ביטול חמץ
ביטול חמץ היא מצווה המבוצעת טרם חג הפסח, וכניסתם לתוקף של איסורי התורה הנוגעים לעניין החמץ והחזקתו במשך שבעת ימי החג. ביסוד, ביטול החמץ לבדו נועד לסייע בהפקעתם של איסורי החמץ,[1] אך חז"ל הוסיפו על הביטול, גם את בדיקת החמץ וביעורו.
על אופיו של הביטול ועל צורתו ההלכתית, קיימים דיונים נרחבים בספרות הראשונים.
חובת הביטול[edit | edit source]
שיטת רש"י[edit | edit source]
על מקור החיוב בתורה על מצוות הביטול נחלקו רש"י ובעלי התוספות. אך למעשה אין זו מחלוקת על המקור בלבד. עצם מהותו של הביטול שונה לפי כל אחד מהמקורות השונים. מדבריו של רש"י[2] נראה כי הביטול הוא קיום מצוות "תשביתו" שנאמרה בתורה: "... אַךְ בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן תַּשְׁבִּיתוּ שְּׂאֹר מִבָּתֵּיכֶם כִּי כָּל אֹכֵל חָמֵץ וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִיִּשְׂרָאֵל מִיּוֹם הָרִאשֹׁן עַד יוֹם הַשְּׁבִעִי" (ספר שמות, פרק י"ב, פסוק ט"ו) ועל זה מעיר רש"י: "דכתיב 'תשביתו' ולא כתיב 'תבערו', והשבתה דלב היא השבתה". לדבריו, כאשר התורה מצווה להשבית את החמץ, אין הכוונה להשבתה מציאותית, אלא די בהשבתה בלב.
הרמב"ן בחידושיו למסכת פסחים מבאר: "ביטול כשמו, שיבטלו בלבו מתורת חמץ ואינו רוצה בקיומו, וכך הוא משמעות ההשבתה בכל מקום, כעניין ולא תשבית מלח ברית אלהיך, לא תבטל, וכן נמי [גם] משמעות שביתה - ביטול, וכן אונקלוס מתרגם תבטלון חמירא".
שיטת בעלי התוספות[edit | edit source]
לעומת רש"י, הר"י בתוספות סובר שמקור הביטול הוא מדרשת הגמרא: "לֹא יֵרָאֶה לְךָ - שלך אי אתה רואה אבל אתה רואה של אחרים ושל גבוה" (ספר שמות, פרק י"ג, ז'),[3] מדרשה זו עולה שאדם עובר על איסור חמץ של "בל ייראה ובל יימצא" רק אם החמץ שייך לו. כשמדובר בחמץ של אחרים, אפילו אם הוא נמצא ברשותו, אינו עובר עליו. מהות האיסור היא בזיקה הממונית שיש בין האדם לחמץ. וכאן, לשיטתו, נכנס עניין ביטול החמץ, שהוא למעשה הפקר: "דמאחר שביטלו הוי הפקר ויצא מרשותו".[4]
ראו גם[edit | edit source]
לקריאה נוספת[edit | edit source]
- הרב שלמה יוסף זווין, המועדים בהלכה, מכון התלמוד הישראלי, ירושלים, תש"ם.
קישורים חיצוניים[edit | edit source]
הערות שוליים[edit | edit source]
- ^ "מדאורייתא, בביטול בעלמא סגי [די]" (פסחים ד ב)
- ^ תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף ד', עמוד ב' ד"ה בביטול בעלמא
- ^ תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף ה', עמוד ב'
- ^ תוספות ד ב ד"ה מדאורייתא
| חג הפסח | ||
|---|---|---|
| ערב פסח | קמחא דפסחא • אפיית מצות • שבת הגדול • הגעלת כלים • בדיקת חמץ • ביטול חמץ • ביעור חמץ • מכירת חמץ | 
|
| סיפור החג | עשר מכות מצרים • יציאת מצרים • קריעת ים סוף • שירת הים | |
| ליל הסדר | קערת ליל הסדר • חרוסת • כרפס • מצה • מרור • ארבע כוסות • הסבה • אפיקומן | |
| הגדה של פסח | סימני הסדר • הא לחמא עניא • ארבעה בנים • סיפור יציאת מצרים • מא כ'בר • ביד חזקה ובזרוע נטויה | |
| מצוות החג | קורבן פסח • איסור חמץ • סיפור יציאת מצרים • מצוות אכילת מצה • מצוות אכילת מרור • ארבע כוסות • מנחת העומר | |
| מהלך החג | ערב פסח • ליל הסדר • הלכות ליל הסדר • חול המועד • שביעי של פסח • פסח שני | |
| מנהגים | תענית בכורות • סעודת אסתר • סהרנה • אמירת שירת הים • סעודת משיח • מימונה | |
| תפילות ופיוטים | תפילת טל • והיא שעמדה • דיינו • אמונים ערכו שבח • חסל סידור פסח • לשנה הבאה בירושלים • ובכן ויהי בחצי הלילה • ובכן ואמרתם זבח פסח • אדיר במלוכה • אדיר הוא • אחד מי יודע • חד גדיא | |
| שונות | מסכת פסחים • לא בד"ו פסח • מצה עשירה • מצה שמורה • שרויה • קטניות בפסח • חמץ נוקשה • חמץ שעבר עליו הפסח • | |
הבהרה: המידע באנציקלופדיה היהודית נועד לעיון והעשרת ידע כללית, ואין לראות בו פסיקה הלכתית.
ערך זה מוגש באדיבות ויקיפדיה העברית, תחת רשיון ייחוס שיתוף זהה (CC BY-SA 3.0).
(הדף המקורי, רשימת התורמים)
הערך בוויקיפדיה גדול מערך זה ב +851 תווים
לעדכון מוויקיפדיה, לחץ כאן.
