אנרכו-פרימיטיביזם
ערך זה עוסק בזרם באנרכיזם. אם התכוונתם לזרם אמנותי, ראו אנרכיזם |
|
זרמים של אנרכיזם אנרכו-קומוניזם אנרכיזם מסביב לעולם אנרכיזם בספרד אנרכיזם בתרבות אנרכיזם וחברה אנרכיזם בהיסטוריה הקומונה הפריזאית |
אנרכו-פרימיטיביזם הוא זרם באנרכיזם המבקר את מקורות והתפתחות הציוויליזציה. פרימיטיביסטים טוענים שהמעבר מצייד וליקוט לחקלאות מסורתית גרם להיווצרות המעמדות, לכפייה ולניכור. הם תומכים בחזרה לצורת החיים שלפני הקמת הציוויליזציה על ידי ביטול התעשייה, ביטול חלוקת העבודה וההתמקצעות, ונטישת הטכנולוגיה. עם זאת, ישנו מספר רב של זרמים פרימיטיביסטים שאינם אנרכיסטים, ולא כל האנרכו-פרימיטיביסטים מצביעים על אותה התופעה כמקור הבעיות של התרבות המודרנית. חלקם, כמו טד קצ'ינסקי, רואים רק את המהפכה התעשייתית כבעיה, אחרים מצביעים על פיתוחים שונים בהיסטוריה כגון הדתות המונותאיסטיות, המצאת הדפוס, הפטריארכיה, השימוש בכלי ברזל ועוד.
האנרכו-פרימיטביסטים מהווים מיעוט בקרב הזרמים האנרכיסטים המסורתיים, אשר דוחים ביקורת שכזו על הציוויליזציה, בעוד אחרים מאמצים אותה אך אינם מגדירים את עצמם כפרימיטיביסטים. אנרכו-פרימיטיביסטים ייחודיים בדגש שהם שמים על הפרקסיס שבהשגת מצב פראי (שחרור מביות). חלקם גם ייתמכו בחזרה מוחלטת לטבע, בו ביגוד הוא אפשרות בלבד.
אמונות ועקרונות[edit | edit source]
האנרכו-פרמיטיביסטים מצביעים על כך שלפני המצאת החקלאות, בני האדם חיו בשבטים קטנים ונודדים שהיו שוויוניים מבחינה חברתית, פוליטית וכלכלית. עקב כך ששבטים אלו חיו ללא היררכיה, הם נראים לעיתים כתקדימים לאנרכיזם.
בנוסף, הם מחזיקים בדעה שכתוצאה מהחקלאות, חברות נעשו מחויבות להתקדמות טכנולוגית ומבני כוח מופשטים שקמו עקב חלוקת העבודה ויצירת ההיררכיה. כמו כן, הם טוענים שחקלאות וביות של צמחים ובעלי חיים מובילים ליצירתו של רכוש פרטי ולהרס כדור הארץ.
הפרימיטיביסטים חלוקים בדעתם על רמת עיבוד האדמה שתהיה בחברה אנרכיסטית, כאשר חלקם מציעים שיטות של פרמהקלצ'ר וחזרה לקיום פרה-תעשייתי, בעוד אחרים תומכים בחזרה מוחלטת לסגנון חיים של ציידים-לקטים.
מקורות[edit | edit source]
למרות דחייתם את המדע, הפרימיטיביסטים מסתמכים לעיתים קרובות על אנתרופולוגיה תרבותית ועל ארכאולוגיה. ב-50 שנה האחרונות, חברות שבעבר נחשבו לברבריות, הוערכו מחדש על ידי אקדמאים, אשר רבים מהם מחזיקים כעת בדעה שבני האדם הקדמונים חיו בשלום ושגשוג יחסי. לדוגמה, פרנק הול, מומחה לחקלאות קדמונית וקנט פלאנרי, מומחה לתרבות מסואמריקאית, ציינו ש"אין קבוצה על כדור הארץ שנהנתה מיותר זמן לפנאי מאשר הציידים-מלקטים. את זמן זה בילו בעיקר במשחק, שיחה והרגעות".
אקדמאים אחרים תארו את השיטה הכלכלית של חברות פרימיטיביות ככלכלת מתנות בה העריכו את הסחורה על פי מידת השימושיות שלה ועל פי יופיה ולא על פי עלות. סחורות הוחלפו על בסיס צורך, ולא על בסיס הערך שלהן בשוק. הסחורה חולקה בחברה ללא התייחסות לעבודה שהשקיעו בה חבריה. העבודה התבצעה ללא הרעיון של שכר או רווח אישי, ולמעשה ללא המושג "עבודה" בכלל.
ראו גם[edit | edit source]
- אנטי צרכנות
ערך זה מוגש באדיבות ויקיפדיה העברית, תחת רשיון ייחוס שיתוף זהה (CC BY-SA 3.0).
(הדף המקורי, רשימת התורמים)
הערך בוויקיפדיה גדול מערך זה ב +136 תווים
לעדכון מוויקיפדיה, לחץ כאן.
