בר ברגסון

From האנציקלופדיה היהודית
Jump to: navigation, search
בר (ברק) ברגסון (מארכיון התצלומים בבית התפוצות)

דב בר ברגסון או זוננברגפולנית: Berek Szmulowicz Sonnenberg, בֶּרֶק בן שמואל זוננברג, מוכר גם כ"בֶּרְקֶ'ה" בפולין החסידית; ה'תקכ"ד, 1764 - ד' בכסלו ה'תקפ"ג, 18 בנובמבר 1822) היה בנו ויורשו של שמואל זביטקובר, ובעלה של תמריל ברגסון. בנקאי ונדבן, סוחר ובעל נכסים, מראשי הקהילה היהודית בוורשה, ומתומכיה הראשיים של תנועת החסידות בשנות היאחזותה ביהדות פולין.

כבר בצעירותו עסק עם אביו במסחר הבהמות, הבשר והעור, כשחלק מהעסקים הוא ניהל יחד עמו, וחלק באופן עצמאי[1].

נשא את תמריל ברגסון (זוננברג) לאחר מות בעלה הראשון. השניים היו פילנתרופים ידועים ביהדות פולין.

את עיקר הונו עשה מחכירת מונופול המלח של ממלכת פולין כולה יחד עם בנו גבריאל ברגסון והעשיר היהודי שמואל מרקוס פוזנר. מונופול זה העמיד לרשותו סכומי כסף עצומים שאפשרו לו להרחיב את תחומי השפעתו על ידי מתן הלוואות לגורמי השפעה במדינה ומחוצה לה. שימש גם כספק לנפוליאון[2].

רק לאחר מותו קיבלה אשתו תמר'ל את האישורים להתגורר כרצונה בערים שמחוץ לתחום המושב היהודי בפולין.

בצוואתו השאיר כסף רב לצדקה, עשירית מהונו, אך יורשיו סירבו לממש את הצוואה כלשונה והסכום הופחת לכדי מחצית. אף כי סביר היה להניח שכוונתו המקורית של מי שהיה מתומכי החסידות וייסד בית כנסת בפראגה (אנ'), לתת את כספו לעניים יהודים, התערבות השלטונות בחלוקת העיזבון הביאה לחלוקת הכסף גם למוסדות ויחידים נוצריים.

הוא נקבר בבית הקברות היהודי בוורשה (ברחוב אוקופובה, חלקה 1 שורה 13) במאוזוליאום מפואר.

למשפחתו היו צאצאים רבים מפורסמים, סוחרים ובעלי הון. נינם היה הפילוסוף היהודי-צרפתי אנרי ברגסון.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים


שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים

לא נמצא templatedata תקין

  1. ^ עמנואל רינגלבלום, ‏"שמואל זביטקובר", ציון, תמוז תרצ"ח, עמ' 341, באתר JSTOR.
  2. ^ עמנואל רינגלבלום, ‏"שמואל זביטקובר", ציון, ניסן תרצ"ח, עמ' 248, ובהע' 5, באתר JSTOR.

NivdakVeushar.png