בית הקברות היהודי בסקווייז'ינה

From האנציקלופדיה היהודית
Jump to: navigation, search
בית הקברות היהודי בסקווייז'ינה
Cmentarz żydowski w Skwierzynie
מצבות פזורות בבית הקברות, 2015
מצבות פזורות בבית הקברות, 2015
פרטי בית הקברות
פעיל לא
דת יהדות
הקמה המאה ה-18
סגירה שנות ה-30 של המאה ה-20
שטח 2.23 דונם
מספר קבורים לפחות 247
אופן הקבורה קבר תת-קרקעי
מיקום פוליןפולין  פולין
קואורדינטות 52°34′49″N 15°31′10″E / 52.5803162°N 15.5195467°E / 52.5803162; 15.5195467

בית הקברות היהודי בסְקְוִויֵיזִ'ינָה הוא אחד מבתי הקברות יהודיים הגדולים ביותר במחוז לובוש שבפולין. בית הקברות משתרע על שטח של 2.23 דונם ובשנת 2002 היו בו 247 מצבות. המצבות שנמצאות שם הן בין המונומנטים החשובים ביותר של סְקְוִויֵיזִ'ינָה (אנ'). המקום משמש כיום כמוזיאון חי לתולדות יהודי העיר, והוא מושך אליו תיירים.

המצבות העתיקות ביותר שהשתמרו בבית הקברות הן מתחילת המאה ה-18, למרות שבית הקברות ככל הנראה היה קיים בסביבה כבר במאה ה-15. בית הקברות תפקד עד שנות ה-30 של המאה ה-20. הוא היה אחד הבודדים בשטחי פולין הכבושה שלא נהרס במהלך מלחמת העולם השנייה. בשנות ה-70 של המאה ה-20 החלו הרשויות המקומיות לנקות את בית הקברות, מה שהביא להריסתו וקלקולו. ניסיונות שיפוץ בית הקברות נעשו בשנת 1992, אך לא היו אז כספים לכך. תמיכה כספית וארגונית של כמה מוסדות צדקה אפשרה לשפץ את בית הקברות מחדש בשנת 2002. שנה לאחר מכן, בית הקברות נהרס שוב על ידי אלמוניים. פעילויות שיקום בהיקף מוגבל בוצעו בשנים שלאחר מכן.

תולדות בית הקברות[edit | edit source]

ראשית ימיו[edit | edit source]

המצבות העתיקות ביותר שקיימות כיום בבית הקברות, משנת 1736

התאריך המדויק להקמת בית הקברות אינו ידוע, אם כי ניתן לשער, לפי תאריך המצבה העתיקה ביותר, כי הקבורות החלו שם בראשית המאה ה-18. ההערכה היא שמאז ראשית ימי הקהילה היהודית בסקווייז'ינה (פו') במאה ה-15, ועד לפתיחת בית קברות זה, היה בית קברות אחר בעיר. בית קברות היהודי הקודם מזוהה בהשערה במיקום הסמוך לבית הקברות הגויי הישן, ועל פי השערה זו עקבותיו נראו עד לאחרונה, במפנה המאה ה-21.

במאה ה-20[edit | edit source]

הקבורה האחרונה במקום הייתה בשנות ה-30 של המאה ה-20, באותה התקופה כמעט ולא היו יהודים בעיר. בית הקברות היהודי שרד את מאורעות מלחמת העולם השנייה כמעט בשלמות. מצב זה נמשך עד אמצע שנות ה-60 של המאה ה-20.

עם זאת, בשנות ה-60 וה-70 הייתה פעילות מאורגנת של הרשויות המקומיות שמטרתה הרשמית "לסדר" את בית הקברות, אך למעשה היא הרסה אותו באופן קשה. במשך זמן מה פורקו מצבות עשויות מחומרים אציליים והועברו משם. חלקן אף הוסעו לפוזנן ולשצ'צ'ין, שם שימשו לצורכי בנייה. בתחילת שנות השבעים פורקו מצבות יקרות ערך במיוחד, קברים משפחתיים עשויים שיש שוודי שחור, גדרות מתכת וברזל יצוק.

בנוסף, בית הקברות נהרס על ידי תושבים מקומיים. רבות מהמצבות נגנבו על ידם ושימשו כיסודות בנייה לבתים הסמוכים. בבית הקברות צמחה בהדרגה צמחייה, והוא הפך למקום מפגש למקומיים משולי החברה. כתוצאה מכך, מרבית המצבות לא עמדו במבחן הזמן והן נפלו או נסדקו. הם גם ניזוקו כתוצאה מהצטברות גדולה של פסולת ועלים רקובים שנפלו מהעצים במקום. הניקוי התקופתי של אזור בית הקברות שביצעו תלמידי בתי הספר של סקווייז'ינה בפיקוח מורים לא הספיק. פרט להשמדה ולגניבת מצבות, חוטטו קברים רבים בחיפוש אחר פריטים יקרי ערך.

בעשורים האחרונים[edit | edit source]

בשנת 1992 וולדמר קרוסטובסקי (אנ'), המשמר המחוזי של האנדרטאות, נכנס לבית הקברות לרישום האנדרטאות. לבקשתו, בית הקברות נבדק ונחקר, וצולמו בו 162 מצבות. התיעוד של החומרים ותרגום כיתוב המצבות נשלחו, בין היתר, למכון ההיסטורי היהודי בוורשה.

ביוני 2002, ביוזמת עמותה מקומית לפיתוח כלכלי ובתמיכה כספית של קרן פורד והאקדמיה לפיתוח פילנתרופיה בפולין, התקיים פרויקט "Przywrócić Pamięć" ("שחזור הזיכרון"), ששוויו הסתכם ב-26,500 זלוטי פולני. במסגרתו נוקה השטח, והמצבות ההפוכות הוצבו, נוקו וסודרו מחדש. באזור בית הקברות הוצבו לוחות מידע המספרות את ההיסטוריה של יהודי סקווייז'ינה (אנ'), ומדרגות עץ נבנו כדי להקל על הגישה לאחד המדרונות החוליים של הגבעה. בנוסף לשכירים ולסטודנטים מבתי ספר תיכוניים מקומיים, עבדו במקום גרמנים צעירים מגימנסיית מאוריציוס בבורן (אנ') שעל יד פאדרבורן. פתיחת בית הקברות המשוחזר, בה השתתפו נציגי הקהילה היהודית משצ'צ'ין הסמוכה, שולבה עם ועידה מדעית ותערוכת תמונות המציגה את בית הקברות.

שנה לאחר מכן, בליל ה-9–10 בנובמבר 2003, נהרס בית הקברות בוונדליזם, מצבות רבות התהפכו או נופצו, וכתובות נאצה רבות רוססו ברחבי בית הקברות. באתר האינטרנט של הארגון האנטי-גזעני "Never Again" ("לעולם לא שוב"), במה שמכונה "הספר החום", האירוע תואר כך:

סקווייז'ינה. בסביבות ה-11 בנובמבר חיללו ניאו-נאצים אלמוניים את בית הקברות היהודי. הם הרסו את המצבות תוך ריסוס כיתובים בגרמנית ובעברית, וכן כיתובים יהודיים[דרושה הבהרה]. הם גם ציירו צלבי קרס וסמלים של אס-אס וריססו את הכתובות: "Jude raus" ("יהודים החוצה") ו-"Kristall Nacht" (ליל הבדולח). בית קברות זה, זמן קצר לפני המעשה הגזעני, שופץ על ידי תושבי סקווייז'ינה.

מרבית הכתובות שביצעו האלמוניים הוסרו, אך המקום לא שופץ מחדש, מחוסר תקציב של הקרן העירונית. זהות המשחיתים לא התגלתה, והעניין ירד מהכותרות מיד לאחר מכן. בתקופה שלאחר מכן מצב בית הקברות החל שוב להידרדר. כיום, צעירים מהתיכון המקומי מנקים אותו בקביעות, ומנקים את נמק האשפה והעלים שנערמים במקום.

ביולי 2014 שיפצו הרשויות בגמינה סקווייז'ינה (פו') את המדרגות המובילות לבית הקברות ממרכז העיר. העלות הכוללת של פרויקט זה הסתכמה בכמעט 29,000 זלוטי פולני, מתוכם כ-15,000 זלוטי פולני הם מענק מתוכנית האיחוד האירופי לפיתוח הכפרים בפולין (פו').

באפריל 2015 נוקה בית הקברות על ידי קבוצת מתנדבים מהעמותה הגרמנית "Znaki Pokuty" ("סימני תשובה"). הם ניקו כמה מצבות, אספו אשפה וייצבו מצבות הפוכות.

מצב כיום[edit | edit source]

בית הקברות היהודי בסקווייז'ינה הוא העדות היחידה שנותרה לנוכחות יהודית בת מאות שנים בעיר זו. לפי המסורת היהודית המקומית, הגבעה עליה ממוקם בית הקברות כונתה לפני מלחמת העולם השנייה בשם הגרמני "יודנברג" ("הר היהודים"). השם לא בשימוש כיום בקרב המקומיים. הגבעה נמצאת ברחוב מיקביצ'צה, בסמוך לכביש הפונה למיידז'ירץ (אנ'). ידוע כי גם יהודים ממורזינובו (פו') השכנה נקברו שם.

בית העלמין משתרע על שטח של כ-2.23 דונם, אם כי מעריכים שבמקורו הוא היה גדול הרבה יותר. זהו בית הקברות היהודי השני בגודלו במחוז לובוש. בית הקברות היהודי הגדול ביותר במחוז נמצא בסלוביצה, ושטחו הוא 2.35 דונם, אך הוא דל בהרבה מבחינת מספר המצות השמורות (רק שלושה מצבות, השייכות לרבנים, ניצבות בו כיום). שטח בית העלמין אינו מופרד באופן ברור משאר הגבעות שסביבו. ישנם נתונים שמיד לאחר מלחמת העולם השנייה עדיין היו במקום שרידי בית הלוויות ובאר מים, וכן גדר עם שער. החומה או הגדר שהיו לו, לא שרדו. קיימים שרידים של שער אבן התוחם את שטח בית הקברות. האזור כולו מכוסה ביערות נשירים, המכילים בעיקר אלונים מכוסים קיסוס. בית הקברות היהודי גובל ישירות עם בית הקברות הקתולי (אשר לשעבר היה אוונגליסטי), הממוקם למרגלות צפון הגבעה. בית הקברות היהודי ממוקם כשני ק"מ ממרכז העיר.

תמונה פנורמית של בית הקברות. אוקטובר 2015
Magnify-clip.png
תמונה פנורמית של בית הקברות. אוקטובר 2015

מצבות[edit | edit source]

מצבה עם לוחית מזכוכית שחורה
מצבה משנת 1806. קברו של אליעזר ליפמן

בשנת 2007 היו בבית הקברות 247 מצבות. המצבה העתיקה ביותר שהשתמרה היא משנת 1736, אז סקווייז'ינה הייתה עדיין בגבולות הרפובליקה הפולנית הראשונה (פו').

רוב המצבות כיום הן בגובה של כמה עשרות סנטימטרים עד מטר וחצי. הן עשויות אבן חול אפורה או ורודה מעוטרת. מצבות גרניט נמצאות בכמות פחותה יותר. לרוב בגובהן הן משולשות או חצי עיגוליות. המצבות העתיקות, לעומת זאת, עשויות סלעי שדה רגילים. חלק מהמצבות, שכנראה שייכות לנפטרים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך, אף לא מסותתות לצורה של תיבה מלבנית. בין המצבות היו כאלו יקרות ונאות, בעלות לוחות זכוכית בצבע שחור, אך בשל ערכן הגבוה הן נגנבו, במפנה המאה ה-21. שברי לוחות מאלו עדיין מפוזרות בסמיכות לשבילים המתפתלים בין המצבות.

בחלק מהמצבות, ישנם שרידים גלויים של פוליכרומים (אנ') וקישוטים צבעוניים, שרובם דהו בהשפעת הזמן. מספר מצבות דקורטיביות במיוחד מצוידות בקישוט אבן בחלקו העליון, הדומה לאצטרובל, המקובע באמצעות חוט מתכת העובר בתוך פנים האבן.

אחת המצבות הייחודיות היא בצורת גליל או עמוד, ומסוגננת כגזע עץ, עם גילופים הדומים לקליפת גזע העץ, עם ענף קצר היוצא מהגזע. לא ידוע מי קבור תחתיה. מצבות רבות נוספות מסוג זה ניתן למצוא בבית הקברות הקתולי הישן הסמוך, מה שעשוי להעיד על ההשפעה שהייתה לאמנות הקתולית האמנות היהודית.

המצבות העתיקות ביותר ממוקמות ממש בראש הגבעה, בחלקה המערבי, על פי סדר הקבורה שאירעו שם בעבר. ראשית, אנשים נקברו בחלק הגבוה ביותר של הגבעה, ומשם בסדר יורד, מחוסר מקום קבורה על הגובה. בחלק הצפוני-מזרחי והמזרחי של בית הקברות, קיימים שרידי אוהלי קבורה, המעידים על מעמדם החברתי הגבוה של הקבורים שם. החלק האמצעי מלא בקברי ילדים.

בחלק מהמצבות קיים כיתוב כפול: בעברית בחזית, ובגרמנית מאחור. החובה לסמן מצבות בדרך זו הונהגה ליהודים החיים בפרוסיה בשנות ה-30 של המאה ה-20. הנתונים הנפוצים ביותר על מצבות הם:

  • שם פרטי ושם המשפחה של הנפטר.
  • תאריך פטירה (מופיע בצורה קצרה, בלא ציון האלפים, כלומר לפ"ק).
  • תאריך הקבורה.
  • מידע על מקצועו או עיסוקו של המנוח (למשל רב או מלמד).
  • לבסוף, הביטוי "תנצב"ה".

סמלים[edit | edit source]

מצבתו של דוד מאיר, בחלק הצפוני של בית הקברות. רקטור בית הספר היסודי היהודית, ומתומכי ההשכלה היהודית. בין חידושיו בשדה החינוך הייתה התנגדותו לשימוש בכוח פיזי מול ילדים בבית הספר. לימד עברית, גרמנית, צרפתית, איטלקית, לטינית, וכן מוזיקה. נפטר בפסח ה'תרכ"א
מצבתו גבוהה, ועליה מוטיב בתבליט של ספר עבה. על המצבה נכתב:
"מעודו יזע לאכול מעץ הדעת,
ופריו על שדה הילדות לטעת.
ארבעים שנה לא נח מעבֹדתו -
להאיר אופל בני עברים בקרב עדתו.
שנים רבות עמל להפיק מגמתו,
 ליסד בית ספר חינוך לילדי עמו.
עד יועצי המדינה תמכו פעולתו
 ומאד כיבדוהו על יושרו וטוב טעמו.
--- בלב רבים יחי דוד לעולם תנצב"ה"

המצבות בבית העלמין היהודי בסקווייז'ינה מעוטרות במוטיבים עשירים. הקהילה שחיה בעיר הושפעה מאוד מיהדות גרמניה ומהפרוטסטנטיים. הדבר בא לידי ביטוי גם באמנות הדתית הקיימת בבית הקברות היהודי. הקישוטים שנמצאו על המצבות מעידים רבות על המתים השוכנים מתחתיהם.

המוטיבים הבולטים במצבות:

  • ידי כהן - ידיים המוצגות במחווה של ברכת כהנים. מוטיב הנפוץ קברי כהנים, רבים מהם אף נושאים את שם המשפחה "כהן".
  • ספר - מוטיב המזוהה עם סופר או רב.
  • עין ההשגחה - מוטיב אופייני במיוחד לבית העלמין סקווייז'ינה, והנפוץ ביותר בו. למוטיב זה השפעה פרוטסטנטית. המוטיב מופיע כיום בכעשירית (21) מהמצבות.
  • אריה - מופיע לרוב אצל אישים בשם יהודה אריה או לייב, או כסמל לגבורה ואומץ של הנפטר. מתוך המצבות ששרדו, כיום מופיע רק על שתי מצבות.
  • יד שופכת מים מספל - מוטיב המציין את זהות הנפטר כלוי. מופיע בתשע מצבות.
  • גזע כרות או פרח קטוף - סמל למוות של אדם צעיר, באופן פתאומי וקשה. הגזע הכרות מופיע ב-12 מצבות, והפרח השבור ב-11. בשלוש מהן מופיע פרח עם פרפר, המסמל גלגול נשמות.
  • כתר - סמל כללי המשמש להפגין כבוד למנוח, שהיה סופר או ראש משפחה ענפה או ראש הקהל וכדומה. מסמל "כתר שם טוב". כיום מופיע על שתי מצבות ששרדו.
  • לירה - המנוח היה מוזיקאי או חזן ושליח ציבור בבית הכנסת; הלירה נחשבת כמוטיב דתי בתחום המוזיקה, ומזוהה במסורת היהודית כ"נֵבל" המוזכר כבר במקרא. כיום מופיע על שתי מצבות.
  • ענף דקל - סמל לצדקותו של הנפטר (על שם הפסוק "צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח" (ספר תהלים, פרק צ"ב, פסוק י"ג)). מופיע בחמש מצבות.
  • לב מפולח על ידי חץ - מסמל מפח נפש שנגרם בעקבות הפטירה. מוטיב ייחודי המופיע על מצבה אחת בלבד, ועשוי להעיד על מודרנה בבית הקברות.

קישורים חיצוניים[edit | edit source]

NivdakVeushar.png