אברהם יצחק פורטיס-חזק

From האנציקלופדיה היהודית
Jump to: navigation, search


שגיאות פרמטריות בתבנית:אישיות

פרמטרים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

מדינה האיחוד הפולני-ליטאיהאיחוד הפולני-ליטאי  האיחוד הפולני-ליטאי
פטירה שנות ה-30 של המאה ה-18
ה'תצ"א-ה'ת"ק
האיחוד הפולני-ליטאיהאיחוד הפולני-ליטאי יברוב, האיחוד הפולני-ליטאי
מקום קבורה אוקראינהאוקראינה יברוב, אוקראינה
מקום מגורים ירוסלב, ז'שוב
כינויים נוספים פורטיז-דוקטור
פעילות בולטת רפואה, עסקנות
ידוע בשל פרנס ועד ארבע ארצות של פולין גדול ופולין קטן
שנות הפעילות בערך 17001730 
מקצוע רופא
השקפה דתית יהדות אורתודוקסית
צאצאים בנו שמואל, בנו רבי מאיר מקומרנא, בתו חיה אשת רבי יעקב חיים הלפרין
מספר צאצאים 5

אברהם יצחק פורטיס-חזק (במקורות ארכאיים: פורטיז, מכונה:פורטיז דוקטור; נפטר בטווח השנים ה'תצ"א-ה'ת"ק) היה רופא ועסקן יהודי-פולני, פעל בקהילות לבוב, ירוסלב, ז'שוב, ויברוב. ממנהיגי ועד ארבע ארצות, בעל השפעה רבה ברוסיה האדומה, ובעל קשרים עם השלטונות המקומיים. נודע כרופא מומחה, וכעשיר. התפרסם גם באדיקותו הדתית ואף הוכר באופן רשמי כרבה של זלוטשוב.

ביוגרפיה

נולד לשמואל זיינוויל. משפחתו הייתה ממוצא איטלקי, ויש הסבורים כי הייתה ממוצא ספרדי. כינויו "פורטיס" (או: "פורטיז") הוא מהמילה האיטלקית Più forte - חזק[א], או שמשמעותו "רופא הנסיכים"[2].

הוסמך לרפואה באוניברסיטת פדובה (היה חתן פרס מטעמה[3]) ובמנטובה. שמו נודע בחוגי האצולה בפולין שהזמינו אותו ללבוב. הוא הורשה להתיישב בירוסלב, ובהשפעתו הושג רישיון לרכישת בית קברות עצמאי לקהילה. הוא גבה מחירים גבוהים במיוחד עבור ביקוריו, בטענה שמעולם לא מת אדם תחת ידו[3].

בשנת תס"ו עבר לריישא בה קנה ארמון מפואר אותו החרים ממנו האציל לובומירסקי בשנת תס"ט[דרושה הבהרה]. בו התגורר עד לשנת תפ"ה, על מנת להיות בקרבת מקום לשני הלקוחות הראשיים שלו ששימש כרופאם האישי; האחד מבית משפחת לובומירסקי (אנ') מריישא[ב], והשני ממשפחת פוטוצקי בליז'נסק[ג].

היה יהודי שומר מצוות אדוק, וקנאי לאמונתו, ואף סירב לרפא חולים החשודים בשבתאות. על אף זאת, מסופר כי הצטיין בידיעותיו בברית החדשה ובכתבי אבות הכנסייה, וכך ידע מה להשיב לכומר שהתאמץ לשכנעו על ערש-דווי להמיר את דתו[4].

הדרכות רפואיות ממנו נדפסו בספר "תולדות אדם" שהודפס במהדורות רבות[5], וסגולה ממנו הובאה בספר "מפעלות אלוקים"המכיל סגולות ורפואות מרבי יואל בעל שם ורבי נפתלי כ"ץ[6].

בשנים תפ"ד–ת"ץ שימש כפרנס ועד ארבע ארצות של פולין גדול ופולין קטן, ובמסגרת זו כונה בפרק זמן מסוים "אב"ד זלוטשוב". בתפקידו זה היה מראשי החותמים בוועד, ומהמסכימים על ספרים חדשים. העניק לרבי ברכיה בירך הדרשן (בן בתו של רבי ברכיה בירך שפירא) מסמך המעניק לו רשות לדרוש בכל ארצות פולין בלא שיצטרך תחילה ליטול רשות מאת רב העיר[ד], לאחר תקופה הלשינו על רבי ברכיה בירך בפני פורטיז-חזק בוועד שנערך בעיר פשבורסק כי רצה לפסול את משפחת "שומא משפחה" שהתיר המהרש"ל, בעקבות זאת החרים אותו פורטיז עד שהתברר כי ההלשנה הייתה שקרית. מקורות אחרים מספרים שפורטיז פעל לשחררו ממאסר לאחר תקרית שאירעה לו בעיר האלה[דרושה הבהרה][7].

בכינוס של ועד ארבע ארצות שהתקיים בירוסלב בשנת תפ"ד, השתתף רבי יעקב יהושע פלק והציג את עצמו כרבה של לבוב, למרות שהודח מתפקיד זה על ידי הסטרוסטה (אנ') של לבוב. הסטרוסטה של ירוסלב התבקש על ידי עמיתו מלבוב להסגיר את רבי יהושע לידיו, בקשת ההסגרה הגיעה לידיעתו של פורטיז והוא העניק לרבי יהושע מקום מחבוא בחדרו והבריחו לבוטשאטש[8]. פורטיס גם חתם בשנת תע"ח על חרם נגד רבי שמואל מסלונים, לאחר שבעטיו סולק רבי יחזקיה יהושע פייבל תאומים ממשרת הרבנות בפשמישל. קודם לכן השליש בידו רבי שמואל שטרי חוב כערבות לכך שלא יקבל את רבנות פשמישל עד שראשי הקהל לא ישלמו את חובה של הקהילה לרבי יהושע פייבל[9].

בשנת תפ"ה עבר ליברוב ובה נפטר ונקבר בשנת ה'תצ"א או ה'תצ"ב[ה], ויש אומרים ה'תצ"ז או ה'ת"ק.

משפחתו

  • אחיו לוי ליברמן - היה אף הוא רופא בלבוב, בשנת ת"ע הוגשה נגדו על ידי הרופאים הנוצריים תלונה לבית המשפט בלבוב על שלבש גלימת רופא[10].
ילדיו

קישורים חיצוניים

ביאורים והרחבות


שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים

לא נמצא templatedata תקין
  1. ^ לפי השערתו של מאיר בלבן, שובש שם משפחה זה, שנגזר מפורטו (porta) שתרגומו מאיטלקית: שער (דלת), לפורטיס (Fortis), שתרגומו חזק (מלטינית, או מאיטלקית: forti), ומכאן גם התרגום העברי של שם המשפחה שבטעות יסודו[1].
  2. ^ כנראה הכוונה לג'רום אוגוסטין לובומירסקי (אנ'), אך ייתכן גם ליז'י איגנצי לובומירסקי (פול').
  3. ^ כנראה הכוונה ליוזף פוטוצקי (פול'), אך ייתכן גם לסטניסלב פוטוצקי (פול').
  4. ^ ראו הסכמתו לספר: זרע ברך שלישי - ברכות, פרנקפורט דאודר אחר שנת תצ"ה, באתר אוצר החכמה.
  5. ^ בהסכמה לספר "זרע ברך השלישי" שהודפס ככל הנראה אחרי שנת תצ"ה, מופיע פורטיז בכינוי נ"י, מה שמצביע על התיארוך המאוחר יותר.

הערות שוליים


שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים

לא נמצא templatedata תקין

  1. ^ גוטרמן, עמ' 73.
  2. ^ רבי צבי הירש הורוביץ (דרזדן), ‏לתולדות הקהילות בפולין, ירושלים תשל"ח, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד, או לעורכים הפעילים באתר).
  3. ^ 3.0 3.1 וונדר, עמ' 481.
  4. ^ גוטרמן, עמ' 74.
  5. ^ תולדות אדם, ‏דף השער, ז'ולקווה ת"ף, באתר אוצר החכמה.
  6. ^ מפעלות אלקים, לבוב תרל"ב, עמ' 114, באתר אוצר החכמה.
  7. ^ אברהם יערי, מחקרי ספר, ‏"גורלו של מוכיח", ירושלים תשי"ח, עמ' 446, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד, או לעורכים הפעילים באתר).
  8. ^ רבי צבי הירש הורוויץ, כתבי הגאונים, פיוטרקוב תרפ"ח, עמ' 28.
  9. ^ רבי יחזקיה יהושע פייבל תאומים, ‏תקע שופר, פפד"מ תרס"ט עמ' 39, באתר HebrewBooks.
  10. ^ גוטרמן, עמ' -74-73. רבי צבי הירש הורוביץ (דרזדן) מייחס תלונה זו לאברהם יצחק עצמו כתלונה שהוגשה בבית המשפט בלובלין.

NivdakVeushar.png