אהרן אוסטרובסקי

From האנציקלופדיה היהודית
Jump to: navigation, search


שגיאות פרמטריות בתבנית:אישיות

פרמטרים ריקים [ מפלגה פוליטית ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

אהרן אוסטרובסקי.jpg
לידה 1888
בוגוסלב, רוסיה
פטירה 1978 (בגיל 90 בערך)
מדינה ישראל
מקום קבורה בית הקברות סגולה, פתח תקווה
מקצוע סופר, חקלאי, שומר
בת זוג

יהודית גריברג (1912–1947)

צפורה ברייטרמן (1947–1978)

אהרן אוסטרובסקי (7 בינואר 1888 - 26 בנובמבר 1978) היה השומר הראשון במושבות כפר סבא, סופר, וחקלאי.[1]

אוסטרובסקי נולד בבוגיסלב ועלה לארץ ישראל בשנת 1904. בשנת 1905 עבד כשומר בזכרון יעקב ובשנת 1906 היה מהמתיישבים הראשונים בכפר סבא. בשנת 1907 הוא שמר בפתח תקווה. בשנים 19091912 שמר בכפר סבא[2]. בשבת נחמו של שנת תר"ע (1910), פרצו עשרות ערבים מקלקיליה לח'אן של כפר־סבא, הכו את יושביו היהודים, שברו ובזזו ציוד ולקחו בשבי את אוסטרובסקי ועוד שומר[3]. אוסטרובסקי שוחרר למחרת.

אוסטרובסקי נאבק למען עבודה עברית והיה בין המתנגדים לעבודת ערבים בבן שמן.

בשנת 1912 נסע לצרפת ועמד בבחינות וכתיבת דיסרטציה בפילוסופיה בסורבון בפריז (1914). נסע לניו יורק במטרה להמשיך בלימודיו. לרגלי פרוץ מלחמת העולם הראשונה נאלץ להישאר שם ולמד אנגלית באוניברסיטת ניו יורק.

בשנת 1917 היה מראשוני המתנדבים לגדודים העבריים בארצות הברית. בהחלטת ועד הגדוד נסע מיד לאחר התגייסותו עם שני מתנדבים אחרים לאנגליה עם המשלוחים הצבאיים ומכתב שהסתיר בנעלו לד"ר חיים ויצמן וזאב ז'בוטינסקי בדבר יסוד הגדודים העברים. מאנגליה עבר עם גדודו למצרים ולאחר מכן לארץ ישראל.[1]

לאחר המלחמה עבד כפקיד של ממשלת המנדט במשרד העבודות הציבוריות. במהלך עבודתו, בשנת 1928, פעל לדאוג לכך שתוואי הדרך בין תל אביב לחיפה יעבור דרך מושבות השרון היהודיות ולא דרך הכפרים הערביים, מה שסייע להגנת היישובים היהודיים, במיוחד בימי המרד הערבי הגדול. בשנת 1935 התיישב בכפר יהושע.

בשנת 1936 לקח חלק פעיל בהגנת עמק יזרעאל כחבר ההגנה. בשנת 1947 התחיל לעבוד במחלקת הקליטה של הסוכנות היהודית.[1] בשנות ה-50 ניהל בית אבות בפרדס חנה[4].

בשנת 1912 נשא אוסטרובסקי את אשתו הראשונה, יהודית גריברג. בשנת 1947 אחרי שהתגרש מיהודית גריברג הוא נשא את צפורה ברייטרמן. לאהרן אוסטרובסקי היו חמישה ילדים, כולם מאשתו הראשונה- יגאל (נספה במלחמת העולם השנייה), ישעיהו יגאל, חיים יגאל, גיורא יגאל, דבורה תלמי. אחרי מות הבן הבכור שינו כל האחים את שם משפחתם ליגאל.[1]

בשנת 1963 הוציא לאור את ספרו הראשון, "מול הניר"[5][6].

הערות שוליים

ערך זה מוגש באדיבות ויקיפדיה העברית. (הדף המקורי, רשימת התורמים)
הערך בוויקיפדיה גדול מערך זה ב +296 תווים

לעדכון מוויקיפדיה, לחץ כאן.

NivdakVeushar.png