אדר א'

From האנציקלופדיה היהודית
Jump to: navigation, search

הרחבות או שכתובים לערך זה, ייתכן שהתבצעו בעבר באתרים שונים. לבדיקה. הסר


►► אדר ◄◄
   א       ב       ג       ד       ה       ו       ש   
  א' ב'  ג'  ד' 
ה'  ו'  ז'  ח'  ט'  י'  י"א 
י"ב  י"ג  י"ד  ט"ו  ט"ז  י"ז  י"ח 
י"ט  כ'  כ"א  כ"ב  כ"ג  כ"ד  כ"ה 
כ"ו  כ"ז  כ"ח  כ"ט   
בשנת ה'תש"ף חודש אדר אחד, ולכן אין ל' באדר א'
   א       ב       ג       ד       ה       ו       ש   
  א' 
ב'  ג'  ד'  ה'  ו'  ז'  ח' 
ט'  י'  י"א  י"ב  י"ג  י"ד  ט"ו 
ט"ז  י"ז  י"ח  י"ט  כ'  כ"א  כ"ב 
כ"ג  כ"ד  כ"ה  כ"ו  כ"ז  כ"ח  כ"ט 
בשנת ה'תשפ"א חודש אדר אחד, ולכן אין ל' באדר א'
   א       ב       ג       ד       ה       ו       ש   
  א' ב'  ג'  ד' 
ה'  ו'  ז'  ח'  ט'  י'  י"א 
י"ב  י"ג  י"ד  ט"ו  ט"ז  י"ז  י"ח 
י"ט  כ'  כ"א  כ"ב  כ"ג  כ"ד  כ"ה 
כ"ו  כ"ז  כ"ח  כ"ט   
בשנת ה'תשפ"ג חודש אדר אחד, ולכן אין ל' באדר א'
יום טוב / שבתון חג שאיננו שבתון יום זיכרון או צום

בלוח העברי, אדר א' הוא כינויו של חודש בן שלושים יום, אותו מוסיפים בשנה מעוברת. אדר א' חל לפני חודש אדר "הרגיל", שנקרא בשנה זו "אדר ב'". אירועים המתרחשים בכל שנה שאינה מעוברת (הנקראת, "שנה פשוטה"), בחודש אדר, יצוינו בשנה מעוברת באדר ב', למעט אזכרות שאותן מקובל (למנהג אשכנז) לציין בחודש אדר א'.

א' באדר א' יכול לחול בימים שני, רביעי, חמישי ושבת.

עיבור השנה

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – עיבור השנה

לוח השנה העברי מבוסס בעיקרו על שנת לבנה של 354 יום. עם זאת, מהפסוק האומר "שמור את חודש האביב ועשית פסח לה' אלוהיך" למדו חז"ל כי הלוח העברי חייב להתאים גם לשנה שמשית של 365 יום. הפער בין השנה השמשית לירחית, המוערך בכ-11 יום, מצטבר משנה לשנה ומחייב 'תיקון', בצורת הוספת חודש נוסף מדי כמה שנים - פעולה הנקראת, "עיבור השנה". בעבר, נהגו לעבר גם חודשים אחרים[דרוש מקור], אך עם התקבעות הלוח העברי, התבסס הנוהג לעבר דווקא את חודש אדר.

שמותיו

בהלכה נקרא אדר זה בשם "אדר ראשון" או "אדר הראשון", ובמשנה הוא נקרא "אדר הסמוך לשבט". היות שהוא מתווסף ללוח השנה רק בשנה מעוברת, נקרא חודש זה גם "חודש העיבור".

מצבים מיוחדים

כיון שחודש זה קיים רק לסירוגין, עשויים להתעורר מצבים מיוחדים: אחת התופעות המפורסמות היא, שילד שנולד לפני ילד אחר (למשל, כאשר שהראשון נולד בסוף אדר א', והשני בראשית אדר ב') יחוג את בר המצווה שלו לאחר חברו, אם השנה שבה חלה בר המצווה, היא שנה פשוטה.

תופעה אפשרית נוספת היא, לידת תאומים בליל ראש חודש אדר בשנה פשוטה. אם אחד יוולד קודם שקיעת החמה (כלומר, בל' שבט), והשני - לאחריה (כלומר, בא' אדר), יחוגו התאומים את בר המצווה שלהם, בהפרש של חודש זה מזה, אם תחול בר המצווה בשנה מעוברת. האחד בל' שבט, והשני בא' אדר ב'.

תופעה מעניינת נוספת היא, לידת תאומים בליל ראש חודש אדר ב' בשנה מעוברת. אם אחד יוולד קודם שקיעת החמה (כלומר, בל' אדר א'), והשני - לאחריה (כלומר, בא' אדר ב'), יחוגו התאומים את בר המצווה שלהם, בהפרש של חודש זה מזה, אם תחול בר המצווה בשנה פשוטה. הנולד ראשון בל' אדר, והשני בא' אדר. כלומר, השני לפני הראשון.

נוסף לכך, אדם הנולד בשנה מעוברת בל' אדר א', יתקשה לחגוג את יום הולדתו בשנים פשוטות, וזה משום שבאדר "רגיל" אין שלושים יום. הדבר דומה לאדם הנולד ב-29 בפברואר, שהרי חודש זה, הוא לרוב בן 28 ימים. אם נפטר אדם בל' באדר א', מקובל לקיים לו אזכרה בל' בשבט בשנה פשוטה. מנגד, בר מצווה לנער שנולד בל' אדר א' מקובל לציין בשנה פשוטה בא' בניסן,[דרוש מקור] אף שיש פוסקים שכתבו שהבר מצווה יהיה ב-ל' שבט[1].

ההשלכות ההלכתיות הן, כמו שנאמר, מועד חיובם במצוות של הנולדים בחודש זה, ומועד האזכרה לאדם שנפטר בחודש זה. אבל לגבי אבלות שנים עשר חודש, האדרים נחשבים לשני חודשים, כך שאדם שהתחיל להתאבל בתחילת חודש ניסן יסתיימו ימי אבלו בתחילת אדר ב', והאזכרה תהיה רק חודש אחר כך בתחילת ניסן.

מועדים עיקריים

ראו גם

הערות שוליים

  1. ^ שו"ת מנחת יצחק, חלק ו, סימן ח; ילקוט יוסף, מהלכות חודש אדר, סעיף ט


ערך זה מוגש באדיבות ויקיפדיה העברית. (הדף המקורי, רשימת התורמים)
הערך בוויקיפדיה גדול מערך זה ב +120 תווים

לעדכון מוויקיפדיה, לחץ כאן.

NivdakVeushar.png