איגרת הקודש

From האנציקלופדיה היהודית
Jump to: navigation, search

איגרת הקודש הוא חיבור מתקופת הראשונים המיוחס מסורתית לרמב"ן ועוסק בענייני קדושת הזיווג ביהדות. בחיבור זה מוצגת תפיסת הראשונים כי כל ענייני הגשם ביהדות אינם "רע הכרחי", אלא - כאשר הם נעשים כיאות ובכוונה הראויה - "ענין קדוש ונקי", בניגוד לשיטת הרמב"ם[1] וסיעתו הרואים בכל ענייני הגשם רע הכרחי ומצטטים בהקשר זה את דברי אריסטו "חוש המישוש חרפה הוא לנו".

החיבור כולל הרחבה על הפן הקבלי של קדושת הזיווג, ובסיומו מבטיח המחבר: "וכשתהיה נוהג בהם כמה שהודעתיך, אני ערב לך להוליד בן צדיק וחסיד מקדש שם שמים".

מקור החיבור ונוסחו

מחבר האיגרת

יחוס האיגרת לרמב"ן קדום מאוד, החיבור "מנורת המאור" שמצטט אותה ומייחס אותה לרמב"ן נכתב פחות מתשעים שנה לאחר פטירת הרמב"ן. וכך היא מיוחסת גם בפי השל"ה בשער האותיות שבספרו. אך סגנונה הקל של האיגרת, השונה מסגנון כתיבתו המוכר של הרמב"ן, והעובדה שרבי מנחם רקנאטי הנחשב לתלמיד תלמידיו של הרמב"ן מצטט מהאיגרת בשם 'חכמי הקבלה'[2] ובמקום אחר מעתיק חלקים שלמים ממנה ואינו מזכיר את יחוסה לרמב"ן, הביא את החוקרים המאוחרים בנושא לפקפק בייחוס זה[3].

נוסחאות ודפוסים

האיגרת מצוטטת כבר בספרים "שבילי אמונה" (נתיב ג' שביל ב' שער ד'), "מנורת המאור" (נר ג' פרק ד' כלל ו' חלק ו'), וספר המוסר לרבי יהודה כלץ (פרק ו). היא נספחה לספר בעלי הנפש להראב"ד בחלק מן הדפוסים וכבר בכתבי היד של חיבור זה.

היא נדפסה כחיבור בפני עצמו קרוב לראשית תקופת הדפוס (קושטא ה'ש"ד, רומא ה'ש"ו, באזיל ה'ש"ם, קראקא ה'שנ"ד ועוד), דבר המעיד על תפוצתה בקהילות ישראל.

בשונה מנוסח האיגרת שבספר "מנורת המאור" לר"י אלנקאווה, שנוסח דומה לה נכלל גם בספר "ראשית חכמה", האיגרת שבספר "שבילי אמונה" וזו שבספר "מנורת המאור" של ר"י אבוהב, לא מובאת בשם מחבר אחר, ועובדה זו הביאה את הרב אריאל בוקוולד, מהדיר בעלי הנפש להראב"ד, להניח שכל התוספות שבאו בהעתקות שבספרים אלו אינן משל מחברת איגרת הקודש המקורית, והיא נערכה בידי מחברים אלו כך שאי אפשר עוד לייחסה למחבר המקורי.

מבנה החיבור

החיבור מחולק לחמישה דרכים: במהות החיבור, בזמן החיבור, במזון הראוי לחיבור, בכוונת החיבור ובאיכות החיבור.

לקריאה נוספת

  • יובל קמרט (עורך), יודאיקה: לקסיקון, מהדורת דבר, ירושלים: כתר, 1976, עמ' 8. הערך אגרת הקדש
  • הרב אפרים אריאל בוקוולד, אגרת הקודש המיוחסת לרבינו משה ב"ר נחמן ז"ל, נספח לבעלי הנפש להראב"ד, בני ברק תש"ן, עמ' קצב ואילך

קישורים חיצוניים

הערות שוליים


שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים

לא נמצא templatedata תקין

  1. ^ מורה נבוכים, ב, לו.
  2. ^ ספר טעמי המצוות, מצות פריה ורביה.
  3. ^ רבי חיים דוב שעוועל, מהדיר כתבי הרמב"ן, במבוא לאגרת הקודש שבתוך 'כתבי רמב"ן'. הרב אריאל בוקוולד, מבוא לאגרת הקדש הנספחת לבעלי הנפש להראב"ד בהוצאתו. וראו שם ראיה נוספת לכך שאין הרמב"ן מחברה של האגרת.


Emojione 1F4DC.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום לאנציקלופדיה היהודית ולהרחיב אותו.

NivdakVeushar.png