אנציקלופדיה:קבינט

From האנציקלופדיה היהודית
Jump to: navigation, search

דף זה נועד לרכז דיונים ושיחות בענייני השעה, הפוליטיקה והזמן (מקביל לw:he:ויקיפדיה:כיכר העיר). הצעות לשם הולם לדף זה ניתן להציע בדף השיחה.

הערך החמישים

מישהו רוצה לזכות בכתיבת הערך היובל של האנציקלופדיה היהודית? דוד (שיחה) 14:47, 24 בפברואר 2019 (IST)

הערך ה-100

מ ז ל Nuvola apps cookie.svg ט ו ב ! . לפני דקות ספורות נכתב על ידי הערך צעטיל קטן - הערך ה-100. ברכותיי. גוראריה (שיחה) 21:01, 11 ביוני 2019 (IDT)

צל"ש לכותב הערך. אי"ה בקרוב עד 120, ומשם הלאה. יהונתן (שיחה) 23:45, 11 ביוני 2019 (IDT)

בצלאל סמוטריץ רוצה מדינת הלכה, כמו בימי דוד המלך; והחרדים?

הסערה שפרצה בעקבות דברי סמוטריץ, הוציאה ממשה גפני את האמירה הבאה: "גם אם מפלגה חילונית תציע מדינת הלכה - אנחנו נצביע נגד". האם האמירה משקפת אכן את הלך הרוח בציבור החרדי, או שהיא נאמרה לאוזני הפריץ בלבד ולא 'להלכה' - ? גורשיחה • כ"א בסיוון ה'תשע"ט • 18:36, 23 ביוני 2019 (IDT)

ייתכן וייתכן. ואפשר לראות בזה גם זווית אנטי בן-גוריונית, שאמר כי "אני לעולם לא אסכים להפרדת הדת והמדינה. אני רוצה שהמדינה תחזיק את הדת בידה!". כך לפי ציטוטו של לייבוביץ, שמיהר לרשום את הדברים מיד לאחר שיצאו מפי ב"ג. וזו הייתה הסיבה למה ב"ג עודד את הקמת הרבנות ומימונה בידי מדינת ישראל. אני רוצה לראות את גפני אומר "גם אם מפלגות דתיות או חרדיות יציעו מדינת הלכה, אנו נצביע נגד". וטוב שליטאי אמר את זה, כי אם היה ח"כ חסידי אומר את זה, הייתי אומר שהוא מתנגד משום שהוא רוצה "מדינת חסידות". יהונתן (שיחה) 18:46, 2 ביולי 2019 (IDT)
אני מוכרח לומר שהזדעזעתי מדברי גפני. אם חשבתי פעם להצביע עבורו, כנראה שזה כבר לא יקר. הדברים שלו הם בהגדרה הרמת יד בתורת משה רבנו. זכריהו בן בניהשיחה • ל' בסיוון ה'תשע"ט 19:40, 2 ביולי 2019 (IDT)
יש אכן מחיר לזה ש"המדינה תחזיק את הדת בידה", אבל מהתורה בכתב, שבע"פ ומכל ספרי ההלכה זו עולה כתמונה אידאלית (כמובן שלא כמו היום...). להוציא אמירה כמו "אנחנו לא ביקשנו ולא מבקשים מדינת הלכה" גובל בכפירה לדעתי. באמת הופתעתי שהאמירה הזו לא חוללה סערה בציבור לפחות כמו הראשונה. מישהו אמר לי: אם הרב רפי פרץ היה אומר דבר דומה, כבר היה מאמר מושחז נגדו ביתד נאמן. זכריהו בן בניהשיחה • ל' בסיוון ה'תשע"ט 19:47, 2 ביולי 2019 (IDT)
אין לי פנאי לפרט. לא רבים כתבו אמנם על הנושא, אבל ודאי יש כאלו. על מדינת הלכה בהשקפה חרדית. הנושא אינו פשוט כלל, וכלל לא בטוח שהתמונה האידיאלית ההלכתית היא זו המצטיירת לנו מדוד המלך. ענין השפיטה של החילונים המנותקים מיהדות ולא מכירים בסמכותה ובאמיתותה אינו פשוט. ועוד. דוד (שיחה) 19:53, 2 ביולי 2019 (IDT)
לא הבנתי את הזעזוע הגדול, ברור שהוא אמר את הדברים רק לאוזני הפריץ, ובעיקר בא לשלול את דבריו של בצלאל סמוטריץ. אם היתה עולה שאלה רצינית מעין זו לדיון, גפני לא היה יודע להשיב, כי ההשקפה החרדית-ליטאית קצת מבולבלת ביחס למדינה גם לו היתה זו מדינה יהודית לחלוטין. בגדול יש שלוש גישות בציבור החרדי-ליטאי. 1. בריסק והמסתעף, שקרובים לעמדת הקנאים, שגם מדינה יהודית עפ"י ההלכה אינה ראויה לעת עתה. 2. החרדים מהזן של תושבי ירושלים של פעם, (חלקם תלמידי הרב קוק) שרואים במדינה דבר חיובי, והבעיה היחידה היה החילוניות שבה. מדינה יהודית הינה לכתחילה בשבילהם. 3. גישת החזון איש, שהתעלם מהיחס אל המדינה כמדינה, ובעיקר התיחס בצורה פרקטית, איך להתמודד מול מדינת ישראל הנוכחית, כדי שיהיו כמה שיותר יהודים יראי שמים. דעותיו על המדינה כגוף ריבוני יהודי עמומות לחלוטין, הרבה סתירות והרבה תעלומות, לדעתי האישית הוא לא היה גיבש דעה ברורה בשאלה זו, אולי מחוסר רלוונטיות. בגדול היהדות החרדית-ליטאית קרובה לגישת החזון איש. אין עיסוק בשאלות יסוד, אלא בעיקר עבודה פרקטית, לאפשר ליהודים הדתיים לחיות כפי אמונתם כאן באר"י. והתנהגותו של גפני מייצגת בגאון את החוג אותו הוא מייצג, עשייה פרקטית, והעדר בהירות אידאולגית. במחשבה שניה, אולי כן ראוי להזדעזע מכך שנציג ציבור אומר אמירות כאלו בפומבי גם אם הם נועדו רק לאוזני הפריץ.יש בורא לעולם (שיחה) 21:25, 2 ביולי 2019 (IDT)
אכן, יש דברים שאסור לומר גם לאזני הפריץ (ע' שולחן ערוך, יורה דעה, סימן קנ"ז, סעיף ב', אף שיש לחלק), עאכו"כ כשמדובר באדם שאמור לייצג את התורה. זכריהו בן בניהשיחה • ל' בסיוון ה'תשע"ט 23:10, 2 ביולי 2019 (IDT)
וזה כלל לא קשור לשאלת היחס למדינה, אפילו ללא מדינה עלינו לשאוף לקיים מצוות, כולל מצוות מינוי דיינים למשל. ואגב, גם כשהיינו תחת שלטון האומות, במשך תקופות ארוכות הקהילה התנהלה כמדינת הלכה בזעיר אנפין (והיו אף תקופות שהיתה להם סמכות להמית). זכריהו בן בניהשיחה • ל' בסיוון ה'תשע"ט 23:12, 2 ביולי 2019 (IDT)
מזדהה מאד עם דברי זכריהו.
אינני חושב שאנחנו צריכים להוביל היום מדינת הלכה, צריך לעורר את העם לרצות את זה, ולא לכפות על העם משהו שהוא בעוונותינו לא רוצה. לכן אני חושב שסמוטריץ עשה טעות טקטית באמירתו. אבל מכאן עד להצהיר שאנחנו חלילה לא רוצים מדינת הלכה, ועוד להצהיר שגם כאשר מפלגה חילונית תבקש זאת אנו נצביע נגד, זה כבר ממש הרמת יד בתורת משה. מה היה מזיק לו מבחינה פוליטית אם היה שותק (אולי הוא גם היה מרוויח קצת הכרת הטוב לסמוטריץ שלא לחם נגדו). והוא רחום יכפר עון וגו'. איש גלילישיחה • ל' בסיוון ה'תשע"ט • 00:27, 3 ביולי 2019 (IDT)
מסכים בגדול עם דברי ישבו"ל (עם כי יש מקום לדון בחלוקת הרבנים לאסכולות השונות), בגדול יש 3 השקפות בציבור שומרי התורה והמצוות; יש את אלו שרואים במדינה כהתגשמות הנבואות והדבר האידיאלי, יש את אלו שמבחינתם כפי שהיו כאן העות'מאנים והאנגלים יש כיום ציונים - וכפי שאז התמודדו כדי לשמור ככל האפשר על הדת והיהדות כך גם היום, ויש את הגישה הממוצעת - שלא רואה במדינת ישראל משהו בעל חשיבות יהודית רבה מידי, אך כן רואה בחיוב את עצם העובדה שארץ ישראל נמצאת בידים יהודיות ומצב העם כיום טוב לאין ערוך ממצבו בכל שנות הגלות. השקפה ממוצעת זו - היא לדעתי ההשקפה התורנית הנכונה בעניין. הנמנים על אסכולה זו ינסו לקדם ככל האפשר את קיום התורה ומצוותיה בפרהסיה הציבורית של המדינה, אך לא יראו את נצחון ישראל באירוויזיון 2018 קידוש ה' (ואולי אף יראו בו חילול ה'). גורשיחה • ו' בתמוז ה'תשע"ט • 17:43, 9 ביולי 2019 (IDT)

──────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────── באותו הקשר: היום ביקש גפני להשאיר את ההר הבית סגור לכניסת יהודים. גם אם לדעת רוב הפוסקים ובפרט מורי דרכו של גפני העלייה להר הבית אסורה. הודעה כזו בעיתוי שכזה היא בעייתית בעליל. ביבליופילשיחה • י"ב בסיוון ה'תשפ"א • 21:56, 23 במאי 2021 (IDT)

יותר מזעזע אותי ההתנגדות שלו לועדת חקירה לאסון מירון, אבל בודאי שיש דברים שגם אם חושבים אותם בשקט לא צריך להגיד אותם בקול נאדבערנער אייניקל (שיחה) 22:22, 23 במאי 2021 (IDT)
היות ש"לדעת רוב הפוסקים ובפרט מורי דרכו של גפני העלייה להר הבית אסורה" מתבקש לגמרי בעיתוי כזה להצהיר זאת ברורות, ולא לתת לקבוצות כלשהן הזדמנות לגרוף לגיטימציה ואהדה ציבורית לנושא העליה להר. חשוב להבהיר כי זהו נושא דתי/הלכתי ולא כלי שרת לאומי. דוד (שיחה) 22:25, 23 במאי 2021 (IDT)
לא הייתה זאת (בעיני לפחות, כך זה נתפס) הבעת דעה הלכתית או השקפתית, אלא ניסיון לרכב על הגל, שמכיוון וזה מרגיז את החמאס, אז מדוע שלא נסגור את ההר? זהו פתח מסוכן מאוד. ביבליופילשיחה • י"ב בסיוון ה'תשפ"א • 22:34, 23 במאי 2021 (IDT)
אני הבנתי את זה הפוך, כנסיון למנוע מהדעה הנוגדת לרכב על הגל שמכיוון שאסור להיכנע לחמאס וכו. דוד (שיחה) 10:14, 24 במאי 2021 (IDT)
הייתי מציע לכנס אותו ואת מורי דרכו יחד עם עולי ההר ומורי דרכם, ולשבת יחד ללבן את הסוגיה. תנאי למושב זה: אסור להזכיר את המילים "אפיקורס", "כפירה", "השם ישמור", "אין לנו להרהר אחר קמאי", וכיו"ב. יהונתןשיחה • י"ג בסיוון ה'תשפ"א 10:18, 24 במאי 2021 (IDT)
האמירה של גפני הייתה פוליטית נטו, וזה מה שמציק בה, אם באמת קנאת ה’ צבקות הייתה בוערת בו לא היינו נרגזים כ”כ, נאדבערנער אייניקל (שיחה) 11:15, 24 במאי 2021 (IDT)
מי שבוערת בקרבו קדושת ההר, היה ראוי לו לעבוד קודם כל על כניסת הנכרים למקום הקודש - שבזה אין שום חולק ומפקפק שחובתנו למנוע את כניסתם. איש גלילישיחה • י"ד בסיוון ה'תשפ"א • 05:22, 25 במאי 2021 (IDT)
פוליטיקה או לא פוליטיקה, גפני מייצג את היהדות הממוסדת שמתנגדת לעלייה להר, ו"כניעה לחמאס" לא אמורה להיות במערך השיקולים שלה. פוליטיקאי שלא עושה פוליטיקה כמוהו כנגר שלא מייצר רהיטים. למנוע את כניסת שאינם יהודים להר - כנראה שיש מפקפק, והראיה שהציבוריות החרדית לא עסקה בזה מאז תשכ"ז, תקן אותי אם אני טועה. בכל מקרה אין להלין על גפני שלא עסק במה שלא עסקו לפניו. --מכלולאי (שיחה) 00:11, 30 במאי 2021 (IDT)
גפני מייצג חלק מהיהדות הממוסדת, תקן אותי אם אני טועה (ומהחלק האחר לא שמענו הצהרות מסוג זה), ואם כניעה לחמאס לא אמורה להיות במערך השיקולים שלה, איני יודע מה כן אמור להיות במערך השיקולים. במניעת כניסת שאינם יהודים להר – אתה מכיר מתירים? הראיה מאי העיסוק של הציבוריות החרדית בנושא – אינה ראייה, שכן הציבוריות החרדית גם לא עסקה גם בנושאים כמו כניעה לחמאס למשל קריצה. ביבליופילשיחה • י"ט בסיוון ה'תשפ"א • 00:20, 30 במאי 2021 (IDT)

──────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────── אם בפוליטיקאים חרדים והתבטאויותיהם עסקינן, לאחרונה יעקב ליצמן הרבה לקרוא לנפתלי בנט להוריד את הכיפה שעל ראשו, בלי להתייחס לעצם האמירה, אציין (לשיטתו) שלא כך היא דעת רבי משה פיינשטיין בספרו אגרות משה - ה (יו"ד ב, או"ח ג, אה"ע ג), תשובה ל"ג, ניו יורק תשי"ט - תשל"ג, עמ' מ"ה, באתר אוצר החכמה. ביבליופילשיחה • ט' בתמוז ה'תשפ"א • 23:59, 19 ביוני 2021 (IDT)

כידוע, "המיזרוחניק הכי טוב, הוא כמה דרגות מתחת לשבבניק החרדי", ומכאן דליכא ראיה. יהונתןשיחה • י"ז בתמוז ה'תשפ"א 17:12, 27 ביוני 2021 (IDT)

משפחולוגיה

לרגל כתיבת הערך רבי יהושע הורוביץ נתקלתי בדבר מעניין: שניים מחתניו, רבי דוד שפירא (בנו של רבי מאיר יהודה שפירא) ורבי חיים מאיר יחיאל הורוביץ (אב"ד ריינזוב, בנו של רבי ישראל בן רבי יהודה ממעליץ) - מופיעים גם כחתני רבי חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים! שניהם בזיווג שני...

אולם כשהתחלתי לחפור לעומק - התחלתי קצת לפקפק בעניין: במאמרו של פליישר, "רבי יהושע הורוביץ" בתוך "טרנובז'ג - דז'יקוב ספר זכרון ועדות" מסופר כי לרבי יהושע היו 4 בנות, ורחמ"י הורוביץ לא מוזכר בין החתנים. המקור למידע שכתבתי בערך הוא ספרו של מאיר וונדר, אנציקלופדיה לחכמי גליציה חלק ב' בערך על רבי יהושע; - אולם - וונדר עצמו בערך על רבי חיים מאיר יחיאל כותב שהוא היה חתנו של רבי חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים, ללא אזכור על נישואין ראשונים, למרות שבערך על רבי חי"ל הוא כותב שהבת הייתה נשואה בתחילה למישהו אחר. התמיהה גדלה כשבסוף ערכו של רבי חמ"י מריינזוב כותב וונדר: "תשובות אליו: זקינו(?) אמרי נועם ח"ב..." כלומר, כאן וונדר מתפלא על עובדת היותו של רבי מאיר הורוביץ זקינו, והוא מוסיף סימן שאלה, בעוד שהוא עצמו כותב כמה עמודים אחר כך שהרחמ"י הוא חתן רבי יהושע בנו של רבי מאיר!

פתרונים למי? גורשיחה • ט"ו בחשוון ה'תש"ף • 23:19, 12 בנובמבר 2019 (IST)

אתרי חינם-קורונה

כאן תוכלו למצוא הרבה אתרי מידע חינמיים לכבוד הקורונה. מוזמנים ליהנות מהשפע. יש כמה מהם שאוכל להמליץ עליהם, כמו JSTOR. יהונתן (שיחה) 15:52, 28 באפריל 2020 (IDT)

גם אתרי אוצר החכמה (כולל חבילות מכון ירושלים, אהבת שלום וחכמת שלמה) ופרויקט השו"ת פתוחים לרגל הקורונה. איש גלילישיחה • ד' באייר ה'תש"ף • 16:00, 28 באפריל 2020 (IDT)
גם כותר, אם מקישים את הסיסמא "רקבריאות" (שמעתי, לא בדקתי). פריוקט השו"ת גם? לא ראיתי. זכריהו בן בניהשיחה • ה' באייר ה'תש"ף 22:33, 28 באפריל 2020 (IDT)
לרגל הסגר הבעל"ט, נפתחו שוב אתרי אוצר החכמה ומפרשי האוצר. מכלולאי (שיחה) 20:57, 26 בספטמבר 2020 (IDT)

הערך ה-200

הודות לביבליופיל, אנו חוצים את רף ה-200 ערכים שנוצרו באתר. בהזדמנות זו אודה לו על ערכים מושקעים ומשובחים, ארוכים ומלאים תוכן. כה ייתן וכה יוסיף. גורשיחה • כ"ז באלול ה'תש"ף • 22:09, 15 בספטמבר 2020 (IDT)

אכן, ברכות מאליפות לו, לך וליהונתן העומדים בראש חזית כתיבת הערכים שלנו. עם זאת, טרם החגיגה, אני חושב שטרם חצינו את הרף, לא כן? דוד (שיחה) 22:44, 15 בספטמבר 2020 (IDT)
תודה לכל המברכים, ישנם שתי טיוטות מוכנות שאפשר להעבירם להערכתי עוד לפני ראש השנה הבעל"ט - תשפ"א, ובכך יושלם המספר ל-200. ביבליופילשיחה • כ"ו באלול ה'תש"ף • 23:07, 15 בספטמבר 2020 (IDT)
ברכות ליוצרים, מקווה שהערכים הבאים יהיו מעט יותר מגווונים, ולא רק על אישים חסידיים.
בחלק גדול מהערכים נמנעתי מהצבעה כי לא מצאתי את ידי ורגלי בהיכרות עם אנשי החסידות לדעת מה מצב הערך ומה הוא משקף אישים שמעולם לא שמעתי את שמם. Yr (שיחה) 23:17, 15 בספטמבר 2020 (IDT)
האמת שלא ראיתי את שמך בדיוני העברה שנערכו לאחרונה גם בדפים כמו אלו: שיחה:רבי יעקב מאיר (אלזס), שיחה:רבי מנחם עמנואל דייץ, שיחה:משפחת קלהורה, שיחה:סלומון מאיר רוטשילד שאין לחשדם בנטייה לחסידות. ביבליופילשיחה • כ"ו באלול ה'תש"ף • 23:32, 15 בספטמבר 2020 (IDT)
כנראה שיש אישים שגם אם הם לא חסידיים לא הכרתי אותם או שמעתי עליהם. Yr (שיחה) 23:40, 15 בספטמבר 2020 (IDT)
yr יש לי הצעה בשבילך: כתוב כאן על ערך שהיית רוצה לראות באנציקלופדיה, עדיף לא על אדם חי, ואנסה לכתוב אותו. גורשיחה • כ"ט באלול ה'תש"ף • 01:28, 18 בספטמבר 2020 (IDT)
הנושא אינו ערך פלוני או אלמוני שחסר, הנושא הוא הכלל, אם הנך סבור שבאמת אין על מה לכתוב, ונשאר רק אישים חסידיים זה כבר משהו אחר. Yr (שיחה) 02:17, 18 בספטמבר 2020 (IDT)
ארצה להציע גרסה יהודית לערך הפער המגדרי בוויקיפדיה: הפער המגזרי באנציקלופדיה היהודית. יהונתןשיחה • א' בתשרי ה'תשפ"א 18:11, 18 בספטמבר 2020 (IDT)
yr אני מבין את טענתך, אדרבה - הרמתי את הכפפה. תציע כאן ערך חסר, או רשימת ערכים חסרים. סוג של מיזם. גורשיחה • ד' בתשרי ה'תשפ"א • 04:08, 22 בספטמבר 2020 (IDT)
גוראריה איני רואה אופצייה שמשתמש אחד יוכל להרים פרוייקט כזה, אבל לבקשתך קח משימה, קטגוריה:רבנים שלמדו בישיבת מיר בשנחאי, יש מאות שלמדו שם, צריך לרכז את כולם יחד, להוסיף ערכים על כל החסרים, (יש את התמונה המפורסמת ניתן לפי זה לראות מי חסר). Yr (שיחה) 22:23, 22 בספטמבר 2020 (IDT)
הגזמת. זה יהפוך את האתר לליטאי... קריצה גורשיחה • ה' בתשרי ה'תשפ"א • 00:42, 23 בספטמבר 2020 (IDT)
ראשית זה אולי יאזן.., שנית אני חושב שיש לא מעט אישים עם רקע חסידי שנסעו ללמוד במיר, (אולי איבדו את החסידות בדרך). Yr (שיחה) 09:29, 23 בספטמבר 2020 (IDT)
הוספתי כעת ערך על הסבא מסכנין. מקווה שזה יעזור לאזן. יהונתןשיחה • ה' בתשרי ה'תשפ"א 11:05, 23 בספטמבר 2020 (IDT)
השאלה היא אם הוא "הסבא קדישא מסכנין", או "מרן זקן ראשי הישיבות ראש ישיבת סכנין"... ביבליופילשיחה • ה' בתשרי ה'תשפ"א • 11:11, 23 בספטמבר 2020 (IDT)
מכיוון שלא מצאנו לו תואר מובהק מלבד "סבא", קי"ל דסתם סבא הוא משל ליטא. יהונתןשיחה • ה' בתשרי ה'תשפ"א 11:41, 23 בספטמבר 2020 (IDT)
אני מבין שזהו מהלך החשיבה שלך: סבא אחד אומר נ נח נחמ נחמן מאומן, סבא אחר רודף את אותו רבי נחמן מאומן, בא הסבא השלישי והכריע ביניהם לטובת בני ליטא. ביבליופילשיחה • ה' בתשרי ה'תשפ"א • 11:51, 23 בספטמבר 2020 (IDT)
שכחת את הסבא מראדושיץ. אלו מעטים מול מושב זקנים שלם. יהונתןשיחה • ה' בתשרי ה'תשפ"א;
אז מסתבר שהוא בכלל חב"די. יהונתןשיחה • ו' בתשרי ה'תשפ"א 18:46, 23 בספטמבר 2020 (IDT)
נראה לי ש"הסבא" בחב"ד הוא הסבא מניקולייב (הראשון), או הסבא מניקולייב (השני), סבינו הוא אולי סב משני. ביבליופילשיחה • ה' בתשרי ה'תשפ"א • 20:58, 23 בספטמבר 2020 (IDT)

יום אילולה

מצאתי באקראי שגיאת כתיב של מישהו שבמקום לכתוב יום ההילולא כתב "יום האילולה". אני חושב שיש מקרים שזה נכון... יהונתןשיחה • א' בכסלו ה'תשפ"א 14:05, 17 בנובמבר 2020 (IST)

הסבר? זכריהו בן בניהשיחה • א' בכסלו ה'תשפ"א 14:23, 17 בנובמבר 2020 (IST)
יש כאלו שאצלם יום ההילולא הוא בעיקר יום אילולה. יהונתןשיחה • א' בכסלו ה'תשפ"א 14:26, 17 בנובמבר 2020 (IST)
אני חושב שניתן לתרגם זאת ל"אי לאו האי יומא כמה עסקנים כמותם איכא בשוקא". ביבליופילשיחה • א' בכסלו ה'תשפ"א • 15:04, 17 בנובמבר 2020 (IST)

רוב ככל

- הועבר לדף אנציקלופדיה:בית הוועד#רוב ככל

על שימוש במקף עברי

בעבר היו דיונים באתר המכלול עם יהודה שמחה ולדמן על השימוש במקף הזה בערכים במקום בסימן מינוס שמשתמשים בו כמקף. מצאתי לפני זמן לא רב דבר מפתיע, שאתר חילוני מציע שראוי להשתמש במקף זה. על חשיבותו של המקף העברי--יהודהשיחהג' בטבת ה'תשפ"א • 19:05, 17 בדצמבר 2020 (IST)

רוצו לחלונות

ממש בדקות אלו, התקבצות נדירה של כוכבי הלכת צדק ושבתאי. [1] גורשיחה • ו' בטבת ה'תשפ"א • 17:05, 21 בדצמבר 2020 (IST)

רוצו, רוצו... עוד 20 דק' לערך זה נגמר. למי שיפספס, הזדמנות הבאה באדר תת"מ. מכלולאי (שיחה) 17:51, 21 בדצמבר 2020 (IST)
נראה לי שעכשיו אפשר עדיין לראות. גורשיחה • ז' בטבת ה'תשפ"א • 19:09, 21 בדצמבר 2020 (IST)
נדמה לי הם היו אמורים לשקוע קצת אחרי השעה 18:00 (לצערי אין לי אופק שאפשר לראות בו). מכלולאי (שיחה) 19:19, 21 בדצמבר 2020 (IST)
אני ראיתי אותם אחרי השעה 6, והם עוד לא היו קרובים לאופק. גורשיחה • ז' בטבת ה'תשפ"א • 19:37, 21 בדצמבר 2020 (IST)
לאלו שפספסו, היום ואולי גם מחר, עדיין יתאפשר לראות אותם (אם לא יהיה מעונן), אך לא בקירוב גדול כפי שהיו אמש. לא נתתי דעתי לחשב אם יתאפשר לצוד אותם יחד עם הירח שכעת מתחדש. ברור שצריך תנאים טובים לצפייה בכלל, כמו מקום חשוך בלא תאורת רחוב (זיהום אור), ועדיף עם עין מזוינת. יהונתןשיחה • ז' בטבת ה'תשפ"א 12:33, 22 בדצמבר 2020 (IST)
ניתן לצפות בהם במרחק 3 אגרופים מערבה מהירח, שכבר נראה כמה ימים ברקיע. גורשיחה • ז' בטבת ה'תשפ"א • 13:54, 22 בדצמבר 2020 (IST)
אויש, איך פיספסתי את זה... (אין לי מקום לצפיה)--יהודהשיחהז' באדר ה'תשפ"א • 22:14, 18 בפברואר 2021 (IST)

זר פרחים לביבליופיל (וגם ליהונתן)

כעת שמתי לב שביבליופיל כתב כבר 46 ערכים, ועבר את יהונתן האגדי... כה לחי, לשניכם. גורשיחה • כ"ט בטבת ה'תשפ"א • 23:46, 12 בינואר 2021 (IST)

מבטיח בל"נ להשלים, בתקווה שעד אז ביבליופיל לא ידהר הלאה. יהונתןשיחה • כ"ט בטבת ה'תשפ"א 00:23, 13 בינואר 2021 (IST)
מחכה. רק תעדכן אותי קודם, שאדע לשמור על הפער... ביבליופילשיחה • כ"ט בטבת ה'תשפ"א • 09:43, 13 בינואר 2021 (IST)
הושלם, לעת עתה. יהונתןשיחה • כ' בשבט ה'תשפ"א 08:42, 2 בפברואר 2021 (IST)
מדובר בקצרמר. ביבליופילשיחה • כ' בשבט ה'תשפ"א • 09:30, 2 בפברואר 2021 (IST)
אכן, כל הכבוד ליהונתן! על כתיבת הערך בית הקברות היהודי בגומבין, ושובו להובלה בכתיבת הערכים. אדהכי והכי הניף ידו שנית בכתיבת ערך נוסף - בית הכנסת בגומבין. נאחל לו בהצלחה מרובה גם בכתיבת ערך האב הקהילה היהודית בגומבין. גורשיחה • כ"א בשבט ה'תשפ"א • 20:31, 2 בפברואר 2021 (IST)

העתקה גורפת

בכלל לא מפתיע, אבל בכל זאת כל פעם שאני נתקל בזה - זה מכעיס אותי מחדש. אני מנסה לחפש מידע על תמיכת ר"ח בנבנישתי בשבתי צבי, ופוגש בחיפושים במאמר בעיתון המבשר (פר' במדבר, תשע"א). להלן השוואה בין הטקסט במאמר (משמאל), לבין הטקסט של הערך בוויקי באותו הזמן (בימין):

במהלך חנוכה ה'תכ"ו (תחילת דצמבר 1665) עלתה ההתלהבות המשיחית באיזמיר מספר מדרגות, ורבני העיר קיימו התייעצויות דחופות באשר לצעדים בהם עליהם לנקוט. ידוע כי רבי חיים היה התקיף שבין המתנגדים, וגרס כי יש להרוג את שבתי צבי. תוכן ההתייעצויות דלף, והגביר את המתיחות בין תומכי שבתי צבי לבין מתנגדיו. ביום שבת ד' טבת (12 בדצמבר) פרץ שבתי צבי בראש מאות ממאמיניו לבית הכנסת הפורטוגזי בעיר, בו התפללו הרבנים וחולל בו שערורייה ארוכה, שבמהלכה התעמת עם רבי חיים בנבנישתי קשות וגידף אותו קבל עם ועדה
+
במהלך ימי חג החנוכה תכ"ו עלתה ההתלהבות המשיחית באיזמיר סביב שבתי צבי ורבני העיר התאספו בדחיפות לדון בצעדים בהם עליהם לנקוט. ידוע כי רבי חיים בנבנישתי היה תחילה התקיף שבין המתנגדים וגרס כי יש להרוג את שבתי צבי. תוכן ההתייעצויות דלף והגביר את המתיחות בין תומכי שבתי צבי לבין מתנגדיו. ביום שבת ד' טבת פרץ שבתי צבי בראש מאות מתומכיו הנלהבים לבית הכנסת הפורטוגזי הגדול בעיר, בו התפללו הרבנים וחולל בו שערורייה ארוכה, שבמהלכה התעמת עם רבני העיר קשות וגידף אותם קבל עם ועדה


אם כבר עיתון מעתיק מוויקי, לפחות שיציין קרדיט. ייאמר לזכות העורך (אברהם יעקב זילברשלג) שלא העתיק ממש הכול בשלמות, אלא ביצע מעט שינויים מתבקשים או ניסוחים אישיים. בעיתונות מסוג זה כיום, גם זה כבר לא מובן מאליו. הרע במיעוטו. יהונתןשיחה • ז' בשבט ה'תשפ"א 09:40, 20 בינואר 2021 (IST)

יהונתן, נראה שכאן מדובר במקרה הפוך. מימין הטקסט המופיע בספר "מבשר טוב - ימי הרחמים והסליחות, עמ' 649. משמאל מתוך הערך עדת ישורון (פרנקפורט).
לקראת סוף המאה ה-18 החלו רוחות חדשות לנשוב בגרמניה. רוחות ההשכלה. האורתודוכסים כינו אותם "פושעים" והם כינו את האורתודוכסים "שחורים". רבה האורתודוכסי של פרנקפורט, רבי שלמה אברהם טרייר, לא הצליח לעצור את הסחף. הוא התפטר מתפקידו בשנת התר"ו (1846), ואת מקומו תפס "רב" ליברלי. נראה היה שהמסורת המפוארת של הקהילה תאבד בגלי ההשכלה, אך ההבטחה כי לא תשכח מפי זרעו התקיימה. בשנת התר"ט (1849) פרשה קבוצה בת אחד עשר חברים מן הקהילה כדי לקיים אורח חיים חרדי עם מנהגי הקהילה מדורי דורות
+
בתקופת כהונתו הארוכה של הרב שלמה אברהם טרייר כרבה של הקהילה היהודית בפרנקפורט חל מהפך במאזן הכוחות בקהילה. רוחות חדשות שהתחילו מנשבות עם פרסום כתביו של משה מנדלסון נכנסו לקהילה, ובבחירות של שנת 1838 כבשו המשכילים את השליטה במוסדות הקהילה, כאשר כוחו של הרב טרייר כבר לא עמד לו לעצור את השטף. הרב טרייר התפטר בשנת 1846, ובשנת 1848 נתמנה רב ליברלי, ליאופולד שטיין, לעמוד בראש הקהילה, ונראה היה שהמסורת המפוארת של הקהילה תאבד בגלי ההשכלה. בשנת 1849 פרשה קבוצה בת אחד עשר חברים מן הקהילה היהודית הגדולה כדי להמשיך ולקיים אורח חיים אורתודוקסי


הספר הודפס בתשס"ט, איני יכול לבדוק את ההיסטוריה בוויקי, אבל ניתן להניח שהערך מועתק בחלקו מהספר. ביבליופילשיחה • י"ד באייר ה'תשפ"א • 23:55, 26 באפריל 2021 (IDT)
אם אין זכרוני מטעה אותי, הספר הנ"ל מעתיקן ידוע של ערכי ויקיפדיה. יהונתןשיחה • ט"ו באייר ה'תשפ"א 15:32, 27 באפריל 2021 (IDT)

בהנ"ל

נזדמן לידי יתד נאמן של אתמול, שימו לב לכתבה של ישראל רוזנר על בית הכנסת החסידי בסנטה, מימין הערך, משמאל הכתבה

בית הכנסת החסידי בסנטה היה בית כנסת חסידי שפעל בעיר סנטה בצפון סרביה בין השנים 1928–1944. רבה האחרון של הקהילה החסידית בעיר לפני השואה היה רבי משה טייטלבוים, לימים האדמו"ר מסאטמר. נכון ל-2019 עמד מבנה בית הכנסת על תילו ושימש כאולם ספורט.

קהילה יהודית נוסדה בסנטה במהלך המאה ה-18. בית קברות יהודי נחנך ב-1775, וב-1817 הוקם במקום מקווה. במהלך מהפכת 1848 בהונגריה נרצח רב הקהילה איסר אולמן על ידי אנשי מיליציה סרביים. במהלך מלחמת העולם השנייה, לאחר הפלישה ליוגוסלביה וחלוקתה נמסר האזור לחזקת הונגריה. באפריל 1941 הגיע הרב משה טייטלבוים לסנטה וכיהן כרב הקהילה החסידית ("ספרדים", מתפללי נוסח ספרד) במקום.

המבנה נבנה בסגנון אדריכלי נאו בארוקי (אנ'), צורתו מלבנית והוא שוכן במנח אורך ממערב למזרח. הכניסה הראשית לגברים היא מצידו המערבי לתוך מבואה, ומצידו הצפוני קיימת כניסה לנשים וממנה גרם מדרגות אל עזרת הנשים אשר שכנה במרפסת בקומתו השנייה של המבנה. בהמשך המבואה שכן אולם התפילה.
+
הרשויות בסרביה החלו בשיקום בית הכנסת העתיק בעיירה סנטה, המכונה גם בית הכנסת "הקטן", בצפון סרביה, שפעל עד תש"ד.

המבנה שנחנך בשנת תרפ"ח נבנה בסגנון אדריכלי נאו בארוקי (אנ'), צורתו מלבנית והוא שוכן במנח אורך ממערב למזרח. הקהילה היהודית נוסדה בסנטה במהלך המאה ה-18. בית קברות יהודי נחנך ב-תקל"ה, וב-תקע"ז הוקם במקום מקווה. במהלך מהפכת 1848 בהונגריה נרצח רב הקהילה הגאון רבי איסר אולמן הי"ד על ידי אנשי מיליציה סרביים. במהלך מלחמת העולם השנייה, לאחר הפלישה ליוגוסלביה וחלוקתה נמסר האזור לחזקת הונגריה. בשנת תש"א הגיע האדמו"ר בעל ה"ברך משה" מסאטמר זצוק"ל לסנטה וכיהן כרב הקהילה המקומית. קהילת סנטה חרבה בשואה כחלק משואת יהודי הונגריה. לאחר מלחמת העולם השנייה הופקע המבנה על ידי השלטונות, נמסר לרשות המקומית ושימש כאולם ספורט, רח"ל.

כאמור, עתה משרד התרבות בהונגריה החליט להשקיע משאבים רבים בכדי לשקם ולבנות מחדש את בית הכנסת, כשממשלת הונגריה הקציבה 610,000 יורו לשיקום בית הכנסת העתיק שנמצא בגבול סרביה-הונגריה.


מה שצד את עיני בכתבה היה בעיקר הקטע "סגנון אדריכלי נאו בארוקי (אנ')", לילה טוב נאדבערנער אייניקל (שיחה) 00:00, 20 במאי 2021 (IDT)

גוט Im-yahoo.svg ביבליופילשיחה • ט' בסיוון ה'תשפ"א • 09:20, 20 במאי 2021 (IDT)
גם המשפט "קהילת סנטה חרבה בשואה כחלק משואת יהודי הונגריה. לאחר מלחמת העולם השנייה הופקע המבנה על ידי השלטונות, נמסר לרשות המקומית ושימש כאולם ספורט" לקוח מתוך הערך, ככתבו וכלשונו. רק בסופו נוסף "רח"ל", בבחינת חיטה אחת הפוטרת כל הכרי. יהונתןשיחה • י"א בסיוון ה'תשפ"א 18:11, 21 במאי 2021 (IDT)
אני רואה שנהנו כאן, אביא עוד קטע מאותו גיליון (יתד נאמן, יום שלישי ז' בסיון תשפ"א) מתוך כתבה של ג. לזר על הבחירות לנשיאות איראן, מועתק מהערך חסן רוחאני
רוחאני כינה את ישראל "מדינה כובשת" ש"עושה עוול לעמי האזור והביאה לאי-יציבות באזור". כשהתבקש להבהיר את דעתו בנושא [[השואה]] ענה רוחאני: "באופן כללי, אני יכול לאמר לך שכל פשע שקרה בהיסטוריה הוא נגד האנושות, כולל הפשע שהנאצים ביצעו כלפי ה[[יהודים]] וגם כלפי הלא-יהודים". ב[[ספטמבר]] 2018, אמר בעצרת הכללית של [[האומות המאוחדות]] כי "ישראל היא האיום הגדול ביותר על שלום העולם" ובחודש [[נובמבר]] באותה השנה כינה רוחאני את ישראל: "גידול סרטני שהוקם על ידי מדינות המערב לקידום האינטרסים שלהן במזרח התיכון".
+
הנשיא הנוכחי רוחאני כינה את ישראל "מדינה כובשת שעושה עוול לעמי האזור והביאה לאי-יציבות באזור". לפני כשלוש שנים הכריז בעצרת הכללית של האומות המאוחדות כי "ישראל היא האיום הגדול ביותר על שלום העולם ומדובר בגידול סרטני שהוקם על ידי מדינות המערב לקידום האינטרסים שלהן במזרח התיכון".


ומהערך נשיא איראן

בניגוד לרפובליקות רבות, ראש המדינה באיראן הוא המנהיג העליון, חכם דת הנבחר על ידי מועצת המומחים, ולא הנשיא. למרות זאת, נשיא איראן ממלא מספר תפקידים המאפיינים את מוסד הנשיאות בעולם: קבלת שגרירים מרחבי העולם, חתימה על אמנות בינלאומיות, מינוי שרי הממשלה, היכולת לפטר את הממשלה, והגשת התקציב למג'לס. לאחר השינוי בחוקה ב-1989, סמכויות תפקיד ראש הממשלה, שבוטל, הועברו לנשיא, שעד אז היה משרה סמלית בלבד. כיום לתפקיד הנשיא יש השפעה רבה על התנהלות השלטון, והוא בעל התפקיד הרם ביותר שנבחר למשרתו על ידי ציבור הבוחרים. באופן רשמי, למרות שהנשיא כפוף למנהיג העליון (המנהיג העליון יכול לפטרו בכל עת), לנשיא הסמכות לפתח מדיניות ולקבל החלטות משמעותיות. הנשיא ממנה את חברי הממשלה ומציג אותם לאישור בפני המג'לס (הפרלמנט), בסמכותו לפטר כל אחד מחברי הממשלה. הנשיא מציג חוקים לאישור המג'לס (למג'לס עצמו כמובן יש סמכות חקיקתית), ועל הנשיא לחתום על החוקים כדי לאשרם. למרות שעל פי חוקת איראן, המפקד העליון של הכוחות המזוינים הוא המנהיג העליון, הנשיא יכול לכהן כמפקד הצבא, בהרשאת המנהיג העליון. כך למשל, הנשיא הראשון של הרפובליקה האסלאמית, אבולחסן בני-סדר שימש כמפקד הצבא בתקופת מלחמת איראן–עיראק. הנשיא הוא הממנה את מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי, מושלי המחוזות ושגרירי איראן למדינות העולם.

הדרישות בהם צריכים לעמוד המועמדים לנשיאות:

המועמד צריך להיות זכר, ממוצא איראני, בעל אזרחות איראנית על המועמד להיות מוסלמי שיעי תריסרי, אדוק ואמין המועמד צריך להיות דמות פוליטית מוכרת (رجل سیاسی) המועמד הוא בן גיל 25–75 למועמד אין תיק פלילי המועמד לא שירת בממשל בתקופת השאה המועמד צריך להיות נאמן לרעיון הרפובליקה האסלאמית
+
ראש המדינה באיראן הוא המנהיג העליון, על ידי מועצת המומחים - ולא הנשיא. נשיא איראן ממלא מספר תפקידים המאפיינים את מוסד הנשיאות בעולם: קבלת שגרירים מרחבי העולם, חתימה על אמנות בינלאומיות, מינוי שרי הממשלה, היכולת לפטר את הממשלה, והגשת התקציב. לאחר השינוי בחוקה לפני כשלושים שנה, סמכויות תפקיד ראש הממשלה, שבוטל, הועברו לנשיא, שעד אז היה משרה סמלית בלבד. כיום לתפקיד הנשיא יש השפעה רבה על התנהלות השלטון, והוא בעל התפקיד הרם ביותר שנבחר למשרתו על ידי ציבור הבוחרים באופן רשמי, למרות שהנשיא כפוף למנהיג העליון שיכול לפטרו בכל עת. הנשיא הוא הממנה את מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי, מושלי המחוזות ושגרירי איראן למדינות העולם. הדרישות בהם צריכים לעמוד המועמדים לנשיאות, הן רבות וביניהם: על המועמד להיות מוסלמי שיעי. המועמד צריך להיות דמות פוליטית מוכרת. המועמד הוא בן גיל 2575. למועמד אין תיק פלילי. המועמד צריך להיות נאמן לרעיון הרפובליקה האסלאמית.


יש שם עוד כמה קטעים בכתבה שמועתקים גם מהערך הסכם הגרעין, אבל די מיצתי את זה קריצה נאדבערנער אייניקל (שיחה) 22:51, 23 במאי 2021 (IDT)

יפה, בן גיל 2575 ... ביבליופילשיחה • י"ב בסיוון ה'תשפ"א • 22:54, 23 במאי 2021 (IDT)

חידה לאסרו חג של ט"ו בשבט

- הועבר לדף אנציקלופדיה:בית הוועד#חידה לאסרו חג של ט"ו בשבט

הרבי מראדזין עם הרצל

במסגרת עבודתי על הדמות המרתקת רבי גרשון חנוך הניך ליינר, שמתי לב לתגובתו של שלמה זלמן שרגאי למאמר "החסידות וציון" מאת שמואל וינגרטן, בקובץ סיני - נה, ירושלים תרצ"ז - תשס"א, עמ' קי"ב, באתר אוצר החכמה. בתגובה כתב שרגאי שהיה חסיד ראדזין נלהב, שסבו ואביו סיפרו לו שרג"ה נפגש עם הרצל בווינה, וכששב לביתו אמר עליו ש"יש בו סימן של פקודה (אני מבין מלשון – פקידה = גאולה)".
סיפור זה צוטט בכמה וכמה מקומות. דא עקא שרג"ה נפטר בטבת תרנ"א (1890), ואילו הרצל החל בפעילותו הציונית בשנת תרנ"ה, בעקבות משפט דרייפוס. זו טעות מוזרה מאוד. בייחוד מכיוון ששרגאי היה הן ציוני נלהב והן חסיד נלהב, והוא היה אמור לשים לב לבעיה שבסיפור. ניתן לדחוק וליישב שהסיפור היה עם בנו רבי מרדכי יוסף אלעזר ליינר, אולם זה פחות מסתדר עם אישיותו של רמי"א. ובהתייחס לקירבתו של המספר לאירוע, הן אישית, הן רעיונית, והן כרונולוגית, קשה להניח ששגה שגיאה משמעותית כל כך (את הבן רמי"א הכיר שרגאי אישית והיה חסידו). ביבליופילשיחה • כ"א בשבט ה'תשפ"א • 16:02, 3 בפברואר 2021 (IST)

סיפור חסידי יקבל תירוצים חסידיים: א. רג"ה ראה זאת ברוח קדשו. ב. מתחילה כוח הגאולה היה לסלק את הקוזקים לפלסטין, ורק משלא זכו נאלצו היהודים לטפס לארץ ישראל. יהונתןשיחה • כ"ב בשבט ה'תשפ"א 21:15, 3 בפברואר 2021 (IST)
שים לב שהדגשתי את הבעייתיות שבהצגת הדברים כ"סיפור חסידי". אולם על תירוציך יש להקשות: א. כיצד בעל רוח הקודש אומר כדבר הזה על הרצל?! ב. יש לעיין מי הם שלא זכו, הקוזקים או היהודים? ויש לתרץ שדברי רג"ה מכוונים שיש בהרצל סימן של פקודה לקוזקים, ואתי שפיר. ביבליופילשיחה • כ"א בשבט ה'תשפ"א • 21:41, 3 בפברואר 2021 (IST)

──────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────── בדומה לכך בספר זה הובא מעשה שהחסיד ר' בן ציון אוסטרובר התכתב עם רבי עקיבא איגר בצעירותו, אלא שחסיד זה נולד בשנת תר"א בערך. כ-3 שנים אחרי פטירתו של רעק"א... וכהנה רבות. ביבליופילשיחה • י"ח בסיוון ה'תשפ"א • 23:42, 29 במאי 2021 (IDT)

אולי רב"צ אוסטרובער התכתב עם קרוב משפחה אחר בשם זה, נאדבערנער אייניקל (שיחה) 22:51, 27 ביוני 2021 (IDT)
חוק פו 😕. ביבליופילשיחה • י"ח בתמוז ה'תשפ"א • 01:13, 28 ביוני 2021 (IDT)

להימנות על קרבן פסח

מנהג ותיקין להימנות על קרבן פסח, כדי שנהיה מוכנים וערוכים בפועל להקרבת הקורבן בעז"ה בשבת הקרובה בהר הבית. אני רואה לנכון לקשר כאן לרכישת כרטיסים למינוי על הקורבן, ניתן גם ליצור קבוצה משלכם עבור משפחתכם או קבוצת חברים, הכולל שלכם או חברי השיעור בישיבה. גורשיחה • ט' בניסן ה'תשפ"א • 02:03, 22 במרץ 2021 (IST)

לא יודע מי הם ה"ותיקין" שהקפידו להימנות על ק"פ בזה"ז (אני מניח שהכוונה ליצור אפשרות להימנות ולא להימנות בפועל) אבל סביר להניח שגם השנה שלטונות ראשית צמיחת גאולתנו לא יאפשרו את הקרבת קרבן הפסח, וכך ינצלו כמה יהודים משאלות של קדשים בחוץ, בטומאה, בזרות, ובמחוסר בגדים, והשנה גם מחילול שבת. מי שבכל זאת רוצה להוזיל מהונו לחיזוק תורת המקדש הלכה למעשה - יבורך. --מכלולאי (שיחה) 03:28, 22 במרץ 2021 (IST)
הלוואי ששלטונות ראשית צמיחת גאולתנו יובסו בקרב מול הפלסטינים, וכך יגורשו כל היהודים מארץ ישראל, ובזה יינצלו יהודים רבים מאכילת טבל, שביעית ועוד בעיות חמורות. אם הפלסטינים יצליחו להרוג רבים, אלו ודאי יינצלו גם מחילולי שבת ומאיסורי כריתות, אחר שלא יהיו בין החיים. וכבר אמר החכם מכל האדם: "וְשַׁבֵּחַ אֲנִי אֶת הַמֵּתִים שֶׁכְּבָר מֵתוּ מִן הַחַיִּים אֲשֶׁר הֵמָּה חַיִּים עֲדֶנָה", וכן אמרו ז"ל: "נמנו וגמרו - נוח לו לאדם שלא נברא יותר משנברא". למעשה, זו היא כבר שיטת רבותינו דור המדבר, שלא רצו לעלות לארץ ישראל, והעדיפו ללמוד תורה במדבר בלא חשש חטאי הארץ. יהונתןשיחה • י' בניסן ה'תשפ"א 10:07, 23 במרץ 2021 (IST)
יותר ראוי לצפות שהשנה יבוא סוף סוף המשיח ולא תהינה שאלות כלל. מצד זה תהיה בעיה למי שלא יימנה כעת, שלא יוכל להקריב קרבן פסח. יש לעיין למה השו"ע (שכידוע גר בא"י) לא הזכיר כלל שיש ללמוד הלכות קרבן פסח (ולהשתדל להימנות) שלושים יום קודם הפסח. נ.ב. יש גם שם עמוד 12--יהודהשיחהי' בניסן ה'תשפ"א • 10:26, 23 במרץ 2021 (IST)
"אין משה חפץ לגאול עם בטלנים מן התורה". יש כאלו שרוצים שמשיח יבוא ויסדר להם את כל העניינים, בלי שיעשה דבר. אלו גם מעדיפים שייקח את הקוזקים לארץ ישראל, וישאיר אותם על אדמת הפריץ בשלום. בימי רבי יוסף קארו שלטו במקום העות'מאנים, והיה אסור ליהודים לבקר בהר. משכך, העניין היה רחוק יותר מקיום מעשי מצד "אתערותא דלתתא", והם אכן ציפו לישועה משמים, בבחינת "בית מקדש של אש". משסומכים על שמיים, סומכים גם על בואו של אליהו שיכין את העם לפני כן. אף ההימנות בזמננו אינה חובה הלכתית, אלא חיבוב מצווה. מצווה שלא קיימת, אין אדם חייב להכין עצמו אליה שמא תבוא. יהונתןשיחה • י' בניסן ה'תשפ"א 12:24, 23 במרץ 2021 (IST)
לא נודע בטלנות מהתורה למה שכתבתי, זה יהיה ודאי פיתרון לשאלת קדשים בחוץ לטוענים שאי אפשר להקריב מחסרון בקיאות במקום המזבח שלפי טענה זו לא יועיל שנחקור. וכן לשאלת כהנים לא מיוחסים, כי אליהו יבוא וייחס. עניין אתערותא דלתתא לא ברור ויש קו דק בינו לבין דחיקת הקץ. גם כיום יש שסבורים שאתערותא דלתתא היא על ידי מסירות נפש לנסות לבנות נגד דעת הגויים הנמצאים בהר.--יהודהשיחהי"א בניסן ה'תשפ"א • 09:50, 24 במרץ 2021 (IST)
ציירת יפה את הסקאלה. בקצה אחד נמצאים הקנאים, שכל פסיעה לעבר ריבונות והקמת אחיזה יהודית, מבחינתם נחשבת לדחיקת הקץ. ובצד השני יש את אלו הסוברים שכל מה שניתן לעשות בידי אדם אין להניחו לשמים. טענת השמדת יהודי חו"ל ותחיית יהודי ארץ ישראל מתורצת על ידי הצד הראשון כמעשה שטן, הסתר, ומלווה בנבואות זעם על עתיד העם היושב בציון בחוזקה. מתונים יותר ממחנה זה רק משאירים את העבירה בלא מתן עונש לה. בין אלו ובין אלו עשויים לטעון שלולא מעשי החילוניים הציוניים, היינו היום במנוחה רבה יותר. מכאן והלאה, איני רואה הרבה מקום לשכנוע הדדי. גם את מאמיני כדור הארץ השטוח קשה לשכנע אחרת. יהונתןשיחה • י"א בניסן ה'תשפ"א 15:32, 24 במרץ 2021 (IST)
מאמיני כדור הארץ השטוח זה נושא לדיון בפני עצמו. למה באמת אנחנו כל כך בטוחים שהעולם כדור, ראוי לבדוק האם זה רק כי כך למדו אותנו בילדותינו או שיש ראיות משכנעות לכך. (מצאתי כעת כמה אפשר לראות שם). מ"מ נראה שאדם נורמטיבי לא יאמין שהעולם שטוח, עד כדי שמי שרוצה להגחיך את שיטת מתנגדו, אומר לו שקשה לשכנע גם שהעולם לא שטוח...--יהודהשיחהה' בתמוז ה'תשפ"א • 22:47, 14 ביוני 2021 (IDT)
אני חושש שזה כבר נכנס בגדר מחקר מקורי... הלבלר (שיחה) 23:08, 14 ביוני 2021 (IDT)

תביעת פדיון בברכה שלא הצליחה

מדברי המהרש"ם נראה כי אם אכן האדמו"ר בירך או הבטיח ולא נתקיים, שניתן לתבוע הפדיון בחזרה. והוא חידוש. וי"ל. יהונתןשיחה • י"א באייר ה'תשפ"א 19:05, 22 באפריל 2021 (IDT)

בשו"ת מהרש"ם מברז'אן כמדומני, דן בשאלה דומה: האם פיקוח נפש דוחה שבת בהזכרה אצל צדיק. אני חושב שיש גם שאלה דומה על מי שהבטיח ישועה, והתברר שהיא קרתה או החלה עוד לפני שבירך. ביבליופילשיחה • י"ג באייר ה'תשפ"א • 09:42, 25 באפריל 2021 (IDT)
ביבליופיל, מה שהזכרת בסוף דבריך, הם הם דברי המהרש"ם שהזכרתי כאן, והובא בערך. יהונתןשיחה • י"ג באייר ה'תשפ"א 16:30, 25 באפריל 2021 (IDT)
היה איזה סיפור אמיתי עם קוויטל שנרשם בשבת עקב פיקוח נפש... ועל זה רגזה הארץ. גורשיחה • י"ג באייר ה'תשפ"א • 14:08, 25 באפריל 2021 (IDT)
שמעתי פעם סיפור בשם האמרי יוסף מספינקא, שפעם נאנח בעת ברכת המזון אחר סעודה שלישית באומרו "ונא אל תצריכנו ה' א-להינו לא לידי מתנת בשר ודם ולא לידי הלוואתם". עמד שם חסיד אחד, וחשב לעצמו: נו נו, כעת הוא נאנח ומבקש, ומיד לאחר הבדלה ישב בחדרו ויצבור הרבה "מתנת בשר ודם"... לאחר ברהמ"ז פנה אליו הרבי ואמר לו: יש אנשים שנותנים לי פדיונות ואיני מצליח להביא להם ישועה, הרי שזו "מתנת בשר ודם", כי הכסף בידי הוא מתנה ללא קבלת תמורה. יש כאלה שלוקח זמן עד שהישועה באה, ובינתיים הפדיון הוא בידי כ"הלוואה". מבקש אני מהשי"ת, שתבוא הישועה מיד, ואז יהיה זה בגדר מקח רגיל כדת וכדין...
על פי סברא, בדרך כלל אין החסיד מתנה את מתן הפדיון בקיום הברכה, והוא יודע שלא תמיד זה מצליח. ולכן מסתבר כדברי ה"אמרי יוסף". איש גלילישיחה • י"ג באייר ה'תשפ"א • 14:25, 25 באפריל 2021 (IDT)
נתפסתי בקלקלתי 😞. אני חושב שיש איזו ראיה מעובד אדום הגתי שנולדו לו ילדים בזכות הארון אף שהארון שהה בביתו חמשיה חדשים בלבד כמדומני. ביבליופילשיחה • י"ד באייר ה'תשפ"א • 10:02, 26 באפריל 2021 (IDT)
הראיה היא שברכה מועילה אף למפרע, שהרי הילדים נולדו לו אז אע"פ שהעיבור היה קודם. אאל"ט גם זה תשובה במהרש"ם על דבר קהילה שתבעה את הפדיון לאחר שנתברר שהישועה הגיעה לפני-כן. (נ.ב. צ"ל שלשה חדשים).--מכלולאי (שיחה) 01:21, 27 באפריל 2021 (IDT)
לכאורה הכוונה שניכר עיבורן של אשתו ושמונה כלותיו. ובירושלמי משמע שילדו בעיבור של שבוע! איש גלילישיחה • ט"ו באייר ה'תשפ"א • 04:27, 27 באפריל 2021 (IDT)
אכן, לפי מה שהיה ניכר עיבורן. וכידוע שלושה חודשים זה זמן שניכר העיבור, כמעשה יהודה ותמר. יהונתןשיחה • ט"ו באייר ה'תשפ"א 15:34, 27 באפריל 2021 (IDT)
וכן הוא להלכה, לגבי שתהיה האשה נחשבת למסולקת דמים כדין מעוברת (מסכת נדה, דף ח', עמוד ב', שולחן ערוך, יורה דעה, סימן קפ"ט, סעיף ל"ג). איש גלילישיחה • ט"ז באייר ה'תשפ"א • 17:22, 27 באפריל 2021 (IDT)
אמנם הריטב"א והשמ"ק מקשים קושיה דומה, ותירצו כדברי הירושלמי. עוד בזה, כאן. --מכלולאי (שיחה) 18:35, 27 באפריל 2021 (IDT)

המתחזה שהתל באנשים כאילו הוא קרוב משפחתם ומה שיש לי ללמוד מזה

קראתי היום מאמר מ"קטיפה" של תשרי משנת תש"ף. ששם תיארו אדם שהתחזה בפני כמה משפחות כאילו הוא בן משפחתם שאבד, הוא הוליך שולל משפחות מיוחסות, של חסידים ושל ליטאים. כאשר הציג את עצמו באופן שמוכיח לכאורה שהוא בקי ממש בכל המידע על המשפחה בדורות עברו. דבר שגם המשפחות עצמם לא יכלו להאמין שמישהו יודע זאת מחוץ למשפחה. אחרי שהתל במשפחה במשך זמן מה, נעלם פתאום מחייה. התובנה שאני לומד מכך, היא שלעולם אין לתת אימון במה שנראה לנו ברור. הטענה המקובלת אצל רבים היא "למה שהוא ישקר, מה ירויח מכך" והנה הלז ככל הנראה הרוויח את ההנאה שהצליח להוליך שולל, ולא מעבר לכך כלום. אגב, שם לא כתבו את התובנה הזו אלא רק שיש ללמוד עד כמה חשוב לנו הקשר עם המשפחה, שאנו לא יודעים להעריך זאת עד שנלקח ממנו. ועוד שיש ללמוד שלא די בכישרון אלא צריך להשתמש בו לדברים הנכונים.--יהודהשיחהי"א באב ה'תשפ"א • 21:39, 19 ביולי 2021 (IDT)

דווקא אני סבור שיש הרבה מה להרוויח מכך, אלא שאותו תמהוני לא ניסה כלל. כנראה שהכלל של "מה ירוויח מכך" חל רק על אנשים רגילים... ביבליופילשיחה • י"א באב ה'תשפ"א • 15:24, 20 ביולי 2021 (IDT)