אליעזר אבי הבעל שם טוב

From האנציקלופדיה היהודית
Jump to: navigation, search


שגיאות פרמטריות בתבנית:אישיות

פרמטרים [ תקופת פעילות ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

רבי אליעזר
אין תמונה חופשית
מקום מגורים האימפריה העות'מאניתהאימפריה העות'מאנית  האימפריה העות'מאנית
ידוע בשל אביו של הבעל שם טוב
בת זוג שרה
צאצאים רבי ישראל בעל שם טוב

אליעזר היה יהודי במזרח אירופה במאה ה-17, שפרסומו העיקרי הוא הודות לבנו הבעל שם טוב. אין כמעט תיעוד היסטורי ומחקרים אודותיו, והידוע עליו הוא בעיקר מסיפורי שבחי הבעש"ט, שם מופיעים עליו סיפורים רבים והוא מתואר כ"צדיק נסתר". פרטים נוספים עליו קיימים במסורת החב"דית.

ביוגרפיה

שנת הולדתו אינו ידועה. במסורת החב"דית היא מצוינת בין השנים ה'ש"נה'ש"ס[1], כשהרבה מציינים לשנת ה'שנ"ח. נשא את שרה. הזוג התגורר ב"ולאכיה". רבי יוסף יצחק שניאורסון זיהה את המקום כנסיכות ולאכיה, והצביע על עיר מגוריהם כעיירה "אוקופ" (כיום אוקופי (אנ')[2], הסמוכה לקמניץ-פודולסק[3], או טלוסט[4]. לפי משה אידל אזור מגוריהם הוא יותר צפונית-מערבית: בצפון נסיכות מולדובה שכונתה מולדו ולאכיה בעבר. בספר "שבחי הבעל שם טוב" נכתב שהם היו גרים סמוך לגבול[5].

על פי המסורת החסידית, רבי אליעזר היה עשיר, אך חי בפשטות ואת רוב כספו השקיע בהכנסת אורחים בביתו[6]. לפרנסתו עסק בממכר לחם, והיה מחלק כיכרות רבים לעניים בלא לגבות מהם תשלום. אשתו הייתה תופרת, ואף היא לא נטלה שכר על עבודות שביצעה עבור משפחות נזקקות[7]. לפי גרסאות אחרות, פרנסתם של הזוג הייתה מעיסוקה של שרה, כמיילדת[8]. הוא נחשב כצדיק נסתר, והרבה היו מזכירים אצלו שמות לתפילה[7]. אחרים מציינים אותו סתם כ"איש המוני"[8].

אליעזר ואשתו היו עקרים במשך שנים רבות, ובנו - רבי ישראל בעל שם טוב - נולד לו רק לעת זקנתו.

במסורת חב"ד מתוארכת פטירתו לטווח השנים שבין ה'תנ"הה'תס"ה[1]. בעת פטירתו היה בנו רבי ישראל בן חמש שנים. אשתו נפטרה זמן קצר לאחר מכן.

בספר "שבחי הבעל שם טוב" מסופר שהגיעו לעירו שודדים, ששבו ומכרו אותו לאחד מיועצי המלך, ובזכות עצה מוצלחת שנתן למלך, התמנה למשנה למלך[9], אולם כאשר ביקשה בת המלך להינשא לו, נאלץ רבי אליעזר לגלות שהוא יהודי. לאחר מכן, באישורה של בת המלך ברח וחזר אל רעייתו[10].

המסורת החסידית מייחסת לרבי אליעזר מעשה מיוחד שבזכותו זכה שנולד לו בן. על פי הספר "שבחי הבעש"ט", היה זה בזכות עמידתו בניסיון והימנעותו מלהתחתן עם בתו של המלך, נגלה אליו אליהו הנביא והבטיח לו בן (הבעל שם טוב) שנולד לו כשהוא קרוב לגיל מאה[10], אולם על פי הגרסה החב"דית, הדבר היה בזכות שהסכים לקבל אורח שהגיע לעיירתו במהלך השבת, שהתברר בסוף כאליהו הנביא[11][7][12].

על פי המסורת החב"דית, לפני פטירתו ציווה את בנו הילד שני דברים: 1. לא לפחד משום יצור, אלא רק מה'. 2. לאהוב כל יהודי באשר הוא.

צאצאיו

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 רבי יוסף יצחק שניאורסון, ספר השיחות, ה'תש"א, עמ' 43–44. לפי ציון זה, בנו הבעל שם טוב נולד לרבי אליעזר בגיל 100 לערך.
  2. ^ על פי משה רוסמן ועוד.
  3. ^ יצחק אלפסי, ‏"רבי ישראל בעל שם טוב מייסד החסידות", בתוך: מחקרי חסידות, ישראל תשל"ח, עמ' 60, באתר אוצר החכמה.
  4. ^ רבי יוסף יצחק שניאורסון, ספר השיחות, תרצ"ו, עמ' 130.
  5. ^ שבחי הבעל שם טוב, ה'תש"נ, עמ' 47.
  6. ^ אברהם חנוך גליצנשטיין, אוצר סיפורי חב"ד, חלק א', עמ' 35.
  7. ^ 7.0 7.1 7.2 רודרמן, עמ' 26.
  8. ^ 8.0 8.1 צבי הירש מסליאנסקי, ‏ספר ההטפה : רבי ישראל בעל שם טוב, בתוך: כתבי מאסליאנסקי, חלק ב', ניו יורק תרפ"ט, עמ' 188, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד, או לעורכים הפעילים באתר).
  9. ^ שבחי הבעל שם טוב, ה'תש"נ, עמ' 47–49.
  10. ^ 10.0 10.1 שבחי הבעל שם טוב, ה'תש"נ, עמ' 50.
  11. ^ רבי יוסף יצחק שניאורסון, ספר השיחות - תש"א, עמ' 43-44.
  12. ^ צבי הירש מסליאנסקי, ‏ספר ההטפה : רבי ישראל בעל שם טוב, בתוך: כתבי מאסליאנסקי, חלק ב', ניו יורק תרפ"ט, עמ' 189, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד, או לעורכים הפעילים באתר).

NivdakVeushar.png