בית שמאי ובית הלל

From האנציקלופדיה היהודית
Jump to: navigation, search
מפגש הרחובות בית שמאי ובית הלל ברמת השרון

בית שמאי ובית הלל הם כינוייהן של שתי קבוצות תנאים מתלמידי הלל הזקן ושמאי הזקן, בהתאמה, שפעלו בארץ ישראל בדורות הסמוכים לפני ואחרי חורבן בית המקדש השני. כאשר מוזכרים בית שמאי ובית הלל יחדיו בספרות חז"ל, מוזכרים בקביעות בית שמאי תחילה, בשל העובדה שבית שמאי קדם לבית הלל - כאשר עלה הלל הזקן מבבל לארץ ישראל, כבר היו שמאי ובית מדרשו פעילים בארץ ישראל. לדעת רבי יצחק אייזיק הלוי חל הפיצול ל"בתים" כבר בתקופת חייהם של הלל ושמאי[1].

על אף סדרה ארוכה של מחלוקות מפורסמות בהלכה ובאגדה בין בית שמאי ובית הלל, לא התגלעה ביניהם מריבה והיו מסייעים זה לזה לקיים את ההלכה כל אחד לפי שיטתו, וכך אמרו בתלמוד הבבלי כהרחבה לדברי המשנה שם בעניין זה: "אף על פי שנחלקו בית שמאי ובית הלל בצרות, ובאחיות, בגט ישן, ובספק אשת איש, ובמגרש את אשתו ולנה עמו בפונדק, בכסף ובשוה כסף, בפרוטה ובשוה פרוטה, לא נמנעו בית שמאי מלישא נשים מבית הלל, ולא בית הלל מבית שמאי. ללמדך - שחיבה וריעות נוהגים זה בזה, לקיים מה שנאמר[2]: 'האמת והשלום אהבו'[3]".

המחלוקות שבין בית שמאי ובית הלל

פיצול ה"בתים" מסמל את תחילתו של עידן המחלוקות בין חכמי המשנה והתלמוד: "מתחילה לא היו מרבין מחלוקת בישראל... משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שמשו כל צרכן, רבו מחלוקת בישראל ונעשית תורה כשתי תורות"[4]. בית שמאי ובית הלל נחלקו גם במחלוקת הראשונה הידועה: המחלוקת אודות הסמיכה בחג. בספרות חז"ל נמצאו מחלוקות רבות (יותר מ-300) בין הלל ושמאי ובית ה"בתים", הצד השווה שברובן הוא שבית הלל תפסו את צד ה"קולא" ובית שמאי את צד ה"חומרא". המשנה במסכת עדיות ייחדה יריעה נרחבת למקרים החריגים שבהם נחלקו בצורה הפוכה, כך שנוצרו "קולי בית שמאי וחומרי בית הלל". חלק מן המחלוקות אינן בנושאי הלכה מובהקים, אך גם בהם תופסים בית שמאי בדרך כלל את צד החומרא ובית הלל את צד הקולא. בתרבות הפופולרית התקבל הביטוי "בית שמאי" ו"בית הלל" כתיאור כללי לגישה מחמירה ומקילה בהתאמה.

מחלוקת בית שמאי ובית הלל, משמשות במשנה כסמל ל"מחלוקת שהיא לשם שמים"[5]. את הסיבה שזכו בית הלל לכך שההלכה נקבעה כמותם, הסבירו בתלמוד בכך ש"נוחין ועלובין היו ושונים דבריהם ודברי בית שמאי, ולא עוד אלא שמקדימין דברי בית שמאי לדבריהם... שכל המשפיל עצמו הקדוש ברוך הוא מגביהו"[6].

בקבלה

בקבלה מבואר כי בית שמאי באו "מצד הדין" ובית הלל "מצד הרחמים", ובהתאמה מבחינת הגבורה ומבחינת החסד[7]. בספרות חב"ד הוסיפו כי בית שמאי מצריכים לבער לא רק את הרע הנראה במוחש, אלא גם את "דקות הרע" ואת המחשבה הרעה; ובית הלל, ששורש נשמתם בחסדים עליונים, מתמקדים ומסתפקים באיכות המעשה. רעיון זה התפתח בהגותו הלמדנית של רבי שלמה יוסף זווין לכדי הגדרה: בית הלל מתחשבים להלכה רק בדברים ש"בפועל", ובית שמאי מתחשבים אף בדברים ש"בכוח"[8].

פסיקת ההלכה במחלוקת בית שמאי ובית הלל

ההלכה התקבלה כדברי בית הלל ברוב ככל המחלוקות שביניהם ובין בית שמאי; חריגות בהקשר זה הן גזירות שמונה עשר דבר. כבר בתקופה מוקדמת התקבעה ההלכה כדברי בית הלל, עד שבתלמוד נידונה השאלה אם בית שמאי עצמם נהגו למעשה כשיטתם או כדברי בית הלל. מסקנת הדיון היא שבית שמאי נהגו כדעת עצמם.

בספרי המקובלים נאמר כי לעתיד לבוא תשוב ההלכה להיות כדברי בית שמאי[9].

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים


שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים

לא נמצא templatedata תקין

  1. ^ ראו להלן לקריאה נוספת.
  2. ספר זכריה, פרק ח', פסוק י"ט.
  3. ^ תלמוד בבלימסכת יבמותדף י"ד, עמוד ב'.
  4. ^ תלמוד בבלימסכת סנהדריןדף פ"ח, עמוד ב'.
  5. משנה, מסכת אבות, ‏פרק ה', משנה י"ז.
  6. ^ תלמוד בבלימסכת עירוביןדף י"ג, עמוד ב'.
  7. ספר הזוהר, חלק ג', דף רמ"ה, עמוד א'.
  8. ^ הרב ש. י. זוין, "קו חדש בשיטות בית-שמאי ובית-הלל", בתוך: סיני, שנה א', גיליון א', עמ' נ"ד-ס'. הרעיון התקבל בחוגים רחבים ומצוטט גם בערך "בית שמאי ובית הלל" באנציקלופדיה העברית.
  9. ^ ראו למשל: ויקהל משה, פראג תנ"ט, דף מ"ה.

NivdakVeushar.png