איסטנבול
הרחבות או שכתובים לערך זה מאת עורכי האתר התבצעו בעבר באתרים שונים. סקירת השינויים.
ערך זה עוסק בעיר הגדולה בטורקיה. אם התכוונתם לנפה בטורקיה שאיסטנבול היא בירתה, ראו
| ||||||||||||||||||||
איסטנבול (בטורקית: İstanbul, נהגה אֶסְ-טָאמְ-בּוּל כשההטעמה על ההברה האמצעית; בראשיתה נקראה ביזנטיון, והשם הוסב ב-330 לספירה לקונסטנטינופול. במקורות העבריים נקראה בשם קושטנדינא ובקיצור קושטא). היא העיר הגדולה בטורקיה, בעבר שימשה כבירת האימפריה הביזנטית ואחריה כבירת האימפריה העות'מאנית. ההערכות בנוגע למספר תושביה נעות בין 11 ל-15 מיליון איש. איסטנבול היא העיר הגדולה בעולם הנמצאת בשתי יבשות: אירופה ואסיה.
Contents
מקור השם
מקור השם איסטנבול מהמילים היווניות המודרניות "סטן פולי" (στήν Πόλι) שמקורו במילים ביוונית עתיקה "איס טן פולין" (εις τήν Πόλιν) שפירושן "אל העיר" - כאשר העיר בה מדובר היא עירו של קונסטנטין או "קונסטנטין-פוליס" (פוליס - ביוונית: עיר).
השם "איסטנבול" החל להיות נפוץ בשפה הטורקית החל מהמאה ה-19, אף שרבים השתמשו (ומשתמשים גם היום) בצורה המקוצרת יותר המתבססת על הצורה המקורית - "סטמבול" - Stamboul. הוספת צליל "אי" בראשית השם מקובלת בטורקית לפני האותיות "ס" ו"ז", לדוגמה בשם העיר "איזמיר".
רק בשנת 1923 הסבה רשמית הרפובליקה הטורקית את השם ל"איסטנבול", שהיה הכינוי הנפוץ בשפה המדוברת. עד אז רווח השם קונסטנטינופול (יוונית: Κωνσταντινούπολις, לטינית: Constantinopolis), כלומר "עירו של קונסטנטינוס". במקורות ובדפוסים העבריים נקראה בווריאנט קושטנדינא (נכתב גם: קושטאנדינא, קושטנטינא, קושטאנטינא, קושטנטינה, קושטאנטינה), ובקיצור קושטא או קוסטא.
מלומדים ערבים נהגו לקרוא לעיר "קווסטנטיני", אבל העות'מאנים לא השתמשו בשם זה והעדיפו את הגרסה הפרסית: "פאי-אי טאחט" שפירושה בפרסית: "רגל כס המלכות" או "איסלמבול" שפירושו "של האסלאם".
תולדות העיר
ערכים מורחבים – ביזנטיון, קונסטנטינופול
בראשיתה הייתה העיר פוליס יוונית שנקראה ביזנטיון. היא נוסדה בצד האירופאי של הבוספורוס על ידי מתיישבים יווניים ממגארה בערך בשנת 660 לפנה"ס, שכפי שמספרת מסורת עתיקה, קראו ליישוב על שם מנהיגם ביזס (Βύζας).
הקיסר הרומי ספטימיוס סוורוס צר על העיר בשנת 196 לספירה וגרם לה הרס. הקיסר הרומי קונסטנטינוס (306–337 לספירה) שיקם את העיר והרחיבה, ובשנת 330 לספירה חנך אותה מחדש כ"רומא החדשה" (Nova Roma), בירתה החדשה של האימפריה הרומית. מאז נודעה על שמו, קונסטנטינופוליס (ביוונית: Κωνσταντινούπολη או Κωνσταντινούπολις, בלטינית: Constantinopolis).
עם חלוקת האימפריה הרומית ב-395, נעשתה העיר לבירת האימפריה הרומית המזרחית (האימפריה הביזנטית), ששלטה גם בארץ ישראל והייתה מרכז הנצרות המזרחית, שהתפתחה מאוחר יותר לכנסייה האורתודוקסית. מיקומה האסטרטגי - בין יבשות אירופה ואסיה, היותה בקצה דרך המשי המוליכה דרך אסיה עד לסין, וכן שליטתה על נתיבי המסחר ימיים המוליכים מן הים השחור לים התיכון הפכו את העיר למרכז עולמי של תרבות ומסחר.
במאה התשיעית היה מספר תושביה כ-800,000, והיא הייתה אפוא העיר הגדולה באירופה.
העיר נכבשה על ידי הצלבנים במהלך מסע הצלב הרביעי בשנת 1204 ונגרם לה הרס רב. יתר על כן, היא הפכה לזמן מה למרכזה של ממלכה צלבנית קתולית, הממלכה הלטינית. בסופו של דבר חזרה לשליטה ביזנטית בימיו של מיכאל השמיני פליאולוגוס, שתפס אותה ללא קרב בשנת 1261.
בתחילת המאה ה-15 לא נותרה לאימפריה הביזנטית כמעט כל טריטוריה מלבד קונסטנטינופול וסביבותיה.
בשנת 1453 נכבשה העיר על ידי הטורקים העות'מאנים באירוע הנודע ככיבוש קונסטנטינופול, ונהייתה בירת האימפריה העות'מאנית (עד לסיום קיומה של האימפריה - ב־1 בנובמבר 1922).
בשנת 1923 העבירה הרפובליקה הטורקית, יורשתה של האימפריה העות'מאנית, את הבירה לאנקרה.
אף על פי שאיסטנבול אינה עוד עיר בירה, היא מהווה ללא ספק את מרכז התרבות, התיירות והמסחר של טורקיה, וזאת בשל גודלה, מיקומה ומורשתה.
בשנות ה-50 וה-60 של המאה ה-20 עברה איסטנבול פיתוח נרחב, אולם הקהילה היוונית הגדולה של העיר הצטמצמה מאוד בשל מלחמת יוון-טורקיה, שהביאה לבריחתם ליוון.
בשנות ה-60 ממשלתו של אדנאן מנדרס פעלה לפתח את המדינה, ובעיר נבנו כבישים רחבים חדשים על מנת לקשרה לערים אחרות. פעולות פיתוח אלה נעשו בלי מחשבה על שימור אתרים היסטוריים בעיר, והובילו להרס של בניינים רבים. בשנות ה-70 של המאה העשרים, בשל הגירה נרחבת מאנטוליה ועיור נרחב, גדלה העיר במהירות. מצוקת הדיור הובילה לבניית שיכונים רבים בבנייה זולה ולא מוגנת מפני רעידות אדמה, וכן לצמצום רב של השטחים הירוקים סביב העיר.
האתרים ההיסטוריים של איסטנבול (ההיפודרום של קונסטנטיניוס, כנסיית האיה סופיה ומסגד סולימאנייה) הוכרזו כאתרי מורשת עולמית על ידי אונסק"ו בשנת 1985.
במאה ה-21 סבלה העיר מסדרה של פיגועי טרור:
- נובמבר 2003: סדרת פיגועים שבהם נרצחו כ-57 בני אדם ונפצעו כ-700.
- 19 במרץ 2016: פיגוע ההתאבדות באיסטנבול, שבו נרצחו ארבעה בני אדם ונפצעו 36.
- 28 ביוני 2016: הפיגוע בנמל התעופה איסטנבול אטאטורק, שבו נרצחו 45 בני אדם ו-238 נפצעו.
- 10 בדצמבר 2016: מתקפת הטרור באיסטנבול (דצמבר 2016), שבה נרצחו 38 בני אדם ו-155 נפצעו.
- 1 בינואר 2017: פיגוע הירי במועדון הלילה באיסטנבולף שבו נרצחו לפחות 35 בני אדם.
גאוגרפיה
איסטנבול שוכנת לחופי מצר הבוספורוס, רצועת מים המפרידה בין אסיה ואירופה שאורכה כ-30 קילומטר. העיר בנויה משני צדי המצר ומשתרעת גם לאורך ים השיש (ים מרמרה). שלושה גשרים מחברים בין חלקה האסיאתי של העיר לחלקה האירופי וחוצים את הבוספורוס. הראשון מכונה "גשר הבוספורוס" או "גשר הבוספורוס הראשון", ואילו הגשר השני, "גשר פתיה סולטאן מהמט" או "גשר הבוספורוס השני", שוכן כחמישה ק"מ צפונית לראשון. השלישי והחדש בגשרים נחנך באמצע העשור הנוכחי 10 ק״מ צפונית לגשר השני.
הצד המערבי והאירופי של העיר בנוי משני צדי קרן הזהב, לשון ים החודרת מהבוספורוס לעומק השטח האירופי. שלושה גשרים חוצים את קרן הזהב, גשר גלאטה (Galata Köprüsü) סמוך למקום מפגשה עם הבוספורוס, גשר אטאטורק (Atatürk Köprüsü) כ-750 מטר ממנו וגשר הליצ' (Haliç Köprüsü) הנושא את הכביש המהיר הפנימי של העיר (Çevre yolu - D100/O-1). מדרום גובלת העיר בים השיש, ומצפון מגיעים שולי פרבריה עד הים השחור. פני השטח גבעתיים משני צדי הבוספורוס.
העיר סמוכה למוקדי רעש אדמה הפוקד את העיר וסביבותיה אחת לכמה שנים. איסטנבול ממוקמת בקרבת העתק צפון אנטוליה (KAFK, Kuzey Anadolu Fay Hattı) - שבר פעיל האחראי למספר רב של רעידות אדמה בשנים האחרונות. קרבת העיר לים השיש מגבירה את הסיכון לעיר שכן בעקבות רעידות אדמה היא עשויה להיפגע מגלי צונמי.
דמוגרפיה
נכון לשנת 2015 באיסטנבול חיים 14,657,434 תושבים. רוב אוכלוסיית איסטנבול היא סונית. המיעוט הלא הא סוני הגדול ביותר הם האלאווים, המונים 4.5 מיליון בני אדם, כשליש מכלל האלאווים בטורקיה. המיעוט האתני הגדול ביותר באיסטנבול הם הכורדים המונים בין 2 ל-3 מיליון בני אדם. הארמנים מונים בין 50 ל-70 אלף. נכון לשנת 2005 גרו באיסטנבול 18,000 יהודים וכ- 3,000 יוונים.
תחבורה
בעיר מגוון של אמצעי תחבורה: רכבת תחתית, חשמליות וספינות המקשרות בין חלקיה השונים של העיר.
שדות תעופה
אתרים בעלי חשיבות
| האזור ההיסטורי באיסטנבול | |
|---|---|
 אתר מורשת עולמית
| |
 | |
| מדינה |  טורקיה
|
| האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1985, לפי קריטריונים 1, 2, 3, 4 | |
 | |
ארמונות
- ארמון טופקאפי - הארמון ההיסטורי של הסולטנים העות'מאנים במשך מאות שנים.
- ארמון דולמאבהצ'ה - ארמון הסולטנים העות'מאנים מאמצע המאה ה-19.
- הארמון השקוע
- ארמון ביילרביי
מסגדים
- מסגד סולימאנייה - מסגד סולימאן הראשון מהמאה ה-16.
- המסגד הכחול - מסגד הסולטאן אהמט הראשון. אחד הגדולים בעיר.
- מסגד אורטאקוי - נמצא על גדות הבוספורוס בחלק האירופאי.
- מסגד אראפ
- מסגד פטי
מוזיאונים
- איה סופיה (Ayasofya camii) - הכנסייה הביזנטית הענקית מהמאה ה-6 שהפכה למסגד ואחר כך למוזיאון.
- המוזיאונים לארכאולוגיה של איסטנבול
- מוזיאון הפסיפסים
- מוזיאון איסטנבול לאמנות מודרנית
מבנים בעלי חשיבות
- מגדל גאלטה - מגדל גבוה מהמאה ה-14 שנבנה בסגנון איטלקי.
- אצטדיון אטאטורק - האצטדיון הגדול ביותר בטורקיה. מכיל 81 אלף מושבים.
- ירבאטאן - מאגר מים ששכן מתחת לארמון הקיסרים הביזנטיים.
- הטונל - קו רכבת תחתית העולה במעלה הגבעה הצפונית לקרן הזהב.
- טירת שבעה המגדלים
רחובות
- שדרות איסטיקלל - מדרחוב הקניות המרכזי של העיר איסטנבול.
- כיכר טקסים - הכיכר הראשית בעיר. במרכזה אנדרטה לזכר אטאטורק.
- רחוב בגדד
שווקים
- הבזאר הגדול - אחד השווקים הגדולים והעתיקים בעולם.
- השוק המצרי
גשרים
- גשר גלאטה - מקשר בין שני חלקיה האירופאים של העיר מעל קרן הזהב.
- גשר הבוספורוס
- גשר פתיה סולטאן מהמט
אתרים אחרים
- הבוספורוס - נתיב המים המוביל מהים השחור אל הים התיכון.
- איי הנסיכים
- קרן הזהב
- בית הכנסת האיטלקי (איסטנבול)
השכלה
באיסטנבול ישנן הן אוניברסיטאות ציבוריות והן אוניברסיטאות פרטיות:
- אוניברסיטת איסטנבול (İstanbul University)
- אוניברסיטת איסטנבול בילגי (İstanbul Bilgi University)
- אוניברסיטת אישיק (Işık University)
- אוניברסיטת באחצ'שהיר (Bahçeşehir University)
- אוניברסיטת בואזיצ'י (Boğaziçi University) (בעבר נקראה מכללת רוברט).
- אוניברסיטת גאלאטסאראי (Galatasaray University)
- אוניברסיטת ידיטפה (Yeditepe University)
- אוניברסיטת מרמרה (Marmara University)
- אוניברסיטת סבאנג'י (Sabancı University)
- אוניברסיטת פאטי (Fatih University)
- אוניברסיטת קוץ' (Koç University)
- האוניברסיטה הטכנית של איסטנבול (İstanbul Technical University)
- האוניברסיטה הטכנית של יילדיז (Yıldız Technical University)
תמונות מהעיר
מחוזות איסטנבול
|
|
ספורט
קבוצות כדורגל
ערים תאומות
לאיסטנבול 45 ערים תאומות, בהן:
|
ראו גם
קישורים חיצוניים
- פרק בתוכנית (המשודרת גם כפודקאסט) "ציפורי לילה עפות" רחוק לאיסטנבול
- מידע והיסטוריה על העיר
- איסטנבול - מידע שימושי וכתבות מסע אחר
- תמונות היסטוריות של איסטנבול
- מוזיאונים באיסטנבול
- איסטנבול מהחלל
- העיר איסטנבול
- אבירמה גולן, ביקור באיסטנבול, שתהיה בשנה הבאה בירת התרבות של אירופה, מגלה עיר מהפנטת לא מפוענחת, באתר הארץ, 14 בנובמבר 2009
- הארץ, מנהרת היבשות של ארדואן חושפת גם את העבר של איסטנבול, באתר הארץ, 31 באוקטובר 2013
- הילה רגב, איסטנבול למתחילים: עשר עצירות חובה, באתר עכבר העיר, 7 באפריל 2014
- אורלי לוק, העיר עם אלף הצבעים: חוויותיה של ישראלית באיסטנבול, באתר וואלה! NEWS, 27 באפריל 2017
- מסע מצולם בעיר איסטנבול 2014
 | |
|---|---|
|
| הערים הגדולות בעולם: ערים המונות לפחות חמישה מיליון תושבים | ||
|---|---|---|
| 20,000,000+ | שאנגחאי • קראצ'י • בייג'ינג • סאו פאולו | 
|
| 15,000,000+ | דאקה • ניו דלהי | |
| 10,000,000+ | לאגוס • איסטנבול • טוקיו • מומבאי • מוסקבה • גואנגג'ואו • פריז • שנג'ן • סוג'ואו • קינשאסה • קהיר • ג'קרטה • לאהור • צ'נגדו | |
| 5,000,000+ | סיאול • מקסיקו סיטי • לונדון • לימה • דאקה • ניו דלהי • ניו יורק • בנגלור • בנגקוק • דונגגוואן • צ'ונגצ'ינג • נאנג'ינג • טהראן • שן-יאנג • בוגוטה • הו צ'י מין סיטי • הונג קונג • בגדאד • צ'נאי • צ'אנגשה • ווהאן • טיינג'ין • היידראבאד • האנוי • פייסלאבאד • ריו דה ז'ניירו • פושאן • דזון-יי • סנטיאגו דה צ'ילה • ריאד • אחמדאבאד • שנטאו • סנקט פטרבורג • ח'רטום • איבדאן • אנקרה • ג'ינאן • האנגג'ואו • האנדאן • יאנגון | |
ערך זה מוגש באדיבות ויקיפדיה העברית.
(הדף המקורי, רשימת התורמים)
הערך בוויקיפדיה גדול מערך זה ב +6593 תווים
לעדכון מוויקיפדיה, לחץ כאן.
