אנציקלופדיה:מדריך לעיצוב דפים/ביוגרפיות

From האנציקלופדיה היהודית
Jump to: navigation, search

תכליתו הפשוטה של מדריך לעיצוב דפים זה היא לשוות לערכי הביוגרפיה מראה דומה – זהו מדריך סגנון. הכללים הבאים אינם מתיימרים להיות תורה מסיני, אלא קווים מנחים שיעזרו לאנציקלופדיה היהודית להיות עקבית וקלה יותר לקריאה ולשימוש, וכן לכתיבה ולעריכה.

לכותבים חדשים נזכיר שכתיבה בהירה, אינפורמטיבית ובלתי־מוטה חשובה יותר מהעיצוב, אותו ניתן לתקן בהמשך, וכי איננו מצפים מהכותבים לעמוד בכל הכללים שלהלן.

פרק הפתיחה

מאמרים ביוגרפיים צריכים להתחיל בשם ובתאריכי לידה ופטירה:

  • שם - בדומה לנושאים אחרים, את השם נהוג לציין בכתב מודגש. כאשר השם אינו שם עברי, נהוג לציין את השם בשפת האם בסוגריים בציון שפת האם.
  • תאריכי לידה ופטירה - תאריכים מלאים עדיפים על שנים בלבד, אך בכל מקרה הם תמיד צריכים להיות קישורים. לאנשים שאינם עוד בין החיים, השתמשו בסימן מינוס רגיל בין תאריך הלידה לתאריך הפטירה (כתבו קודם את תאריך הלידה, כך שיופיע בעברית מימין לתאריך הפטירה; ראו הנחיות לכתיבת מספרים בעברית). עבור אישים שעבורם יש חשיבות מיוחדת לתאריך העברי ושעבורם ידוע התאריך העברי המדויק, כמו אישים חרדים, ניתן לציין גם תאריך עברי.

דוגמאות:

  • לאה גולדברג (1911 - 1970)
    • '''לאה גולדברג''' ([[1911]] - [[1970]])
  • אגאתה כריסטיאנגלית: Agatha Mary Clarissa Christie; 15 בספטמבר 189012 בינואר 1976)
    • '''אגאתה כריסטי''' ({{שם בשפת המקור|שם=Agatha Mary Clarissa Christie|שפה=אנגלית}}; [[15 בספטמבר]] [[1890]] – [[12 בינואר]] [[1976]])
  • הרב אברהם יצחק הכהן קוּק (ט"ז באלול ה'תרכ"ה, 7 בספטמבר 1865 - ג' באלול ה'תרצ"ה, 1 בספטמבר 1935)
    • הרב '''אברהם יצחק הכהן קוּק''' ([[ט"ז באלול]] [[ה'תרכ"ה]], [[7 בספטמבר]] [[1865]] - [[ג' באלול]] [[ה'תרצ"ה]], [[1 בספטמבר]] [[1935]])

למי שעודם בחיים, יותר ברור ופחות מקאברי להשתמש במילה "נולד" או "נולדה" מאשר להשאיר מקום פנוי שרק מחכה לתאריך פטירה:

  • יהודה אטלס (נולד ב־1937)
    • '''יהודה אטלס''' (נולד ב־[[1937]])
  • יהונתן גפן (נולד ב־22 בפברואר 1947)
    • '''יהונתן גפן''' (נולד ב־[[22 בפברואר]] [[1947]])

בנוסף, יש לכתוב את שם האישיות בשפת המקור, לצד התאריך, אם מדובר באישיות שאיננה ישראלית. אם מדובר בישראלי, אז שפת המקור היא בלאו הכי עברית ואין בזה צורך.

פסבדונימים

לאנשים שמוכרים יותר על פי הפסבדונים שלהם, השם האמיתי צריך בדרך כלל להופיע ראשון במאמר, כשהפסבדונים מופיע קרוב אחריו. נהגו כך אפילו אם כותרת המאמר עצמו היא הפסבדונים:

  • שלום רבינוביץ' (1859 - 1916), מוכר יותר בשם העט שלום עליכם
  • '''שלום רבינוביץ' ''' ([[1859]] - [[1916]]), מוכר יותר ב[[שם עט|שם העט]] '''שלום עליכם'''

לחלופין, השם האמיתי יכול להיות קרוב לפסבדונים:

  • ע. הלל, שנולד כהלל עומר (1926 - 1990), היה משורר וסופר ישראלי ידוע.
    • '''ע. הלל''', שנולד כ'''הלל עומר''' ([[1926]] - [[1990]]), היה [[משורר]] ו[[סופר]] [[ישראל|ישראלי]] ידוע.

שם הערך

ראו דיון נרחב באנציקלופדיה:איך לתת שם למאמר

תוארי כבוד

תוארי כבוד צריכים להופיע בגוף המאמר היכן שצריך, אך לא להיכלל בכותרת הערך. לדוגמא:

סר משה מונטיפיורי
הרב בן ציון עוזיאל

יוצאים מכלל זה מקרים שבהם התארים או כינויי הכבוד הפכו לשמות ידועים, כגון ג'ינגיס חאן ורבי עקיבא.

שליטים היסטוריים

אנשים ששלטו (כדוגמת מלכים) יזכו לשתי מערכות תאריכים; כמו כן, שמותיהם האמיתיים שונים בדרך כלל משמותיהם כשליטים. ראו את הערך על האפיפיור פיוס השלישי (באנגלית) כהצעה ראשונית איך להציג את זה בצורה נקיה בפתיחת מאמר (היתרון הוא שהחלק הראשון זהה לחלק הראשון של לא־שליטים).

שמות מהמזרח הרחוק

אין כרגע תקן בנוגע לסדר בשמות יפניים או בשפות אחרות שבהן נהוג ששם המשפחה קודם לשם הפרטי. אפשר לדון בכך בדף השיחה.

אזכורים נוספים של שמות

לאחר האזכור הראשון של כל שם, מותר להתייחס לאדם באמצעות שם המשפחה בלבד. לדוגמא:

דבורה כהן הייתה סופרת במאה ה־15. היא עברה לאלכסנדריה, שם פגשה את בלה לוי. כהן סיפרה כי למדה הרבה מלוי.

סגנון

ניקח למשל את המשפט הבא, המופיע בתחילת הערך הדמיוני "לודביג התשיעי, מלך רוריטניה":

"לאחר כישלון הסרבים בקרב באריץ' שבו נהרג ריכארד השמיני, הפך לודביג בן ה-15 לטוען העיקרי לכתר רוריטניה מטעם בית רופרכט". הערך ממשיך, ומפרט את דרכו של לודביג אל הכתר, אך אנו נותרים עם התהיות הבאות:

מה הקשר בין הסרבים לרוריטנים, שהרי רוריטניה מצויה מרחק ורסטאות רבות מסרביה? מדוע ריכארד השמיני נלחם לטובת הסרבים? מהו שמנע מלודביג את קבלת הכתר כבר בשלב זה? מדוע הוא "טוען לכתר"? מיהם בית רופרכט? מתי קרה כל האירוע הזה?

כמו שסיפר ג'ימבו וילס בהרצאתו באוניברסיטת תל אביב, מי שכתב את הערך על לודביג התשיעי בוויקי האנגלית היה כמובן פרופסור למתמטיקה שהתחביב שלו הוא תולדות רוריטניה בימי הביניים, וסבור שכל העולם בקיא במזימות ובקשרים שבין בית רופרכט ובית גריפנצהולרן, ושקרב באריץ' הינו מושג כה נפוץ עד שהפופולריות שלו שנייה רק לזו של בריטני ספירס, לכן הוא רואה פחיתות כבוד בהסבר מושגים כה בסיסיים, מה גם שמי שיקרא את הערך שכתב, "בית רופרכט ובית גריפנצהולרן", מיד יוכל לעמוד על הדברים לאשורם. כבמקרים רבים בוויקיפדיות (אצלנו, כמובן, זה לא יכול לקרות), הוא הצליח להטיל אימה על חברינו האנגלים כך שאיש אינו נוגע בערכים שלו, והם נותרים סתומים כשהיו.

כותבים או מתרגמים טובים של הערך יקראו את ערכי המלכים שקדמו ללודביג התשיעי וערכי המלכים שאחריו, יקראו קצת על ההיסטוריה של רוריטניה בתקופה, ורק אז ייגשו למלאכת תרגום הערך; רצוי כשהם מצוידים במקור נוסף, לשם אימות והבהרת העובדות. בכל פעם שעורכים נתקלים במושג או בשם שאינו נהיר להם, עליהם להבהיר זאת קודם לעצמם, ואחר כך לקוראים. ערך המכיל, לפני פירוט מעשיה הנשגבים של האישיות הרמה, פסקה על "רקע היסטורי" שתבהיר את מושגי היסוד ותיתן רקע מסוים לקורא בדבר התקופה, הדמויות העיקריות שפעלו בה, והקונפליקטים שעמדו בפניהם, יהיה ערך טוב בהרבה מתרגום (ויהא זה המדויק ביותר) מוויקי האנגלית.

בערך על אדם נהוג לציין את שם בן או בת זוגו, עיסוק ומספר ילדים. את שמות הילדים נהוג לציין רק כאשר הם ידועים בזכות עצמם.

חיים מוקדמים, צעירותו, וכו'

המילים לעיל הן תרגום מילולי נפוץ בקרב מתרגמי ביוגרפיות מאנגלית. התרגום הנכון לביטוי early life הוא "נעורי/ה", "תחילת דרכו" או "ראשית חייו".

הנקודה היהודית

לאישים רבים "נקודה יהודית" אשר בוויקי (ובפרט בוויקיפדיות הלועזיות) מתעלמים ממנה לעתים קרובות. נסו לגלות אותה ולהאיר את עינינו אנו, כך ראוי באנציקלופדיה היהודית.

מי ראוי לערך באנציקלופדיה היהודית

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – אנציקלופדיה:עקרונות וקווים מנחים ליצירת ערכי אישים

בספרו "האינטלקטואל, האמת והכוח", מספר שלמה זנד:

ב־1996 יצא לאור בצרפת המילון הראשון בעולם על אינטלקטואלים. היה זה ספר בן 1,262 עמודים שיוחד אך ורק לאינטלקטואלים שפעלו בזירה הצרפתית במאה העשרים. היות שרבים מהשמות המוזכרים בספר הם של אישים חיים, אלה שנשכחו ולא הוזכרו בפנתאון ה"ספרותי־מדעי" נעלבו קשות.

מצבם של אלה שהם או מעריציהם רוצים להנציחם באנציקלופדיה היהודית נוח יותר, אולם גם כאן יש גבולות, וערכים על דמויות שאינן ראויות להיכלל באנציקלופדיה היהודית נמחקים במהרה.

אוטוביוגרפיה

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – אנציקלופדיה:אוטוביוגרפיה

ככלל כתיבת אוטוביוגרפיה באנציקלופדיה היהודית היא מתכון לצרות. לרוב הערך עולה לדיון מחיקה עקב הפרה בסבירות גבוהה של נקודת המבט הנייטרלית של האנציקלופדיה היהודית. אם לדעתך יש חשיבות לערך על עצמך, רצוי להוסיף אותו לרשימת הערכים המבוקשים. אם בכל זאת החלטת לכתוב בעצמך את הערך העוסק בך, רצוי לבקש ביקורת עמיתים עליו לאחר כתיבתו.

תבנית לדוגמה


{{מדען}}, {{רב}}, {{אישיות}}, {{סופר}}, {{ח"כ}}, {{מנהיג1}}, {{חייל}}
'''שם האדם''' (שם בשפת המקור: תאריך לידה - תאריך פטירה) ותיאור קצר על ייחודו של האדם.
==ביוגרפיה==
==קריירה==
==משפחתו==
==מורשתו==
==הוקרה ופרסים==
==הנצחה==
==פרסומים==
==ראו גם==
*[[ערך שקשור]] - הסבר קצר
==לקריאה נוספת==
* שם סופר, '''שם ספר''', שם הוצאה, תאריך הוצאה
==קישורים חיצוניים==
* שם כותב, [Address תיאור המאמר], שם האתר
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים|יישור=ימין}}

ראו גם

דף זה מוגש באדיבות ויקיפדיה העברית. (הדף המקורי, רשימת התורמים)
הערך בוויקיפדיה קטן מערך זה ב -485 תווים

לעדכון מוויקיפדיה, לחץ כאן.