ארמניה
| ארמניה | ||
|---|---|---|
 
| ||
לחצו כדי להקטין חזרה  _(zoomed).svg) | ||
| מדינה | רפובליקת ארמניה | |
| תמונת סמל | Coat of arms of Armenia.svg | |
| מוטו לאומי | אומה אחת, תרבות אחת | |
| המנון | אדמת אבותינו | |
| קובץ המנון | Mer Hayrenik instrumental.ogg | |
| יבשת | אירו-אסיה | |
| שפה רשמית | ארמנית | |
| משטר | רפובליקה | |
| אירועי הקמה | - עצמאות - תאריך | |
| הקמה | פירוק ברית המועצות | |
| תאריכי הקמה | מברית המועצות 21 בספטמבר 1991 | |
| שמות מנהיגים | ארמן סרקיזיאן סרז' סרקזיאן | |
| מנהיגים | - נשיא - ראש ממשלה | |
| ראש המדינה | נשיא | |
| העיר הגדולה ביותר | ירוואן | |
| אחוז מים | 4.7% | |
| מטבע | דראם ארמני | |
| סימון מטבע | AMD | |
| אזור זמן | +4 | |
| סיומת אינטרנט | am | |
| קידומת טלפון | 374 | |
רֶפּוּבְּלִיקַת אַרְמֶנְיָה (בארמנית: Հայաստանի Հանրապետություն, היאסטן) היא מדינה השוכנת בדרום-קווקז באירו-אסיה, בין הים השחור והים הכספי. על-אף מיקומה הגאוגרפי, קשורה ארמניה מבחינה היסטורית ופוליטית למדינות אירופה. היא גובלת בטורקיה, בגאורגיה, באזרבייג'ן ובאיראן.
גאוגרפיה[עריכה | עריכת קוד מקור]
ארמניה נמצאת באזור הקווקז וגובלת בגאורגיה, באזרבייג'ן, באיראן ובטורקיה, והיא חסרת מוצא לים.
פני השטח במדינה הרריים. גובה הנקודה הגבוהה ביותר, בפסגת הר אַרָגַץ, הוא 4095 מטרים וגובה הנקודה הנמוכה ביותר, בקניון נהר דבד - כ-400 מטרים. ימת סוואן במרכז המדינה היא האגם הגדול ביותר במדינה. האקלים במדינה הוא אקלים יבשתי, המתאפיין בטמפרטורות קיצוניות; הטמפרטורות מגיעות עד 36 מעלות צלזיוס בקיץ ו-10 מעלות מתחת לאפס בחורף.
היסטוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשטחים הנרחבים שבין הים הכספי, הים השחור והים התיכון התפתחו החל מהמאה ה-17 לפנה"ס ממלכות שונות המזוהות כאבות האומה הארמנית. בין המאה העשירית עד המאה השישית לפנה"ס פרחה באזור ממלכת אוררטו שהייתה ממלכתם הקדומה של הארמנים ובתקופתה הוקמו כמה ערים ארמניות הקיימות עד היום ביניהן ירוואן.
ב-66 לפנה"ס ניהלו הארמנים מלחמה עיקשת נגד האימפריה הרומית, אך הפסידו. ב-301 ארמניה הארטאשסית הייתה הראשונה, באימפריה הרומית, לקבל את הנצרות כדת מדינה. בשנת 387 חולקה המדינה בין האימפריה הרומית לבין האימפריה הפרסית. הכתב הארמני הומצא בשנת 406 על ידי מסרוב משדוץ. במחצית המאה ה-7 נכבש השטח על ידי הערבים. בסוף המאה ה-9 הוקמה ממלכה ארמנית גדולה שאיחדה את כל השטח שהיה מאוכלס על ידי הארמנים. החל משנת 1045 נשלטו הארמנים על ידי האימפריה הביזנטית, ובשנת 1064 הקימו את ממלכת קיליקיה, שהתקיימה עד 1375.
החל מהתקופה הביזנטית הייתה ארמניה מדינת חיץ בין האימפריה הביזנטית לבין ממלכת פרס, ולאחר מכן בין פרס לבין האימפריה העות'מאנית ורוסיה (מהמאה ה-18). החל מהמאה ה-15 עבר השטח מצד לצד והתחוללו בו מלחמות שליטה רבות. כתוצאה מכך נפגעה מאוד האוכלוסייה המקומית ולחלק מתפקידי מפתח מונו נציגי העמים המוסלמים שהתיישבו באזור.
באימפריה העות'מאנית השתלבו בתפקידי מנהָל ארמנים רבים, המפורסם בהם הוא סינאן, האדריכל הגדול של סולימאן הראשון. בסוף התקופה העות'מאנית סבלו מפן-טורקיזם, שהביא לרציחות המוניות של הארמנים. כמיעוט באימפריה העות'מאנית שאפו לעצמאות, אולם שאיפות אלו דוכאו ברצח העם הארמני.
בעקבות המלחמה שהתחוללה בשנים 1826–1828, סיפחה האימפריה הרוסית שטחים שאוכלסו על ידי הארמנים שהיו שייכים לאימפריה הפרסית. בעקבות המלחמות הרבות וחילופי אוכלוסייה, היוותה האוכלוסייה הארמנית באזור רק 20% מסך האוכלוסייה. בעקבות מלחמות עם האימפריה העות'מאנית בעקבות הסכם טורקמנצ'אי לאימפריה הרוסית, סופחו שטחים נוספים שאוכלסו על ידי הארמנים. בשנת 1849 הוקמה גוברניית ירוואן.
במהלך מלחמת העולם הראשונה בוצע בארמנים רצח שיטתי על ידי הטורקים, בשנים 1915–1918, ובו נרצחו בין 600 אלף ל-1.5 מיליון ארמנים. עד היום מהווה הטבח והדרישה להכרה בינלאומית בו כרצח עם, מוקד למתיחות בין ארמניה לבין טורקיה.
הרפובליקה הראשונה של ארמניה[עריכה | עריכת קוד מקור]
לאחר מלחמת העולם הראשונה הכריזה ארמניה על עצמאותה, אך ב-1920 כבש הצבא האדום את ארמניה והכליל אותה ברפובליקה הסובייטית הפדרלית הסוציאליסטית עבר-הקווקז. ב-1936 הוכרזה ארמניה כרפובליקה סובייטית נפרדת.
הרפובליקה של ארמניה[עריכה | עריכת קוד מקור]
ב-1991, עם התפרקות ברית המועצות, השתחררה ארמניה מהסובייטים וקיבלה עצמאות. אך רוב שטחה של ארמניה ההיסטורית נמצא בשטח טורקיה.
יחסי ארמניה-ישראל[עריכה | עריכת קוד מקור]
ערך מורחב – יחסי ארמניה-ישראל
בין מדינת ישראל וארמניה קיימים יחסים דיפלומטיים החל מיום ה-4 באפריל 1992, וזאת זמן קצר לאחר שארמניה זכתה לעצמאות מברית המועצות בשנת 1991[1].
ברקע היחסים בין שתי המדינות עומדת ההשוואה השכיחה בין העם הארמני והעם היהודי, אשר חולקים נקודות דמיון רבות. אישים רבים לאורך השנים, וביניהם היסטוריונים, עיתונאים, ומומחים פוליטיים, הצביעו על מספר קווי דמיון בין שתי הקבוצות האתניות: פיזור רחב ברחבי העולם, אוכלוסייה קטנה יחסית, שאיפה ארוכת שנים למדינת לאום עצמאית, אשר התגשמה רק בשנים האחרונות, העובדה ששתי המדינות מוקפות בעיקר על ידי מדינות מוסלמיות שרובן עוינות, קיומו של לובי משפיע בארצות הברית, הצורך להתמודד עם טראומה לאומית בעברן (השואה ורצח העם הארמני), ואפילו הצלחתן הניכרת בתחום השחמט[2][3][4].
מקצוע השחמט הוא לימוד חובה בבתי הספר במדינה.
פוליטיקה[עריכה | עריכת קוד מקור]
צורת השלטון היא רפובליקה. הרשות המבצעת מורכבת ממועצת השרים הכללית, הנשיא, ראש הממשלה ושרי הממשלה. הנשיא נבחר בבחירות כלליות. ראש הממשלה נבחר על ידי הנשיא, ושרי הממשלה נבחרים על ידי ראש הממשלה. באספה הלאומית יש 131 מושבים וציריה נבחרים בבחירות כלליות.
שלטון מקומי[עריכה | עריכת קוד מקור]
ארמניה מחולקת מבחינה אדמיניסטרטיבית ל-10 מחוזות (מארזים) ואזור מנהלי מיוחד שנמצא באזור של ירוואן. כל המחוזות מחולקים ל-915 קהילות. המחוז הגדול ביותר מבחינת אוכלוסייה הוא המחוז ירוואן (1,091,235 תושבים) ועם הכי הרבה שטח הוא המחוז גגהרקוניק (5,348 קמ"ר) אך חלק ניכר משטחו היא ימת סוואן.
כלכלה[עריכה | עריכת קוד מקור]
גידולי החקלאות החשובים בארמניה הם כותנה, הדרים, גפן, שקדים, זיתים, תאנים תפוח אדמה, חיטה, עגבניות ושעורה, וכן ענפי משק החי: בקר, חזירים וצאן. דיג: ארמניה שולה כ-400 טון דגים.
כלכלת ארמניה סובלת מבידוד שהוטל עליה על ידי אזרבייג'ן וטורקיה בעקבות סכסוך בנגורנו קרבאך.
בתקופת ברית המועצות בשטח הרפובליקה הסובייטית נבנתה תחנת הכוח הגרעינית מצאמור. היא נסגרה לאחר רעידת האדמה בשנת 1989. בעקבות המחסור בחשמל, הממשל הארמני החליט לחדש פעילות התחנה והיא הופעלה מחדש בשנת 1995. תחנת כוח זו מייצרת כשליש מסך הכול ייצור החשמל במדינה.
בתעשייה ארמניה מתמחה בעיקר ביצור מכונות-כלים, מכונות יציקה וחשמל, צמיגים, סריגים, בגדים, תחתונים, נעליים, בדי משי, מכונות כביסה, כימיקלים, משאיות, שעונים, גומי סינתטי, מיקרואלקטרוניקה, דשנים, חומרי בניין, כותנה וטקסטיל, שטיחים, ועיבוד מזון.
עיקר היצוא של ארמניה הוא לבלגיה, רוסיה, איראן, טורקמניסטן, ארצות הברית וגאורגיה.
באפריל 2008 חשפה ארמניה נתונים רשמיים אודות אוצרות הטבע שלה ומיקומם. לפי נתוני המכון הגאולוגי הארמני, בשטח המדינה מצויים 26 מכרות של מתכות, בהן זהב, כסף, נחושת, אלומיניום וברזל. בנוסף ישנן 558 מחצבות של שיש, גרניט וטוף. כמו כן, בארמניה 630 מעיינות מרפא, כשב-23 מהם המים טובים לשתייה. השווי הכולל של אוצרות הטבע בארמניה מוערך ב-150 מיליארד דולר[5].
דת ודמוגרפיה[עריכה | עריכת קוד מקור]
כ-97.9% מאוכלוסיית ארמניה הם ארמנים אתנים, כ-1.3% הם יזידים, וכחצי אחוז נוסף הם רוסים.
מרבית הארמנים הם נוצרים אורתודוקסים, ובעלי מסורת נוצרית עתיקה במיוחד - הארמנים נחשבים לעם הראשון בהיסטוריה שהתנצר באופן מוחלט (בשנת 301 לספירה) ובארמניה ישנן כנסיות רבות ועתיקות ביותר. כבר בשלהי המאה ה-4 הייתה קהילה ארמנית בירושלים, ומאז ישנה רציפות של יישוב ארמני בעיר (ראו הרובע הארמני). כמו כן לכנסייה הארמנית יש חזקה וקפלה משלה בכנסיית הקבר בעיר. בשל שיעור ילודה נמוך, בדומה לרוב מדינות ברית המועצות לשעבר, אוכלוסיית ארמניה פוחתת משנה לשנה. בשל כך, היא נכנסה לבעיה דמוגרפית ומחסור בידיים עובדות. אוכלוסיית ארמניה ירדה מ-3,450,440 נפשות בעת פירוק ברית המועצות ל-2,996,570 בשנת 2012. לכיווץ האוכלוסייה השפעות של הזדקנות האוכלוסייה (עליית הגיל החציוני של המדינה).
יהדות ארמניה[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ערך מורחב – יהדות ארמניה
ישנן עדויות לישיבת יהודים באזור ארמניה כבר מהמאה ה-1 לפנה"ס והם באו לשם או בגלות בבל או עם חורבן בית ראשון וישבו שם כאשר ארמניה הייתה חלק מהאימפריה הפרסית. במאה ה-14 הובסה ארמניה על ידי הצבא הפרסי ורוב היהודים בה נלקחו בשבי. קבוצות יהודיות קטנות ומבודדות נותרו בארמניה עד למאה ה-13-14. במאה ה-19, לאחר סיפוחה של ארמניה לאימפריה הרוסית בהתאם להסכם טורקמנצ'אי (1828), התיישבו בארמניה יהודים גאורגיים ויהודים אשכנזים מרחבי האימפריה הרוסית. כמו כן ייושבו בארמניה קבוצה של סובותניקים, איכרים רוסים שהתגיירו והוגלו ליישובי הספר של האימפריה. בשנת 1970 מנתה אוכלוסיית יהדות ארמניה 1048 איש ועד לסוף שנות ה-80 (כולל הסובותניקים) כ- 3,000 איש. בשנות ה-90 היגרו רוב יהדות ארמניה (כ-1,800 איש). נכון לשנת 2014 מתגוררים בארמניה בבירה ירוואן כ-400 יהודים ומספרם הולך ויורד בכל שנה.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אתר ארמניה, אתר בעברית העוסק בארמניה וארמנים
- ארמניהפדיה - האנציקלופדיה הארמנית אונליין, ויקיפדיה (באנגלית)
- אתר ארמניקה. אורג (באנגלית)
- אתר על רצח העם הארמני (באנגלית)
- ארמניה, תקציר ונתונים סטטיסטיים באתר ספר העובדות על מדינות העולם של ה-CIA (באנגלית)
מאמרים ברשת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ארמניה - האומה העולה מן האפר, באתר של גילי חסקין
- מדריך ארמניה (מתוך: גיאורגיה, ארמניה - מדריך לקווקז), באתר של צור שיזף
- עדי שטרנברג, מעורב קווקזי: אזרבייג'אן, גאורגיה וארמניה, באתר ynet, 26 בספטמבר 2006
- ד"ר אורי פרגמן-ספיר, הצבעים של ארמניה: טיול שיביא לכם את הפריחה, באתר ynet, 26 ביולי 2011
- ד"ר מוטי רוזן, טבח, תקומה, קדושה, וטבע: רשמי סיור בארמניה, באתר ynet, 13 בנובמבר 2011
- זיו ריינשטיין, ארמניה: צאצאי נֹח השאירו לכם הצעה בתיבה, באתר ynet, 23 במרץ 2012
- יובל בן עמי, הצבעים של ארמניה, בשבועון לאישה, 8 באפריל 2012
- דוד ברון, בארמניה כבר הייתם?, באתר "ישראל היום", 9 באפריל 2012
- ים יהושע, הר מאניה: טיול לארמניה, באתר nrg, 18 באפריל 2012
- הרב אליהו בירנבוים, ארמניה, ירוואן וסבאן – ארץ אררט, באתר דעת - מכללת הרצוג
- יואב זיתון, בין גבעות ובין סלעים: ביקור בארמניה, באתר ynet, 16 ביוני 2015
- יובל ג'וב-הרגיל, ארץ יפהפיה ומבותרת שעם קטן ועיקש נאחז בה בציפורניו, באתר mako, 2 ביולי 2015
- יעל לרנר, ארמניה, אהובתי, באתר ישראל היום, 10 ביולי 2015
הערות שוליים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ^ אתר משרד החוץ של ארמניה
- ^ william saroyan's long journey from fresno to his ancestral land, באתר ניו יורק טיימס
- ^ THE WORLD; Armenia and Its Neighbors Only Diverge, באתר ניו יורק טיימס
- ^ Armenians Suffer Painfully in War, But With Pride and Determination, באתר ניו יורק טיימס
- ^ אולגה ויניאר, "כלכליסט", שווי אוצרות הטבע בארמניה - 150 מיליארד דולר, באתר ynet, 6 באפריל 2008
| מדינות אירופה | ||
|---|---|---|
|
| מדינות אסיה | ||
|---|---|---|
|
| מדינות חבר המדינות | ||
|---|---|---|
|
| מדינות ברית המועצות לשעבר | ||
|---|---|---|
|
ערך זה מוגש באדיבות ויקיפדיה העברית.
(הדף המקורי, רשימת התורמים)
הערך בוויקיפדיה גדול מערך זה ב +7347 תווים
לעדכון מוויקיפדיה, לחץ כאן.
