אנציקלופדיה:קבינט

From האנציקלופדיה היהודית
Jump to: navigation, search

דף זה נועד לרכז דיונים ושיחות בענייני השעה, הפוליטיקה והזמן (מקביל לw:he:ויקיפדיה:כיכר העיר). הצעות לשם הולם לדף זה ניתן להציע בדף השיחה.

הערך החמישים

מישהו רוצה לזכות בכתיבת הערך היובל של האנציקלופדיה היהודית? דוד (שיחה) 14:47, 24 בפברואר 2019 (IST)

הערך ה-100

מ ז ל Nuvola apps cookie.svg ט ו ב ! . לפני דקות ספורות נכתב על ידי הערך צעטיל קטן - הערך ה-100. ברכותיי. גוראריה (שיחה) 21:01, 11 ביוני 2019 (IDT)

צל"ש לכותב הערך. אי"ה בקרוב עד 120, ומשם הלאה. יהונתן (שיחה) 23:45, 11 ביוני 2019 (IDT)

בצלאל סמוטריץ רוצה מדינת הלכה, כמו בימי דוד המלך; והחרדים?

הסערה שפרצה בעקבות דברי סמוטריץ, הוציאה ממשה גפני את האמירה הבאה: "גם אם מפלגה חילונית תציע מדינת הלכה - אנחנו נצביע נגד". האם האמירה משקפת אכן את הלך הרוח בציבור החרדי, או שהיא נאמרה לאוזני הפריץ בלבד ולא 'להלכה' - ? גורשיחה • כ"א בסיוון ה'תשע"ט • 18:36, 23 ביוני 2019 (IDT)

ייתכן וייתכן. ואפשר לראות בזה גם זווית אנטי בן-גוריונית, שאמר כי "אני לעולם לא אסכים להפרדת הדת והמדינה. אני רוצה שהמדינה תחזיק את הדת בידה!". כך לפי ציטוטו של לייבוביץ, שמיהר לרשום את הדברים מיד לאחר שיצאו מפי ב"ג. וזו הייתה הסיבה למה ב"ג עודד את הקמת הרבנות ומימונה בידי מדינת ישראל. אני רוצה לראות את גפני אומר "גם אם מפלגות דתיות או חרדיות יציעו מדינת הלכה, אנו נצביע נגד". וטוב שליטאי אמר את זה, כי אם היה ח"כ חסידי אומר את זה, הייתי אומר שהוא מתנגד משום שהוא רוצה "מדינת חסידות". יהונתן (שיחה) 18:46, 2 ביולי 2019 (IDT)
אני מוכרח לומר שהזדעזעתי מדברי גפני. אם חשבתי פעם להצביע עבורו, כנראה שזה כבר לא יקר. הדברים שלו הם בהגדרה הרמת יד בתורת משה רבנו. זכריהו בן בניהשיחה • ל' בסיוון ה'תשע"ט 19:40, 2 ביולי 2019 (IDT)
יש אכן מחיר לזה ש"המדינה תחזיק את הדת בידה", אבל מהתורה בכתב, שבע"פ ומכל ספרי ההלכה זו עולה כתמונה אידאלית (כמובן שלא כמו היום...). להוציא אמירה כמו "אנחנו לא ביקשנו ולא מבקשים מדינת הלכה" גובל בכפירה לדעתי. באמת הופתעתי שהאמירה הזו לא חוללה סערה בציבור לפחות כמו הראשונה. מישהו אמר לי: אם הרב רפי פרץ היה אומר דבר דומה, כבר היה מאמר מושחז נגדו ביתד נאמן. זכריהו בן בניהשיחה • ל' בסיוון ה'תשע"ט 19:47, 2 ביולי 2019 (IDT)
אין לי פנאי לפרט. לא רבים כתבו אמנם על הנושא, אבל ודאי יש כאלו. על מדינת הלכה בהשקפה חרדית. הנושא אינו פשוט כלל, וכלל לא בטוח שהתמונה האידיאלית ההלכתית היא זו המצטיירת לנו מדוד המלך. ענין השפיטה של החילונים המנותקים מיהדות ולא מכירים בסמכותה ובאמיתותה אינו פשוט. ועוד. דוד (שיחה) 19:53, 2 ביולי 2019 (IDT)
לא הבנתי את הזעזוע הגדול, ברור שהוא אמר את הדברים רק לאוזני הפריץ, ובעיקר בא לשלול את דבריו של בצלאל סמוטריץ. אם היתה עולה שאלה רצינית מעין זו לדיון, גפני לא היה יודע להשיב, כי ההשקפה החרדית-ליטאית קצת מבולבלת ביחס למדינה גם לו היתה זו מדינה יהודית לחלוטין. בגדול יש שלוש גישות בציבור החרדי-ליטאי. 1. בריסק והמסתעף, שקרובים לעמדת הקנאים, שגם מדינה יהודית עפ"י ההלכה אינה ראויה לעת עתה. 2. החרדים מהזן של תושבי ירושלים של פעם, (חלקם תלמידי הרב קוק) שרואים במדינה דבר חיובי, והבעיה היחידה היה החילוניות שבה. מדינה יהודית הינה לכתחילה בשבילהם. 3. גישת החזון איש, שהתעלם מהיחס אל המדינה כמדינה, ובעיקר התיחס בצורה פרקטית, איך להתמודד מול מדינת ישראל הנוכחית, כדי שיהיו כמה שיותר יהודים יראי שמים. דעותיו על המדינה כגוף ריבוני יהודי עמומות לחלוטין, הרבה סתירות והרבה תעלומות, לדעתי האישית הוא לא היה גיבש דעה ברורה בשאלה זו, אולי מחוסר רלוונטיות. בגדול היהדות החרדית-ליטאית קרובה לגישת החזון איש. אין עיסוק בשאלות יסוד, אלא בעיקר עבודה פרקטית, לאפשר ליהודים הדתיים לחיות כפי אמונתם כאן באר"י. והתנהגותו של גפני מייצגת בגאון את החוג אותו הוא מייצג, עשייה פרקטית, והעדר בהירות אידאולגית. במחשבה שניה, אולי כן ראוי להזדעזע מכך שנציג ציבור אומר אמירות כאלו בפומבי גם אם הם נועדו רק לאוזני הפריץ.יש בורא לעולם (שיחה) 21:25, 2 ביולי 2019 (IDT)
אכן, יש דברים שאסור לומר גם לאזני הפריץ (ע' שולחן ערוך, יורה דעה, סימן קנ"ז, סעיף ב', אף שיש לחלק), עאכו"כ כשמדובר באדם שאמור לייצג את התורה. זכריהו בן בניהשיחה • ל' בסיוון ה'תשע"ט 23:10, 2 ביולי 2019 (IDT)
וזה כלל לא קשור לשאלת היחס למדינה, אפילו ללא מדינה עלינו לשאוף לקיים מצוות, כולל מצוות מינוי דיינים למשל. ואגב, גם כשהיינו תחת שלטון האומות, במשך תקופות ארוכות הקהילה התנהלה כמדינת הלכה בזעיר אנפין (והיו אף תקופות שהיתה להם סמכות להמית). זכריהו בן בניהשיחה • ל' בסיוון ה'תשע"ט 23:12, 2 ביולי 2019 (IDT)
מזדהה מאד עם דברי זכריהו.
אינני חושב שאנחנו צריכים להוביל היום מדינת הלכה, צריך לעורר את העם לרצות את זה, ולא לכפות על העם משהו שהוא בעוונותינו לא רוצה. לכן אני חושב שסמוטריץ עשה טעות טקטית באמירתו. אבל מכאן עד להצהיר שאנחנו חלילה לא רוצים מדינת הלכה, ועוד להצהיר שגם כאשר מפלגה חילונית תבקש זאת אנו נצביע נגד, זה כבר ממש הרמת יד בתורת משה. מה היה מזיק לו מבחינה פוליטית אם היה שותק (אולי הוא גם היה מרוויח קצת הכרת הטוב לסמוטריץ שלא לחם נגדו). והוא רחום יכפר עון וגו'. איש גלילישיחה • ל' בסיוון ה'תשע"ט • 00:27, 3 ביולי 2019 (IDT)
מסכים בגדול עם דברי ישבו"ל (עם כי יש מקום לדון בחלוקת הרבנים לאסכולות השונות), בגדול יש 3 השקפות בציבור שומרי התורה והמצוות; יש את אלו שרואים במדינה כהתגשמות הנבואות והדבר האידיאלי, יש את אלו שמבחינתם כפי שהיו כאן העות'מאנים והאנגלים יש כיום ציונים - וכפי שאז התמודדו כדי לשמור ככל האפשר על הדת והיהדות כך גם היום, ויש את הגישה הממוצעת - שלא רואה במדינת ישראל משהו בעל חשיבות יהודית רבה מידי, אך כן רואה בחיוב את עצם העובדה שארץ ישראל נמצאת בידים יהודיות ומצב העם כיום טוב לאין ערוך ממצבו בכל שנות הגלות. השקפה ממוצעת זו - היא לדעתי ההשקפה התורנית הנכונה בעניין. הנמנים על אסכולה זו ינסו לקדם ככל האפשר את קיום התורה ומצוותיה בפרהסיה הציבורית של המדינה, אך לא יראו את נצחון ישראל באירוויזיון 2018 קידוש ה' (ואולי אף יראו בו חילול ה'). גורשיחה • ו' בתמוז ה'תשע"ט • 17:43, 9 ביולי 2019 (IDT)

משפחולוגיה

לרגל כתיבת הערך רבי יהושע הורוביץ נתקלתי בדבר מעניין: שניים מחתניו, רבי דוד שפירא (בנו של רבי מאיר יהודה שפירא) ורבי חיים מאיר יחיאל הורוביץ (אב"ד ריינזוב, בנו של רבי ישראל בן רבי יהודה ממעליץ) - מופיעים גם כחתני רבי חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים! שניהם בזיווג שני...

אולם כשהתחלתי לחפור לעומק - התחלתי קצת לפקפק בעניין: במאמרו של פליישר, "רבי יהושע הורוביץ" בתוך "טרנובז'ג - דז'יקוב ספר זכרון ועדות" מסופר כי לרבי יהושע היו 4 בנות, ורחמ"י הורוביץ לא מוזכר בין החתנים. המקור למידע שכתבתי בערך הוא ספרו של מאיר וונדר, אנציקלופדיה לחכמי גליציה חלק ב' בערך על רבי יהושע; - אולם - וונדר עצמו בערך על רבי חיים מאיר יחיאל כותב שהוא היה חתנו של רבי חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים, ללא אזכור על נישואין ראשונים, למרות שבערך על רבי חי"ל הוא כותב שהבת הייתה נשואה בתחילה למישהו אחר. התמיהה גדלה כשבסוף ערכו של רבי חמ"י מריינזוב כותב וונדר: "תשובות אליו: זקינו(?) אמרי נועם ח"ב..." כלומר, כאן וונדר מתפלא על עובדת היותו של רבי מאיר הורוביץ זקינו, והוא מוסיף סימן שאלה, בעוד שהוא עצמו כותב כמה עמודים אחר כך שהרחמ"י הוא חתן רבי יהושע בנו של רבי מאיר!

פתרונים למי? גורשיחה • ט"ו בחשוון ה'תש"ף • 23:19, 12 בנובמבר 2019 (IST)

אתרי חינם-קורונה

כאן תוכלו למצוא הרבה אתרי מידע חינמיים לכבוד הקורונה. מוזמנים ליהנות מהשפע. יש כמה מהם שאוכל להמליץ עליהם, כמו JSTOR. יהונתן (שיחה) 15:52, 28 באפריל 2020 (IDT)

גם אתרי אוצר החכמה (כולל חבילות מכון ירושלים, אהבת שלום וחכמת שלמה) ופרויקט השו"ת פתוחים לרגל הקורונה. איש גלילישיחה • ד' באייר ה'תש"ף • 16:00, 28 באפריל 2020 (IDT)
גם כותר, אם מקישים את הסיסמא "רקבריאות" (שמעתי, לא בדקתי). פריוקט השו"ת גם? לא ראיתי. זכריהו בן בניהשיחה • ה' באייר ה'תש"ף 22:33, 28 באפריל 2020 (IDT)
לרגל הסגר הבעל"ט, נפתחו שוב אתרי אוצר החכמה ומפרשי האוצר. מכלולאי (שיחה) 20:57, 26 בספטמבר 2020 (IDT)

הערך ה-200

הודות לביבליופיל, אנו חוצים את רף ה-200 ערכים שנוצרו באתר. בהזדמנות זו אודה לו על ערכים מושקעים ומשובחים, ארוכים ומלאים תוכן. כה ייתן וכה יוסיף. גורשיחה • כ"ז באלול ה'תש"ף • 22:09, 15 בספטמבר 2020 (IDT)

אכן, ברכות מאליפות לו, לך וליהונתן העומדים בראש חזית כתיבת הערכים שלנו. עם זאת, טרם החגיגה, אני חושב שטרם חצינו את הרף, לא כן? דוד (שיחה) 22:44, 15 בספטמבר 2020 (IDT)
תודה לכל המברכים, ישנם שתי טיוטות מוכנות שאפשר להעבירם להערכתי עוד לפני ראש השנה הבעל"ט - תשפ"א, ובכך יושלם המספר ל-200. ביבליופילשיחה • כ"ו באלול ה'תש"ף • 23:07, 15 בספטמבר 2020 (IDT)
ברכות ליוצרים, מקווה שהערכים הבאים יהיו מעט יותר מגווונים, ולא רק על אישים חסידיים.
בחלק גדול מהערכים נמנעתי מהצבעה כי לא מצאתי את ידי ורגלי בהיכרות עם אנשי החסידות לדעת מה מצב הערך ומה הוא משקף אישים שמעולם לא שמעתי את שמם. Yr (שיחה) 23:17, 15 בספטמבר 2020 (IDT)
האמת שלא ראיתי את שמך בדיוני העברה שנערכו לאחרונה גם בדפים כמו אלו: שיחה:רבי יעקב מאיר (אלזס), שיחה:רבי מנחם עמנואל דייץ, שיחה:משפחת קלהורה, שיחה:סלומון מאיר רוטשילד שאין לחשדם בנטייה לחסידות. ביבליופילשיחה • כ"ו באלול ה'תש"ף • 23:32, 15 בספטמבר 2020 (IDT)
כנראה שיש אישים שגם אם הם לא חסידיים לא הכרתי אותם או שמעתי עליהם. Yr (שיחה) 23:40, 15 בספטמבר 2020 (IDT)
yr יש לי הצעה בשבילך: כתוב כאן על ערך שהיית רוצה לראות באנציקלופדיה, עדיף לא על אדם חי, ואנסה לכתוב אותו. גורשיחה • כ"ט באלול ה'תש"ף • 01:28, 18 בספטמבר 2020 (IDT)
הנושא אינו ערך פלוני או אלמוני שחסר, הנושא הוא הכלל, אם הנך סבור שבאמת אין על מה לכתוב, ונשאר רק אישים חסידיים זה כבר משהו אחר. Yr (שיחה) 02:17, 18 בספטמבר 2020 (IDT)
ארצה להציע גרסה יהודית לערך הפער המגדרי בוויקיפדיה: הפער המגזרי באנציקלופדיה היהודית. יהונתןשיחה • א' בתשרי ה'תשפ"א 18:11, 18 בספטמבר 2020 (IDT)
yr אני מבין את טענתך, אדרבה - הרמתי את הכפפה. תציע כאן ערך חסר, או רשימת ערכים חסרים. סוג של מיזם. גורשיחה • ד' בתשרי ה'תשפ"א • 04:08, 22 בספטמבר 2020 (IDT)
גוראריה איני רואה אופצייה שמשתמש אחד יוכל להרים פרוייקט כזה, אבל לבקשתך קח משימה, קטגוריה:רבנים שלמדו בישיבת מיר בשנחאי, יש מאות שלמדו שם, צריך לרכז את כולם יחד, להוסיף ערכים על כל החסרים, (יש את התמונה המפורסמת ניתן לפי זה לראות מי חסר). Yr (שיחה) 22:23, 22 בספטמבר 2020 (IDT)
הגזמת. זה יהפוך את האתר לליטאי... קריצה גורשיחה • ה' בתשרי ה'תשפ"א • 00:42, 23 בספטמבר 2020 (IDT)
ראשית זה אולי יאזן.., שנית אני חושב שיש לא מעט אישים עם רקע חסידי שנסעו ללמוד במיר, (אולי איבדו את החסידות בדרך). Yr (שיחה) 09:29, 23 בספטמבר 2020 (IDT)
הוספתי כעת ערך על הסבא מסכנין. מקווה שזה יעזור לאזן. יהונתןשיחה • ה' בתשרי ה'תשפ"א 11:05, 23 בספטמבר 2020 (IDT)
השאלה היא אם הוא "הסבא קדישא מסכנין", או "מרן זקן ראשי הישיבות ראש ישיבת סכנין"... ביבליופילשיחה • ה' בתשרי ה'תשפ"א • 11:11, 23 בספטמבר 2020 (IDT)
מכיוון שלא מצאנו לו תואר מובהק מלבד "סבא", קי"ל דסתם סבא הוא משל ליטא. יהונתןשיחה • ה' בתשרי ה'תשפ"א 11:41, 23 בספטמבר 2020 (IDT)
אני מבין שזהו מהלך החשיבה שלך: סבא אחד אומר נ נח נחמ נחמן מאומן, סבא אחר רודף את אותו רבי נחמן מאומן, בא הסבא השלישי והכריע ביניהם לטובת בני ליטא. ביבליופילשיחה • ה' בתשרי ה'תשפ"א • 11:51, 23 בספטמבר 2020 (IDT)
שכחת את הסבא מראדושיץ. אלו מעטים מול מושב זקנים שלם. יהונתןשיחה • ה' בתשרי ה'תשפ"א;
אז מסתבר שהוא בכלל חב"די. יהונתןשיחה • ו' בתשרי ה'תשפ"א 18:46, 23 בספטמבר 2020 (IDT)
נראה לי ש"הסבא" בחב"ד הוא הסבא מניקולייב (הראשון), או הסבא מניקולייב (השני), סבינו הוא אולי סב משני. ביבליופילשיחה • ה' בתשרי ה'תשפ"א • 20:58, 23 בספטמבר 2020 (IDT)

יום אילולה

מצאתי באקראי שגיאת כתיב של מישהו שבמקום לכתוב יום ההילולא כתב "יום האילולה". אני חושב שיש מקרים שזה נכון... יהונתןשיחה • א' בכסלו ה'תשפ"א 14:05, 17 בנובמבר 2020 (IST)

הסבר? זכריהו בן בניהשיחה • א' בכסלו ה'תשפ"א 14:23, 17 בנובמבר 2020 (IST)
יש כאלו שאצלם יום ההילולא הוא בעיקר יום אילולה. יהונתןשיחה • א' בכסלו ה'תשפ"א 14:26, 17 בנובמבר 2020 (IST)
אני חושב שניתן לתרגם זאת ל"אי לאו האי יומא כמה עסקנים כמותם איכא בשוקא". ביבליופילשיחה • א' בכסלו ה'תשפ"א • 15:04, 17 בנובמבר 2020 (IST)

רוב ככל

- הועבר לדף אנציקלופדיה:בית הוועד#רוב ככל

על שימוש במקף עברי

בעבר היו דיונים באתר המכלול עם יהודה שמחה ולדמן על השימוש במקף הזה בערכים במקום בסימן מינוס שמשתמשים בו כמקף. מצאתי לפני זמן לא רב דבר מפתיע, שאתר חילוני מציע שראוי להשתמש במקף זה. על חשיבותו של המקף העברי--יהודהשיחהג' בטבת ה'תשפ"א • 19:05, 17 בדצמבר 2020 (IST)

רוצו לחלונות

ממש בדקות אלו, התקבצות נדירה של כוכבי הלכת צדק ושבתאי. [1] גורשיחה • ו' בטבת ה'תשפ"א • 17:05, 21 בדצמבר 2020 (IST)

רוצו, רוצו... עוד 20 דק' לערך זה נגמר. למי שיפספס, הזדמנות הבאה באדר תת"מ. מכלולאי (שיחה) 17:51, 21 בדצמבר 2020 (IST)
נראה לי שעכשיו אפשר עדיין לראות. גורשיחה • ז' בטבת ה'תשפ"א • 19:09, 21 בדצמבר 2020 (IST)
נדמה לי הם היו אמורים לשקוע קצת אחרי השעה 18:00 (לצערי אין לי אופק שאפשר לראות בו). מכלולאי (שיחה) 19:19, 21 בדצמבר 2020 (IST)
אני ראיתי אותם אחרי השעה 6, והם עוד לא היו קרובים לאופק. גורשיחה • ז' בטבת ה'תשפ"א • 19:37, 21 בדצמבר 2020 (IST)
לאלו שפספסו, היום ואולי גם מחר, עדיין יתאפשר לראות אותם (אם לא יהיה מעונן), אך לא בקירוב גדול כפי שהיו אמש. לא נתתי דעתי לחשב אם יתאפשר לצוד אותם יחד עם הירח שכעת מתחדש. ברור שצריך תנאים טובים לצפייה בכלל, כמו מקום חשוך בלא תאורת רחוב (זיהום אור), ועדיף עם עין מזוינת. יהונתןשיחה • ז' בטבת ה'תשפ"א 12:33, 22 בדצמבר 2020 (IST)
ניתן לצפות בהם במרחק 3 אגרופים מערבה מהירח, שכבר נראה כמה ימים ברקיע. גורשיחה • ז' בטבת ה'תשפ"א • 13:54, 22 בדצמבר 2020 (IST)
אויש, איך פיספסתי את זה... (אין לי מקום לצפיה)--יהודהשיחהז' באדר ה'תשפ"א • 22:14, 18 בפברואר 2021 (IST)

זר פרחים לביבליופיל (וגם ליהונתן)

כעת שמתי לב שביבליופיל כתב כבר 46 ערכים, ועבר את יהונתן האגדי... כה לחי, לשניכם. גורשיחה • כ"ט בטבת ה'תשפ"א • 23:46, 12 בינואר 2021 (IST)

מבטיח בל"נ להשלים, בתקווה שעד אז ביבליופיל לא ידהר הלאה. יהונתןשיחה • כ"ט בטבת ה'תשפ"א 00:23, 13 בינואר 2021 (IST)
מחכה. רק תעדכן אותי קודם, שאדע לשמור על הפער... ביבליופילשיחה • כ"ט בטבת ה'תשפ"א • 09:43, 13 בינואר 2021 (IST)
הושלם, לעת עתה. יהונתןשיחה • כ' בשבט ה'תשפ"א 08:42, 2 בפברואר 2021 (IST)
מדובר בקצרמר. ביבליופילשיחה • כ' בשבט ה'תשפ"א • 09:30, 2 בפברואר 2021 (IST)
אכן, כל הכבוד ליהונתן! על כתיבת הערך בית הקברות היהודי בגומבין, ושובו להובלה בכתיבת הערכים. אדהכי והכי הניף ידו שנית בכתיבת ערך נוסף - בית הכנסת בגומבין. נאחל לו בהצלחה מרובה גם בכתיבת ערך האב הקהילה היהודית בגומבין. גורשיחה • כ"א בשבט ה'תשפ"א • 20:31, 2 בפברואר 2021 (IST)

העתקה גורפת

בכלל לא מפתיע, אבל בכל זאת כל פעם שאני נתקל בזה - זה מכעיס אותי מחדש. אני מנסה לחפש מידע על תמיכת ר"ח בנבנישתי בשבתי צבי, ופוגש בחיפושים במאמר בעיתון המבשר (פר' במדבר, תשע"א). להלן השוואה בין הטקסט במאמר (משמאל), לבין הטקסט של הערך בוויקי באותו הזמן (בימין):

במהלך חנוכה ה'תכ"ו (תחילת דצמבר 1665) עלתה ההתלהבות המשיחית באיזמיר מספר מדרגות, ורבני העיר קיימו התייעצויות דחופות באשר לצעדים בהם עליהם לנקוט. ידוע כי רבי חיים היה התקיף שבין המתנגדים, וגרס כי יש להרוג את שבתי צבי. תוכן ההתייעצויות דלף, והגביר את המתיחות בין תומכי שבתי צבי לבין מתנגדיו. ביום שבת ד' טבת (12 בדצמבר) פרץ שבתי צבי בראש מאות ממאמיניו לבית הכנסת הפורטוגזי בעיר, בו התפללו הרבנים וחולל בו שערורייה ארוכה, שבמהלכה התעמת עם רבי חיים בנבנישתי קשות וגידף אותו קבל עם ועדה
+
במהלך ימי חג החנוכה תכ"ו עלתה ההתלהבות המשיחית באיזמיר סביב שבתי צבי ורבני העיר התאספו בדחיפות לדון בצעדים בהם עליהם לנקוט. ידוע כי רבי חיים בנבנישתי היה תחילה התקיף שבין המתנגדים וגרס כי יש להרוג את שבתי צבי. תוכן ההתייעצויות דלף והגביר את המתיחות בין תומכי שבתי צבי לבין מתנגדיו. ביום שבת ד' טבת פרץ שבתי צבי בראש מאות מתומכיו הנלהבים לבית הכנסת הפורטוגזי הגדול בעיר, בו התפללו הרבנים וחולל בו שערורייה ארוכה, שבמהלכה התעמת עם רבני העיר קשות וגידף אותם קבל עם ועדה


אם כבר עיתון מעתיק מוויקי, לפחות שיציין קרדיט. ייאמר לזכות העורך (אברהם יעקב זילברשלג) שלא העתיק ממש הכול בשלמות, אלא ביצע מעט שינויים מתבקשים או ניסוחים אישיים. בעיתונות מסוג זה כיום, גם זה כבר לא מובן מאליו. הרע במיעוטו. יהונתןשיחה • ז' בשבט ה'תשפ"א 09:40, 20 בינואר 2021 (IST)

חידה לאסרו חג של ט"ו בשבט

- הועבר לדף אנציקלופדיה:בית הוועד#חידה לאסרו חג של ט"ו בשבט

הרבי מראדזין עם הרצל

במסגרת עבודתי על הדמות המרתקת רבי גרשון חנוך הניך ליינר, שמתי לב לתגובתו של שלמה זלמן שרגאי למאמר "החסידות וציון" מאת שמואל וינגרטן, בקובץ סיני - נה, ירושלים תרצ"ז - תשס"א, עמ' קי"ב, באתר אוצר החכמה. בתגובה כתב שרגאי שהיה חסיד ראדזין נלהב, שסבו ואביו סיפרו לו שרג"ה נפגש עם הרצל בווינה, וכששב לביתו אמר עליו ש"יש בו סימן של פקודה (אני מבין מלשון – פקידה = גאולה)".
סיפור זה צוטט בכמה וכמה מקומות. דא עקא שרג"ה נפטר בטבת תרנ"א (1890), ואילו הרצל החל בפעילותו הציונית בשנת תרנ"ה, בעקבות משפט דרייפוס. זו טעות מוזרה מאוד. בייחוד מכיוון ששרגאי היה הן ציוני נלהב והן חסיד נלהב, והוא היה אמור לשים לב לבעיה שבסיפור. ניתן לדחוק וליישב שהסיפור היה עם בנו רבי מרדכי יוסף אלעזר ליינר, אולם זה פחות מסתדר עם אישיותו של רמי"א. ובהתייחס לקירבתו של המספר לאירוע, הן אישית, הן רעיונית, והן כרונולוגית, קשה להניח ששגה שגיאה משמעותית כל כך (את הבן רמי"א הכיר שרגאי אישית והיה חסידו). ביבליופילשיחה • כ"א בשבט ה'תשפ"א • 16:02, 3 בפברואר 2021 (IST)

סיפור חסידי יקבל תירוצים חסידיים: א. רג"ה ראה זאת ברוח קדשו. ב. מתחילה כוח הגאולה היה לסלק את הקוזקים לפלסטין, ורק משלא זכו נאלצו היהודים לטפס לארץ ישראל. יהונתןשיחה • כ"ב בשבט ה'תשפ"א 21:15, 3 בפברואר 2021 (IST)
שים לב שהדגשתי את הבעייתיות שבהצגת הדברים כ"סיפור חסידי". אולם על תירוציך יש להקשות: א. כיצד בעל רוח הקודש אומר כדבר הזה על הרצל?! ב. יש לעיין מי הם שלא זכו, הקוזקים או היהודים? ויש לתרץ שדברי רג"ה מכוונים שיש בהרצל סימן של פקודה לקוזקים, ואתי שפיר. ביבליופילשיחה • כ"א בשבט ה'תשפ"א • 21:41, 3 בפברואר 2021 (IST)