הרב אליהו מאיר פייבלזון (ירושלים)

From האנציקלופדיה היהודית
Jump to: navigation, search
הרב אליהו מאיר פייבלזון
250px
לידה 16 במרץ 1967 (53)
ב' באדר ב' ה'תשכ"ז
צפת
מדינה ישראל
השכלה ישיבת פוניבז' לצעירים, ישיבת בית מתיתיהו
מקום פעילות ירושלים, ישראל
השתייכות חרדי, ליטאי
תחומי עיסוק מחשבת ישראל, החזרה בתשובה
רבותיו הרב משה שפירא, הרב יצחק שלמה זילברמן, הרב לייב מינצברג
חיבוריו ויבינו במקרא, סוד הצמצום, ייחוד ברכה וקדושה, דברים שבלב, כל מצוותיך אמונה.


הרב אליהו מאיר פייבלזון (נולד בב' באדר ה'תשכ"ז, 16 במרץ 1967) הוא ראש ישיבה והוגה חרדי ליטאי.

מתחילת העשור השני של המאה ה-21 מכהן הרב פייבלזון כראש ישיבת פתחי עולם[1], ומעביר שיעורים במחשבת ישראל ובהשקפה בישיבת דרך השם וב"בית מדרש הגר"א".

קורות חייו

נולד בצפת לחנה לאה בת הרב יואל קלופט ולרב שמואל אביגדור פייבלזון, ראש ישיבת נחלת נפתלי בעיר. אביו הוא בנו של רבי ברוך יוסף פייבלזון ראש ישיבת ראדין, ונכדם של רבי אליהו מאיר פייבלזון, על שמו הוא קרוי, ושל רבי נפתלי טרופ.

למד בישיבת פוניבז' לצעירים ובמחזור הראשון של ישיבת בית מתתיהו בבני ברק. נישא לפנינה לבית ולך. הזוג מתגורר בשכונת רמת שלמה בירושלים ולהם שבעה ילדים.

ב-2010 הקים הרב משה שפירא את ישיבת "פתחי עולם"[2] עבור בעלי תשובה בעלי רקע אקדמי, והעמיד בראשה את הרב פייבלזון והרב אליהו אילני. מאז פרישת האחרון ופטירת הרב שפירא, הרב פייבלזון עומד לבדו בראש הישיבה.

מלבד שיעורי גמרא, שיעוריו של הרב פייבלזון עוסקים גם באמונה ו"הלכות דעות", מועדי ישראל, מחשבת ישראל, השקפה, תנ"ך, קבלה, נישואין, ועוד. הוא מלמד בישיבתו, בישיבת דרך השם, ב"בית מדרש הגר"א"[3] ובארגון נפש יהודי[4] הפונה לסטודנטים חילוניים.

הגותו והפולמוס סביבה

הרב פייבלזון למד קבלה והשקפה מפי הרב משה שפירא ובו הוא רואה את רבו המובהק[5] הוא למד גם עם הרב לייב מינצברג ראש ישיבת המתמידים (בעיקר תנ"ך) ועם הרב יצחק שלמה זילברמן (פילוסופיה וקבלה)[6] ובהם הוא רואה את רבותיו בנושאים אלו.

עיקרי משנתו: ערך עליון בחיבור אישי לתורה ולמצוות; אמון באהבת ה' לברואיו, ובפרט לעם ישראל, מתוך הבנה עמוקה במהות הברית שביניהם; ערכי הצדקה והמשפט, וההרמוניה ביניהם.

הוא רואה את התנ"ך כבסיס לכל תפיסה יהודית, ומרבה לעסוק בו בסגנון "פשוטו של מקרא". הוא מרבה להתבסס על תורת האר"י, הגר"א והרמח"ל ועל היסודות שקיבל מרבותיו הנזכרים.

סביב משנתו של הרב פייבלזון התעורר פולמוס. בשיעור שהעביר בשנת 2019 אמר כי אין כפירה בטענה שחכמים, ולא הלכה למשה מסיני, הם שחידשו את הפרשנות לחיוב "עין תחת עין" המוציאה אותו מפשוטו, וזאת במסגרת הסמכות שהעניקה להם התורה. ציטוטים משיעור זה הופצו והביאה לביקורת רבנית עליו, בין היתר מצד ראשי ישיבה בולטים כמו ראש ישיבת חברון הרב דוד כהן[7]. בעקבות הביקורת העביר הרב פייבלזון שיעור הבהרה[8].

גם לאחר ההבהרה סבל הרב פייבלזון מהטרדות טלפוניות וכתובות נאצה מתחת לביתו. בחודש יוני 2020 אוים לעיני רעייתו בסכין, בידי אנשים שדרשו שיחדל ממסירת שיעורים[9]. בקמפיין מימון המונים להדפסת ספריו שהחל מיד לאחר מכן, השתמשו תלמידיו במוטו: "זו התשובה שלנו" וכן "הם מוציאים סכינים - אנחנו נוציא ספרים"[10].

רבים משיעוריו נמסרים כסדרות. הוא מרצה בין היתר בפני אברכים, חרדים עובדים, סטודנטים ואינטלקטואלים חילוניים, ובעיקר צעירים חרדים[11]. הוא מקדיש שיעורים גם לנושאי אקטואליה ישראלית, כמו היחס בין חילונים לחרדים[12] והיחס החרדי הראוי ליום העצמאות[13]

חיבוריו

  • קונטרס בענייני מכירת שטרות
  • ויבינו במקרא - על החומשים בראשית וויקרא.
  • זכר ליציאת מצרים - על חומש שמות.
  • יתרון האור על פורים.
  • שיעורי מורינו על מועדי ישראל.
  • סוד הצמצום - מאמר לגבי סוד הצמצום.
  • כל מצוותיך אמונה - בעניין סוגיות הנוגעות למצוות התורה.
  • דברים שבלב - מכתבי הדרכה, ענייני אמונה, וענייני נישואין.
  • ייחוד ברכה וקדושה בחינותיה של השבת.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

ערך זה מוגש באדיבות ויקיפדיה העברית. (הדף המקורי, רשימת התורמים)
הערך בוויקיפדיה גדול מערך זה ב +209 תווים

לעדכון מוויקיפדיה, לחץ כאן.

NivdakVeushar.png