איסור גידול כלב

From האנציקלופדיה היהודית
Jump to: navigation, search
אסור לגדל כלבים, מחשש שמא יתקפו ויזיקו לאנשים. בתמונה: תרגול כלבי תקיפה בשירות המשטרה בתפיסת עבריינים, פרנקפורט שבגרמניה

איסור גידול כלב הוא הלכה האוסרת לגדל ולהחזיק כלב, מחשש שמא יתקוף ויזיק לאנשים. היתרים לגידול והחזקת כלב קיימים בעיקר אם הדבר הוא לצורך שמירה, ובתנאים מסוימים.

האיסור ומקורו

כלב דוברמן. מהסוגים הנחשבים כ"כלב רע"

המשנה במסכת בבא קמא מביאה בעניין הכלב:

לא יגדל אדם את הכלב - אלא אם כן היה קשור בשלשלת

שורש האיסור מובא בתלמוד הבבלי שנלמד מהאיסור הכללי שבתורה של לא תשים דמים בביתך[1]. בתלמוד בבלי מובאת ברייתא בעניין, ושם מוזכרים דברי רבי אליעזר בן הורקנוס כי "המגדל כלבים כמגדל חזירין", לעניין כך שיש עליו קללה[2] (אם אינו קשור[3]).

באופן דומה מובא במקום אחר בתלמוד, כי מחמת שעלול הכלב להזיק את באי הבית, על כן:

לא יגדל אדם כלב רע בתוך ביתו

דברים אלו נפסקים להלכה[4].

בין סוגי הכלבים הנחשבים כ"כלב רע", שיש להם טבע לנשוך או לתקוף: אמסטף, דוברמן פינצ'ר, רוטוויילר, פיטבול[5], ויש שכתבו שאף כלב שאינו נושך, אלא שנובח על כל מי שאינו מכיר, נחשב "כלב רע"[6].

בדברי חז"ל ומפרשיהם

כלב נובח. נביחת כלב, מהווה אף היא סיבה לאיסור גידול כלבים, שכן יכולה היא להבהיל ולגרום נזק

הגמרא מביאה מאורע רקע בעניין:

ההיא איתתא דעלת למיפא בההוא ביתא, נבח בה כלבא, אמר לה מריה: לא תיסתפי מיניה, שקולי ניביה. אמרה ליה: שקילי טיבותיך ושדיא אחיזרי, כבר נד ולד

מאורע זה הוא הרקע לכך שגם כלב שאינו מסוגל להזיק פיזית בתקיפה, אלא רק להבהיל בנביחתו עד כדי גרימת נזק, אף הוא נחשב ככלב המזיק[3].

על המגדל כלב רע בביתו נאמר בחז"ל:

כל המגדל כלב רע בתוך ביתו - מונע חסד מתוך ביתו, שנאמר 'לַמָּס מֵרֵעֵהוּ חָסֶד'[7] (וברש"י: 'שאינו מניח העניים לבא לפתחו'), שכן בלשון יונית קורין לכלב 'למס' ... אף פורק ממנו יראת שמים, שנאמר 'וְיִרְאַת שַׁדַּי יַעֲזוֹב'[7]

המהרש"א מבאר שמדובר בכלב שאינו רע, ורק נראה ככלב רע, ולכן מן הדין מותר לגדלו אלא שמונע חסד מביתו ופורק ממנו יראת שמיים[9]. בדברי המהר"ל מפראג מבואר "כי כל הנבראים יש בהם הטוב והחסד, חוץ מן הכלב שאין בו טוב, שכך הוא עצם הכלב אצל הכל, ובפרט כלב רע", ולכן המחזיק כלב בביתו - מונע חסד מביתו; וכן ש"הכלב הוא מרוחק מן העולם ... ואינו בכלל העולם שהוא תחת השם יתברך", ולכן החזיקו פורק מעצמו יראת שמיים[10].

דין העובר על האיסור

המגדל כלב באופן האסור, מנדים אותו עד שיסלק את הכלב[11]. נידוי זה הוא מיידי, ואין נותנים לו ארכה של זמן בית דין (=זמן שבית דין נותנים לאדם לבצע את שהוטל עליו בבית הדין לפני שעוברים להענישו), שכן הכלב עשוי להזיק בכל רגע נתון[12].

אופני היתר

כלב פיטבול קשור. כלב קשור, מותר לגדלו, ולפי רוב הפוסקים, קשירת כלב מועילה אף ל"כלב רע" להתיר את גידולו

קיימים מספר אופנים שבהם מותר לגדל ולהחזיק כלבים, חלקם מוזכרים כבר בתלמוד, וחלקם בדברי הראשונים והאחרונים:

  • קשור - במקור הדין במשנה, נאמר כי אם הכלב קשור בשרשרת (של ברזלנובח (שנביחתו עשויה להבהיל עד כדי נזק), שכן כלב קשור אינו מפחיד[15], ויש שכתבו שראוי גם להציב שֶלט המודיע על קיומו של כלב באזור, כדי שלא ייבהלו מנביחתו[16].
  • עיר סְפר - בברייתא מופיעה הסתייגות המתירה לגדל כלב אף בלא שהוא קשור, אם הוא ביישוב סְפר, שבו מותר לשחרר את הכלב לשוטט בלילה חופשי מחוץ לעיר, על מנת שיתריע מפני פולשים[2]. באחרונים הגבילו את היתר זה בתנאי שהכלב אינו "כלב רע" שעשוי להזיק לבני אדם[17], או שזהו דווקא משום שאין אנשים מצויים שם בלילה[18]. היתר זה של שחרור כלב ביישוב ספר, מורחב בדברי הפוסקים למקרים מקבילים, בהם:
    • במקום החוף[19].
    • בארצות הגולה, שהיהודים גרים בין הגויים[20], וכן במובלעת יהודית בתוך שטח של גויים (גם אם אינה בארץ ישראל)[21].
בזמן ובמקום שדרך בני אדם להסתובב ברחובות אף בשעות המאוחרות של הלילה, יש שכתבו שהיתר זה של עיר ספר אינו קיים, והוא מוגבל רק לרשות היחיד (או בסמוך לה), אליה אין דרך להיכנס בשעות אלו, שבה יש להתיר את שיטוטו של הכלב, כשאין לו אפשרות לצאת ממנו לרשות הרבים[16].
  • אינו מזיק - בחז"ל נאמר כי מותר לגדל "כלבים כּוּפרים"[22]. רש"י הביא שני פירושים למין כלבים אלו: כלבים "ננסיים" או כלבי ציד גדולים, אך שאינם ממין המזיק[23]. וכך גם ציינו הפוסקים להלכה כי כלב שאינו מזיק, כמו כלב קטן מאולף, אינו בכלל האיסורעובר נחשבת כנזק לעניין זה, וכלב נובח שעשוי להבהיל אישה עד כדי שתפיל את עוברה מחמת כן, אסור להחזיקו[25].

כתבו האחרונים, כי אף בתנאים שהותר, כגון לצורך שמירה, לא הותרה החזקת כלבים מרובים יותר מכדי הצורך[26].

גידול כלב לאחר שכבר מוחזק בבית

כלב שגודל והוחזק באופן המותר (ראו לעיל בפסקה אופני היתר), אך לאחר מכן בא לסיטואציה שבה אסור לגדלו, כגון כלב שאינו מזיק, וגדל והחל להזיק, נחלקו אחרונים אם מותר להחזיקו ולספק לו מזון[27].

יורש

מי שקיבל בירושה כלבים שאסור להחזיק ולגדל אותם, עליו לסלק ולמכור אותם. לעומת העובר ומגדל כלבים באיסור שנוקטים נגדו בענישה ללא המתנה עד שימכור את כלביו[28], אדם היורש כלבים כאלו, נותנים לו ארכת־זמן למכור את כלביו מעט־מעט, שלא יבוא להפסד מכך שימכור את כולם יחד[29].

ספק אם מזיק

כלב שספק אם הוא מזיק, כתבו אחרונים שאסור להחזיקו; שאף שרוב הכלבים אינם מזיקים, במקום סכנה חוששים אף למיעוט[30].

הרג אדם או הזיק בצורה משונה

כלב שהרג אדם, אף אם הוא כלב שלא היה איסור לגדלו (ראו לעיל בפסקה אופני היתר), בזמן שהיו בתי דין סמוכים - דין הכלב בסקילה, כדין שור הנסקל; בזמן הזה שאין בתי דין סמוכים - כתבו ראשונים ואחרונים כי אסור עוד לגדלובעל חיים שאינו רגיל לתקוף ולהמית אותו, כגון כלב שהמית כבש[33].

החזקת כלב כחיית מחמד

כלבים עשויים לשמש לצורכי שמירה, רעייה, נחייה, וכן כחיית מחמד. גידול כלב כחיית מחמד מוזכר בפוסקים לשלילה. בתמונה: כלב מחמד אוסטרלי

החזקת וגידול כלב כחיית מחמד, כתבו אחרונים כי אינה בכלל ההיתרים שהוזכרו בגידול כלב, והדבר מופיע בדבריהם בין כתופעה בלתי ראויה ומבוזה לבין איסור מושב לצים[34].

בישראל

בעקבות מאורע שבו תקף כלב אמסטף ילדה בת ארבע והרגה, קרא הרב הראשי לישראל הרב יונה מצגר לכנסת לחוקק חוק האוסר על גידול כלב מסוכן במסגרת פרטית בהתאם לאיסור ההלכתי על גידול כלב רע בתוך ביתו של אדם[35].

ראו גם

לקריאה נוספת

  • הרב יהושע שיפר, "איסור גידול כלב", בתוך הסביבה בהלכה ובמחשבה, כרך ג', עמ' 256-253
  • הרב ד"ר אברהם אופיר שמש, "גידול כלבים בראי ההלכה היהודית", בתוך: סיני, גיליון קל"ט, תשס"ז, עמ' קי"ב-ק"ל
  • הרב יעקב נבון, "גידול כלבים, נזקם והמסחר בהם", בתוך: תחומין, גיליון ט', עמ' 171-190

קישורים חיצוניים

הערות שוליים


שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים

לא נמצא templatedata תקין

  1. ספר דברים, פרק כ"ב, פסוק ח'. תלמוד בבלימסכת כתובותדף מ"א, עמוד ב'.
  2. ^ 2.0 2.1 תלמוד בבלימסכת בבא קמאדף פ"ג, עמוד א', ובפירוש רבנו יהונתן.
  3. ^ 3.0 3.1 רבי מאיר הלוי אבולעפיה, מובא בשיטה מקובצת, בבא קמא, דף פ"ג, עמוד א'.
  4. ^ משנה תורה לרמב"ם, הלכות נזקי ממון, פרק ה', הלכה ט'; ארבעה טורים, חושן משפט, סימן ת"ט, ושולחן ערוך, חושן משפט, סימן ת"ט, סעיף ג'.
  5. הרב אייל קרים, ‏שאל את הרב, באתר כיפה, 09 בדצמבר, 2018.
  6. ^ הרב פנחס זביחי, שו"ת עטרת פז, חלק א' כרך ג' - חושן משפט, סימן ח'. ראו גם במכתבו של הרב יצחק יוסף: משה ויסברג, הכלבים שמפחידים את תושבי אלעד: ארור מי שמגדל כלב, באתר בחדרי חרדים, 12 ביולי 2019.
  7. ^ ספר איוב, פרק ו', פסוק י"ד.
  8. ^ וראו גם בתלמוד ירושלמי, מסכת בבא קמא, פרק ז'.
  9. ^ רבי שמואל אליעזר הלוי איידלס, מהרש"א, שבת, דף ס"ג, עמוד א', חידושי אגדות.
  10. ^ מהר"ל, נתיבות עולם, נתיב גמילות חסדים, פרק ה', ד"ה הנזקין.
  11. ^ תלמוד בבלימסכת כתובותדף מ"א, עמוד ב'; משנה תורה לרמב"ם, הלכות תלמוד תורה, פרק ו', הלכה י"ד; שולחן ערוך, יורה דעה, סימן של"ד, סעיף מ"ג.
  12. ^ רבי בצלאל אשכנזי, שיטה מקובצת, בבא מציעא, דף קי"ז, עמוד ב', בשם הרמ"ך. לעניין יורש, ראו להלן בפסקה יורש.
  13. ^ תוספתא, בבא קמא, פרק ח', הלכה י"ז; ארבעה טורים, חושן משפט, סימן ת"ט, ושולחן ערוך, חושן משפט, סימן ת"ט, סעיף ג'.
  14. משנה, מסכת בבא קמא, ‏פרק ז', משנה ז'; משנה תורה לרמב"ם, הלכות נזקי ממון, פרק ה', הלכה ט'; ארבעה טורים, חושן משפט, סימן ת"ט, ושולחן ערוך, חושן משפט, סימן ת"ט, סעיף ג'. וראו אנציקלופדיה תלמודית, ערך "לא תשים דמים בביתך", פרק ב', כרך ל"ה, טור קנ"ב-קנ"ג, שזה מותר אפילו ב"כלב רע" שעשוי להזיק לבני אדם, אך יש הסוברים כי זהו רק בכלב שאין בו סכנה לאדם, אבל ב"כלב רע" שיש בו סכנה לאדם, אין לו תקנה בקשירתו וצריך להמית אותו. ראו עוד להלן בפסקה הרג אדם או הזיק בצורה משונה.
  15. ^ רבי יהושע פלק כץ, סמ"ע, חושן משפט, סימן ת"ט, ס"ק ה'.
  16. ^ 16.0 16.1 הרב פנחס זביחי, שו"ת עטרת פז, חלק א' כרך ג' - חושן משפט, סימן ח'
  17. ^ רמ"א על שולחן ערוך, חושן משפט, סימן ת"ט, סעיף ג'.
  18. ^ רבי שלמה לוריא, ים של שלמה, בבא קמא, פרק ז', סימן מ"ה. ראו עוד אנציקלופדיה תלמודית, ערך "לא תשים דמים בביתך", פרק ב', כרך ל"ה, טור קמ"ד-קמ"ה.
  19. ^ פירושי רבנו ברוך שבספר הנר של רבי זכריה בן יהודה אגמאתי, בבא קמא, דף פ"ג, עמוד א'.
  20. ^ רבי יהושע בועז, מובא בדברי הרמ"א על שולחן ערוך, חושן משפט, סימן ת"ט, סעיף ג', וראו בביאור הגר"א, שם, אות ב'.
  21. ^ רבי אברהם חיים שור, תורת חיים, בבא קמא, דף פ"ג, עמוד א', בביאור דברי התלמוד שם; רבי יוסף דוד זינצהיים, יד דוד, בבא קמא, דף פ"ג, עמוד א', שכך מבאר רש"י (ד"ה בבל) את דברי התלמוד שם.
  22. ^ תוספתא, בבא קמא, פרק ח', הלכה י"ז; תלמוד בבלימסכת בבא קמאדף פ', עמוד א'.
  23. ^ רש"י, פירוש רש"י לתלמוד, בבא קמא, דף פ', עמוד א', ד"ה כלבים כופריים.
  24. ^ רבי מנחם עזריה מפאנו, שו"ת הרמ"ע מפאנו, סימן ל', סוד"ה ואם; רבי אברהם דוב כהנא שפירא, שו"ת דבר אברהם, חלק א', סימן ל"ז, אות כ"ה.
  25. ^ ראו ראשונים ואחרונים באנציקלופדיה תלמודית, ערך "לא תשים דמים בביתך", כרך ל"ה, הערה 52, טור קל"ז. וראו שם שיש שחולקים.
  26. ^ רבי יעקב עמדין, שו"ת שאילת יעב"ץ, חלק א', סימן י"ז, בשלהי התשובה.
  27. ^ ראו אנציקלופדיה תלמודית, ערך "לא תשים דמים בביתך", כרך ל"ה, טור קל"ט.
  28. ^ ראו לעיל בפסקה דין העובר על האיסור.
  29. ^ תוספתא, בבא קמא, פרק ח'; תלמוד בבלימסכת בבא קמאדף פ', עמוד א'; משנה תורה לרמב"ם, הלכות נזקי ממון, פרק ה', הלכה י'; שולחן ערוך, חושן משפט, סימן ת"ט, סעיף ד'. וראו יחיאל מיכל הלוי אפשטיין, ערוך השולחן, חושן משפט, סימן ת"ט, סעיף ד' שהוא אף אם המוריש גידל והחזיק אותם באיסור.
  30. ^ ראו רבי ראובן לוין, שו"ת ראש לראובני, סימן מ'.
  31. ^ רבי מאיר הלוי אבולעפיה, יד רמה, סנהדרין, דף ט"ו, עמוד ב', בפירוש הראשון; רבי שלמה לוריא, ים של שלמה, בבא קמא, פרק ח', סימן ס'.
  32. ^ רבי מאיר הלוי אבולעפיה, יד רמה, סנהדרין, דף ט"ו, עמוד ב', בפירוש השני.
  33. ^ רבי שלמה לוריא, ים של שלמה, בבא קמא, פרק ח', סימן ס'. ראו עוד אנציקלופדיה תלמודית, ערך "לא תשים דמים בביתך", כרך ל"ה, הערה 175, טור ק"נ. וראו שם ציון 176 שיש אחרונים הסוברים בדעת ראשונים כי האיסור להחזיק ולגדל כלב כזה הוא רק ממידת חסידות.
  34. ^ רבי יעקב עמדין, שו"ת שאילת יעב"ץ, חלק א', סימן י"ז, בשלהי התשובה; רבי מרדכי יעקב ברייש, שו"ת חלקת יעקב, אורח חיים, סימן ל"ד, אות ה'; רבי שמואל הלוי וואזנר, שו"ת שבט הלוי, חלק ו', סימן רמ"א; הרב שלמה עמאר, שו"ת שמע שלמה; הרב פנחס זביחי, שו"ת עטרת פז, חלק א' כרך ג' - חושן משפט, סימן ח'.
  35. ^ אבישי בן חיים, הרב מצגר: אסור לגדל "כלב רע", באתר nrg, א' בתמוז ה'תשס"ד (20 ביוני 2014)

NivdakVeushar.png