אלבה (נהר)
| נהר אלבה | |
|---|---|
 | |
| אורך | 1,170 קילומטר |
| גובה מוצא הנהר | 1,386 מטר |
| ספיקה ממוצעת | 711 מ"ק לשנייה |
| אגן הניקוז | 148,268 קילומטר רבוע |
| מוצא | הרי קרקונושה בצפון מערב צ'כיה |
| שפך | הים הצפוני |
| מדינות באגן הניקוז | צ'כיה, גרמניה |
 | |
אלבה (צ'כית: Labe, להאזנה (מידע · עזרה); גרמנית: Elbe; סורבית: Łobjo), נהר הנובע בהרי קרקונושה בצפון מערב צ'כיה וזורם צפון מערבה דרך גרמניה עד שנשפך לים הצפוני הוא אחד הנהרות העיקריים במרכז אירופה עם אורך של 1,170 ק"מ.
החל מ-1842 לספירה שימש נהר האלבה כנתיב מים לאוניות סוחר, וניתן להגיע באמצעותו אף עד פראג. נהר האלבה מחובר במערכת תעלות לאזורי תעשייה בגרמניה, לנהר האודר, לנהר הריין ולים הבלטי.
מקור שמו של נהר האלבה הוא ב"älv" שמשמעותו "נהר" בשפות סקנדינביות. בשנת 9 לספירה נכשלו הרומאים בניסיון להזיז את גבולם מזרחה מנהר הריין לנהר האלבה בקרב יער טויטובורג, ולאחריו לא ניסו זאת שנית.
נהר האלבה סימן את גבולה המזרחי של אימפריית הפרנקים בתקופתו של "קארל הגדול".
בתקופת נפוליאון בונפרטה היווה נהר האלבה את אחד מקווי המתאר לגבול בין פרוסיה לברית הריין.
לאחר חתימת חוזה ורסאי בשנת 1919 הוכרז אפיק נהר האלבה מאתר האיחוד עם נהר הוולטבה ועד השפך לים הצפוני כשטח בינלאומי, הכרזה שבוטלה בהסכם מינכן בשנת 1938. לקראת תום מלחמת העולם השנייה, ב-25 באפריל 1945, נפגשו על גדות הנהר אלבה הכוחות הסובייטיים שהתקדמו ממזרח עם כוחות בעלות הברית המערביות שהתקדמו מכיוון מערב[1].
לאחר מלחמת העולם היה נהר האלבה אחד מנתיבי הגבול שבין גרמניה המזרחית לגרמניה המערבית[2].
קישורים חיצוניים[edit | edit source]
הערות שוליים[edit | edit source]
- ^ איך הקיץ הקץ על גרמניה הנאצית, דבר, 6 במאי 1955
- ^ פיליפ בן, הגרמנים דורשים ויתורים נוספים, מעריב, 20 בדצמבר 1950
פיליפ בן, הצבא האטלנטי לובש עור וגידים, מעריב, 22 במרץ 1951
ערך זה מוגש באדיבות ויקיפדיה העברית, תחת רשיון ייחוס שיתוף זהה (CC BY-SA 3.0).
(הדף המקורי, רשימת התורמים)
הערך בוויקיפדיה גדול מערך זה ב +154 תווים
לעדכון מוויקיפדיה, לחץ כאן.
