אברהם חיים דוד סופר

From האנציקלופדיה היהודית
Jump to: navigation, search


שגיאות פרמטריות בתבנית:אישיות

פרמטרים [ מפלגה פוליטית ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

פרמטרים ריקים [ פרסים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

אחד סופר.png
לידה 1877
ה'תרל"ז
האימפריה האוסטרו-הונגריתהאימפריה האוסטרו-הונגרית דרוהוביטש, האימפריה האוסטרו-הונגרית
פטירה 1937 (בגיל 60 בערך)
ז' בסיוון ה'תרצ"ז
מדינה האימפריה האוסטרו-הונגריתהאימפריה האוסטרו-הונגרית גליציה, האימפריה האוסטרו-הונגרית
מקום מגורים האימפריה האוסטרו-הונגריתהאימפריה האוסטרו-הונגרית בוריסלב, האימפריה האוסטרו-הונגרית
כינויים נוספים אח"ד סופר
פעילות בולטת נשיא כולל חבת ירושלים
ידוע בשל עמידתו בראש כינוס רבני גליציה בלבוב - תרפ"ח
תפקיד נשיא תנועת מחזיקי הדת וכולל חבת ירושלים, רב צבאי בצבא האימפריה האוסטרו-הונגרית
תקופת כהונה תרס"זתרצ"ז
השקפה דתית יהדות אורתודוקסית
בת זוג צארטל לבית שרמן

רבי אברהם חיים דוד סופר (מכונה גם בראשי תיבות אח"ד; ולעתים: שרייבר או בכתיב יידי: שרייבער; ה'תרל"ז, 1877ז' בסיוון ה'תרצ"ז, 1937), מעסקני היהדות האורתודוקסית בגליציה, נשיא כולל חבת ירושלים.

ביוגרפיה

נולד בדרוהוביטש לרבי יצחק לייב סופר. בצעירותו למד אצל דודו אחי-אביו רבי שמחה בונם סופר. נשא את צארטל בת ישעיה שרמן מקאשוי, והתגורר בבוריסלב, שם ניהל את העסק של אבי-אמו דוד לינדנבוים.

כאשר הוצעה לו רבנות פרשוב סירב להצעה.

פעילות ציבורית

בוועידה שנערכה בסונדובה וישנייה באלול תרס"ז לאחר פטירת אביו, בראשות רבי שלום מרדכי שבדרון ("המהרש"ם"), נבחר למלא את מקומו בראשות ארגון מחזיקי הדת וכולל גליציה, למינויו התנגדו בתחילה המהרש"ם, וגם האדמו"ר מבעלז רבי ישכר דב רוקח תמך במועמד אחר, אך האדמו"ר מצשינוב רבי שמחה ישכר בער הלברשטאם תמך בו נחרצות, והוא נבחר לבסוף.

להנהגתו של הרב סופר הייתה אופוזיציה לוחמנית. מראשיה היה מנדל ראנד, מייסד שכונת בתי ראנד. העיתון קול מחזיקי הדת שתמך בו בתחילה, שינה לאחר מכן את מגמתו והצטרף למבקריו[1]. לעומתם, האדמו"ר מצשינוב תמך בו באופן נחרץ[2].

בשנת תרע"ב התאחדו כולל ויז'ניץ, כולל אנטניא וכולל קוסוב לכולל מרכזי אחד. בעקבות האיחוד תבע הכולל המאוחד לקבל את כספי התרומות לארץ ישראל מכל דרום גליציה. כתגובה לכך הוציא ראח"ד סופר לאור קונטרס בשם "תשובה כהלכה"[3], בו קבץ מכתבים מרבנים רבים בארץ ישראל ובאירופה[4] הקובעים שהסכסוך נדרש להכרעה בבית דין בארץ ישראל, בניגוד לתביעתם של ראשי הכולל. בין תומכיו החזקים בפרשה זו היה רבי אליעזר סג"ל מישל.

במלחמת העולם הראשונה מונה על ידי הקיסר פרנץ יוזף לרב צבאי בצבא האוסטרו-הונגרי.

בשנת תרפ"ח נבחר כיושב ראש לכינוס רבני גליציה שנערך בלבוב.

היה מיודד עם אדמו"רי בעלז, ואף נלווה לאדמו"ר רבי ישכר דב רוקח בפגישה עם אנשי השלטון[5], כך למשל האדמו"ר מגור רבי אברהם מרדכי אלתר מזכיר במכתבו שקיבל את הסברו של הרב סופר לאי הצטרפותו של האדמו"ר מבעלז לאגודת ישראל[6].

פטירתו

נפטר בז' בסיוון תרצ"ז. הרב יעקב אביגדור מבוריסלב הדפיס עליו ספר הספד בשם "איה סופר" בווריסלב תרצ"ז.

בנו משה שרייבר מילא את מקומו כנשיא כולל חבת ירושלים עד לפטירתו בכ"ה בניסן תשנ"ד. טרום מלחמת העולם השנייה עלה לארץ ישראל והתגורר בבני ברק בה כיהן גם כסגן ראש העיר.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים


שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים

לא נמצא templatedata תקין

  1. ^ יצחק אלפסי, החסידות וארץ ישראל, ירושלים תש"ע, עמ' 125-127.
  2. ^ רבי שמחה ישכר בער הלברשטאם, דברי שמחה, ניו יורק תש"כ, מכתבים ל"ח-נ"א.
  3. ^ תשובה כהלכה, דרוהוביץ, תרע"ב, באתר אוצר החכמה.
  4. ^ בהם נמנים גם בד"ץ כוללות החסידים בירושלים בראשות רבי ליפמן דוד שובקס, ובית הדין של הפרושים בראשות רבי צבי פסח פרנק.
  5. ^ ישראל יעקב קלפהולץ, אדמו"רי בעלז חלק ג' תל אביב תשל"ב עמ' רמא, שט.
  6. ^ אוצר מכתבים, מכתב ס', אוגסבורג תש"ז, עמ' 73.

NivdakVeushar.png