באר היטב

From האנציקלופדיה היהודית
Jump to: navigation, search

באר היטב הוא חיבור על השולחן ערוך, שנדפס עם השולחן ערוך בכל המהדורות הנפוצות. ה"באר היטב" המוכר לנו חובר (על חלק אורח חיים ואבן העזר) על ידי רבי יהודה אשכנזי רבה של טיקטין (המכונה בפוסקים 'מהרי"ט'), והושלם על ידי ר' זכריה מנדל בן אריה לייב מבעלז (על חושן משפט ויורה דעה). הספר משלים ונסמך על ספר קדום יותר בעל שם דומה של רבי ישעיה בן רבי אברהם הלוי.

נכתבו חיבורים נוספים בשם "באר היטב", שלא זכו להיות נפוצים כמוהו. רבי משה פרנקפורט חיבר אף הוא "באר היטב" על חלק "חושן משפט", ור' יהודה אשכנזי חיבר אף הוא "באר היטב" על חלק "יורה דעה". אך חיבורים אלו נפוצים פחות, ואינם מודפסים בשולי השולחן ערוך מהדפוסים המצויים.

הפסיקה היא לפי המנהגים ונוסח התפילה באשכנז, אך ישנם חצרות חסידיות שבהן לומדים את הבאר היטב על הסדר, ומעירים על ההבדלים בין מנהגיהם לאלו הרשומים.[1]

סקירת המהדורות

קודם לחיבורו של רבי יהודה אשכנזי, הוציא לאור באמסטרדם בשנת ה'תס"ח רבי ישעיה בן רבי אברהם, מצאצאיו של דוד הלוי סגל ("הט"ז"), חיבור בשם זה, שמטרתו לסכם בתמציתיות את פסקי ההלכה המבוארים בחיבורים מגן אברהם וטורי זהב (הט"ז), בהשמטת הפלפולים ההלכתיים הנלווים, בשילוב פסקי הלכה מספרים אחרים, ומתוך מגמת קיצור. המחבר היה שרוי בעוני, ולכן הדפיס את חיבורו בקיצור גדול מדי. חיבור זה זכה לפופולריות רבה בזמנו, ונדפס בשמונה מהדורות. חיבור זה אינו מצוי כיום.

רבי יהודה אשכנזי נטל על עצמו את המשימה להשלים את מפעל הבאר היטב, ברוח החיבור המקורי, ובהשלמת מקורות חדשים רבים שריכז מספרי השו"ת. במקומות רבים הוא חולק על מחבר הבאר היטב הקודם. החיבור נדפס לראשונה באמסטרדם בשנת ה'תק"ב. חיבור זה הוא בין הבודדים המקיפים את כל ארבעת חלקי השולחן ערוך.

בשנת תקי"ג נדפס החיבור פעם נוספת באמסטרדם, בשילוב הוספות בשם "אבן העוזר" מתוך חיבורו של רבי בנימין עוזר מקלמינטוב, ועוד הוספות מאת המגיה שהוכנסו בסוגריים מרובעים.

בשנת תקכ"ט נדפס החיבור פעם נוספת באמסטרדם, והפעם גם בשילוב הוספות בשם "אשל אברהם" מאת רבי אברהם אופנהיים, שחלקן שולבו בגוף הטקסט של הבאר היטב וחלקן נדפסו בנפרד, בשוליים.

בדנציג נדפסה מהדורה נוספת בשנת תר"ה ובה שולבו בתוך הבאר היטב כמה הוספות מתוך החיבור בית מאיר של רבי מאיר פוזנר.

במהדורות שלפנינו, לרוב לא ניתן להבחין בין המקור שיצא מתחת ידו של רבי יהודה אשכנזי, לבין הוספותיהם של האבן העוזר, האשל אברהם והבית מאיר. במהדורות השולחן ערוך המוהדרות לאחרונה, כמו זו הנדפסת על ידי מכון ירושלים, באה בעיה זו על תיקונה, ובסיום כל הוספה מצוין מי הוא מחברה.

לקריאה נוספת

  • אברהם יהודה גולדראט, "מיעוט דמות של ספרים", בתוך: תגים, א'-ה', מאמרים על ההבדלים שבין חיבורי ה"באר היטב" השונים.

קישורים חיצוניים

  • ויקיטקסט באר היטב, באתר ויקיטקסט
  • הערות שוליים

    1. ^ הרב יצחק אייזיק אייכנשטיין מייסד חסידות קומרנה הרבה להשוות את פסיקותיו כנגד ספר זה.


    ערך זה מוגש באדיבות ויקיפדיה העברית. (הדף המקורי, רשימת התורמים)
    הערך בוויקיפדיה קטן מערך זה ב -29 תווים

    לעדכון מוויקיפדיה, לחץ כאן.

    NivdakVeushar.png