רבי יואל סירקיש
,_%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%A7%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99_%D7%94%D7%A2%D7%AA%D7%99%D7%A7_%D7%91%D7%A7%D7%96%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%99%D7%96%27,_%D7%A7%D7%A8%D7%A7%D7%95%D7%91_(1).jpg)
רבי יואל סירקיש (כונה גם רבי יואל סירקיס, לובלין ה'שכ"א (1561-2) - קרקוב, כ' באדר ה'ת' - 1640)[1] מחבר פירוש בית חדש (ב"ח) על ארבעה טורים. נחשב לאחד מחשובי האחרונים. מכונה בדרך כלל "הב"ח" על שם ספרו.
תולדותיו[edit | edit source]
נולד בלובלין שבפולין לשמואל יפה וסירקה (שרה).[2] היה בן דוד שני של הרב מרדכי יפה ,רבה של פראג ובעל ספרי ה'לבוש'.
השם סירקש, סירקיש או סירקיס שהוסף לשם המשפחה הוא כנראה על שם אמו או אולי חמותו. למד תורה אצל אביו ואצל הרבנים ליבוש'ס מלובלין (רבו של בעל השל"ה), הרב צבי הירש שור מבריסק (שהיה תלמיד מובהק של הרמ"א) ור' פייבוש שהיה ר"מ (ראש מתיבתא, ראש ישיבה) ואב"ד (אב בית דין) בקרקוב.
שימש רב בפוזנה (כיום פוזנן בפולין) ובערים נוספות, ביניהן לובמלא, מז'יבוז' ובעלזא. בשנת 1615 נתמנה לאב בית דין וראש מתיבתא בבריסק ובשנת 1619 עבר לתפקיד דומה בקרקוב וסביבותיה, שם כיהן עד יום מותו בכ' אדר שנת ת' (1640). במהלך חייו היה מראשי ועד ארבע ארצות שבפנקסיו ניתן למצוא את עקבות פסיקותיו במיוחד בנושא מס החינוך. הרב סירקיש היה עשיר גדול והאכיל תלמידים רבים על שולחנו. נמנע מלימוד שפות לועזיות וחכמות חיצוניות, למעט מתמטיקה.
בניו ותלמידיו[edit | edit source]
לב"ח היו שני בנים רבנים:
- הרב יהודה לייב שהיה דיין בקרקוב ואב בית דין בהענשטיין.
- הרב שמואל צבי הירש אב בית דין בפינטשוב ואביו של אריה יהודה לייב, אשר חיבר ספר שו"ת בשם "שאגת אריה" כשם ספרו של רבי אריה לייב גינצבורג בעל השאגת אריה ממיץ.[3]
חתניו היו:
- הרב דוד הלוי סגל (הט"ז).
- הרב יהודה זעלקי מזייא אשכנזי - דיין בקרקוב.
בין תלמידיו היו:
- רבי מנחם מנדל קרוכמל בעל שו"ת צמח צדק.
- רבי צבי הירש קלויזנר שהיה אב בית דין בלבוב ולובלין
- רבי גרשון אשכנזי מחבר ספר "עבודת הגרשוני".
- רבי צבי כץ, מחבר ספר "עטרת צבי" על אורח חיים ו"נחלת צבי" על אבן העזר.
ספריו[edit | edit source]
בית חדש[edit | edit source]
ספרו המפורסם ביותר של רבי יואל הוא פירושו על הארבעה טורים הנקרא "בית חדש" או ב"ח, ומודפס לרוב לצד דברי הטור מול פירוש בית יוסף. בפירושו זה עוסק המחבר בהרחבות וביאורים על הטור, ולעיתים קרובות דן בפירושו גם על דברי ה"בית יוסף" על הטור. בעוד הבית יוסף מתמקד בבירור מקורות הטור מהגמרא והראשונים ודן בהכרעה בפסיקת ההלכה, דן הבית חדש יותר בחידושי הלכות והגהות.
הגהות הב"ח[edit | edit source]
הגהות על התלמוד הבבלי העוסקות בעיקר בענייני נוסחאות (השוואת תאורים מקבילים במקורות שונים, ציון השמטות מנוסחאות ישנות, הצעת תיקוני נוסח לקטעים מוקשים), אך כוללות לעיתים גם פירושים.
בין הסימונים המקובלים בהגהות:
- הד"א - הוא דיבור אחד = דיבור המתחיל אחד בדברי רש"י שפוצל בטעות על ידי המדפיס.
- הס"ד - הוא סוף דיבור = דיבור המתחיל אחד בדברי רש"י שאוחד בטעות על ידי המדפיס.
- צ"ל - צריך לומר = פירושו הצעת הגרסה הנכונה לדעת הב"ח.
- נ"א - נוסחאות אחרות = אין פירושו מחייב תיקון גרסה אלא רק הפניית תשומת הלב לכך שקיימת נוסחא אחרת. דוגמה לכך ניתן למצוא בהבדל נוסחאות בין שתי מסכתות שונות אשר הב"ח כותב בכל אחד מהם הערה שבמסכת השנייה הנוסח שונה.
- ס"א - ספרים אחרים = דומה לנ"א.
- נ"ב - נראה בזה = פתיחה לפירוש עצמאי של הב"ח.
כמו כן, חיבר הב"ח הגהות על הרא"ש ועל הרי"ף.
ההגהות הועתקו מתוך הש"ס של בית הכנסת בבעלז עליו רשם הב"ח את הגהותיו בתקופת כהונתו כרב העיר. הש"ס היה קיים עד השואה. בהזדמנות מסוימת הוא נכרך וקוצצו שולי הדפים ונחסרו קטעים קטנים מכתב היד. במצב זה הוא עמד לפני המעתיקים, והושלם בהשערה, ולכן לפעמים ישנן טעויות מוכחות בלשונו.
להרחבה ראו: י"ש שפיגל, עמודים בתולדות הספר העברי-הגהות ומגיהים, הוצ' אונ' ב"א, ר"ג תשס"ה, עמ' 341–370.
ספרים נוספים[edit | edit source]
בנוסף לזה חיבר הב"ח את הספרים הבאים:
- שו"ת הב"ח - שו"ת הכולל שני חלקים:
- שו"ת הב"ח - הישנות - הלכות תערובות וממונות.
- שו"ת הב"ח - החדשות - תשובות בנושאים שונים.
- משיב נפש - פירוש על מגילת רות.
- ביאורי הב"ח לספר פרדס רימונים של ר' משה קורדובירו, מכון מנחת ישראל, ירושלים תשנ"ט.
- חידושי הב"ח על הש"ס, ב"כ, הוצ' עוז והדר, תשס"ז.
דרכו בחינוך ילדים[edit | edit source]
הרב סירקיש תמך בהוראת התנ"ך כולו (יו"ד רמ"ה) בניגוד לנהוג על פי רש"י במקומות רבים, שמיד לאחר לימוד התורה עוברים ללימוד גמרא. הוא גם תמך בהוראת דקדוק עברי כולל לוח הפעלים (זמנים, גזרות ובניינים) ובהוראת חשבון. הורה שלא לאפשר הכנסת ילד ללימוד גמרא לפני בחינה על ידי שלושה אנשים האם הלימוד מתאים לו. ילדים בגיל 14, שלא נמצאו מתאימים ללימוד גמרא, הורה לכוונם ללימוד מקצוע[דרוש מקור].
עיסוקו בקבלה[edit | edit source]
בחיבוריו ההלכתיים ניכרת בקיאותו בספר הזוהר ובספרי הקבלה, בולט במיוחד היחס אל הקבלה באחת מתשובותיו[4]: "המלעיג על דברי חכמים ומדבר דופי על חכמת הקבלה שהוא מקור התורה ועיקרה וכלה יראת שמים דפשיטא דחייב נידוי". בנוסף לכך חיבר פירוש על ספרו הקבלי של הרמ"ק פרדס רימונים. למרות זאת הכריע שאין לפסוק כפי הקבלה במקום שדין התלמוד או מנהג העולם הוא להפך. "אין עוברין על דין התלמוד מפני שהוא כך על פי הקבלה",[5] ו"אין לנו לנהוג מנהגינו על דרך הקבלה כל שהוא נגד מסקנת התלמוד",[6] ו"אין אנו נוהגים על פי הקבלה כל שהוא נגד הדין".[7]
לקריאה נוספת[edit | edit source]
- "תולדות רבינו יואל סירקיש", בתוך:חידושי הב"ח, ירושלים תשס"ז, הוצאת עוז והדר.
- רב צעיר, תולדות הפוסקים, נ"י תש"ח, כרך ג' עמ' 122–126.
- בן ציון כץ, רבנות חסידות השכלה כרך א' עמ' 84.
- הרב שמואל קלמן מירסקי, בין שקיעה לזריחה, ירושלים-ניו יורק, תשי"א, עמ' 139–162.
- פנחס סירקיס, ספר הב"ח, ת"א תשמ"ד.
קישורים חיצוניים[edit | edit source]
- "סִירְקִישׂ, יואל ב"ר שמואל", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק ז, עמודים 198–200, באתר HebrewBooks
- דוד הלחמי, רבי יואל סירקיש (הב"ח), ערכו בספר "חכמי ישראל", תל אביב תשי"ח, באתר אוצר החכמה
- רבי יואל סירקיש, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- משה דוד צ'צ'יק, מיהו ר' ליבא רבה של לובלין?, המעין ניסן תשס"ח
- עוד בעניין חידת ר' ליבא מלובלין ומסביב לה, המעין תמוז תשס"ח
הערות שוליים[edit | edit source]
| תקופת חייו של הרב רבי יואל סירקיש על ציר הזמן |
|---|
 |
ערך זה מוגש באדיבות ויקיפדיה העברית, תחת רשיון ייחוס שיתוף זהה (CC BY-SA 3.0).
(הדף המקורי, רשימת התורמים)
הערך בוויקיפדיה גדול מערך זה ב +2741 תווים
לעדכון מוויקיפדיה, לחץ כאן.
