אגאדיר
|
אגאדיר (בערבית: أغادير; תעתיק מדויק: אע׳אדיר; בברברית: ⴰⴳⴰⴷⵉⵔ) היא עיר בדרום-מערב מרוקו לחופי האוקיינוס האטלנטי. בעיר חיים למעלה מ-600 אלף תושבים. היא ידועה במיוחד באקלים החם שלה, המושך תיירים צפון-אירופאים במהלך החורף.
היסטוריה[edit | edit source]
העיר הוקמה ב-1505 על ידי הפורטוגזים כעיר נמל, בשם "סנטה קרוז דו קאבו דה גוּאֶה" (Santa Cruz do Cabo de Gué), כחלק משרשרת מבצרים ותחנות סחר לאורך נתיב המסחר הימי המקיף את אפריקה. הם נטשו אותה ב-1541. בסוף המאה ה-16 הוקמה הקסבה של העיר, ומאז היא שגשגה במשך לפחות מאתיים שנה. בשנים אלו שגשגה גם הקהילה היהודית בעיר, עד אשר גורשה בתחילת המאה ה-18. היהודים חזרו לאגאדיר בתחילת המאה ה-20 ומאז נותרה בעיר קהילה קטנה.
משבר אגאדיר הידוע ב-1911 בין גרמניה לצרפת פרץ לאחר עגינתה של אוניית הצי הגרמני ("פנתר") ופריקתם של חיילים גרמניים אשר לטענתם הגיעו "להגן על תושביה הגרמנים של העיר". המשבר פרץ למעשה על רקע המאבק בין האימפריה הגרמנית לבין האימפריה הצרפתית באותם ימים. הגרמנו-פרוסים ערערו על אחיזתה של צרפת במרוקו. מאוחר יותר הביא המשבר לפרוטקטורט צרפתי במרוקו, שהיווה הכרה רשמית בשלטון הצרפתי במדינה.
ב-1960 הרסה רעידת אדמה את מרביתו של מרכז העיר ההיסטורי וגרמה ל-15,000 קורבנות. ברעידת האדמה נחרבה ישיבת חב"ד, ועשרות תלמידים נהרגו, ועמם גם ראש הישיבה חיים אלבז והמשגיח מסעוד קאקון אחיו של איש התקשורת ניסים קינן[1]. לאחר בניית אגאדיר מחדש, בסמוך לעיר שנחרבה ברעידת האדמה, הפכה העיר החדשה למרכז שוקק של תיירות ומסחר בממלכה המרוקאית. בסוף שנת 2016 התחדשו החיפושים אחר תלמידי ישיבת חב"ד הנעדרים מאז רעידת האדמה[2][3].
קישורים חיצוניים[edit | edit source]
- יצחק ג'קי אדרי, רעידת האדמה באגאדיר - תיעוד וידאו, יוטיוב, 26/11/12
- תום שגב, רעידת אדמה באגאדיר, באתר הארץ, 15.8.2008
הערות שוליים[edit | edit source]
- ^ שניאור זלמן ברגר, תולדות חב"ד במרוקו, משפחת מטוסוב, 2016
- ^ אמיר איבגי, היום הזה, מה עלה בגורל ילדי אגאדיר אחרי רעידת האדמה ב-1960?, באתר ערוץ 20, 8 בספטמבר 2017.
- ^ יצחק הורוויץ, ילדי מרוקו מאשימים, col, 16/3/2017.
האימפריה הפורטוגזית | ||
---|---|---|
צפון אפריקה | אגוז (1506-1525) • אל קאסר אס-סגיר (1458-1550) • ארזילה (1471-1550, 1577-1589) • אזמור (1513-1541) • סאוטה (1415-1640) • מזאגאן (1485-1550, 1506-1769) • אסואירה (1506-1525) • ספים (1488-1541) • אגאדיר (1505-1769) • טנג'יר (1471-1662) • ואדאן (1487-אמצע המאה ה-16) | |
אפריקה שמדרום לסהרה: | אקרה (1557-1578) • אנגולה (1575-1975) • אנובון (1474-1778) • ארגן (1455-1633) • קבינדה (1883-1975) • כף ורדה (1642-1975) • סאו ז'ורז'ה דה מינה (1482-1637) • ביוקו (1478-1778) • חוף הזהב הפורטוגזי (1482-1642) • גינאה ביסאו (1879-1974) • מלינדה (1500-1630) • מומבסה (1593-1698, 1728-1729) • מוזמביק (1501-1975) • קילווה קיסיוואני וסונגו מנארה (1505-1512) • טירת סאו זואו בפטיסטה דה אז'ודה (1680-1961) • סאו טומה ופרינסיפה 1753-1975 • סוקוטרה (1506-1511) • זנזיבר (1503-1698) • זיגינשור (1645-1888) | |
מערב אסיה: | בחריין (1521-1602) • הורמוז (1515-1622) • מסקט (1515-1650) • בנדר עבאס (1506-1615) | |
תת היבשת ההודית: | ציילון הפורטוגזית (1518-1658) • לקשאדוויפ (1498-1545) • האיים המלדיביים (1518-1521, 1558-1573) • וסאי-ויראר (1535-1739); מומבאי (1534-1661); קז'יקוד (1512-1525); קנאנור (1502-1663); צ'אול (1521-1740); צ'יטגונג (1528-1666); קוצ'י (1500-1663); קנור (1536-1662); דאדרה ונאגר הבלי (1779-1954); דמאן (1559-1962); דיו (1535-1962); גואה וגואה העתיקה (1510-1962); הוגלי (1579-1632); נגפטינאם (1507-1657); פוליקאט (1518-1619); פאליפורם (1502-1661); סלסט (1534-1737); מצ'יליפטנאם (1598-1610); מנגלור (1568-1659); סוראט (1540-1612); טהואוטהוקודי (1548-1658); סן תומא דה מליאפור (1523-1662; 1687-1749) | |
מזרח אסיה: | איי בנדה (המאה ה-16 עד המאה ה-18) • פלורס (המאה ה-16 עד המאה ה-19) • מקאו (1557-1999) • מקאסאר (1512-1665) • מלאקה (1511-1641) • איי מאלוקו (אמבון 1576-1605, טרנאטה 1522-1575, טידורה 1578-1650) • נגסאקי (1571-1639) • טימור הפורטוגזית (1642-2002) | |
צפון אמריקה: | ניופאונדלנד (1501–1570?) • לברדור (1501-1570?) נובה סקוטיה (1519–1570?) | |
מרכז ודרום אמריקה: | ברזיל (1500-1822) • ברבדוס (1536-1620) • הפרובינציה הציספלאטינית (1808-1822) • גיאנה הצרפתית (1809-1817) • קולוניה דל סקרמנטו (1680-1777) | |
מדיירה והאיים האזוריים | שתי קבוצות איים אלה היוו חלק מהאימפריה הפורטוגזית החל במאה ה-15, וב-1976 היו למחוזות אוטונומיים. |
ערך זה מוגש באדיבות ויקיפדיה העברית, תחת רשיון ייחוס שיתוף זהה (CC BY-SA 3.0).
(הדף המקורי, רשימת התורמים)
הערך בוויקיפדיה גדול מערך זה ב +2769 תווים
לעדכון מוויקיפדיה, לחץ כאן.