אברהם הנדל

From האנציקלופדיה היהודית
Jump to: navigation, search

אברהם הנדל (ה'תרנ"ד - ג' באב ה'תשל"ג) היה חרשתן יהודי-פולני. התפרסם בשל פעילותו להצלת אדמו"רים ורבנים בוורשה בזמן מלחמת העולם השנייה בבית החרושת שולץ שהיה תחת ניהולו.

קורות חייו

נולד בסוקולוב מאלופולסקי למשפחה מחסידי רבי יצחק זליג מורגנשטרן מסוקולוב. בצעירותו למד בישיבת "דרכי נועם" בגור אצל רבי מנחם מנדל אלתר, לימים רבה של פאביניץ. לאחר נישואיו לשרה טויבה עבר לוורשה, והקים ברחוב נובוליפיה בעיר בית חרושת לעיבוד עורות ולייצור נעליים. בוורשה התיידד עם רבי ישראל אלתר - לימים האדמו"ר מגור בארץ ישראל, והידידות בין שניהם נמשכה גם בתקופת מגוריהם בארץ ישראל.

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, השתלטו הגרמנים על בית החרושת ומינו כמנהל את התעשיין הגרמני פריץ שולץ מדאנציג. בפועל המשיך הנדל בתפעול המקום, שיחד את הגרמנים, והצליח לקבל מהם רשות לשמור על שבת וכשרות במפעלו. כיהודי עשיר, תמך בפעילות המחתרת היהודית בעיר, וכשהוקם הארגון היהודי הלוחם תמך אף בו. באמצעות ידידו אלכסנדר זושא פרידמן תמך גם בחבורות חסידים שלמדו תורה במחתרת, ואף הוא עצמו למד מעת לעת עם פרידמן.

לקראת חיסול גטו ורשה היווה המפעל מקלט לפעילי ציבור רבים, לרבנים ולאדמו"רים, וכונה בפי ההמון "סדנת האדמו"רים" (או "סדנת הרבנים"). רבנים אלו יכלו להמשיך ללמוד תורה גם במהלך עבודתם, כשבעל הבית דואג לחפות עליהם. בין עובדיו ידועים: רבי שלמה חנוך רבינוביץ, האדמו"ר מראדומסק; רבי יצחק מנחם מנדל דנציגר, האדמו"ר מאלכסנדר, ואחיו; רבי קלונימוס קלמיש שפירא, האדמו"ר מפיאסצנא; רבי דוד בורנשטיין, האדמו"ר מסוכטשוב, רבי נתן נחום רבינוביץ, האדמו"ר מקרימילוב; רבי בנימין פלטיאל מסוקולוב; רבי אריה צבי פרומר ראש ישיבת חכמי לובלין; רבי משה בצלאל אלתר; ועוד רבים.

אברהם הנדל שהה בגטו ורשה עד לחיסולו באייר ה'תש"ג, אז ברח לצד הארי של העיר והסתתר שם בעזרת תעודות מזוייפות תחת השם "יוזף טולצ'אק" עד לקיץ ה'תש"ד מועד פרוץ המרד הפולני. בעקבות המרד הפולני נתפס ונשלח למחנה הריכוז דכאו, שבו הכירו בו האסירים הפולנים ככומר קתולי. בעקבות מעמדו בקרב האסירים זכה להקלות במחנה.

עם סיום המלחמה עזר לניצולים ובהמשך עלה לארץ ישראל וגר בתל אביב. בארץ ישראל עסק בסחר היהלומים בבורסת היהלומים ברמת גן. מסר שיעור גמרא יומי בבית הכנסת ישורון בתל אביב. נפטר בג' באב שנת ה'תשל"ג ונקבר בבית הקברות זכרון מאיר בבני ברק.

צאצאיו

לזוג הנדל היו שתי בנות: הבכורה נישאה זמן מה לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה, הבונקר שבו שהתה עם בעלה ומשפחתו התגלה בידי הנאצים וכולם נספו.

בתו הצעירה איטה שהסתתרה עם הוריה באזור הארי של ורשה, שרדה את המלחמה, עלתה לארץ ישראל ונישאה לרב משה דן ברייש, בנו של רבי מרדכי יעקב ברייש רבה של ציריך.

לקריאה נוספת

  • אברהם הנדל, "הנתיב האחרון של גדולי התורה בגיטו וורשה" בית יעקב (כתב עת) גליון 47, ניסן תשכ"ג, עמ' 6-9. (ומשם בתרגום ליידיש "לעצטער וועג פון גדולי תורה און ווארשעווער געטא", דאס אידישע ווארט, אדר-ניסן תשכ"ח, עמ' 14-17).
  • משה פראגר, אלה שלא נכנעו, בני ברק תשל"ז, חלק שני פרק שלישי.

ראו גם

קישורים חיצוניים

NivdakVeushar.png