אליעזר ולדמן
הרב ולדמן, 2008 | |
תאריך לידה | ל' בשבט ה'תרצ"ז (84) |
---|---|
מקום לידה | פתח תקווה |
תאריך לידה לועזי | 11 בפברואר 1937 |
מקום פעילות | קריית ארבע חברון |
השתייכות | דתי לאומי |
תחומי עיסוק | אמונה, ארץ ישראל |
תפקידים נוספים | נשיא ישיבת ניר קריית ארבע, שימש כחבר כנסת מטעם סיעת התחיה בכנסות ה-11 וה-12 |
רבותיו |
הרב צבי יהודה קוק הרב דוד כהן (הנזיר) הרב יצחק הוטנר |
תלמידיו | זאב חבר (זמביש), בני קצובר,נעם ארנון, הרב יהושע שמידט, הרב איתם הנקין |
חיבוריו | על דעת המקום והזמן, ספר חגי, וישלחהו מעמק חברון (חלק א'), קומו נעלה ציון. |
אליעזר ולדמן | |
---|---|
תאריך לידה | 11 בפברואר 1937 |
כנסות | 11–12 |
סיעה | התחייה |
הרב אליעזר ליפא ולדמן (נולד בל' בשבט, ה'תרצ"ז, 11 בפברואר 1937) הוא רב ציוני, ממייסדי ההתנחלות בחברון ובקריית ארבע, וראש ישיבת ההסדר ניר במקום. כיהן כחבר הכנסת מטעם סיעת התחיה.
Contents
ביוגרפיה
נולד בפתח תקווה, לרב יואל ולדמן ולדינה. בהיותו בן שלוש ירדה משפחתו לארצות הברית. בנערותו בארצות הברית למד אצל הרב יצחק הוטנר, ובישיבה יוניברסיטי לתואר ראשון בפסיכולוגיה ובפילוסופיה.
ב-1956 עלה הרב ולדמן לארץ ישראל במסגרת תוכנית ההכשרה של בני עקיבא. למד בישיבת כרם ביבנה ועבד בקיבוץ הדתי יבנה. לאחר שנת ההכשרה התקבל לישיבת מרכז הרב. הוא למד יחד עם הרב חיים דרוקמן אצל הרב צבי יהודה הכהן קוק. על הערכתו הרבה של הרב ולדמן לרב צבי יהודה הכהן קוק ניתן ללמוד מכך, שלעולם אינו קורא לו "רבי" בלבד, אלא תמיד "מורנו ורבנו הרב צבי יהודה".
פועלו הציבורי והפוליטי
הרב ולדמן משמש כראש ישיבת ההסדר "ניר קריית ארבע" החל משנת 1972. לאחר כמה שנים הצטרף אליו הרב דוב ליאור. שניהם שימשו במשך כ-30 שנה כראשי הישיבה, כשהרב ליאור עוסק בעיקר בתחום העיון וההלכה והרב ולדמן עוסק בלימודי מחשבה והשקפה על פי הגותו של הראי"ה קוק. כראש הישיבה משמש בנו ממשיכו של הרב ולדמן, הרב נעם ולדמן, והרב ולדמן כנשיא.[1]
הרב ולדמן לימד לימודי אמונה בישיבת מרכז הרב לפני ואחרי מלחמת יום הכיפורים.
בשנת ה'תשל"ז (1977) שימש כרב המושב קשת ברמת הגולן, עד אשר הרב שלמה אבינר החליפו בתפקיד זה. כמו כן היה חבר המזכירות העולמית של תנועת בני עקיבא בשנת 1976, ולאחר מכן בהנהלה הארצית של בני עקיבא (1980–1986). בשנת תשכ"ד היה ממיסדי ישיבת אור עציון ושימש שם כר"מ במשך מספר שנים. בניסן תשכ"ח היה ממייסדי היישוב היהודי בחברון.
הרב ולדמן היה ממייסדי וראשי "גוש אמונים", ממייסדי מפלגת התחיה. הוא שימש כחבר מזכירות מרכז ומועצת תנועת "התחיה" עד לפירוקה. וכיהן כחבר כנסת בכנסת ה-11 ובכנסת ה-12. הוא פרש מהכנסת בינואר 1990.
ב-1993 הצטרף לאיחוד הרבנים למען ארץ ישראל שאז הוקם, לפני ביצוע תוכנית ההתנתקות עבר הרב ולדמן עם תלמידי ישיבת ההסדר ניר קריית ארבע ארעית וכצעד מחאה ליישוב שא-נור בצפון השומרון. באותה העת הצטרף לקוראים לסרב פקודה.[2]
בבחירות לכנסת ה-20 בשנת 2015, היה בין זקני הרבנים בציונות הדתית שקרא להצביע למפלגת 'הבית היהודי', ולא למפלגת 'יחד'.[3]
דעותיו
הרב ולדמן, בהיותו תלמיד של הרב קוק, מורה לתלמידיו את דרכו החינוכית בעיקר על פי כתביו של הרב קוק האב (כדוגמת אורות ועין איה). על פי הרב קוק בספר אורות,[4] סובר הרב ולדמן שמדינת ישראל היא "יסוד כיסא ה' בעולם", על אף שהיא חילונית. בשיחותיו קיים דגש על הבנת תהליך הגאולה על פי משנת הרצי"ה.
הרב ולדמן נמנה עם הזרם בציונות הדתית של מרכז הרב בהובלתו של הרב אברהם שפירא ולא בזרם של 'הר המור'. הרב ולדמן הוא תלמיד מובהק של הרב צבי יהודה קוק ולכן יחסו למדינת ישראל הוא כראשית צמיחת גאולתנו. הרב נגד מעשי נקמה פרטיים בערבים וטוען שמדינת ישראל בלבד צריכה לנקוט צעדים כנגד הערבים כתגובות לפיגועים. הרב ולדמן נמנה עם הרבנים שקראו לחיילים שנצטוו לפנות יהודים מא"י לסרב פקודה, עם זאת הוא קורא לתלמידיו שלא להפעיל אלימות כנגד חיילים/שוטרים שבאים לפנות. הרב מעודד עלייה להר הבית ע"פ פסיקתו של עמיתו הרב דוב ליאור ואף עולה בעצמו להר הבית.
ב-1974 הורה לחיילים שהתייעצו עמו לסרב לפקודות שתכליתן הפרעה להתנחלות בשטחים.[5]
מתלמידיו
- זאב חבר (זמביש)-מזכ"ל תנועת אמנה (ארגון) ומראשי מועצת יש"ע.
- בני קצובר-ממקימי גוש אמונים, ראש המועצה אזורית שומרון לשעבר ויו"ר ועד מתיישבי השומרון.
- נעם ארנון-דובר היישוב היהודי בחברון.
- הרב יהושע שמידט- רב היישוב שבי שומרון וראש הישיבה.
- הרב איתם הנקין.
- הרב דניאל מילר- ראש ישיבת עטרת נחמיה בפתח תקווה.
- הרב מנחם פליקס- מראשי גוש אמונים.
- צביקי בר חי- ראש המועצה אזורית הר חברון לשעבר.
- הרב נעם ולדמן- בנו ראש ישיבת ניר.
- הרב מיכאל חג'ג'[1]- ר"מ בישיבת נתיבות ישראל בבת ים.
- הרב מנחם נויברגר-רב הגרעין באופקים.
- הרב חיים זלינגר[2]-ראש אולפנת קריית ארבע.
- הרב שמעון בן ציון- ר"מ במכון מאיר.
כתביו
- על דעת המקום והזמן – חוברת על השקפה דתית לאומית; כוללת את מאמרו על חשיבות הברכה על פי התלמוד הירושלמי.
- ספר חגי – בספר זה לוקטו שיחות של הרב ולדמן בספרי בראשית ושמות. יצא לזכרם של ארבעה מתלמידי ניר קריית ארבע.
- חוברות שיחות לפי נושאים ופרשיות השבוע – מהדורה פנימית יצאה על ידי תלמידי ניר קריית ארבע.
- אורות התשובה – עריכה והבאה לדפוס של ספרו של הרב קוק יחד עם הרב חיים דרוקמן.
- וישלחהו מעמק חברון (חלק א') – שיחות על פרשיות השבוע (בראשית שמות)
- קומו ונעלה ציון – חוברת המעודדת עלייה להר הבית.
קישורים חיצוניים
אליעזר ולדמן, באתר הכנסת
- רשימת המאמרים של אליעזר ולדמן באתר רמב"י
- רשימת המאמרים של אליעזר ולדמן, באתר רמבי"ש
שיעורים של הרב ולדמן, בערוץ היוטיוב של ישיבתו
- יובל לישיבת ניר וגבורות לרב ולדמן, באתר ערוץ 7, 26 במאי 2017
- אלישיב רייכנר, "הרגשנו שהקב"ה קורא לנו", מקור ראשון, מוסף "שבת", 13 ביוני 2017
הערות שוליים
- ^ יוסף ארנפלד, להעמיד תלמידים למשנתו של אבא, באתר ערוץ 7, 20 באפריל 2016
- ^ רבנים נוספים הצטרפו לקריאת הרב שפירא, באתר ערוץ 7, 24 באוקטובר 2004
- ^ הרב ולדמן: להצביע לבית היהודי, באתר ערוץ 7, 11 במרץ 2015
- ^ אורות ישראל, פרק ו', פסקה ז'
- ^ ישראל הראל, ראש ישיבת קריית ארבע לשמגר: שקול העמדתי לדין, מעריב, 16 באוקטובר 1974
ערך זה מוגש באדיבות ויקיפדיה העברית.
(הדף המקורי, רשימת התורמים)
הערך בוויקיפדיה גדול מערך זה ב +5437 תווים
לעדכון מוויקיפדיה, לחץ כאן.
- ויקינתונים - השוואת ערכים: חסר: P19
- ויקינתונים - השוואת ערכים: חסר: p1416
- ויקינתונים - השוואת ערכים: חסר: P1066
- ויקינתונים - השוואת ערכים: חסר: P802
- רשימת חברי הכנסת
- פעילי גוש אמונים
- חברי כנסת מטעם התחיה
- בוגרי ישיבת מרכז הרב
- תלמידי הרצי"ה קוק
- רבני הציונות הדתית בישראל
- יהודה ושומרון: רבנים
- חברי הכנסת האחת עשרה
- חברי הכנסת השתים עשרה
- מייסדי התנחלויות
- קריית ארבע: אישים
- ראשי ישיבת ניר קריית ארבע
- ציונות דתית: חברי כנסת
- פתח תקווה: אישים