכהן, רבי יעקב קצנלבוגן ועוד. שוב יצא אביו של שאול ברלין, רבי צבי הירש לוין, להגנתו וקבע כי הספר אותנטי ואינו מזויף. רצ"ה לוין כתב באותה השנה (תקנ"ג) חוברת להגנת בנו, בשם "איש עניו", ובה העיד על אותנטיות החיבור[37].

על אחד ההיתרים החריגים שכתב ב"כסא דהרסנא" (בעניין גילוח זקן בחול המועד) חזר בו ר"ש ברלין ב"מודעא רבא" שפרסם. בסופו של דבר נאלץ לעזוב את ברלין. הוא נסע לאמסטרדם ומשם ללונדון, שבה גר אחיו, ושם מת לאחר מעט יותר משנה בעוני ובבדידות. בצוואתו ביקש שלא לקרוא בכתבי היד שנשא אתו אלא לשלוח אותם לאביו בברלין, וכן לא להספידו ולקבור אותו בבגדיו.

מעמד הספר

בספרות הרבנית

הספר "בשמים ראש" נותר שנוי במחלוקת עד היום. בעולם הרבני הוא לא התקבל על הכלל, וקיימת חשדנות רבה כלפיו, אך מאידך לא נפסל באופן גורף. הדעות עליו נעו על פני קשת רחבה[38]:

  • היו רבים שפסלו אותו בטענת זיוף[39]. רבי משה סופר ("החתם סופר") שסבר אף הוא כי החיבור מזויף[40], אף מכנה הספר בשם "כזבי הרא"ש"[41], וכן הוא מכנה את החיבור בשם "בשמים רש" (מתוך שיבוש מכוון המרמז על ראשי התיבות של "רבי שאול" ולא "רבנו אשר"[42])[43].
    • מהם היו אף שהתנגדו לו בחריפות:
      • לדעת רבי אברהם בורנשטיין ("האבני נזר"): "וכל איש שיש בו ריח יראת שמים לא יחזיק ספר בשמים ראש ולענה בתוך ביתו... ולדעתי ראוי לשרפו ביום הכיפורים שחל להיות בשבת"[44].
      • רבי חיים אלעזר שפירא ("המנחת אלעזר", האדמו"ר ממונקץ') כותב: "הנה ישתומם לבי להעלות על הדעת כפירה כזאת אפילו רגע אחד... ויָדע להפריא משורש פורה רוש ולענה ולהזריע מינות בלב בני ישראל... נחש צפעוני שרצה להסית ולהדיח את בית ישראל חלילה מאמונת ה' ותורתו"[45], וכן: "הזייפן הנזכר... אשר גם במסירות נפש על האמונה הקדושה ידו הדה, וברצונו להכחידה, רחמנא לשיזבן מדעתו הנפסדה. ואין כדאי לסמוך ואפילו לדבר כלל ולפלפל על דברי בשמים ראש וכסא דהרסנא הנזכר"[46].
  • היו שראו חלק מהתשובות שבו כמזויפות או משובשות, אך לא פסלו את כל החיבור כולו[47].
  • עשרות פוסקים ציטטו ממנו הלכות או דברים כראיות במשא ומתן הלכתי, בלא להסתייג מהחיבור או ממחברו[48].
    • מהם היו שהכשירו אותו מפורשות[49].

מספר רבנים כתבו עליו הגהות וביאורים, כמו רבי אברהם בנימין קלוגר ורבי צבי הירש חיות[50], רבי מאיר שמחה הכהן[51] והרב עובדיה יוסף[52].

התייחסות אחרת מורכבת וייחודית מופיעה אצל רבי יעקב ישראל קניבסקי: "לענ"ד לא נכון כלל לפרסם קלונו של המחבר "בשמים ראש" מכמה טעמים... יש בזה המאמר עלבון לכמה גדולים שצדדו בזכותו, ולו יהא שהיה על פי טעות. וכמה אנשים יביא רפיון בהצטייר להם שאחד מאותן שהיו מגדולי תורה נתקלקל לידי כפירה ר"ל, ה' ירחם"..."[53].

אף על פי שהפוסקים מודעים היטב לבעייתיות של הספר, הנטייה המקובלת היא להתייחס לדברים "מצד האמור, ולא מצד מי שאמרם" (כניסוחו של רבי שלמה יוסף זוין[54]), כלומר להתייחס לתוכנם בלבד בלי להעניק להם תוקף של דברי הרא"ש; וזאת מתוך הערכה של החריפות והבקיאות המתגלות בחומר ההלכתי שבספר[55]. עם זאת ההלכות והלך הרוח שבו נבחנים בחשדנות ולגופו של עניין.

במחקר

אצל ההיסטוריונים וחוקרי הספרות התקבלה בדרך כלל הדעה שהספר הוא זיוף[56], אם כי יש דעות שונות בשאלה אם בעיקרו הספר מבוסס על חומר קדום (מבית מדרשם של חכמי אשכנז המוקדמים, עם השערה על כתב היד האבוד של רבי יצחק מווינה שידוע שהיה מצוי אצל רבי שאול ברלין לאחר שנעלם בימי הביניים[57]) ושאול ברלין הכניס בו שינויים מעטים או רבים, או שהספר כולו זויף על ידיו.

אי הימצאות כל עותק אחר בכתב יד של החיבור, מוסיף אף הוא לערער את אמינות החיבור[58].

שם החיבור

השם "בשמים ראש" ניתן לחיבור על ידי המוציא לאור רבי שאול ברלין. הנימוק לשם זה הוא לפי ש"בשמים" הם בגימטריה 392, כמניין התשובות שבחיבור זה, ו"ראש" מרמז למחברו של הספר, לפי דברי המוציא לאור, הרא"ש[59]. הביטוי "בשמים ראש" מקורו במקרא[60], ומשמעותו: בשמים החשובים ביותר במעלתם[61].

שם המדור המסונף לתשובות נקרא על ידי מחברם "כסא דהרסנא". "כסא דהרסנא" פירושו "כוס של הרסן". מקור הביטוי מופיע בתלמוד הבבלי בהקשר של מאכל פשוט וזול[62]. הרסן הוא מין דגים קטנים, ואופן הכנת מאכל זה על ידי בישול דגים אלו בקמח וחומץ וטיגונם בשמן. הקשר שם זה למהות החיבור אינו ברור, אך יש שרואים בו רמז לכוונתו ההרסנית של המחבר.

מהדורות

  • "ערוגת הבושם": מדגם מקדים - ברלין תקנ"ב, על ידי רבי שאול ברלין. מהדורה זו היא מדגם של שתי תשובות מתוך החיבור הכולל. הפירוש "כסא דהרסנא" (של ר"ש ברלין) שעל אותן התשובות, מופיע עמן.
  • מהדורה ראשונה - ברלין תקנ"ג, בהוצאת חברת חינוך נערים, על ידי רבי שאול ברלין. המהדורה כוללת הגהות המיוחסות על ידי ר"ש ברלין לרבי יצחק די-מולינא, וכן כוללת את פירושו של ר"ש ברלין: "כסא דהרסנא" המופיע לאחר כל תשובה. הגהות אלו ופירוש זה, מופיעים מכאן ואילך בעל המהדורות. במהדורה זו צורפה הקדמה מאת ר"ש, והיא מופיעה בחלק מהמהדורות הבאות.
  • קרקוב תרמ"א - על ידי יוסף לעזער, בבית הדפוס של יוסף פישר ושאול דייטשר. במהדורה זו הושמטה ההקדמה של ר"ש ברלין.
  • ברוקלין תש"ל - בהוצאת א. קאהן. מהדורת צילום של הוצאת קרקוב תרמ"א.
  • ירושלים תשמ"ד - הוהדר על ידי הרב ראובן עמאר, בתוספת הגהות מרבי מאיר שמחה הכהן ("המשך חכמה"), ובתוספת הקדמה ("יפה לבשמים"), ועליה הגהות משמואל אשכנזי, ובתוספת פירוש ("ריח בשמים") מאת המהדיר. הוהדר מחדש על ידי מכון מאור - משנת חכמים, ירושלים תשע"ט.

ראו גם

לקריאה נוספת

  • משה סמט, "ר' שאול ברלין וכתביו", בתוך: קריית ספר, גיליון מ"ג, תשכ"ח, עמ' 441-429
  • משה סמט, " 'בשמים ראש' של ר' שאול ברלין - ביבליוגרפיה, היסטוריוגרפיה ואידאולוגיה", בתוך: קריית ספר, גיליון מ"ח

קישורים חיצוניים

NivdakVeushar.png

מהדורות הספר

הערות שוליים


שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים

לא נמצא templatedata תקין

  1. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:אוצר החכמה

    פרמטרי חובה [ 3 ] חסרים
    רבי יצחק די מולינא (מיוחס לו), ‏הקדמת המעתיק לספר בשמים ראש, ברלין תקנ"ג, באתר אוצר החכמה.
  2. ^ ראו לדוגמה אצל
    שגיאות פרמטריות בתבנית:אוצר החכמה

    פרמטרי חובה [ 3 ] חסרים
    רבי ראובן מרגליות, ‏"ר' שאול לוין מזייף הספר 'בשמים ראש'", בתוך: 'ארשת (ספר שנה של אגוד סופרים דתיים), ירושלים תש"ד, עמ' תי"א-תט"ז, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד, או לעורכים הפעילים באתר) ו
    שגיאות פרמטריות בתבנית:אוצר החכמה

    פרמטרים [ 6 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

    פרמטרי חובה [ 3 ] חסרים

    פרמטרים ריקים [ 7 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    ציונים ביבליוגראפיים, ‏פריט 1737, בתוך: ארשת - כרך א', באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד, או לעורכים הפעילים באתר).
  3. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:אוצר החכמה

    פרמטרי חובה [ 3 ] חסרים
    רבי ראובן מרגליות, ‏"ר' שאול לוין מזייף הספר 'בשמים ראש'", בתוך: 'ארשת (ספר שנה של אגוד סופרים דתיים), ירושלים תש"ד, עמ' תי"א-תט"ז, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד, או לעורכים הפעילים באתר) ו
    שגיאות פרמטריות בתבנית:אוצר החכמה

    פרמטרים [ 6 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

    פרמטרי חובה [ 3 ] חסרים

    פרמטרים ריקים [ 7 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    ציונים ביבליוגראפיים, ‏פריט 1737, בתוך: ארשת - כרך א', באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד, או לעורכים הפעילים באתר).
  4. ^ בשמים ראש, סימן ש"א, ברלין תקנ"ג, דף פ"ז, טורים א'–ב'. וראו ביקורת על כך אצל: רבי זאב וולף מלנדסברג, זאב יטרוף, ‏סימן ג', ד"ה ועתה, פרנקפורט שעל האודר תקנ"ג, דף ח', עמוד ב', באתר אוצר החכמה;
    שגיאות פרמטריות בתבנית:אוצר החכמה

    פרמטרי חובה [ 3 ] חסרים
    רבי מרדכי בנט, פרשת מרדכי, ‏אורח חיים, סימן ה', ד"ה עוד השביעני, סיגט תרמ"ט, דף ח', עמוד א', באתר אוצר החכמה.
  5. ^ בשמים ראש, סימן שע"ה, ברלין תקנ"ג, דף ק"ח, טור ד'. וראו ביקורת על כך אצל: רבי זאב וולף מלנדסברג, זאב יטרוף, ‏סימן ב', ד"ה ומעתה, פרנקפורט שעל האודר תקנ"ג, דף ד', עמוד א', באתר אוצר החכמה.
  6. ^ בשמים ראש, סימן שמ"ה, ברלין תקנ"ג, דף ק"ה, טורים ג'–ד'.
  7. ^ בשמים ראש, סימן צ"ד, ברלין תקנ"ג, דף ל"ז, טורים א'–ב'.
  8. ^ בשמים ראש, תשובה שמ"ח, ברלין תקנ"ג, דף ק"ה, עמוד ב'. וראו סיום דבריו כי "המחמירים עתידין ליתן את הדין". וראו ביקורת על כך אצל: רבי זאב וולף מלנדסברג, זאב יטרוף, ‏סימן ז', ד"ה והנה, פרנקפורט שעל האודר תקנ"ג, דף י"ג, עמוד ב', באתר אוצר החכמה.
  9. ^ בשמים ראש, סימן י"ח, ברלין תקנ"ג, דף י', טור ג'. וראו ביקורת על כך אצל: רבי זאב וולף מלנדסברג, זאב יטרוף, ‏סימן ה', ד"ה עוד, פרנקפורט שעל האודר תקנ"ג, דף י"ב, עמוד א', באתר אוצר החכמה.
  10. ^ רבי יחזקאל לנדא, שו"ת נודע ביהודה, מהדורא תניינא, יורה דעה, סימן פ'.
  11. ^ רבי משה סופר, שו"ת חתם סופר, חלק א' (אורח חיים), סימן קנ"ד, וכן בתשובה ל
    שגיאות פרמטריות בתבנית:אוצר החכמה

    פרמטרי חובה [ 3 ] חסרים
    רבי צבי הירש חיות, דרכי הוראה, ‏סימן ו', ז'ובקובה תר"ג, דף כ', עמוד א', באתר אוצר החכמה.
  12. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:אוצר החכמה

    פרמטרי חובה [ 3 ] חסרים
    אברהם בנדיקט, ‏"תגובת ה'חתם סופר' לשאלת רבי וואלף בוסקוויץ", בתוך: צפונות - י"א, שנה ג', ג', בני ברק תשנ"א, עמ' ק', באתר אוצר החכמה.
  13. ^ בשמים ראש, סימן מ', ברלין תקנ"ג, דף כ', טור ב'.
  14. ^ רבי יחזקאל לנדא, שו"ת נודע ביהודה, מהדורא תניינא, אורח חיים, סימן צ"ט (וראו על כך עוד להלן).
  15. ^ רבי יחזקאל לנדא, שו"ת חתם סופר, מהדורא תניינא, יורה דעה, סימן פ'. הובא לעיל.
  16. ^ רבי משה סופר, שו"ת חתם סופר, חלק א' (אורח חיים), סימן קנ"ד.
  17. ^ ראו אצל נועם פלאי, זיוף עם זקן, באתר צריך עיון, י"ד באב תשע"ט.
  18. ^ בהערותיו על הרב ראובן עמאר, "יפה לבשמים", ירושלים תשמ"ד.
  19. ^ רבי יחזקאל לנדא, שו"ת נודע ביהודה, מהדורא תניינא, אורח חיים, סימן צ"ט.
  20. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:אוצר החכמה

    פרמטרי חובה [ 3 ] חסרים
    אברהם בנדיקט, ‏"תגובת ה'חתם סופר' לשאלת רבי וואלף בוסקוויץ", בתוך: צפונות - י"א, שנה ג', ג', בני ברק תשנ"א, עמ' ק', באתר אוצר החכמה.
  21. ^ מודעא רבא, באתר הספרייה הלאומית.
  22. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:אוצר החכמה

    פרמטרי חובה [ 3 ] חסרים
    בשמים ראש, ‏סי' קע"ד, ברלין תקנ"ג, דף ס"א, טור ד', באתר אוצר החכמה. וראו ביקורת על כך אצל
    שגיאות פרמטריות בתבנית:אוצר החכמה

    פרמטרי חובה [ 3 ] חסרים
    רבי מרדכי בנט, פרשת מרדכי, ‏אורח חיים, סימן ה', ד"ה ובסי' קע"ד, סיגט תרמ"ט, דף ח', עמוד ב', באתר אוצר החכמה.
  23. ^ 23.0 23.1 בשמים ראש, סימן ר"כ, ברלין תקנ"ג, דף ע"ג, טור א'.
  24. ^ רבי צבי הירש חיות, "מנחת קנאות", בתוך: שו"ת מוהר"ץ, ‏ד"ה ולענין החיתון, בהגהה, זולקוה תר"ט–תר"י, דף ד', עמודים א'–ב', באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד, או לעורכים הפעילים באתר).
  25. ^ רבי מתתיהו שטראשון, מבחר כתבים, ‏מאמרי ביקורת - "רחובות קריה", הע' 4, מוסד הרב קוק, ירושלים תשכ"ט, עמ' ק"ס, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד, או לעורכים הפעילים באתר).
  26. ^ תלמוד בבלימסכת מגילהדף כ"ד, עמוד ב'.
  27. ^ על דיון זה ראו הרב ברוך שרגא, "ה'קרימצ'קאים' וקראי רוסיה", בתוך: תחומין, גיליון כ', תש"ס, עמ' 232–233, שמביא הצדקות לגרסה זו בכך שצדוקים וקראים היינו הך.
  28. ^ ראו רא"ש, פסקי הרא"ש, על מגילה, פרק ג', סימן ט"ז.
  29. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:אוצר החכמה

    פרמטרי חובה [ 3 ] חסרים
    בשמים ראש, ‏סוף תשובה ל"ו, ברלין תקנ"ג, דף י"ח, טור א', באתר אוצר החכמה (וראו שם שלבסוף קיבל רבנו תם את טענת רבנו שמשון, שכיוון שעדיין לא נעלם הניסוך לגמרי, יש לחשוש שמא יחזור הדבר לקלקולו, ועל כן נכון להשאיר את האיסור). וראו ביקורת על כך אצל
    שגיאות פרמטריות בתבנית:אוצר החכמה

    פרמטרי חובה [ 3 ] חסרים
    רבי מרדכי בנט, פרשת מרדכי, ‏אורח חיים, סימן ה', ד"ה ובסי' ל"ו, סיגט תרמ"ט, דף ח', עמוד ב', באתר אוצר החכמה.
  30. ^ בשמים ראש, סימן רנ"א, ברלין תקנ"ג, דף ע"ז, טור א' וראו ביקורת על כך אצל
    שגיאות פרמטריות בתבנית:אוצר החכמה

    פרמטרי חובה [ 3 ] חסרים
    רבי מרדכי בנט, פרשת מרדכי, ‏אורח חיים, סימן ה', ד"ה ועוד, סיגט תרמ"ט, דף ח', עמוד א', באתר אוצר החכמה.
  31. ^ לדוגמה, על דברי הראשונים הפוסקים כי מי שאין לו אמצעים לקנות יין לארבע כוסות עליו למכור את מלבושו (ראו ארבעה טורים, אורח חיים, סימן תע"ב, ושולחן ערוך, אורח חיים, סימן תע"ב, סעיף י"ג), נכתב בחיבור בשמים ראש, ‏סי' קט"ו, ברלין תקנ"ג, דף מ"ד, עמוד א', באתר אוצר החכמה כי אלו דברי גוזמה.
  32. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:אוצר החכמה

    פרמטרי חובה [ 3 ] חסרים
    אברהם בנדיקט, ‏"תגובת ה'חתם סופר' לשאלת רבי וואלף בוסקוויץ", בתוך: צפונות - י"א, שנה ג', ג', בני ברק תשנ"א, עמ' ק', באתר אוצר החכמה.
  33. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:אוצר החכמה

    פרמטרי חובה [ 3 ] חסרים
    בשמים ראש, ‏סי' שכ"ז, ברלין תקנ"ג, דף צ"ה, עמוד ב', באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד, או לעורכים הפעילים באתר).
  34. ^ ראו אצל רי"מ הורוויץ, כבוד הלבנון, שנה י';
    שגיאות פרמטריות בתבנית:אוצר החכמה

    פרמטרי חובה [ 3 ] חסרים
    אברהם בנדיקט, ‏"תגובת ה'חתם סופר' לשאלת רבי וואלף בוסקוויץ", בתוך: צפונות - י"א, שנה ג', ג', בני ברק תשנ"א, עמ' ק', באתר אוצר החכמה.
  35. ^ כתב יושר, באתר היברובוקס.
  36. ^ ראו לדוגמה רבי זאב וולף מלנדסברג, זאב יטרוף, ‏סימן ב', ד"ה ומעתה, פרנקפורט שעל האודר תקנ"ג, דף ד', עמוד א', באתר אוצר החכמה, וכן שם סימן ו', ד"ה ואשרי, דף י"ג, עמוד א', באתר אוצר החכמה, וכן שם סימן ז', ד"ה והנה, דף י"ג, עמוד ב', באתר אוצר החכמה. וראו בדבריו שם סימן ט', ד"ה ומעתה, דף ט', עמוד א', באתר אוצר החכמה: "המחבר ס' כסא דהרסנא... הביא לדפוס דברים הללו שלא ניתנו לכתוב, וצריך אני לשום מחסום לפי, שלא להוציא לעז על הכלל שו"ת בשמים ראש".
  37. ^ על חוברת זו, ראו: עטרת צבי, ברלין תרמ"ד, עמ' 35-41.
  38. ^ ראו הרחבה לרשימת פוסקים ומראי מקומות שהתייחסו לדבריו אצל: ראובן עמאר, "יפה לבשמים" - הקדמה לספר בשמים ראש, ירושלים תשמ"ד, עמ' ה–כ', ובסוף הספר: "ריח בשמים".
  39. ^ כמו מתנגדיו הראשונים, רבי מרדכי בנט (ראו גם להלן) ורבי רפאל זיסקינד, וכן רבי פנחס אליהו הורביץ ביצירתו ספר הברית השלם, חלק א', כתב יושר, מאמר כ', דרך אמונה, מאמר כ', פרק כ"ה.
  40. ^ רבי משה סופר, שו"ת חתם סופר, חלק ב' (יורה דעה), סימן שכ"ו, אות ג', וחלק ג', (אבן העזר א'), סימן ס"ט, ד"ה אך לענין.
  41. ^ רבי משה סופר, שו"ת חתם סופר, חלק א' (אורח חיים), סימן קנ"ד. וראו אצל רבי מתתיהו שטראשון, מבחר כתבים, ‏מאמרי ביקורת - "רחובות קריה", הע' 4, מוסד הרב קוק, ירושלים תשכ"ט, עמ' ק"ס, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד, או לעורכים הפעילים באתר), שמסתפק שמא בכלל יש לגרוס בדבריו "כתבי". וראו עוד לעיל בדברי רבי משה סופר במקומות נוספים, וראו אצל הרב עובדיה יוסף, שו"ת יביע אומר, חלק ב' - יורה דעה, סימן כ"ד, אות ו'.
  42. ^ ראו משה יצחק הורוויץ, הוספה ל"המגיד", תרכ"ד, מס' 33.
  43. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:אוצר החכמה

    פרמטרי חובה [ 3 ] חסרים
    רבי צבי הירש חיות (בתשובת ר"מ סופר אליו), דרכי הוראה, ‏סימן ו', ז'ובקובה תר"ג, דף כ', עמוד א', באתר אוצר החכמה.
  44. ^ במכתב לרבי נחום מקמינקא. מובא אצל ר' חיים איטשע פיוטורקובסקי, בתוך: רבי אברהם פיוטרקובסקי, פסקי תשובה, ‏דברי חכמים, סימן ה' (על סימן מ"ה), ירושלים תשמ"ו, עמוד 85, באתר HebrewBooks.
  45. ^ רבי חיים אלעזר שפירא, שו"ת מנחת אלעזר, חלק ג', סימן מ"ו. וראו עוד שם בהמשך דבריו: "ומעתה הנני מוסיף להפליא על חכמת הגאון מהר"ש איגר ז"ל בגליון מהרש"א, כתב וזה לשונו, בתשובת בשמים ראש פקפק וכו'... ושגגה יצאה מלפני השליט להביא מדברי מינות אלו בילקוטו וגליונו, וכבר אירע כזה לכמה גדולים אשר לא ידעו מהותו וענינו".
  46. ^ רבי חיים אלעזר שפירא, נימוקי אורח חיים, ‏סימן נ"ח, ד"ה אולם, טורנוב תר"צ, באתר אוצר החכמה.
  47. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:אוצר החכמה

    פרמטרי חובה [ 3 ] חסרים
    רבי מרדכי בנט, פרשת מרדכי, ‏אורח חיים, סימן ה', ד"ה ובסי' שכ"ה, וד"ה ובסי' כ', סיגט תרמ"ט, דף ח', עמוד א', באתר אוצר החכמה; רבי זאב וולף מלנדסברג, זאב יטרוף, ‏סימן ב', ד"ה ומעתה, פרנקפורט שעל האודר תקנ"ג, דף ד', עמוד א', באתר אוצר החכמה, וכן שם סימן ו', ד"ה ואשרי, דף י"ג, עמוד א', באתר אוצר החכמה, וכן שם סימן ז', ד"ה והנה, דף י"ג, עמוד ב', באתר אוצר החכמה, ועוד (וראו בדבריו שם סימן ט', ד"ה ומעתה, דף ט', עמוד א', באתר אוצר החכמה: "המחבר ס' כסא דהרסנא... הביא לדפוס דברים הללו שלא ניתנו לכתוב, וצריך אני לשום מחסום לפי, שלא להוציא לעז על הכלל שו"ת בשמים ראש"); ראו רבי יעקב שור, בינה לעתים, על ספר העתים, ‏אות ע"ג (על סימן ר"ח), קרקוב תרס"ג, עמ' 311, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד, או לעורכים הפעילים באתר); ראו רבי עובדיה הדאיה, שו"ת ישכיל עבדי, חלק ב', אבן העזר, סי' ג', אות ג'. ראו גם רבי מאיר פוזנר, בית מאיר, אורח חיים, סימן תנ"ג, סעיף א', וראו גם הנ"ל בסימן תנ"ב, וביורה דעה, סימן קפ"ז, סעיף ב'.
  48. ^ מהמפורסמים שבהם הוא רבי עקיבא איגר, שמזכירו פעמים רבות בהגהותיו לשולחן ערוך ובתשובותיו, כגון בהגהה לשולחן ערוך, אורח חיים, סימן מ', וסימן קפ"ח, סעיף ח', ובשו"ת, חלק א', סימן ט'.
  49. ^ כמו רבי חיים יוסף דוד אזולאי, טוב עין, אות ט' ואות י"ח, ושם הגדולים, מערכת ספרים, אות הבי"ת, ס"ק קכ"ז, שלדעתו ר"ש ברלין מהימן, וכי אין לסמוך על החיבור בלא בדיקה, לפי שיש בו שיבושים מרבי יצחק די מולינא.
  50. ^ ראו בשמים ראש <עם הגהות רא"ב קלוגר ורצ"ה חיות בכת"י>, ברלין תקנ"ג, באתר אוצר החכמה. שני הדפים הראשונים הם כתב ידו של רא"ב קלוגר, ובגוף הספר מופיעות הגהותיו של רצ"ה חיות.
  51. ^ הודפסו במהדורת הרב ראובן עמאר, ירושלים תשמ"ד.
  52. ^ הרב עובדיה יוסף, בהסכמה על מהדורת הרב ראובן עמאר, ירושלים תשמ"ד (וראו שם שמתייחס לדברי ר"ש ברלין בשם "דברי קדשו").
  53. ^ רבי יעקב ישראל קניבסקי, קריינא דאיגרתא, חלק א', סי' פ"א.
  54. ^ ראו להלן.
  55. ^ ראו לדוגמה אצל רבי מתתיהו שטראשון, מבחר כתבים, ‏מאמרי ביקורת - "רחובות קריה", הע' 4, מוסד הרב קוק, ירושלים תשכ"ט, עמ' ק"ס, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד, או לעורכים הפעילים באתר); רבי שלמה יוסף זווין, המועדים בהלכה, עמ' רנ"ז; הרב עובדיה יוסף, שו"ת יביע אומר, חלק ב' - יורה דעה, סימן כ"ד, אות ו' (וראו שם שרבי חיים אלעזר שפירא, שתקף ופסל את ר"ש ברלין בחריפות, "הפריז על המִדה"), וכן בהסכמתו על מהדורת הרב ראובן עמאר, ירושלים תשמ"ד.
  56. ^ ראו לדוגמה: רבי שלמה יוסף זווין, המועדים בהלכה, עמ' רנ"ז.
  57. ^ נועם פלאי, זיוף עם זקן, באתר צריך עיון, י"ד באב תשע"ט.
  58. ^ ראו על כך גם אצל רבי מתתיהו שטראשון, מבחר כתבים, ‏מאמרי ביקורת - "רחובות קריה", הע' 4, מוסד הרב קוק, ירושלים תשכ"ט, עמ' ק"ס, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד, או לעורכים הפעילים באתר).
  59. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:אוצר החכמה

    פרמטרי חובה [ 3 ] חסרים
    רבי יצחק די מולינא (מיוחס לו), ‏הקדמת המעתיק לספר בשמים ראש, ברלין תקנ"ג, באתר אוצר החכמה, וחיד"א, שם הגדולים, מערכת ספרים, אות הבי"ת, ס"ק קכ"ז.
  60. ^ ספר שמות, פרק ל', פסוק כ"ג.
  61. ^ ראו רש"י, פירוש רש"י למקרא, על ספר שמות, פרק ל', פסוק כ"ג.
  62. ^ ראו תלמוד בבלימסכת שבתדף קי"ח, עמוד ב'; מסכת פסחיםדף קי"ב, עמוד א'–עמוד ב'; מסכת סוכהדף מ"ד, עמוד ב'; מסכת בבא בתראדף ס', עמוד ב'; ועוד.

NivdakVeushar.png