איי פארו

From האנציקלופדיה היהודית
Jump to: navigation, search
איי פארו
Flag of the Faroe Islands.svg Coat of arms of the Faroe Islands.svg

לחצו כדי להקטין חזרה

גיברלטראוסטריהבלגיהבולגריהקפריסיןצ'כיהגרמניהדנמרקדנמרקאסטוניהספרדפינלנדצרפתצרפתהממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדתיווןיווןהונגריהאירלנדאיטליהאיטליהאיטליהליטאלוקסמבורגלטביההולנדפוליןפורטוגלרומניהשוודיהסלובניהסלובקיהאיסלנדמונטנגרומקדוניהקרואטיהטורקיהטורקיהמלטהסרביהגרינלנדאיי פארונורווגיהנורווגיההאי מאןגרנזיג'רזיאנדורהמונקושווייץליכטנשטייןקריית הוותיקןסן מרינואלבניהקוסובובוסניה והרצגובינהמולדובהבלארוסרוסיהאוקראינהחצי האי קריםקזחסטןאבחזיהדרום אוסטיהגאורגיהאזרבייג'ןנחצ'יבאןארמניהאיראןלבנוןסוריהישראלירדןערב הסעודיתעיראקרוסיהתוניסיהאלג'יריהמרוקוFaroe Islands in Europe (-rivers -mini map).svg
אודות התמונה
מדינה איי פארו
תמונת סמל Coat of arms of the Faroe Islands.svg
מוטו לאומי אין
המנון Tú alfagra land mítt
יבשת אירופה
שפה רשמית פארואזית, דנית
משטר דמוקרטיה פרלמנטרית
תחת מונרכיה חוקתית
אירועי הקמה - תאריך
הקמה שלטון עצמי חלקי מדנמרק
תאריכי הקמה 1948
שמות מנהיגים מרגרטה השנייה
דן קנודסן
קאי לאו יוהנסן
מנהיגים - מלכה
- נציב עליון
- ראש ממשלה (איי פארו)
ראש המדינה מלך
העיר הגדולה ביותר טורסהאבן
אחוז מים 0.5
מטבע קרונה פרואזית
סימון מטבע DKK
אזור זמן UTC
סיומת אינטרנט .fo
קידומת טלפון 298

איי פארופארואזית: Føroyar, "איי הצאן", בדנית: Færøerne) הם קבוצת איים השוכנת בצפון האוקיינוס האטלנטי, בין סקוטלנד, נורווגיה ואיסלנד. האיים זכו למעמד של אזור אוטונומי בממלכת דנמרק בשנת 1948, ומלבד ענייני חוץ וביטחון, תושבי האיים (המכונים פארואזים) מנהלים את חייהם באופן עצמאי. איי פארו חברים במועצה הנורדית, ארגון בינלאומי אזורי של מדינות סקנדינביה.

היסטוריה[edit | edit source]

על פי הסאגה פאריונגה הגיעו אל האיים מהגרים שנמלטו מנורווגיה מפני שלטון העריצות של האראלד הראשון, במאה ה־9, והתיישבו באיים. בתחילת המאה ה־11, תושבי האיים הצפוניים של פארו פלשו לאיים הדרומיים וכמעט השמידו את תושביהם. סיגמונדור ברסטירסון, אשר מוצאו מהאיים הדרומיים, ומשפחתו כמעט והושמדה כולה על ידי הפולשים מהאיים הצפוניים, נמלט לנורווגיה, שם קיבל מינוי וסיוע של אולף הראשון, מלך נורווגיה לכבוש את האיים. סיגמונדור חזר לאיים ומהלך הכיבוש ניצר בכח את תושבי האיים. אף על פי שסיגמונדור נרצח בגלל מהלכיו, השליטה הנורווגית על איי פארו נשמרה במשך שנים רבות.

בשנת 1386 צורפו איי פארו לאיחוד קאלמאר עם הצטרפות נורווגיה לאיחוד, ובהמשך נהיו האיים חלק מממלכת דנמרק־נורווגיה. בשנת 1586 הגיעה הרפורמציה לאיים. כאשר נורווגיה נקרעה מממלכת דנמרק במסגרת הסכם קיל משנת 1814, נותרו איי פארו חלק מממלכת דנמרק. בשנת 1888 החלה התעוררות לאומית בקרב תושבי האיים, והשאיפה לאוטונומיה תרבותית ולשונית.

ב־12 באפריל 1940 האיים נכבשו על ידי הצבא הבריטי לאחר כיבוש דנמרק על ידי גרמניה הנאצית, על מנת למנוע שליטה נאצית באיים. בשנת 1941 הנפיקו הבריטים 5 עריכי מטבעות שנשאו את תוארו של כריסטיאן העשירי מלך דנמרק הכבושה באותה עת, ושמה של דנמרק היה על המטבעות, אבל הם שמשו במסחר באיי פארו לבדם. הם מבוקשים בידי אספנים. הם היו שונים מהמטבעות ששמשו במסחר בדנמרק תחת השלטון הנאצי. ב־1942 נבנה על ידי חיל האוויר הבריטי שדה התעופה באי. לאחר המלחמה הוחזרה השליטה באיים לדנמרק, וב־1948 הוענקה לאיים אוטונומיה.

תושבי האי סירבו להצטרף לקהילה האירופית (כיום האיחוד האירופי) ב־1973, עת דנמרק הצטרפה לאיחוד.

פוליטיקה[edit | edit source]

טינגאנס בטורסהאבן, מושב הממשלה.

האיים מחולקים מבחינה אדמיניסטרטיבית ל־34 מחוזות עירוניים, בהם נמצאים כ־120 ערים וכפרים.

באופן מסורתי היו האיים מחולקים ל־6 מחוזות (המכונים "סיסלה" - Sýsla) עיקריים (נוראויאר, אייסטורוי, סטריימוי, ואוגר, סאנד'וי וסוד'ורוי).

בכל מחוז נערכות בחירות מקומיות. כמו כן נערכות בחירות בשבעה מחוזות בחירה (ה"סיסלור" לעיל, כאשר סטריומוי מחולק לשני מחוזות - צפון ודרום (אזור טורסהאבן)) לשלטון באיים (הלוגטינג וכן בחירות לפרלמנט של דנמרקפולקטינג).

לממשלת האיים סמכויות בכל נושאי הפנים. ראש הממשלה מכונה לוגמאור. השרים מכונים לאנדסטיריסמאור.

בשנת 2018 צפוי להתקיים באיים משאל עם, במטרה לקבוע האם האיים יזכו לעצמאות מלאה מדנמרק[1][2].

שלטון עצמי[edit | edit source]

באיי פארו יש מערכת פוליטית אוטונומית ופרלמנט ובו 33 מושבים. במערכת הפוליטית יש שבע מפלגות־הרבה ביחס למערכת הקטנה. כתוצאה מכך, בשביל להרכיב ממשלה יש בדרך כלל צורך בהקמת קואליציות ובריתות. הבחירות מתקיימות מדי ארבע שנים ומאז שנת 2008 כל האיים הם מחוז בחירה אחד.

כיום באיים מתקיימת ממשלת ימין של מפלגות הימין־מרכז שניצחו בבחירות האחרונות שהתקיימו באוקטובר 2011.

איי פארו ודנמרק[edit | edit source]

בשנת 1948 הוענק לאיים שלטון עצמי על ידי ממשלת דנמרק, וכיום האיים הם חלק מממלכת דנמרק המעניקה לאיים קיצבה שנתית על מנת לתמוך בכלכלת האיים. תושבי האי חלוקים בדעותיהם - חלקם שואפים לעצמאות מדנמרק, וחלקים מעדיפים את המצב הקיים.

אחת הבעיות הקשות עמה נלחמת אוכלוסיית האיים היא ההגירה השלילית של צעירים לאחר לימודיהם התיכוניים לדנמרק, שם הם זוכים להשכלה אקדמאית. חלקם הגדול אינו שב בתום הלימודים ועשרות אלפי פארואזים קבעו את משכן הקבע שלהם בדנמרק ובייחוד בבירה קופנהגן. בעיה זו הובילה לפתיחה של מוסדות אקדמיים באיים, אך היצע תחומי הלימוד די קטן.

האיחוד האירופי[edit | edit source]

איי פארו אינם מהווים חלק מהאיחוד האירופי. יתרה מזאת, פרוטוקול מיוחד להסכם של דנמרק עם האיחוד קובע כי אזרחי דנמרק המתגוררים באיים אינם נחשבים לאזרחי האיחוד האירופי.

גאוגרפיה[edit | edit source]

איי פארו
איי פארו
(למפת איי פארו רגילה)
טורסהאבן
איי פארו