אינטל
| אינטל | |
|---|---|
| סוג: | חברה ציבורית הנסחרת בנאסד"ק: INTC |
| שנת הקמה: | 1968 |
| משרד ראשי: | סנטה קלרה, קליפורניה, ארצות הברית |
| מייסדים: | גורדון מור רוברט נויס |
| מוצרים עיקריים: | מיקרו-מעבדים, שבבי בלוטות', זיכרון הבזק, שבבי לוח אם וכרטיסי רשת. |
| שווי שוק: | 150 מיליארד דולר (מאי 2016) |
| הכנסות: |  52.708 מיליארד דולר (2013) 53.341 מיליארד (2012)
|
| רווח: | 9.62 מיליארד דולר (2013). 11.005 מיליארד דולר (2012).
|
| www.intel.com | |
אינטל קורפוריישן (באנגלית: Intel Corporation ) הוא תאגיד בינלאומי אמריקאי, אחת מהחברות החשובות בעולם בתחום של תכנון וייצור מיקרו־מעבדים ומעגלים משולבים. כמו כן, אינטל מייצרת כרטיסי רשת, מערכות שבבים ללוחות אם, מוצרי תכנה והתקנים אחרים. לאינטל פרויקטי מחקר מתקדמים בכל ההיבטים של ייצור מוליכים למחצה, כולל MEMS, וגם לא מעט פרויקטים בתחום התוכנה כמו מהדר לשפות תכנות וערכת פיתוח לעיבודים גרפיים.
נכון ל-2013 מועסקים באינטל כ-107,600 עובדים. מניית אינטל נסחרת בנאסד"ק, בשווי שוק של כ-125 מיליארד דולר אמריקאי, ומנייתה משתייכת למדד דאו ג'ונס ולמדד S&P 500. ב-2013 ההכנסות השנתיות שלה הגיעו ל-52.708 מיליארד דולר, והרווח הנקי עמד על 9.62 מיליארד דולר.
היסטוריה[edit | edit source]
תאגיד אינטל נוסד בשנת 1968 בסנטה קלרה שבקליפורניה, על ידי גורדון מור (Gordon E. Moore) ורוברט נויס (Robert Noyce). העובד השלישי בחברה היה אנדרו גרוב (Andrew Grove), שניהל את החברה מאז הגעתו בשנות ה־60 עד לפרישתו בשנות ה־90, כשהוא הופך את אינטל לאחד מהעסקים הגדולים והמצליחים בעולם.
מור ונויס רצו לקרוא לחברה 'מור נויס'. אולם השם לא נשמע טוב בכל הנוגע לאלקטרוניקה (נשמע כמו "עוד רעש"), לכן הם החליטו לקרוא לחברה "אלקטרוניקה משולבת" (INTegrated ELectronics), או בקיצור - אינטל. אולם, השם כבר היה רשום על שם רשת מלונות, לכן הם נאלצו תחילה לקנות את הזכויות על השם.
החברה החלה כיצרנית רכיבי זיכרון, לפני ששינתה את יעודה לתכנון ויצור המעבדים. גרוב תיאר את המעבר הזה בספרו "רק הפרנואידים שורדים".
בתחילת שנות השמונים בחרה חברת IBM במעבד של אינטל למעבד של סדרת מחשבי IBM PC, והצלחתה של סדרה זו הביאה לפריחתה של אינטל.
במהלך שנות ה־90, מעבדות הארכיטקטורה של אינטל (IAL) היו אחראיות לרבים מהחידושים בתחום החומרה למחשב האישי, כולל אפיק ה־PCI, האפיק הטורי האוניברסלי (USB), והארכיטקטורה השולטת לשרתים בעלי מספר מעבדים. גם פיתוחי התוכנה של IAL הביאו תרומה רבה. פיתוחי התוכנה של המעבדות בתחום הווידאו והגרפיקה הממוחשבים היו חשובים בהתפתחות התחום.
השליטה של אינטל בשוק המעבדים לארכיטקטורת x86 הובילה למספר תביעות כנגדה בנוגע לעבירות על חוקי ההגבלים העסקיים בארצות הברית במשך השנים, כולל חקירות של ועדת הסחר הפרדלית (FTC) בסוף שנות ה־80 וב־1999, וכן תביעות אזרחיות כגון התביעה של חברת DEC בשנת 1997 ותביעת פטנט על ידי אינטרגרף. שליטתה של אינטל בשוק (בזמן מסוים היא שלטה על 85% מהשוק למעבדי 32-ביט למחשבים אישיים), ביחד עם הצעדים המשפטים שאינטל עצמה נקטה (למשל במקרה הידוע של התביעה כנגד יצרני מחשבים אישים בנוגע לפטנט 338), הפכו את אינטל למטרה מושכת לתביעות משפטיות, אם כי מעט מאוד מהן אכן הצליחו להשיג את מטרתן. במשך מספר שנים (בתחילת שנות ה-2000), המתחרה הגדולה היחידה של אינטל בשוק ה־x86 הייתה חברת AMD, אשר איתה יש לאינטל הסכמים חוצי-רישיונות הדדיים מאז 1976: שתי החברות יכולות להשתמש בפטנטים בנוגע לחידושים טכנולוגיים של החברה השנייה ללא תשלום כספי כלשהו. כיום, אין לאינטל מתחרה אחת בולטת בשוק הPC והשרתים. כמה מתחרות קטנות כמו טרנסמטה מייצרות מעבדים לצריכה נמוכה בשביל ציוד נייד.
לאינטל מפעלים רבים הפרושים במדינות רבות ברחבי העולם, בהן: ארצות הברית (הילסבורו שבאורגון, סנטה קלרה שבקליפורניה), קוסטה ריקה, מלזיה, אירלנד, סין (בבניה) וישראל.
חלק אחר מהחברה הוא קרן ההשקעות Intel Capital. ב-2017 השקיעה אינטל באמצעות הקרן בסכום של כמיליארד דולר בתחום הבינה המלאכותית.[1]
מוצרים[edit | edit source]
המוצר הראשון של אינטל היה מעגל משולב ועליו זכרונות גישה אקראית. במהלך שנות ה-70 של המאה ה-20 המשיכה אינטל בפיתוח זיכרונות והייתה בין המובילות בייצור זכרונות מהסוגים DRAM, SRAM וכן Read-only Memory.
צוות אחר באינטל פיתח בשנת 1971 את המיקרו-מעבד מדגם "Intel 4004" עבור החברה היפנית Business Computer Corporation[2] שהייתה לקוח גדול של אינטל ברכישת זיכרונות למחשבונים. אולם, מיקרו-מעבדים הפכו למוצר המוביל של אינטל רק בשנות ה-80. מתחרתה העיקרית באותן שנים בתחום זה הייתה Texas Instruments שהוציאה לשוק את המיקרו-מעבד הראשון שלה סמוך ובצמידות לתאריך בו הוציאה אינטל את המעבד שלה. ממעבד זה התפתחו מאוחר יותר המעבדים 4040 8008 ו-8080.
כאשר, בסוף שנות ה-70 הפציע המחשב האישי, הוקמו ביפן מספר מפעלים שהתחרו בייצור המוצר המוביל של אינטל באותה עת, זיכרונות. על מנת להתמודד עם הירידה ברווחיות, החליטו באינטל להתמקד בתחום המיקרו-מעבדים. הפריצה הטכנולוגית והכלכלית הייתה בפיתוחו של המעבד 8086 (ושיפורו על ידי ה-8088) ששימשו לייצור המחשב האישי של יבמ, ה-PC ותואמיו. התפשטותו הנרחבת של המחשב האישי בסוף שנות ה-80 ותחילת שנות ה-90 לוותה בהתרחבות מקבילה של אינטל.
במהלך השנים שחלפו מאז פיתחה אינטל סדרת מעבדים בארכיטקטורת x86 המבוססים על מעבדים אלו. ה-80286 שימש במחשבי ה-AT ואחריו יצאו לשוק ה-80386 וה-80486 והחל ב-1993 סדרת מעבדי הפנטיום (ה-P5). ב-1995 מעבד הפנטיום-פרו (ה-P6), ב-1997 הפנטיום 2, ב-1999 הפנטיום 3, ב-2000 הפנטיום 4. המעבדים האחרונים בסדרת הפנטיום 4 עבדו בטכנולוגיית ה- Hyper-threading. ניסיון ליצור מעבד אחר היה ב-2001 כאשר אינטל פיתחה את האיטניום בארכיטקטורת IA-64.
ב-2008 יצא לשוק מעבד האינטל אטום מעבד זעיר בעל צריכת חשמל נמוכה, בארכיקטורה של x86, ובטכנולוגיה של 45 ננומטר. מעבד האטום נועד למחשבי נטבוק, מחשבי מיני (Nettop), והתקני אינטרנט ניידים. מחשבי הנטבוק מבוססי אטום הפכו למאוד פופולריים, במיוחד בשנת 2009, למרות המיתון העולמי. הביצועים של ליבת אטום יחיד הוא כמחצית של סלרון בעל קצב שעון דומה. בסוף 2009 הוכרז על דגם חדש של מעבדי אטום, Atom N450, שבו משולבת במעבד האצה גרפית.
בתחילת ינואר 2010 הכריזה אינטל על משפחה חדשה של מעבדים בטכנולוגיה של 32 ננומטר תחת השמות Arrandale ו-Clarkdale. משפחה זו כוללת מאיץ גרפי (GPU) ובקר זיכרון (Memory controller) מובנים, מהירות שעון דינמית, תמיכה מובנית ב-Blu-ray ובסראונד 7.1, ועוד. הארכיטקטורה האינטגרטיבית של מעבדים אלו תאפשר למזער את המחשבים, לצמצם את צריכת החשמל, ולהוזיל את מחירם.
בתחילת מאי 2010 הכריזה אינטל על מעבד Atom Z6 למכשירי סלולר ולטאבלטים. המעבד הוא בליתוגרפיה של 45 ננומטר, וכולל ברכיב אחד יחידת עיבוד מרכזית, מעבד גרפי (GMA600), מקודד וידאו (MPEG4, H.264) וזיכרון ראשי. צריכת החשמל שלו נמוכה יחסית לדור הקודם של המעבדים מסדרה זו.
בתחילת מאי 2011 הודיעה החברה כי פיתחה טכנולוגיית ליטוגרפיה תלת-ממדית אשר תאפשר למזער את השבבים ולהגביר את יעילותם. אינטל מתעתדת להכניס טכנולוגיה זו לשבבי שרתים עד סוף 2011 ובהמשך, גם לשבבי טלפונים חכמים.[3] החברה הציגה את מעבד Ivy Bridge - מעבד תלת ממדי בליטוגרפיה של 22 ננומטר, שעל פי נתוני החברה, יעילותו הוגברה בעד 37% וצריכת החשמל שלו הופחתה בכ-50% לעומת הדור הקודם.[4]
בסוף ספטמבר 2011 אינטל השיקה את צמד מעבדי Atom Cedarview הראשונים. שני מעבדי האטום כפולי הליבה מיוצרים בליטוגרפיה של 32 ננו-מטר, ובמעטפת תרמית של 10 וואט, ופועלים במהירות שבין 1.8 ג'יגה-הרץ ל-2.1 ג'יגה-הרץ. המעבדים משתמשים בערכת שבבים NM10, ותומכים כקודמיהם ב-DirectX 10.1. בסוף דצמבר 2011 השיקה אינטל מספר מעבדי אטום מבוססי פלטפורמת ה-Cedar Trail. המעבדים שפועלים בתדר שבין 1.6GHz ל-1.8GHz, כוללים את המעבד הגרפי PowerVR SGX 545, שמהירותו עד כפולה מהדור הקודם. צריכת החשמל של המעבדים מסדרת N בין 1.9 וואט ל-2.62 וואט, לעומת צריכת המעבדים מסדרת D שמגיעה ל-10 וואט.
ב-24 באפריל 2012 אינטל הציגה באופן רשמי בסן פרנסיסקו את מעבדי ה-Ivy Bridge. הדור השלישי של מעבדי ה-Core, שמעוצב בליטוגרפיה של 22 ננו-מטר ובטכנולוגיית טרנזיסטורים תלת-ממדיים הראשונים בעולם. במעבדים אלו שופרה הליבה הגרפית המובנית, והיא מסוג HD Graphics 4,000, שתומך ב-Microsoft DirectX 11, OpenGL 3.1 ו-OpenCL 1.1. וגם ההספק החשמלי הונמך. מעבדים אלו מספקים גם מאפייני אבטחה שונים. עיקר הפיתוח של מעבדים אלו התבצע בישראל ובארצות הברית.[5]
בתחילת יוני 2013, אינטל הכריזה על המעבד החדש בארכיטקטורת Haswell. הדור הרביעי של משפחת ה-Core i. המעבד מודפס בליטוגרפיה של 22 ננומטר, והושם בו דגש על הפחתת צריכת חשמל וחיזוק המעבד הגרפי הפנימי שלו המכונה איריס.[6] באוגוסט 2014 אינטל הציגה את התהליך של הדור החמישי של מעבדיה תחת שם הקוד ברדוול (Broadwell). מעבדים בליטוגרפיה של 14 ננומטר, בעלי יעילות גבוהה פי שניים ביחס צריכת חשמל וליכולת עיבוד מהדור הקודם.[7] חודש לאחר מכן שוחררו שלשה מעבדים מסדרה זו. בספטמבר 2014 אינטל הכריזה על מעבדי סקיילייק, שפותחו באינטל חיפה ויקום בליטוגרפיה של 14 ננומטר, בהובלתה של שלומית וייס, סגנית נשיא באינטל. על פי אינטל המעבדים אמורים להגיע לשוק במחצית השנייה של 2015.[8] בתחילת ינואר 2017 אינטל הכריזה על הדור השביעי של מעבדי הקור, קייבי לייק, שפותחו בחיפה. המאפיינים העיקרים הם שיפור בביצועי מולטימדיה בהם תוכני וידאו ברזולוציה גבוהה HD ו4K, הוספת אמצעי בטיחות, ותדר מעבד דינמי. מעבד זה הוא הדור השלישי שמודפס בליטוגרפיה של 14 ננומטר. באינטל טוענים לשיפור של כ-25 אחוז בביצועים לעומת הדור הקודם.
רכישות[edit | edit source]
לפני 2000[edit | edit source]
בשנת 1999 רכשה אינטל את DSPC תמורת 1.6 מיליארד דולר.
2000 עד 2009[edit | edit source]
- בנובמבר 2003 אינטל רכשה את הסטארט-אפ הישראלי מוביליאן, המפתח שבבים לסלולר תמורת כעשרה מיליוני דולרים.[9]
- בשנת 2009 אינטל רכשה את החברות Cilk ו-Rapidmind המתמחות בעיבוד מקבילי.[10]
- ביוני 2009 היא רכשה את חברת וינד ריבר האמריקנית למערכות משובצות מחשב תמורת סכום של 884 מיליון דולרים.[11]
2010 עד 2019[edit | edit source]
בשנת 2010 הגיעה החברה לשיא של רכישות של חברות שונות:
- במאי 2010 רכשה אינטל את חברת השבבים קומסיס הישראלית שלה יכולות בתחום ה-WiMAX.[12]
- ב-16 באוגוסט 2010 הודיעה החברה כי היא רוכשת את חטיבת הכבלים של טקסס אינסטרומנטס שפיתחה בישראל שבבי מחשב לממירים דיגיטליים.[13]
- ב-19 באוגוסט 2010 הודיעה חברת אינטל כי היא מתכוונת לרכוש את חברת תוכנות האבטחה מקאפי בסכום של 7.68 מיליארד דולרים.[14] בספטמבר 2016 הודיע חברת אינטל כי היא מוכרת את השליטה במקאפי לחברת ההשקעות TPG. מקאפי תהפוך בעקבות המהלך לחברה עצמאית בניהולן המשותף של TPG ואינטל.[15]
- בסוף אוגוסט 2010 אינטל רכשה את חטיבת החומרה לסלולר וניידים של אינפיניון הגרמנית, תמורת 1.4 מיליארד דולר.[16] ובספטמבר 2010 רכשה את חברת נאוקלאוס הישראלית שמציעה פתרונות אבטחת מידע למערכות וירטואליות בארגונים, במיליון דולר בלבד.
- ביולי 2011 היא רכשה את חברת ההזנק הישראלית גרפטק (GraphTech Computers), שפיתחה שירות לשליטה מרחוק על המחשב ברשת הסלולרית, בסכום של כמה מיליוני שקלים.[17]
- באוקטובר 2011 רכשה אינטל את חברת ההזנק הישראלית טלמאפ לשירותי מיפוי, חיפוש וניווט בסלולר, בסכום שבין 250 ל-300 מיליון דולר.[18] אינטל סגרה את החברה לאחר פחות משנתיים.[19]
- בינואר 2013 החלה אינטל להפיץ את הדגם הראשון של סדרת המחשבים הקטנים שלה-Intel NUC.מאז שוחררו מחשבים רבים מסדרה זו לפלחי השוק השונים, והיא נחשבת מוצלחת ופופולרית יחסית.
- ביוני 2015 הודיעה על רכישת אלטרה בכ-16.7 מיליארד דולר במזומן.[20]
- במרץ 2016 רכשה אינטל את חברת Replay הישראלית, המפתחת טכנולוגיה לצילום ולהצגה של שידורי ספורט, תמורת 175 מיליון דולר.[21]
- במרץ 2017 הודיעה אינטל כי תרכוש את חברת מובילאיי הישראלית העוסקת בתחום נהיגה אוטונומית תמורת סכום של 15.3 מיליארד דולר.[22]
תלונות בדבר תחרות לא הוגנת[edit | edit source]
לאחר שמתחרתה חברת AMD הגישה החל משנת 2000 תלונות כנגד אינטל במספר מדינות על ניצול כוחה על מנת ללחוץ על יצרניות מחשבים להשתמש במעבדיה תוך שהיא מאיימת עליהן בטקטיקות כגון הפליה וסיבסוד, חברת אינטל נקנסה במספר מדינות. ב-2005 ממשלת יפן אלצה את החברה להסיר תנאים מגבילים בעסקאות עם חברות מחשבים יפניות. ביוני 2008 החברה נקנסה על ידי הרשות להגבלים עסקיים בקוריאה הדרומית בסכום של 25 מיליון דולר.[23] במאי 2009 נקנסה אינטל על ידי נציבות האיחוד האירופי בסכום של 1.44 מיליארד דולר, לאחר שנמצאה אשמה על ידי גופי האיחוד בתחרות לא הוגנת כלפי מתחרותיה.[24] בנובמבר 2009 התפרסם כי חברת אינטל תפצה את חברת AMD בסכום של 1.25 מיליארד דולר בתמורה להסרת תביעותיה של החברה המפוצה, תחרות הוגנת ולהסכם צולב על פטנטים למשך 5 שנים. ההסכם שפתח דף חדש ביחסי החברות, נחתם כשבוע לאחר שהתובע הכללי של ניו יורק, אנדרו קואומו, הגיש תביעה בעניין כנגד אינטל שבה האשים בין היתר את אינטל בכך "שעסקה בפעילות לא-חוקית שיטתית בהיקף בינלאומי במקום להתחרות בהגינות" ובנקיטת "דרכי שוחד וכפיה כדי לשמר את אחיזת-החנק שלה בשוק",[25] ולאחר שרשות הסחר הפדרלית הודיעה כי היא שוקלת לפתוח בהליכים פורמליים כנגד החברה.[26]
אינטל ישראל[edit | edit source]
ערך מורחב – אינטל ישראל
אינטל פועלת בישראל מאז נוסד הסניף הישראלי של החברה בשנת 1974 בידי דב פרוהמן, במשרד קטן בחוף שמן בחיפה. כיום יש לאינטל ישראל מרכזי פיתוח בחיפה, בירושלים, בפתח תקווה וביקום, ומפעל ייצור בפארק התעשייה קריית גת המפתחים ומייצרים מיקרו־מעבדים ומוצרי תקשורת. חברת אינטל העסיקה בישראל כ-10,000 עובדים ב-2013. מקסין פסברג מכהנת מאז 2007 בתפקיד מנכ"לית אינטל ישראל וסגנית נשיא אינטל העולמית. בדצמבר 2016 הודיעה פסברג על פרישתה מהתפקיד. את מקומה כמנכ"ל ממלא יניב גרטי החל מינואר 2017.[27]
קישורים חיצוניים[edit | edit source]
אתר אינטל (באנגלית)- אתר אינטל ישראל
- יעל גרונטמן, דוחות מעולים לאינטל: רווחיה זינקו ב-875% והסתכמו ב-2.3 מיליארד דולר, באתר גלובס, 14 בינואר 2010
- קובי ישעיהו, אינטל חשפה דגם קונספט ראשון של מחשב 2 ב-1 דק וקל, באתר גלובס, 3 ביוני 2014
- הראל עילם, השבב החזק בעולם: אינטל חשפה מעבד-על עם 60 ליבות, באתר כלכליסט, 25 ביוני 2014
- רוני ליפשיץ, התוצאות של אינטל דווקא היו טובות, אז מה בעצם הבעיה? באתר Techtime (טקטיים), 26 באפריל 2016
- שגיאת לואה ביחידה יחידה:Wikidata בשורה 335: attempt to index field 'wikibase' (a nil value). אינטל, באתר "Yahoo! Finance" (באנגלית)
- שגיאת לואה ביחידה יחידה:Wikidata בשורה 335: attempt to index field 'wikibase' (a nil value). אינטל, באתר "MarketWatch" (באנגלית)
- שגיאת לואה ביחידה יחידה:Wikidata בשורה 335: attempt to index field 'wikibase' (a nil value). אינטל, באתר "CNN Money" (באנגלית)
- שגיאת לואה ביחידה יחידה:Wikidata בשורה 335: attempt to index field 'wikibase' (a nil value).:US אינטל, באתר "Bloomberg Business" (באנגלית)
הערות שוליים[edit | edit source]
- ^ רפאל קאהאן, אינטל השקיעה השנה כמיליארד דולר בבינה מלאכותית, באתר כלכליסט, 19 בספטמבר 2017
- ^ http://www.cpu-museum.com/4004_e.htm#Busicom%20141-PF 2- / 4-bit Microprocessors
- ^ רויטרס, אינטל מציגה רכיבי שבבים תלת-ממדיים, נענע10
- ^ אינטל הציגה באופן רשמי את מעבדי ה-Ivy Bridge, אתר tgspot
- ^ אלכס שפירו, Ivy Bridge: המעבדים החדשים של אינטל, באתר ynet, 24 באפריל 2012
- ^ ה- Haswell נחת; אינטל מכריזה על משפחת הדור הרביעי של מעבדי ה-Core i
- ^ אינטל מציגה את תהליך היצור של הדור הבא, אתר hwzone
- ^ הישראלים שמובילים את אינטל העולמית, באתר מאקו
- ^ אינטל רכשה את הסטארט-אפ הישראלי מוביליאן, המפתח שבבים לסלולר, באתר גלובס
- ^ אינטל רכשה שתי חברות תוכנה שמתמחות בעיבוד מקבילי, אתר אנשים ומחשבים
- ^ אינטל רכשה את ווינד ריבר תמורת 884 מיליון דולרים, באתר "אנשים ומחשבים"
- ^ אינטל רוכשת את חברת השבבים קומסיס בכ-30 מיליון דולר, באתר גלובס, 24/5/2010
- ^ אינטל מעמיקה פעילות הכבלים: רוכשת חטיבה מטקסס אינסטרומנטס, באתר גלובס, 16/8/2010
- ^ אינטל רוכשת את מקאפי ב- 7.68 מיליארד דולר, באתר ynet, 19/8/10
- ^ אינטל מוכרת את השליטה בקבוצת Intel Security, Techtime - חדשות אלקטרוניקה והייטק, 2016-09-08
- ^ אבי בליזובסקי, אינטל רכשה את חטיבת האלחוט של אינפיניון תמורת 1.4 מיליארד דולר, אתר Chiportal
- ^ אינטל רכשה את גרפטק הישראלית תמורת מיליוני שקלים, באתר דה-מרקר
- ^ יוסי הטוני, אקזיט ראשון לחברה ישראלית בשנה החדשה: אינטל רכשה את טלמאפ תמורת 300 מיליון דולרים, אתר אנשים ומחשבים
- ^ ענבל אורפז, שנתיים אחרי האקזיט: אינטל סוגרת את טלמפ הישראלית, באתר TheMarker, 28 ביולי 2013
- ^ סוכנויות הידיעות, הרכישה הגדולה בתולדות אינטל: קונה את אלטרה ב-16.7 מיליארד דולר במזומן, באתר TheMarker, 1 ביוני 2015
- ^ יניב הלפרין, אקזיט ספורטיבי: אינטל רוכשת את Replay הישראלית ב-175 מיליון דולר, "אנשים ומחשבים", 9 במרץ 2016
- ^ כתבי גלובס, אינטל רוכשת את מובילאיי ב-15.3 מיליארד דולר, באתר גלובס, 13 במרץ 2017
- ^ סוכנויות הידיעות, קוריאה: אינטל נקנסה ב-25 מיליון דולר בשל הנחות לא חוקיות, באתר כלכליסט, 5 ביוני 2008
- ^ אינטל נקנסה ב-1.44 מיליארד דולר, אתר נענע10.
- ^ שוקי גלילי, מדינת ניו-יורק נגד אינטל: "נקטה בשוחד וכפיה", באתר ynet, 4 בנובמבר 2009
- ^ יעל גרונטמן, יש פשרה: אינטל תשלם 1.25 מיליארד ד' ל-AMD שמזנקת 23%, באתר גלובס, 12 בנובמבר 2009
- ^ מקסין פסברג פורשת מתפקיד מנכ"לית אינטל ישראל, באתר כלכליסט, 13 בדצמבר 2016
| מעבדי אינטל | ||
|---|---|---|
| ייצור שהופסק | ||
| BCD (4 ביטים) | Intel 4004 (שנת 1971) • Intel 4040 (שנת 1974) |  |
| לפני x86 (8 ביטים) | Intel 8008 (שנת 1972) • Intel 8080 (שנת 1974) • Intel 8085 (שנת 1977) | |
| x86 מוקדמים (16 ביטים) | Intel 8086 (שנת 1978) • Intel 8088 (שנת 1979) • Intel 80186 (שנת 1982) • Intel 80188 (שנת 1982) • Intel 80286 (שנת 1982) | |
| יחידות נקודה צפה חיצוניות | 8/16-bit databus: Intel 8087 (שנת 1980) • 16-bit databus: Intel 80187 • Intel 80287 • Intel 80387SX • 32-bit databus: Intel 80387 • Intel 80487 | |
| IA-32 (32 ביטים) | Intel 80386 (SX • 376 • EX) • Intel 80486 (SX • DX2 • DX4 • SL • RapidCAD • OverDrive) • A100/A110 • Celeron (שנת 1998) (M • D (שנת 2004)) • Pentium (המקורי • OverDrive • Pro • II • II OverDrive • III • 4 • M • Dual-Core) • Core (Solo • Duo) | |
| x86-64 (64 ביטים) | Celeron (D • Dual-Core) • Pentium (4 • D • Extreme Edition • Dual-Core) Intel Core (2 • Sandy Bridge) | |
| אחרים | CISC: iAPX 432 • RISC: i860 • i960 • StrongARM • XScale | |
| ייצור נוכחי | ||
| IA-32 (32 ביטים) | EP80579 • Atom (CE • SoC) • Quark | |
| x86-64 (64 ביטים) | Atom • Celeron • Pentium • Core (i3 • i5 • i7) • Xeon (E7 • E5 • E3 • Phi) | |
| EPIC | Itanium | |
ערך זה מוגש באדיבות ויקיפדיה העברית, תחת רשיון ייחוס שיתוף זהה (CC BY-SA 3.0).
(הדף המקורי, רשימת התורמים)
הערך בוויקיפדיה גדול מערך זה ב +19110 תווים
לעדכון מוויקיפדיה, לחץ כאן.
