אוצר הגאונים

From האנציקלופדיה היהודית
Jump to: navigation, search
Gnome-colors-emblem-development-2.svg הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.

אוצר הגאונים הוא חיבור מונומנטלי על סדר התלמוד הבבלי, המכיל ליקוט מתורת הגאונים מספרים וכתבי יד שונים. החיבור נכתב על ידי רבי בנימין מנשה לוין שכתב 13 כרכים ממנו, אך לא הספיק להשלימו על כל התלמוד. כרכים נוספים נערכו על ידי אישים אחרים בהם מספר חוקרים באוניברסיטה העברית. הכרכים הראשונים של החיבור יצאו לאור בשנות ה-30 של המאה ה-20, והמשיכו לצאת בשנים הראשונות של שנות ה-40 של המאה ה-20. לאחר יותר משני עשורים לאחר פטירת רבי בנימין מנשה לוין יצא כרך נוסף בסדרה, ובמאה ה-21 זכתה הסדרה לעדנה חדשה, עם צאת מספר כרכים נוספים. החיבור זיכה את לוין בפרס ביאליק לספרות יפה ולחכמת ישראל לשנת ה'תרצ"ה.

רקע

תשובות הגאונים

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – תשובות הגאונים

לאחר חתימת התלמוד הבבלי כמעט ולא נכתבו ספרים מסודרים. הספרות התורנית בצורת ספרים ערוכים החלה להתפתח בעיקר בחציה השני של תקופת הגאונים. עם זאת, עם ראשית תקופת הגאונים החלה ספרות השו"ת להתפתח. ספרות זו הייתה סוגה ספרותית חדשה בספרות התורנית, ומשם והלאה ליוותה סוגה זו את כל היסטוריית הספרות התורנית.

תשובות הגאונים נכתבו ונשלחו בדרך ארעית. לפעמים השו"ת מכיל התכתבות בנושא מסוים, ולפעמים במספר נושאים שנכתבו באותה התשובה. קיבוץ השו"תים השונים לא סייע במציאת המבוקש למעיין, ומשכך ציטוט מתוך ספרות הגאונים הייתה באופן יחסי מעוטה בתקופת הראשונים וגם בתקופת האחרונים.

רבי בנימין מנשה לוין

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – רבי בנימין מנשה לוין

רבי בנימין מנשה לוין, למדן וחוקר בן תחום המושב של האימפריה הרוסית החל לעסוק בסביבות גיל 30 בספרות הגאונים. במקביל ללימודיו באוניברסיטת ברן, הוא עסק בשעותיו הפנויות בחקר כתבי יד של אגרת רב שרירא גאון מספריות ברלין, פריז, וינה, פארמה, רומא, לונדון, אוקספורד ועוד. את תוצאות מחקרו זה פרסם יחד עם תולדותיו של רב שרירא גאון בספר השנה של האגודה למדעי היהדות בפרנקפורט (כרך שביעי ושמיני). בעקבות מחקר זה נשאב מאז לעולם מחקר התלמוד בכלל ומחקר ספרות הגאונים בפרט. לאחר שלוש שנות לימודים בברן, עם השלמת התואר, נסע לפרנקפורט והדפיס מחדש את אגרת רב שרירא גאון. בהמשך ההדיר והדפיס חיבורים נוספים מספרות הגאונים, כמו "ארץ-ישראל בתשובות הגאונים ופירושיהם" (ירושלים תרפ"ו), "מעשים לבני ארץ ישראל" וקטעי פירקוי בן באבוי (בתוך תרביץ שנה א', ספר א', ושנה ב', ספר ד'), "אשא משלי" מרב סעדיה גאון (בתוך תרביץ שנה ג', וכספר נפרד בירושלים תרצ"ב), ועוד.

החיבור

לפי דברי המחבר בהקדמתו לכרך הראשון, החיבור נועד לכנס את תורתם של גאוני ישיבת סורא וישיבת פומבדיתא ולאסוף את כל תשובותיהם ופירושיהם מכל המקומות אשר נפוצו שם בין בספרי הראשונים, בין בקובצי אחרונים ובין בכתבי-יד שונים, ולסדרם על סדר התלמוד.

מבנה

לוין חילק את כל החומר של התשובות והפירושים לשני חלקים נפרדים: תשובות ופירושים (פרט למסכת נזיר וסוטה, שהודפסו שם יחד). ובכרכים א', ז'–י"ג, נוסף פירוש רבינו חננאל שליקט ואסף מספרי הראשונים ומכתבי-יד שונים. המחבר כותב שמחמת קוצר הזמן לא יכול להאריך כראוי בהערות, ועיקרן הוא אפוא רק מראה מקום ומקור ראשון של כל דבר קטן או גדול שבא בפנים. לעיתים הוא העיר גם על היחס המסופק של התשובה או הפירוש לגאון מסוים וכדומה.

בכרכים א'–ב' נוספו הערות של פרופ' יעקב נחום אפשטיין, ובכרכים י'–י"ב נוספו הערות (לספר הערוך) של הפרופ' שרגא אברמסון.

הוצאה לאור

ההוצאה לאור של החיבור החלה בחיפה בשנת ה'תרפ"ח, אך המחבר נפטר לפני שהשלים את החיבור. 13 כרכים הוא הספיק לערוך, אולם את האחרון לא הצליח להדפיס לפני פטירתו (ניסן ה'תש"ד). את הכרך ה-14 ערך אחריו הרב ד"ר חיים צבי טויבש, והוא הודפס ב-1966. מפעלו זה נמשך על ידי צוות חוקרים מהאוניברסיטה העברית: פרופ' ירחמיאל ברודי, הרב ד"ר כרמיאל כהן והרב ד"ר יהודה צבי שטמפפר. עד כה הוציאו לאור בסדרת "אוצר הגאונים החדש" כרך על מסכת בבא מציעא (הוצאת מכון אופק, תשע"ב) וכרך על מסכת בבא בתרא (הוצאת יד הרב נסים, תשע"ח). הרב ד"ר אליהו רחמים זייני הוציא כרך של "אוצר הגאונים" על מסכת עבודה זרה (חיפה, תשע"ו).

רשימת הכרכים
  • כרך א' - מסכת ברכות. חיפה, בסיוע האוניברסיטה העברית, תרפ"ח.
  • כרך ב' - מסכת שבת, ירושלים, בסיוע האוניברסיטה העברית, תר"ץ.
  • כרך ג' - מסכת עירובין, פסחים, חברה להוצאת ספרים על יד האוניברסיטה העברית, תרצ"א.
  • כרך ד' - מסכת יום טוב, חגיגה ומשקין, חברה להוצאת ספרים על יד האוניברסיטה העברית, תרצ"ב.
  • כרך ה' - מסכת מגילה, תענית וראש השנה, חברה להוצאת ספרים על יד האוניברסיטה העברית, תרצ"ג.
  • כרך ו' - מסכת יומא וסוכה, ירושלים תרצ"ד. הכרך מכיל גם פירוש קדמון למסכת יומא.
  • כרך ז' - מסכת יבמות, בסיוע האקדמיה היהודית באמריקה. ירושלים תרצ"ו.
  • כרך ח' - מסכת כתובות, הוצאת מוסד הרב קוק ירושלים תרצ"ט. הכרך מכיל גם הערות לאוצר הפירושים, מאת שאול חנא קוק.
  • כרך ט' - מסכת קדושין, הוצאת מוסד הרב קוק ירושלים ת"ש.
  • כרך י' - מסכת גיטין, הוצאת מוסד הרב קוק ירושלים תש"א. עם הערות שרגא אברמסון.
  • כרך י"א - מסכת נדרים, נזיר וסוטה, הוצאת מוסד הרב קוק ירושלים תש"ב. כולל גם ספר המפתח להר"ן על מסכת נדרים ולקוטי פירושי הערוך לרבי נתן מרומי למסכת נדרים ונזיר וסוטה.
  • כרך י"ב - מסכת בבא קמא, הוצאת מוסד הרב קוק ירושלים תש"ג.
  • כרך י"ג - על מסכת בבא מציעא. לא נגמר בדפוס, כיוון שהמחבר נפטר תוך כדי עבודתו.
    • כרך על מסכת בבא מציעא יצא לאור בסדרת "אוצר הגאונים החדש", הוצאת מכון אופק, תשע"ב
  • כרך י"ד - על מסכת סנהדרין, נערך על ידי הרב ד"ר חיים צבי טויבש והודפס בשנת 1966.
  • כרך על מסכת עבודה זרה, בהוצאת הרב ד"ר אליהו רחמים זייני, חיפה תשע"ו
  • כרך על מסכת בבא בתרא, בסדרת "אוצר הגאונים החדש", הוצאת יד הרב ניסים, תשע"ח

הוקרה ופרסים

על חיבורו זה זכה בפרס ביאליק לספרות יפה ולחכמת ישראל לשנת תרצ"ה.

הודות לחיבור זה, תיאר אותו הרב יואל קטן כ"אדם שלא נמצא לו תחליף"[1].

ראו גם

לקריאה נוספת

  • שרגא אברמסון, מהדורות ראשונות של "אוצר הגאונים" - סיני, כרך י"ד, תש"ד, עמ' ר"ח–רי"ב; עניינות בספרות הגאונים, ירושלים תשל"ד, עמ' 265-243

קישורים חיצוניים

כרכי החיבור
על החיבור

הערות שוליים

NivdakVeushar.png