אהליבמה בת ענה

From האנציקלופדיה היהודית
Jump to: navigation, search

אָהֳלִיבָמָה בַת עֲנָה הייתה אחת מנשותיו של עשו. זיהויה וייחוסה הביולוגי אינם ברורים דיים במקרא, וקיימים להם מספר פירושים בחז"ל, במדרשי האגדה ובמפרשי המקרא.

בעלה וילדיה

נישאה לעשיו[1], וכפי פשוטו של מקרא נישאה לו אחרונה מכל נשותיו[2], וילדה לו את יְעוּשׁ, את יַעְלָם, ואת קוֹרַח[3], כל אלו מופיעים גם כאלופים (תפקיד של ממשל ושררה)[4].

זיהויה והוריה

במקרא מופיע שאהליבמה נולדה לענה, מבני החיווים, והיא מופיעה כ"בת ענה בת צבעון"[1]. השיוך "בת" לצבעון, לא ברור אם הוא על אהליבמה או שמא על ענה.

במקרא מופיע עוד כי לצבעון היה אח בשם ענה, שלו הייתה בת בשם אהליבמה (שניהם - צבעון וענה - בנים לשעיר החורי)סוסים עם חמורים, והביא פרדים לעולם)[6], שגם לו הייתה בת בשם אהליבמה[1].

בחז"ל ובמפרשים נחלקו בזיהוי אהליבמה והוריה; יש שסברו שהיו שני ענה (אחיין ודודו, והיא הייתה בתו של האחיין), ויש שסברו שזה אותו אחד (שהיה ממזר, או ביאורים אחרים), ויש שסברו כי ענה זה שם של אישה, וכדלהלן.

בפרשנות הפשט

רבי טוביה בן אליעזר, בספרו מדרש לקח טוב, מבאר את המקרא "בת ענה בת צבעון" שענה היה הבן של צבעון, ואהליבמה נקראת בנוסף "בת צבעון", למרות שהיה סבה ולא אביה[7], שמצינו כן שנכדים מוזכרים כבנים[8]. רבי דוד צבי הופמן מבאר אף הוא במבנה זה, ולדבריו ענה המוזכר במקראות אחד הוא, ולא היה אלא בנו של צבעון, ומה שהוזכר לצד צבעון כבנו של שעיר אינו בדווקא, אלא היה נכדו, ובאותו הפסוק הוזכרו מספר בני משפחה מדורות שונים[9].

כמה ממפרשי המקרא מבארים אף הם שאותו ענה היה בנו של צבעון (והיה עוד אחר בשם ענה שהיה אחיו של צבעון, ואף לו הייתה בת בשם אהליבמה), ואהליבמה בת ענה בן צבעון היא זו שהייתה נשואה לעשיו[10]. על הביאור שבחז"ל שלפיו מדובר באותו ענה, שהיה ממזר (ראו להלן), מציין הרמב"ן שהוא רק דעת "קצת רבותינו", "ואיננו דברי הכל בגמרא, ולא משמעו של מקרא כלל"[11].

רבי נפתלי צבי יהודה ברלין מבאר שהיה ענה אחד (ולו בת בשם אהליבמה), והיה הוא אחיו של צבעון, ומה שהוזכר כבנו הוא משום שמתחילה לא היו לצבעון בנים אז אימץ את אחיו ענה כבן[12].

יש מהראשונים המפרשים שענה היא אישה והייתה אמו של אהליבמה ובתו של צבעון[13].

בחז"ל

בחז"ל[14] ובמדרשי האגדהממזר, ולכך אהליבמה מוזכרת גם כבת ענה, וגם כבת צבעון. בחז"ל אף מציינים את האפשרות שהיו שניים בשם ענה (כפי שביארו פשטני המקרא), אך דוחים אותה[14]. כמה ממפרשי המקרא ביארו כדברי חז"ל והמדרשים, שלפיהם היה ענה אחד שהיה ממזר[16]. בעלי המדרש מרחיבים עוד ומציינים שאף אהליבמה נולדה מצבעון שבא על אשת ענה (שהייתה כלתו, וגם גיסתו), ומהם נולדה אהליבמה, ולפי זה אהליבמה הייתה בת של איש בשם ענה, וכן בת ונכדה של איש בשם צבעון[17]. דרשה זו מובאת לגנותו של עשיו, שהיה מחותן עם מספר משפחות עם ממזרים, שאהליבמה היא אחת מהן[18].

זיהויה כיהודית בת בארי

בנוסף, במדרש מזוהה אהליבמה בת ענה כאחת מנשותיו הראשונות: יהודית בת בארי, ועשיו כינה אותה בשם יהודית כדי להטעות את יצחק אביו שיסבור שהיא כופרת בעבודה זרה. במדרש מציינים כי "עין" (ענה) ו"באר" (בארי) משמשים כמילים נרדפות[19]. ממפרשי המקרא יש שלא ביארו כן, אלא סברו שהן שתיים שונות[20].

שמה במדרש

שמה מוזכר במדרשים לגנאי. במדרש נאמר כי שימשה לעשיו כאישה לצורכי תשמיש בלבד, ולא לשם רבייה, ולכך כונתה אהליבמה - על שם שהייתה מצויה באוהל[21].

עוד נדרש שמה שהייתה בונה במה לעבודה זרה[21].

ראו גם

  • יהודית בת בארי

הערות שוליים


שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים

לא נמצא templatedata תקין

  1. ^ ספר בראשית, פרק ל"ו, פסוק ב'.
  2. ^ ראו רשב"ם, בראשית, פרק ל"ו, פסוק ב'. ראו עוד להלן על זיהויה כיהודית בת בארי.
  3. ספר בראשית, פרק ל"ו, פסוק י"ד.
  4. ספר בראשית, פרק ל"ו, פסוק י"ד.
  5. ספר בראשית, פרק ל"ו, פסוק כ'; ספר דברי הימים א', פרק א', פסוק ל"ח.
  6. ספר בראשית, פרק ל"ו, פסוק כ"ד; ספר דברי הימים א', פרק א', פסוק מ'. על ההכלאה, ראו גם בתלמוד בבלימסכת פסחיםדף נ"ד, עמוד א'.
  7. ^ רבי טוביה בן אליעזר, מדרש לקח טוב, פרשת וישלח, פרק ל"ו, פסוק כ"ד
  8. ^ רבי יוסף בכור שור, בראשית, פרק ל"ו, פסוק ל"ט; רבי חזקיה בן מנוח, חזקוני, בראשית, פרק ל"ו, פסוק ב'; רבי יצחק בן אשר הלוי, ריב"א על התורה, בראשית, פרק ל"ו, פסוק ב'; מהר"ל, גור אריה, בראשית, פרק ל"ו, פסוק ב'.
  9. ^ רד"צ הופמן, בראשית, פרק ל"ו, פסוקים כ'-ל'.
  10. רמב"ן, בראשית, פרק ל"ו, פסוק כ"ד; פירוש ב' ברבי אברהם אבן עזרא, אבן עזרא, בראשית, פרק ל"ו, פסוק ב'; פירוש ב' ברבי חזקיה בן מנוח, חזקוני, בראשית, פרק ל"ו, פסוק ב'.
  11. רמב"ן, בראשית, פרק ל"ו, פסוק כ"ד.
  12. ^ רבי נפתלי צבי יהודה ברלין, העמק דבר, בראשית, פרק ל"ו, פסוק כ"ד.
  13. ^ תוספות, מסכת בבא בתרא, דף קט"ו, עמוד ב', ד"ה מלמד, בשם רבנו תם. על אזכור שמה של ענה כזכר ("הוא ענה אשר מצא") ראו שם, ובפירוש הריב"א על התורה, וכן ברמב"ן וברשב"א על מסכת בבא בתרא שם.
  14. ^ 14.0 14.1 תלמוד בבלימסכת פסחיםדף נ"ד, עמוד א' ומסכת בבא בתראדף קט"ו, עמוד א', בשם "דורשי חמורות" ורבי יוחנן בן זכאי, ובשם רבא או רב פפא.
  15. ^ מדרש תנחומא, פרשת וישב, אות א'; רבי טוביה בן אליעזר, מדרש לקח טוב, פרשת וישלח, פרק ל"ו, פסוק ב'.
  16. ^ רש"י, בראשית, פרק ל"ו, פסוק כ"ד; פירוש א' ברבי אברהם אבן עזרא, אבן עזרא, בראשית, פרק ל"ו, פסוק ב'; פירוש א' ברבי חזקיה בן מנוח, חזקוני, בראשית, פרק ל"ו, פסוק ב'.
  17. ^ מדרש תנחומא, פרשת וישב, אות א'; רש"י, בראשית, פרק ל"ו, פסוק ב'.
  18. ^ רבי טוביה בן אליעזר, מדרש לקח טוב, פרשת וישלח, פרק ל"ו, פסוק ב'. וראו רש"י, פירוש רש"י לתורה, בראשית, פרק ל"ו, פסוק ב'.
  19. ^ רבי טוביה בן אליעזר, מדרש לקח טוב, פרשת וישלח, פרק ל"ו, פסוק ב'; בראשית רבתי, פרשת וישלח, עמוד 160; רש"י, פירוש רש"י לתורה, בראשית, פרק ל"ו, פסוק ב'; ועוד. על שימוש המילה "יהודית" ככפירה בעבודה זרה, ראו תלמוד בבלימסכת מגילהדף י"ג, עמוד א' ויעקב קמנצקי, אמת ליעקב, בראשית, פרק ל"ו, פסוק ב'.
  20. ^ רשב"ם, בראשית, פרק ל"ו, פסוק ב'. וראו בביאורו של הרד"צ הופמן, בראשית, פרק ל"ו, פסוקים א'-ה', שרואה את פירוש הרשב"ם "נהיר הרבה יותר".
  21. ^ 21.0 21.1 בראשית רבתי, פרשת וישלח, עמוד 160.

NivdakVeushar.png